האם ראוי לצדיקים לישב בשלוה?

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ג' נובמבר 23, 2010 1:41 pm

כמות הוורטים העצומה שיש על מה שבקש יעקב לישב בשלווה וכו' אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים ששכרם מתוקן להם לעוה"ה אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה. וכי מה הבעיה לישב בשלוה וכי הם נחים סתם וכו'.

אבל הייתי בהלם כשרציתי לעשות העתק הדבק מהמדרש לצורך איזה מאמר, וגיליתי שבמדרש לא כתוב בכלל שהקב"ה אמר את זה אלא השטן!!!

כבר התרגלתי שאני לא מצליח לחדש כלום לחכמים שכאן, אבל בשבילי זה היה חידוש מפליא!

מה פשרם של דברים.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ג' נובמבר 23, 2010 1:51 pm

מצאתי בשו"ת לב דוד סימן פח:

מענין לענין, שתמיד הי' קשה לי עמ"ש רש"י ז"ל בפ' וישב, בקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז עיי"ש, והי' קשה לי קושית חז"ל מי סני לי' להקב"ה דירתי תרי עלמא - עד שמצאתי בספר אחד, שטעות הדפוס היא ומתחלה הי' כתוב אמר הש' ורצ"ל אמר השטן, והמדפיס תיקן וכתב אמר השם ואח"כ כתבו אמר השי"ת ואח"כ הדפיסו אמר הקב"ה, - ומצאתי סעד לדבריו במדרש בפ' וישב (פ"ד ג') השטן בא ומקטרג ואומר לא דיין לצדיקים וכו' עיי"ש והרבה כיוצא בזה מצאנו ששינו המדפיסים שלא הבינו הראשי תיבות.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' נובמבר 23, 2010 2:12 pm

כדומני שבספר פרדס צבי (מושקוביץ) על התורה, מדבר בענין באריכות.

מאיר חכמים

תמהני על החכמים שלא עיינו כאן

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:00 pm

שביליו במים רבים

לפעמים ישנו פולמוס תורני, שביסודו אינו יותר מדיון מקומי ממוקד, כיצד לפרש פיסקא זו או לשנות מימרא אחרת, ברם, שרשיו נעוצים לעומק בחילוקי גישות עקרוניות. דומה כי כזה הוא הויכוח המפורט להלן הנסוב לכאורה סביב ציטוט קטן ברש"י בתחילת פרשת וישב, אבל עקבותיו נודעו בשאלה חובקת זרועות עולם, עתיקת יומין: מאן גבר? הגירסא הכתובה והמסורה עיקר, או הראיות המכריעות והמשכנעות.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:01 pm

'קול קורא' או 'חרב וחנית'

נפתח בעובדא מענינת מתוך קובץ נזר התורה [גליון טז עמ' שעה], שם כתב הרב יהושע חיים קאסטען שליט"א, וז"ל:

ארשה לעצמי לסיים בסיפור ששמעתי מהגאון ר' מענדל כ"ץ שליט"א אב"ד ראסלאוויץ נכד הרה"ג מריסקווא זצ"ל, שפעם סיפר זקינו הנ"ל על אחד מגדולי פולין הרה"ג רבי אברהם יעלין ז"ל מחבר ספר ארך אפים, פעם נתקשה מאוד בדברי רש"י בפר' וישב: ביקש יעקב לישב בשלוה וכו', אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעולם הבא וכו', האם הקב"ה אינו רוצה שהצדיקים ישבו בשלוה.

וכאשר מצא מקור דברי רש"י בבראשית רבה (פד,ג) נדהם מאוד למצוא שם גירסא אחרת לגמרי: א"ר אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, 'השטן' בא ומקטרג, אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא וכו'. מיד חיפש בדפוסים ישנים של פירוש רש"י, עד שמצא דפוס ראשון שכתוב שם בנוסח 'אמר הש'' מיד הבין שה'ש' נשתרבב להשם, עד שבאו מדפיסים ו'תקנו' 'הקב"ה – לכאורה טעות כואבת מאוד מאוד. מיד שינס את מתניו והכין קול קורא והחתים עליו כמה גדולי וגאוני הדור ההוא לתקן העיוות הגדולה, ולהחזיר העטרה ליושנה, שהלא טעות מוכחת וודאית נפלה בכל הדפוסים של פירוש רש"י.

כשבא אל הגאון הקדוש מאוסטרובצא זצוק"ל להחתימו על הקול קורא, ביקש הגה"ק שימתין עד למחר. כאשר בא למחרת לקבל חתימתו, אמר לו הגה"ק שבשום אופן לא יחתום על זה, ולהיפך אם יפרסם הקול קורא יצא נגדו בחרב וחנית, ויפרסם שגירסתינו צודקת. והסביר לו את טעמו, שאם כ"כ הרבה שנים תינוקות של בית רבן לומדים כן, וגם יש הרבה פשטים מגאוני הדורות על דברי רש"י אלו, ואמרו ע"ז דברי תורה גדולים וקדושים, א"א לומר שגירסא זו מוטעית היא. ודאי ש'אמר הקב"ה' היא היא הגירסא הנכונה והאמיתית ברש"י, ע"כ.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:02 pm

סימוכין לגירסא ה'מוטעית'

ראשית דבר נקדים שגירסת רש"י איננה חסרת מקור לחלוטין, הר"ש באבער בהקדמתו לתנחומא שבמהדורתו הוא מביא כי בתנחומא ישן כת"י הגירסא היא כמו שהיא מופיעה בדברי רש"י.

