מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הכבדת לב עבדי פרעה

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

הכבדת לב עבדי פרעה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ינואר 07, 2019 9:09 pm

י, א וַיֹּ֤אמֶר ד' אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּוֹ.

וכתב באור החיים, וז"ל,
את לב עבדיו. טעם כובד לב עבדיו הוא לבל יעצוהו לשלח. גם שבזה תהיה הבאת המכות לכל מצרים ולא לפרעה לבד, כי בזה לא יהיה פרסום המכות אשר יביא ה' על פרעה לבד. והגם שלא הזכיר ה' פרט זה בשליחות ראשונה ולא אמר אלא אחזק את לב פרעה, אמר העיקר, ובכללו הם עבדיו.
ואולי שנתכוין ה' בדבריו כאן לפרש לו דבריו הראשונים שלא לב פרעה לבד אלא גם לב עבדיו, וטעם שלא ביאר מקודם וביאר עתה לצד שאמר משה בפרשה הקודמת, ואתה ועבדיך, גילה דעתו כי הוא סובר שאין הזכרת עבדיו נכללת בהזכרת פרעה. ומעתה יבין בדברי ה' שאמר לו, ואני אחזק את לב פרעה, כי אין עבדיו בכלל, ויחשוב כי חיזוק לב עבדיו לא מה' יצא הדבר לזה אמר אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו.

העולה מדברי האור החיים שהכבדת לב העבדים היתה במקביל להכבדת לב פרעה, ומשתי סיבות, שלא ייעצוהו לשלח (ורואים אנו כח של יועצים, ולו הם עבדים, שהכבדת הלב שכוחה יפה לנגד הקשות והאיומות שבמכות לא תצלח למול עצתם), ושיגיעו גם עליהם המכות בדין ובמשפט.

והנה בדברי הרמב"ם הידועים בהלכות תשובה (פ"ו ה"ג) על כך שמשמעות הכבדת לב פרעה היא מניעת התשובה ממנו, לא נזכר להדיא על הכבדת לב העבדים, אולם נזכר שם הפס' המדבר על כך שגם כבד לב העבדים,
"ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר שלח ועשה תשובה וכבר אמר לו הקדוש ברוך הוא אין אתה משלח שנאמר ואתה ועבדיך ידעתי וגו'.

אולם הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ח) כלל בעונש מניעת התשובה את עבדי פרעה וסיעתו, וז"ל,
והתבונן בדברי בזה הענין, ושים לבך אליהם, וערוך אותם אל דברי כל מי שדיבר בו, ובחר לך היותר טוב. והוא, שפרעה וסיעתו, אילו לא היה להם חטא זולת אשר לא שלחו את ישראל - היה הענין קשה בלי ספק, כי הוא כבר מנעם מלשלח, כמו שאמר: "כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו", ואחר כן דרש ממנו לשלחם, והוא מוכרח שלא ישלח, ואחר כן ענשו כאשר לא שילחם, והמיתו והמית סיעתו היה זה עוול, וסותר לכל מה שהקדמנו. הרי שאין הענין כן, אלא שפרעה וסיעתו מרו בבחירתם, מבלי כפיה ומבלי הכרח, ועשקו הגרים אשר היו ביניהם, ועשו להם עוול גמור, כמו שאמר וביאר: "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל וכו' הבה נתחכמה לו". וזה המעשה היה מהם בבחירתם וברוע עצתם, ולא היה להם בזה הכרח. והיה עונש ה' להם על כך למונעם מן התשובה, עד שיחול בהם מן העונש מה שחייב צדקו שהוא עונשם. ומניעתם מן התשובה היא שלא ישלחום.

ואולם הנה להלן בסמוך (פס' ז) כתיב, וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת האֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת ד' אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם. הרי לנו שהכבדת הלב של העבדים פגה כבר עם ההתראה על מכת ארבה, והדבר טעון ביאור.

ופשר דבר נמצא בדברי האור החיים, וז"ל,
לא שהסכימו לשלח ישראל בהחלט כי הנבואה שאמר ה' למשה הכבדתי וגו' תכחיש זה אלא שרצו שילכו באופן שיחזרו ודאי ולזה תמצא כשאמר משה בנערינו ובזקנינו וגו' וגרשם פרעה לא יספו דבר עוד בדבר הזה. גם פיהם ענה בם כי לא האמינו בסדר המעשה כי אלהי העברים הגדול הגבור והנורא נטה ידו בהם לשלוח ישראל אלא שהיו יוקשים בהם ואין לך כפירה באמיתות הענין כזה.

וכבר קדמו החזקוני, וז"ל,
ויאמרו עבדי פרעה אליו ומה שכתוב למעלה הוא ועבדיו הם אותם שהשיאו עצה שלא לשלח רק את הגברים.
וכך כתב גם בספר בית הלוי מדנפשיה והוסיף שמצא כן בספר תפארת יונתן.

ויש לתמוך זאת בדברי חז"ל במדרש שלשה וארבעה (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד 539; בתי מדרשות ח"ב), ששה שהועילה עצתן, ואלו הן, עבדי פרעה שנאמר ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים וכו'.

ואכן פרעה שמע לעצתם והציע את ההצעה 'לכו נא הגברים'.

ולפי"ז מבואר שהכבדת הלב של עבדיו היתה בתוקף עוזה גם לאחר ההתראה על מכת ארבה, והתבטאה שוב לאחר היציאה ממצרים כמו דכתיב (יד, ה) וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ.

ובמכילתא, אתמול ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים והיום ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הכבדת לב עבדי פרעה

הודעהעל ידי חלמישצור » ב' ינואר 07, 2019 10:01 pm

ייש"כ. אוסיף עוד נקודה, שבברד נאמר "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים", היינו שאצל עבדי פרעה נותר עוד ממד היראה מן המכות הבאות לבוא. ואף שמשה רבנו מדגיש שם, להלן, "ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' אלהים", פשוט שזה במובן של יראת ה', לא יראת מכתו, והכתוב חותם שם: "ויכבד לבו הוא ועבדיו". ואולי זה שלב מקדים לקראת הצעת העבדים לפרעה במכת הארבה. ופשוט שחלק משמעותי ממכות מצרים והכבדת הלב בשבילן כוון גם אל העבדים, עד שמשה אומר "וירדו כל עבדיך אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם", ורק אז יצאו ישראל ממצרים.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים