מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואת אפרים ומנשה לראובן ושמעון

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

השוואת אפרים ומנשה לראובן ושמעון

הודעהעל ידי אוהב עמו » ד' דצמבר 19, 2018 6:51 am

"ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" (בראשית מח,ה)
יעקב אבינו בדבריו אל יוסף קודם פטירתו, מעניק לו את הזכות ששני בניו מנשה ואפרים ייחשבו אף הם כשבטי י-ה. ומשווה יעקב אבינו את מנשה ואפרים לראובן ושמעון.
בטעם ההשוואה לראובן ושמעון בדווקא, ולא לשבטים אחרים ראה בעל צרור המור פחיתות מעלה מסויימת
ורמז בזה כראובן ושמעון ולא כיהודה ולוי או שאר בניו למדת שלא היו ראויים כ"כ כמו שאמר מי אלה לך מהיכן יצאו אלו שאינן ראויין לברכה ולכן ציין ראובן ושמעון לפי שהיה בלבו עליהם ראובן משום מעשה בלהה ושמעון משום מעשה שכם והכתוב ירמוז ויפרש.

אמנם עדיין הדבר מצריך התבוננות למה הושוו אפרים ומנשה לראובן ושמעון דווקא, וכי לא היה ליעקב בליבו על לוי משום מעשה שכם אשר היה שותף שווה לשמעון אחיו, ולא על יהודה ושאר האחים על מכירת ושטימת יוסף .
רש"י (שם פסוק ד') מביא עה"פ ונתתיך לקהל גויים מהמדרש
בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים ואע"פ שאמר לי גוי וקהל גויים, גוי אמר לי על בנימין, קהל גויים הרי שנים לבד מבנימין, ושוב לא נולד לי בן, למדני שעתיד אחד משבטי להחלק ועתה אותה מתנה אני נותן לך.

מדברי רש"י עולה שיעקב אבינו הבין שאת דברי המלאך ניתן לפרש בב' אופנים או כפשוטו שבישר המלאך שעתידים להוולד עוד שלושה שבטים ליעקב אבינו או שעתידים חלק מהשבטים להחלק ואז אע"פ שלא נולדו מיעקב פועל שבטים אלו מכל מקום נחשבים על שמם ונקראים כשבטים. אולם פשטות ההבטחה היתה ליעקב שיזכה להעמיד עוד שלושה שבטים מבניו.
ונראה פרשה זו לאור דברי האגדה שהזכיר הרמ"ע מפאנו בספרו יונת אלם סופ"ה וז"ל
אתמר באגדה, שלולא בלבול יצועיה של בלהה היה לה שתלד תאומים ליעקב, אך על ידי מעשה נטלו ממנה ונתנו ליוסף, והן הן מנשה ואפרים.

והאריך בדברים אלו רבנו האריז"ל וז"ל בספר הליקוטים
דע כי בשעה שבלבל ראובן יצועי אביו, ומנע משכבה של בלהה כשם שמנע קין משכב תאומה יתירה של הבל, והוא כפל הה"א בשם בלהה עם שאר אותיות הב"ל, ראוייה היה להוליד תאומים, והרמז בזה ג"כ לתרין ההי"ן, וסימניך ה"א לכם זרע. ותרי ההין תאומים משמע ועם דינה שראוייה היתה להולד זכר אלא שאימא גרמה לה להיות נקבה, כטעם דינה בת לאה היו שבטי י"ה דווקא וכבר נזדמנו לה לבלהה מלמעלה נשמותיהם של שני אומים, ונתלבשו באוצר ידוע ששמו גוף, שהוא קרוב לאויר העוה"ז. והנה להחזירם אי אפשר, מה עשו ב"ד של מעלה, הורידו שתי נשמות הללו למצרים לאשת יוסף והם מנשה ואפרים שאמר יוסף עליהם בני הם אשר נתן לי אלוקים בז"ה בי' י"ד, רמז שהם המשלימים אותו המספר המכוון, כאמור שהוא כנגד ד' אותיות השם הגדול ומלואו.

מתבאר מדברי האריז"ל שיעקב אבינו תכנן להעמיד י"ד שבטים, ולקיים עוד ב' שבטים דרך בלהה, וכבר הוכנו לזה ב' נשמות של תאומים, אלא שבגלל מעשה ראובן נמנע הדבר. ויש לבאר היטב את מעשה ראובן שהרי טעם הדבר שלאה התפללה על דינה שתהפך לנקבה ולא תוליד לאה עוד שבט מישראל כ' רש"י (בראשית ל כא)
פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות והתפללה עליו ונהפך לנקבה.

וכעת בא ראובן עם תביעה, כיוון שכל תפילתה של לאה התבססה על חשבון י"ב שבטים, כיוון שכעת נתבשרו שעתיד יעקב אבינו להעמיד י"ד שבטים אם כן ראוי שיחזרו שבטים אלו לעמוד מלאה, שהרי אף אם תוליד לאה עוד ב' שבטים תהיה רחל כבלהה וזלפה ולא ייגרע חלקה מהן, ואם כן כמו שבחילה ראוייה היתה לאה להעמיד עוד שבטי י-ה גם כעת ראוי הדבר ששבטי י-ה יועמדו על ידה. ומשום כך לא נחשב הדבר שנתכוון ראובן לחטוא.
ובאמת מי שבסופו של דבר זכה להעמיד נשמות של תאומים אלו היה יוסף, במנשה ואפרים שהיו תאומים כמש"כ הרד"ק (בראשית מא נ) שמנשה ואפרים היו תאומים, וכ"ה בסדר הדורות ב' אלפים רל"ד בשם נתיב הישר שאפרים ומנשה היו תאומים מנשה בכור ללידה ואפרים למחשבה .
נמצא אם כן שמעשהו של ראובן היה כתוצאה ממחשבתו שיעקב מעמיד י"ד שבטים ולכן בלבל משכבי אביו.
גם במעשיו של שמעון מצינו שהתנהג על פי המחשבה העליונה הרצויה בהעמדת שבטי י-ה, ולא כפי הנעשה בפועל.
בבראשית רבה (וישלח פרשה פ יא) עה"פ ויקחו את דינה איתא
א"ר הונא אמרה ואני אנה אוליך את חרפתי עד שנשבע לה שמעון שהוא נוטלה הה"ד ושאול בן הכנענית בן דינה שנבעלה לכנעני.

ובמושב זקנים עה"ת הק' וז"ל
ותימה היאך נשא שמעון אחותו והלא אחותו מן האם אסורה לבני נח אלא יש לומר שעיקר הריון של דינה בבטן רחל הייתה וזהו שייסד הפייט טבע בכלי יוצר העביר עכ"ל, וכ"ה בתוספות השלם בשם ריב"א.

ואף על פי שדינה בכל מקום מיוחסת אחר לאה אמנו, מ"מ עיקר המחשבה הרצויה הייתה שתהיה לאה מעמידה עוד שבט מישראל, ורחל אחותה מולידה את דינה בת יעקב, אילולא תפילתה של לאה אמנו. ושמעון שנשא את דינה אחותו השלים את המחשבה העליונה בה דינה מיוחסת אחר רחל ואיננה אחותו האסורה לו.
ומעתה מתבארת היטב השוואת יעקב אבינו את מנשה ואפרים כאשר הוא מקדש ומרומם אותם למדרגת שבטי י-ה אזי נוקט הוא בדווקא:
אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: השוואת אפרים ומנשה לראובן ושמעון

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 19, 2018 11:56 pm

מהלך מחכים מאוד, תשו"ח.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: השוואת אפרים ומנשה לראובן ושמעון

הודעהעל ידי לענין » ה' דצמבר 20, 2018 2:10 am

יפה מאד.
גם יש לקשר לזה את מה שראובן נטל נחלתו בעבר הירדן, ואילו שמעון בארץ ישראל, וכמו כן מנשה בעבה"י ואפרים בא"י [ואולי זו הסיבה להקדמת ברכת אפרים, וברכת אפרים ומנשה היא השלמה למה שלא בירך יעקב את ראובן ושמעון].