בתורה שלמה על אתר מביא מכמה מדרשים כמו לקט טוב ומדרש הגדול כגירסת המדרש רבה, מאידך, מביא כי בתוס' השלם אות ג' מובא בשם מדרש כלשון רש"י. ועוד מעתיק שם לשון אחד מן הראשונים – רבי יהודה ב"ר משה חלאוה בספרו אמרי שפר: בא ללמדנו כשהצדיק עושה ורוצה להתיישב ולשקוט, הצרות באות עליו, שהקב"ה רוצה לייסרו כדכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה כדי לצרפו מעוונותיו, ולהנחילו רב טוב הצפון לו בעולם הבא.

כך גם היא מופיעה ברבינו בחיי על אתר, ובספרי קדמונים אין ספור, החל מהאלשי"ך בפי' על אתר ובפירושו 'רוממות אל' לתהילים (קמו), השל"ה, התורת חיים ועוד רבים.

עצם התמיהה על דברי רש"י, מפני מה אין הקב"ה חפץ שיחיו הצדיקים בשלוה בעולם הזה בד בבד עם חיי הנצח המתוקנים להם בעולם הבא העסיקה את גדולי המפרשים, זאת בפרט לאור דברי חז"ל בהוריות (ו,ב): אטו צדיקים דירתי תרי עלמא מי סני ליה להקב"ה, ובאה על כך אריכות בדברי הצדה לדרך, מעשה ה', משכיל לדוד (ר"ד פארדו), חת"ס, זכרון שמואל (ר' שמואל זיינוויל העללער אחיו של הטיב גיטין, תרמ"ב) ועוד.

בעלי המוסר כמו רש"ז מקלם בחכמה ומוסר ח"א מאמר רי"ד, ר' ירוחם הלוי בדעת חכמה ומוסר ח"ג מאמר צב ובספר דעת תורה כאן, ר' יוסף לייב בלאך מטעלז בשיעורי דעת ח"ג שיעור ג, ר' לייב חסמן באור יהל ח"ב דף סו, מכתב מאליהו ח"ב עמ' 221, ר' יחזקאל לוינשטיין במכתביו ובשיחותיו, ועוד רבים הוציאו מדברי רש"י הללו יסודות מוצקים

ההשוואה מדברי המדרש מופיעה ג"כ בספרים רבים מכל התקופות, כפי שיצויין עוד להלן בתוך הדברים, וכן באגרא דכלה, פתחי תורה (לר"פ הורנבלס), זבד טוב (לייכטר) בשם הרה"ק רצ"ה מזידיטשוב, ולא עלתה על לבם שמא טעות רשלנית בדבר.

כמובן, שזה לא עמד בדרכם של המבכרים לבקר ולהגיה את הגירסא, ובכך להוציא תעלומה לאורה.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:03 pm

טעות מגונה או שמא קטע שלם משורבב

הגאון רבי ברוך אפשטיין בספרו תוספת ברכה אינו חוסך במילים, ואין לו צל של ספק באשר לשיבוש הנורא, וז"ל: אך מה נאמר, ראשי עלי סחרחר ולבי ידאב למראה טעות אחת במלה אחת ברש"י כאן טעות מגונה ובזויה, והיא הנותנת לכל הקושי בזה...וחבל מאוד על מפרשי רש"י שלא עמדו ע"ז, והמעתיק וכו' היה ראוי לקבל נזיפה על ההתרשלות ואי השגחה זו, וראוי להזהיר בפומבי מדפיסי חומשים לתקן טעות מכוערה זו.

ובקובץ אוצרות ירושלים חלק רפ"ד נדפס מאמר מבעל הוצאת ספרים אשכול הרב יוסף שאול הלוי ווינפלד בו הוא מפליג יותר ומרחיק לכת למחוק את כל הקטע המדובר, ואלו דבריו: אולם המתבונן בדברי רש"י אלו יראה מיד שכל הקטע בדברי רש"י מן 'ועוד נדרש בו' ועד סופו אינו מן פרשננו רש"י ז"ל, רש"י הורה את דרכו בפירושו עה"ת פרשת בראשית (ג,ח) וז"ל: ואני המפרש לא באתי לפרש אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו, גם כאן בא רש"י מקודם ומפרש ע"פ פשוטו של 'אלה תולדות יעקב יוסף בן' וגו', כלומר, שעיקר תולדות יעקב הוא יוסף, ואח"כ מיישב המקרא גם לפי מ"א שתלה הכתוב יעקב ביוסף מפני כמה דברים וכו' וכן הרבה בב"ר. א"כ כאן מפרש רש"י לפי הפשט ולפי מ"א לשון המקרא אלה תולדות יעקב יוסף וגו' וכשסיים דבריו כתב שיש לנו עוד הרבה דרשות בבראשית רבה ותוכל לראותם שם. א"כ יש להתפלא שבא מיד כמתחרט ואומר ועוד נדרש בו, הרי לפני כן כתב שיש עוד הרבה דרשות בב"ר ואפשר ללמדם משם, כי למטרתו לפרש המקרא גם לפי מ"א גם אחת מספקת, ואם להוסיף בא הרי יש הרבה מ"א במד"ר, ואם היה בא להוסיף עוד מ"א היה מביאו תיכף אחרי מ"א ראשון לפני שכתב שיש עוד הרבה. וא"כ רואים בעליל שמן 'ועוד נדרש בו' עד סופו אינו מן דברי רש"י, אלא מן מעתיק טועה, שהוסיף דרש נוסף מן המדרש ובטעות.

