יוסף – בן הזקונים החביב והיקר לאביו, ששהה בצלו והרבה מקנתו בששה סדרים, מקנאים בו אחיו וישנאוהו, וישטמוהו בעלי חיצים, אמרו לכו ונהרגהו ונשליכהו תחת אחד השיחים. לבסוף, הוא מושלך לבור מלא נחשים ועקרבים, מופשט מכתונת הפסים המיוחדת, ומשם הוא נלקח להימכר לאנשים נכרים ערלים בעבור נעלים.
גולה אחר גולה הוא מתגלגל בין ארחות עוברי דרך, עד שהוא מגיע למצרים ערות הארץ, וגם שם לא שפרה עליו נחלתו, והנהו מוטל בפני נסיון קשה שעמד בו בגבורה עילאית, ובעלילות רשע הוא מושלך לבית האסורים. רחוק מאביו, מנותק מתורתו, וכו' וכו'.
ואחרי כל הסבל הזה, יוסף אינו יכול להתאפק, לא מלנקום ולנטור כדבעי באחיו שהתנכרו לו והרעו לו, לא מלבוא עמם חשבון ארוך על עשרים ושנים שנה, אלא מלגלות להם אהבה וחבה, נשיקות ודמעות.
לית דין בר נש!!
רחמנא אידכר לן קיימיה דיוסף צדיקא.