וראה באוסרי לגפן חלק טו ב
אוסרי לגפן טו ב.PNG
אוסרי לגפן טו ב.PNG (126.36 KiB) נצפה 2606 פעמים
[attachment=0]

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: השוואת אפרים ומנשה לראובן ושמעון

הודעהעל ידי לייטנר » ש' דצמבר 18, 2021 7:29 pm

אוהב עמו כתב:ובאמת מי שבסופו של דבר זכה להעמיד נשמות של תאומים אלו היה יוסף, במנשה ואפרים שהיו תאומים כמש"כ הרד"ק (בראשית מא נ) שמנשה ואפרים היו תאומים, וכ"ה בסדר הדורות ב' אלפים רל"ד בשם נתיב הישר שאפרים ומנשה היו תאומים מנשה בכור ללידה ואפרים למחשבה .
[/b]


העירה נוות ביתי, שלידת תאומים בתקופת האבות היתה לידה קשה, שאף סיכנה את האפשרות ללדת ילדים נוספים. כך אצל יעקב ועשו, וכך אצל פרץ וזרח. אם הדבר נכון גם אצל אפרים ומנשה, כי אז אחר לידתם כבר לא היו לאסנת עוד ילדים.
(אני הוספתי שייתכן שדברי ראב"ע ורמב"ן על 'ומולדתך אשר הולדת אחריהם' הם מאשה אחרת. כמו כן יש לזכור שלדעת המהר"ל שלפני אפרים ומנשה נולדה ליוסף בת. ואגב, לפי דבריו מעניין לקרוא שוב את המילים: "בתך היינו מבקשים?!").

אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: השוואת אפרים ומנשה לראובן ושמעון

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' דצמבר 30, 2021 11:28 pm

לייטנר כתב:
אוהב עמו כתב:ובאמת מי שבסופו של דבר זכה להעמיד נשמות של תאומים אלו היה יוסף, במנשה ואפרים שהיו תאומים כמש"כ הרד"ק (בראשית מא נ) שמנשה ואפרים היו תאומים, וכ"ה בסדר הדורות ב' אלפים רל"ד בשם נתיב הישר שאפרים ומנשה היו תאומים מנשה בכור ללידה ואפרים למחשבה .
[/b]


העירה נוות ביתי, שלידת תאומים בתקופת האבות היתה לידה קשה, שאף סיכנה את האפשרות ללדת ילדים נוספים. כך אצל יעקב ועשו, וכך אצל פרץ וזרח. אם הדבר נכון גם אצל אפרים ומנשה, כי אז אחר לידתם כבר לא היו לאסנת עוד ילדים.
(אני הוספתי שייתכן שדברי ראב"ע ורמב"ן על 'ומולדתך אשר הולדת אחריהם' הם מאשה אחרת. כמו כן יש לזכור שלדעת המהר"ל שלפני אפרים ומנשה נולדה ליוסף בת. ואגב, לפי דבריו מעניין לקרוא שוב את המילים: "בתך היינו מבקשים?!").

לכאורה אצל יעקב ועשו הסיבה לאי הולדה הייתה העקרות של רבקה, כמו שרה שילדה את יצחק לבדו ולא יספה עוד ללדת.
תמר לא ילדה יותר כי יהודה לא יסף עוד לדעתה.
לא הכרתי את דברי המהר"ל, אך יהיה לפי"ז ביאור מדוע יוסף לא שימש מיטתו בשני הרעב הואיל וכבר הייתה לו בת.
ומונח בזכרוני שיש מי שדייק מהמדרש "בתך היינו מבקשים" שכבר הייתה בת ליוסף ולכן לא שימש מיטתו (אולי בפרדס יוסף ואינו תח"י כעת)


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 120 אורחים