ומה מאוד שמחתי שמצאתי אח"כ ברש"י מן דפוס ראשון שאין בו כל הקטע הנ"ל, ודברי רש"י מסתיימים במלים אלה: וכן הרבה בבראשית רבה. ואח"כ מתחיל הדיבור והוא נער.

והיא לו נדפסה בשנית בספרו משנת יעקב עמ' תרב.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:03 pm

ממי ה'יישר כח'

ובשו"ת לב דוד (לר' דוד פלדמן מאנגליה סי' פח) עמד בזה ג"כ, הוא מוסיף לקבול על מעללי המדפיסים ומתבל את דבריו באנקדוטה נאה: וכמו שאירע לי בבקרי לרב וגאון מפורסם והראה לי קושי הבנה בפירש"י בש"ס, ודחקתי לישבו. והוא אמר לי כי טעות הוא טעות הדפוס, ובילדות שהיתה בי העזתי פני ואמרתי לו אם נגיה בכל מקום שקשה ליישבו נעשה את העקוב למישור, והיה לו לגעור בי בנזיפה כי באמת הביא הרבה ראיות לדבריו, והוא השיב לי כדרך החכמים שדבריהם בנחת נשמעים.

'בני, עכ"פ תודה על האמת שפירושך דחוק בכוונת רש"י ז"ל, ותדע שלאחר אריכות ימים ושנים בעולם האמת נקדם את פני רש"י ז"ל ואת המדפיס הבחור הזעצער, לי יתן רש"י יישר כח שתליתי את הטעות במדפיס, וישבתי את דבריו באופן ישר ומובן בלי דוחק, ולך יתן המדפיס יישר כח שלא תלית הטעות בו, ודחקת עצמך בפרצות דחוקות כדי ליישבו'. ודפח"ח.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:04 pm

מגיהי ספרים נטלו שכרם

בין דורשי התיקון אנו מוצאים את רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל לב העברי בספרו תורת יחיאל, ר' יעקב שור אב"ד קוטב בספרו בעי חיי על רבינו בחיי בשם אביו, שמן המאור לר' משה (ב"ר אליעזר מרדכי אפרים) סופר, אהלי יעקב – הוסיאטין, ועוד כמה מחברים מהדור האחרון כמו וחי בהם לר' חיים יהודא ווייס, כרם ד"ל לר' דניאל לוי ודומיהם.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:05 pm

משנה לא זזה ממקומה

להשכנת שלום בין הגירסאות מצינו כמה פתרונות מפתיעים.

בשם האדמו"ר הזקן מגור מובא שיישב את שתי הנוסחאות כאחד, דגם בדברי רש"י יש לפרש: 'אומר' היינו השטן הידוע המקטרג בכל מקום להקב"ה, אתה 'הקב"ה' לא דיין לצדיקים וכו'. ונמצא שהכל הולך אל מקום אחד כמובא במדרש שזוהי טענתו של השטן. (ליקוטי יהודה – היינה, זכרון בספר – גינצבורג, ליקוטים יקרים עמ' ט).

הגרח"ז גרוסברג בספרו חיי חנוך עה"ת מדגיש כי כבר הכתב סופר עמד על שינוי הלשון בין רש"י למדרש, ולכך אינו ממהר לתקן את הגירסא, הוא מציע או שרש"י היה לו גירסא אחרת, או שרש"י מפרש שאחרי שהשטן קטרג ואמר מה שאמר אומר הקב"ה. הוא מדקדק שלא כתוב אמר אלא 'אומר', כלומר, הקב"ה שביכלתו ובאפשרותו לומר חזר אחר השטן על טענתו. ומביא כמה דוגמאות מעין זו שמוצאים בתנ"ך.

עם זאת הוא מציין כי בהקדמת ספר ווי העמודים (לר' שעפטל הלוי מפוזנא בנו של השל"ה הק', עמוד הדין) נראה לו שגרס בדברי רש"י כגירסת המדרש.

בספר מרביצי תורה מעולם החסידות (ר"א סורסקי, ח"ב עמ' קלה) מביא בשם ר' שלמה מבאבוב שהעלה בדרך מקורית את שתי הגירסאות בקנה אחד, השטן מקטרג ואומר בנימה של קושיה, לא דיין לצדיקים וכו', ועל כך משיבו הקב"ה בניחותא: אכן, לא דיין לצדיקים, זקוקים הם לשני עולמות...

בספר עשר זכיות (עמ' כו) מביא שנמצא בכתבי הרה"ג ר' יוסף לעוינשטיין מסראצק בשם האדמו"ר רי"א מראדזימין שיישב באופן זה את דברי רש"י עם המדרש, המדרש מיירי בשאר צדיקים ועליהם השטן מקטרג להביא יסורים עליהם כדי שיבעטו ח"ו כמו שמצינו באיוב 'ואולם גע נא' וכו', אבל כאן מדבר ביעקב שהשטן ידע כי לא יעצרוהו יסורים, וא"כ תהיה עבודתו יותר גדולה וחשובה לפניו ית', ואינו רוצה בכך, רק הקב"ה חפץ לדכאו ביסורים כדי לנשאו למדרגה נשגבה יותר.

בדומה לזה מופיע ברשימותיו של הג"ר שילה רפאל ז"ל משם הבית ישראל מגור (ספר הזכרון לזכרו של הגר"ש רפאל, עמ' תקצז).

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 9:07 pm

זה בכה וזה בכה

ולדורינו אנו. בקובץ אור ישראל [מאנסי] גליון טו עמ' ר במכתב מאת ר' משה הלל סאמעט הוא מספר כי שמע שהגאון ר' יצחק הוטנר בעל הפחד יצחק עלה על הבימה בש"ק פר' וישב והכריז כי ע"פ דעתו יש כאן טעות בדברי רש"י ויש לתקנה ע"פ דברי המדרש.

מאידך, בחידושי תורות להגה"ק מסאטמאר ישב על המדוכה, ומכריע כי 'פלא הוא שיתחלף כ"כ הנוסח, ובודאי רש"י מצא כן הנוסח בדברי חז"ל.

כך גם באגרות קודש לרמ"מ מליובויטש חלק כח (שנת תשל"ג, עמ' רנו) נדרש הרבי לשאלה זו, השואל ציטט את דברי התוספת ברכה הנ"ל, והמענה הוא קצר ונחרץ: 'אין לשבש כל הספרים ולא ראינו אינה ראיה'.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' מרץ 28, 2011 10:13 pm

יש"כ, מדהים!

ראיתי שכתבו לבאר בטוט"ד שב' הדברים אמת

יעוי' בלשון המדרש רבה שישנן ב' דרשות חלוקות
בראשית רבה וישב פרשה פד סימן ג
דרשה א'
"(איוב ט') למסת נקיים ילעג, א"ר אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, תדע לך שהוא כן, יעקב אבינו ע"י שבקש לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף"
דרשה ב'
"וישב יעקב, (שם /איוב/ ג) לא שלותי ולא שקטתי, לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה, ויבא רוגז, בא עלי רגזו של יוסף".

בדרשה א' הדרשה היא מלמסת נקיים נלעג, ושם באמת נאמרו הדברים על השטן לעומת זאת בדרשה ב' הדרשה היא מלא שלותי ולא שקטתי, ושם יתכן שהקב"ה אומרו

ונראה שרש"י הביא הדרשה השניה ולא הראשונה

ההסבר

בדרשה א' מובאת הדרשה בסתם שאין שלוה לצדיקים בעוה"ז, משא"כ בדרשה ב' מובא תהליך שלם של חוסר מנוחה ושל צרות המתרגשות בזו אחר זו וכלשון המדרש בדרשה הב' "לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה"
ועי' מלבי"ם איוב פרק א
"עוד זה מדבר, ספר שהרעות באו זאח"ז תכופים כמ"ש לא שלותי ולא שקטתי וכו' "

ועי' מדרש תנחומא פרשת מקץ סימן יב
"יצא מעשו באתה עליו צרת דינה, ואח"כ צרת רחל, ואח"כ הצרות הללו, בקש לנוח קימעא, עד שבאתה צרת יוסף, ואח"כ צרת יצחק אביו שמת עשר שנים אחר מכירתו של יוסף, והכתוב צווח לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז (איוב ג כו), אח"כ באה עליו צרת שמעון, ואח"כ צרת בנימן, לפיכך היה מתפלל ואל שדי ואומר מי שאמר לשמים ולארץ די יאמר ליסורי די, לפי כשברא הקב"ה לשמים ולארץ נמתחין והולכין עד שאמר להן הקב"ה די לפיכך כתיב ואל שדי"
ואכן רואים כאן הקבלה במדרשים שהפסוק לא שלותי וכו' של הדרשה הב' מתייחס לצרות שמתרגשות בזו אחר זו

ואכן במקום שעליו הסתמך רש"י לכתוב הקב"ה שהוא התנחומא כת"י ג' (מבוא לתנ"י עמ' 128 אות יג) מובאת הדרשה מלא שלותי ולא שקטתי, ודו"ק

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ב' מרץ 28, 2011 10:22 pm

יישר כח לרב נוטר הכרמים על האשכול המעניין. [פיקחותך עומדת לך לחלק את הדברים להודעות שונות, שהרי איש לא היה קורא הודעה באורך הגלות... וכדרך בעל המחבר לקט רשימות, עיין שם].

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 28, 2011 10:26 pm

ייש"כ על דברי העידוד.

ל'היא שיחתי' משנה תודה וברכה על הישוב המעניין.

מבטן מי יצאו הדברים?

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ב' מרץ 28, 2011 10:35 pm

בתוך עמי אנכי ג"כ מביע תודתי על מאמרך המצוין שנכתב בהיקף מגוון כדרכך. כה לחי!

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' מרץ 28, 2011 10:41 pm

זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קעט עמוד ב
אבל ההוא זכאה דאיהו דחיל למאריה כמה בישין סביל בהאי עלמא בגין דלא יהימן ולא ישתתף בההוא יצר הרע וקודשא בריך הוא שזיב ליה מכלהו הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ד) רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יי', רבות רעות לצדיק לא כתיב אלא צדיק בגין דקודשא בריך הוא אתרעי ביה, ובגין כך קודשא בריך הוא אתרעי בההוא ב"נ ושזיב ליה מכלא בהאי עלמא ובעלמא דאתי זכאה חולקיה, ת"ח כמה בישין עברו עליה דיעקב בגין דלא יתדבק בההוא יצר הרע ויתרחק מחולקיה ובגין כך סביל כמה עונשין כמה בישין ולא שקיט, פתח ואמר (איוב ג') לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז, ת"ח כמה בישין סבלין צדיקיא בהאי עלמא בישין על בישין כאבין על כאבין בגין למזכי לון לעלמא דאתי, יעקב כמה סביל בישין על בישין תדיר כמה דאת אמר לא שלותי בביתא דלבן ולא יכילנא לאשתזבא מניה ולא שקטתי מעשו מההוא צערא דצער לי ההוא ממנא דיליה ולבתר דחילו דעשו, ולא נחתי מן דינה ומן שכם, ויבא רגז דא רוגזא וערבוביא דיוסף דאיהו קשיא מכלהו מגו רחימותא דיעקב לגבי דיוסף דאיהו רזא דברית עאל במצרים בגין דלבתר כתיב (שמות ו') ואזכור את בריתי לאשתכחא שכינתא (נ"א שמש) תמן בהדיה

החילוק בין ב' המדרשים שהובאו לעיל נראה ביאורם כך:

בראשון השטן הוא יצה"ר בא להשטין על האדם והוא המעמידו בנסיון, ולכך השטן הוא זה שאומר, בשני הענין הוא הפוך, שהקב"ה דורש מהצדיק להרגיז היצר הטוב על היצר הרע, ולכך הקב"ה הוא זה שאומר
נמצא דלעולם המלחמה היא בין היצר הטוב לרע השאלה היא מי מעורר המלחמה

במדרש הראשון מפורש שהשטן בא לעורר המלחמה, וברור, בשני כתוב קפץ עליו רוגזו של יוסף

ויבואר ענין הרוגז

לשונו של ר' צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק פרשת וישב
"בזוהר הקדוש פרשה זו (קפ"ד א) תא חזי אית רוגזא ואית רוגזא אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ותתא ואיקרי ברוך כמה דאת אמר דכתיב (בראשית י"ד, י"ט) ברוך אברם לאל עליון וגו'. והיינו אף שהרג אברהם כמה נפשות ונתיירא שמא יש בהם צדיק אחד וירא שמים אחד כמו שאמרו בבראשית רבה (מ"ד, ד'). ועל זה אמרו (שם מ"ב, ח') אברהם זה קוניון הוא, והיינו שעשה שלא בחשבון למסור עצמו על זה לרדוף אחרי ארבעה מלכים והיה רק מחמימותו וקנאתו לקנאת ה' שפתחו במלחמה. ומכל מקום ברכו שם ברוך אברם לאל עליון (וכמו שנתבאר וישלח מאמר ו'). ואית רוגזא דאיהי אתלטיא לעילא ותתא כמה דאת אמר דאיקרי ארור וכו', והיינו קליפת הכעס שהוא מהנחש דכתיב ארור אתה. ואמר אחר כך בזוה"ק כגוונא דא מסיטרא דיצחק נפקו תרין בנין חד מבורך וחד דאתלטיא לעילא ותתא וכו'. ויש להבין שאמר שיצאו מיצחק תרין רוגזין כמו שאמר מקודם מסיטרא דדינא קשיא נפקי רוגזא לתרי סיטרין וכו', ובשלמא עשו שנאמר בו על חרבך תחיה יתכן לקרותו רוגזא והוא רוגזא דאתלטיא כמו שמובא בזוה"ק אבל יעקב שהיה יושב אוהלים למה קראוהו בשם רוגזא כלל.
אמנם הענין על פי מה שמובא (זוהר ח"ג ע"ב א) ו' גוף החרב י' ראש החרב ה"ה הוא תרי פיות. ויעקב אבינו ע"ה שהיה מרכבה לשם הוי"ה כמו שנאמר (בראשית כ"ח, י"ג) והנה הוי"ה נצב עליו וכתיב (מיכה ז', כ') תתן אמת ליעקב את ו' דאיקרי אות אמת כמו שמובא בזוה"ק (ריש פרשת ויקרא) הוא חרב פיפיות נגד היצר הרע וזה שאמרו בבראשית רבה ריש פרשה זו (פ"ד, ג') ויבוא רוגז זהו רוגזו של יוסף, והיינו לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שזהו מדת יוסף גבור הכובש את יצרו. והיינו על ידי תורה כמו שאמרו (קידושין ל' ב) בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. ויעקב מדתו אמת זו תורה (ברכות ה' ב) וכן נדרש חרב פיפיות ברעיא מהימנא וגמרא שם על הקורא קריאת שמע על מטתו וקריאת שמע הוא גם כן תלמוד תורה כמו שאמרו במנחות (צ"ט ב). ועל ידי זה הוא חרב פיפיות לקטלא ליצר הרע וממילא הוא לעשות נקמה וגו', כמו שאמרנו שעיקר קטרוג העכו"ם על ידי היצר הרע. ורוגזא דרבנן טב איהו לכל סיטרין (זוהר ח"ב קפ"ב ב), והיינו שהתלמידי חכמים נקראו אש והם אש אוכלה אש. דיצר הרע נקרא אש כמו שאמרו (קידושין פ"א א) חזי דאת נורא וכו', ואש של התורה אוכלת אש היצר הרע וכמו שאמרו (תענית ד' א) האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה דכתיב (ירמיה כ"ג, כ"ט) הלא כה דברי כאש. וזה מה שאמרו במדרש רבה (שם) לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ואחר כך כשנולדו לו יהודה ויוסף שטנו של עשו ראש הקליפות ביקש לישב בשלוה שהוא מצד עצמו לא היה לו שום עסק עם היצר הרע שהיה כאדם הראשון קודם הקלקול רק כל העסק שלו היה בענין זרעו שיהיה מטתו שלימה והיה סבור שכעת אינו צריך עוד למלחמה נגד היצר הרע שכבר נבנה כנסת ישראל ומטתו שלימה. ויבוא רוגז שהראה לו ה' יתברך שיש לו עוד עסק לברר זרעו במדת צדיק ונצרך עוד לרוגז. וזהו רוגזו של יוסף להרגיז יצר טוב על היצר הרע אך רוגז זה מברכא מכל סיטרא.

ולהבנתי תמצית העניין היא
שיש רוגז הבא מצד הצדיק שהוא מעורר המלחמה וכדי לברר זרעו או צדקותו עוד ועוד, אך לא בתור נסיון אלא כדי להשמיד כל זכר של רע הדבק בו, ורוגז זה אינו מחמת אמירת השטן אלא הקב"ה דורשו מן הצדיק

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ב' מרץ 28, 2011 11:07 pm

ביאורים נפלאים, ועליהם מגיעה ברכת ייש"כ.

אבל שאל נא לימים ראשונים, ניתי ספר וניחזי, שברש"י דפו"ר אין לקטע זה! וכבר היה (ולא אחת) שנוספו קטעים שלמים ברש"י, ומה הדוחק בסברא שקטע זה לא מידו של רש"י יצא.

שו"ר שכתב אדמו"ר מליובאוויטש שאין לשבש כל הספרים. וקצ"ע שפעמים מסתמך בלקו"ש על דפו"ר להגיה כל הספרים. וי"ל בדוחק עכ"פ ששאני התם דמכוח סברא קאתי, ולא מגירסא בלבד, משא"כ כאן שיש לצדד לב' האופנים. ויל"ע.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' מרץ 28, 2011 11:13 pm

אין זה קושיה רק על רש"י
אלא על תוס' עה"ת ועל רבינו בחיי
וגם אם נמחוק הרש"י נצטרך הביאורים הנזכרים

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מרץ 28, 2011 11:20 pm

נוטר,
לא קראתי את כל הודעותיך (ועמך הסליחה), אך הענין הנ"ל נידון בספר הנחמד 'פרדס צבי' ר"פ וישב. עיי"ש ואולי יתווספו לך מקורות חדשים בענין.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 29, 2011 7:02 am

הדברים מאד מעניינים, והערה קטנה בשולי הדברים,
סוף כל סוף כולי עלמא יצטרכו להודות שהקב"ה קיבל כאן את הקטרוג שהרי באמת בגלל הקטרוג הזה לא ישב יעקב בשלווה אם כן אין ההבדל בין הגירסאות רק אם זה מדברי הקב"ה או שהקב"ה קיבל בזה את דברי השטן (וכדבאיוב עיין ריש חגיגה).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מרץ 29, 2011 9:15 am

כותב כתב:בתוך עמי אנכי ג"כ מביע תודתי על מאמרך המצוין שנכתב בהיקף מגוון כדרכך. כה לחי!

אע"פ שמעייפותי עדיין לא קראתי, לא משום זה אתמהמה מלהצטרף למברכים!

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ג' מרץ 29, 2011 5:40 pm

איש_ספר כתב:
כותב כתב:בתוך עמי אנכי ג"כ מביע תודתי על מאמרך המצוין שנכתב בהיקף מגוון כדרכך. כה לחי!

אע"פ שמעייפותי עדיין לא קראתי, לא משום זה אתמהמה מלהצטרף למברכים!

אני מניח שלא ציטטת את דברי כדי לרמז שלא קראתי את דבריו, כי קראתי גם קראתי, רק לא תמיד צריכים להראות שקראו, ע"י שמעירים על הדברים...

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ג' מרץ 29, 2011 6:14 pm

ייש"כ נוטר.
במאמרו של הג"ר אליעזר ולדמן שליט"א - 'השליחות מעמק חברון' בתוך: חברון - אבות ובנים, חברון תשס"ח, עמ' 60 ציין כי: "ביקש יעקב לישב בשלוה [...] אולם הקב"ה אינו מאפשר לו" ובהערה 21 ציטט את המדרש בשלמותו: "[...] השטן מקטרג [...]".

עוד אוסיף שבניגוד לדבריו החותכים של ר' ברוך אפשטיין בתוספת ברכה, נראה שבתקופה שבה כתב את פירושו תו"ת, לא היה כה תקיף ועמעם את ההתלבטות עד בלי השאיר לה שריד.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 30, 2011 7:44 am

אדג כתב:ביאורים נפלאים, ועליהם מגיעה ברכת ייש"כ.

אבל שאל נא לימים ראשונים, ניתי ספר וניחזי, שברש"י דפו"ר אין לקטע זה! וכבר היה (ולא אחת) שנוספו קטעים שלמים ברש"י, ומה הדוחק בסברא שקטע זה לא מידו של רש"י יצא.

שו"ר שכתב אדמו"ר מליובאוויטש שאין לשבש כל הספרים. וקצ"ע שפעמים מסתמך בלקו"ש על דפו"ר להגיה כל הספרים. וי"ל בדוחק עכ"פ ששאני התם דמכוח סברא קאתי, ולא מגירסא בלבד, משא"כ כאן שיש לצדד לב' האופנים. ויל"ע.

הנה דוגמא נאה מתורתו של הרבי לגילוי טעות של 'בחור אזצער'.

בנוסח ההגדה של אדה"ז בסידור מופיע בקטע המתחיל 'ויתנו עלינו עבדה קשה כמה שנאמר ויעבידו מצרים וגו' - וימררו את חייהם וגו'. זוהי גירסא בלעדית שלא מופיעה בדפוסי ההגדה המקובלים, מלבד שישנה משמעות כזאת בסידור תפילה למשה לרמ"ק.

לאחר שהרבי מבאר כי אין להביא ראיה מן הגרסאות בספרי, אחר שכל נוסח ההגדה הושמט ע"י המדפיסים החל מדפוס וינציה שנת ש"ו, ומוסיף להכריח את התוספת ע"פ הפשט הוא מציע הסבר מעניין לפשר ה'השמטה' כביכול בכל דפוסי ההגדה [והספרי]. במקור הופיע הפס' בצורה זו: ויעבידו מצרים וגו' בפרך. בעוד הכוונה היתה לסוף הפס' של וימררו...את כל עבודתם את עבדו בהם בפרך, בא הזצער ופתח את הפס' בטעות עד ה'בפרך' הראשון שהוא סיומו של הפס' ויעבידו מצרים.

כניסה בפירצה דחוקה מאוד, אבל בהחלט הברקה גאונית.

נוטר הכרמים

לעיון מחודש כ'דבר בעתו'.

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ב' מאי 06, 2013 8:02 pm

כתב רש"י בריש פרשת וישב ועוד נדרש בו, וישב, ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב"ה, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה עכ"ל ולכאורה הדברים תמוהים וכי מגברא דלית ליה בעינא ולמה שהצדיקים לא יהנו משני עולמות ובמסכת הוריות י ע"ב אמר רבא אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו ופרש"י מי שנאוי הוא להם [כלומר כלום רע להם] לצדיקים שאוכלים שני עולמות שיש להם טובה בעוה''ז ובעוה''ב עכ"ל
וכבר העיר בזה בספר תוספת ברכה שם וכתב שזה טעות סופר שהרי בבראשית רבה (פרשה פד אות ג) מקור דברי רש"י כתוב אמר השטן ולא אמר הקב"ה וזה רק קיטרוג של השטן ותו לא.
וזה לשון המדרש רַב אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּשַׁלְוָה וּמְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׂטָן בָּא וּמְקַטְרֵג, אָמַר, לֹא דַיָין שֶׁהוּא מְתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן, יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נִזְדַּוֵּוג לוֹ שִׂטְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב (איוב ג, כו): לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי, לֹא שָׁלַוְתִּי מֵעֵשָׂו, וְלֹא שָׁקַטְתִּי מִלָּבָן, וְלֹא נָחְתִּי מִדִּינָה, וַיָּבֹא רֹגֶז, בָּא עָלַי רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
ומצאתי בפרוש רש"י דפוס ראשון המצוי באוצר שאין בכלל את כל הקטע הזה אלא שברש"י כ"י המצוי באוצר ישנו וכתוב שם הקב"ה.
האם ידוע איזה כ"י של רש"י המצוי בידנו מוסמך ביותר ומה כתוב בו.
או לחילופין האם יש איזה הסבר המתישב על הדעת לגירסה שלפננו. (ולא איזה שמוס מפולפל)

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ב' מאי 06, 2013 8:03 pm

תוספת ברכה פרשת וישב

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ב' מאי 06, 2013 8:32 pm

וראה מה שהאריך בזה ידידנו הנעלם..
viewtopic.php?f=7&t=4407

דמאי · הודעהעל ידי **דמאי** » ב' מאי 06, 2013 11:13 pm

אני בעד התירוץ של האדמו"ר הזקן מגור..

בסופו של דבר - השטן הוא רק מלאך המייצג את מידת הדין, הפועל ברשות הקב"ה, ולפעמים ניתנת לו הרשות לעשות דברים על פי טענות, וזה אכן ע"י שהקב"ה מקבל את דבריו.

אמנם עדיין יקשה מדוע בחר רש"י לשנות את הלשון, אך יותר קל לקבל שרש"י מצטט את המדרש עם שינויים קלים שבמהותם אינם שונים.

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ג' מאי 07, 2013 12:08 am

עשוי לנחת כתב:וראה מה שהאריך בזה ידידנו הנעלם..
viewtopic.php?f=7&t=4407

לא ראיתי את הנ"ל לפני שפתחתי אשכול זה ואחר שראיתי מש"כ שם נוטר הכרמים שהקיף את כל הצדדים אם היה בידי היית מוחק את מה שכתבתי.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' מאי 07, 2013 12:14 am

יעקב כהן כתב:
עשוי לנחת כתב:וראה מה שהאריך בזה ידידנו הנעלם..
viewtopic.php?f=7&t=4407

לא ראיתי את הנ"ל לפני שפתחתי אשכול זה ואחר שראיתי מש"כ שם נוטר הכרמים שהקיף את כל הצדדים אם היה בידי היית מוחק את מה שכתבתי.

מבקשים מהמנהלים לאחד את האשכולות.

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ג' מאי 07, 2013 1:50 am

viewtopic.php?f=17&t=13399

נוטר הכרמים

תשע"ה.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ש' דצמבר 13, 2014 9:56 pm

יש"כ, ולפני יותר מעשרים שנה שמעתי על זה באורך מפי העילוי הגאוני המתמיד ר' יהושע צוקר, ועתה כבר לא אזכור אם רק ריכז את המו"מ בסתירה זו או שהיה לו מהלך ישוב.

הנאמן בפקדונו

נוטר הכרמים כתב:משנה לא זזה ממקומה

להשכנת שלום בין הגירסאות מצינו כמה פתרונות מפתיעים.

בספר עשר זכיות (עמ' כו) מביא שנמצא בכתבי הרה"ג ר' יוסף לעוינשטיין מסראצק בשם האדמו"ר רי"א מראדזימין שיישב באופן זה את דברי רש"י עם המדרש, המדרש מיירי בשאר צדיקים ועליהם השטן מקטרג להביא יסורים עליהם כדי שיבעטו ח"ו כמו שמצינו באיוב 'ואולם גע נא' וכו', אבל כאן מדבר ביעקב שהשטן ידע כי לא יעצרוהו יסורים, וא"כ תהיה עבודתו יותר גדולה וחשובה לפניו ית', ואינו רוצה בכך, רק הקב"ה חפץ לדכאו ביסורים כדי לנשאו למדרגה נשגבה יותר.
.

ראה בספרו ביכורי אביב באריכות

לייבעדיג יענקל

אדג כתב:ביאורים נפלאים, ועליהם מגיעה ברכת ייש"כ.

אבל שאל נא לימים ראשונים, ניתי ספר וניחזי, שברש"י דפו"ר אין לקטע זה! וכבר היה (ולא אחת) שנוספו קטעים שלמים ברש"י, ומה הדוחק בסברא שקטע זה לא מידו של רש"י יצא.

שו"ר שכתב אדמו"ר מליובאוויטש שאין לשבש כל הספרים. וקצ"ע שפעמים מסתמך בלקו"ש על דפו"ר להגיה כל הספרים. וי"ל בדוחק עכ"פ ששאני התם דמכוח סברא קאתי, ולא מגירסא בלבד, משא"כ כאן שיש לצדד לב' האופנים. ויל"ע.

בכ"י הקדומים וויימר 651 ופריס 155 לא מופיעים דברים אלו בכלל.
בכ"י מינכן 5 (הקדום ביותר, אך מלא בהוספות [מעניינות מאוד]) כתוב רק "יעקב ביקש לישב בשלוה ובאת עליו צרת יוסף". מצ"ב צילום.
בכ"י הנחשב ביותר של פירש"י, כ"י לייפציג 1, קטע זה מופיע, אך מפורש אודותיו שהוא תוספת ר' שמעיה [תלמידו וסופרו של רש"י] (לפעמים הוסיף ר"ש קטעים ע"פ ציווי ברור של רש"י בעצמו.) מצ"ב צילום.

גם זו לטובה

אוצר החכמה כתב:הדברים מאד מעניינים, והערה קטנה בשולי הדברים,
סוף כל סוף כולי עלמא יצטרכו להודות שהקב"ה קיבל כאן את הקטרוג שהרי באמת בגלל הקטרוג הזה לא ישב יעקב בשלווה אם כן אין ההבדל בין הגירסאות רק אם זה מדברי הקב"ה או שהקב"ה קיבל בזה את דברי השטן (וכדבאיוב עיין ריש חגיגה).

א' אמת ויציב ולכן אין הרבה נפקותא בכל הנידון הארוך...
ב' כבר הביאו שיש ב' גרסאות במדרשים והראשונים, ומה כ"כ נפקותא מה הגרסה ברש"י.
ג' ראיתי מביאים ("בהיכלא" ה עמ' ה) בשם ר' ירוחם "עצם החטא של ישיבה בשלווה בלי להתמיד להשתדל גדול כ"כ וכו"'

לומד_בישיבה

הקושי העיקרי שיש ברש"י זו - והרי יעקב אבינו ע"ה סבל כל ימיו מעשו לבן ודינה, ומדוע סתמו חז"ל ולא פירשו סיבת סבלו, ורק על צרתו מיוסף הצדיק פירשו לנו 'משום שביקש לישב בשלווה'. עוד קשיא, היכן מצאו חז"ל שיעקב ע"ה ביקש לישב בשלווה, הדגש הוא על 'ביקש'.
--
ולעצם העניין ראיתי פעם שהאדמו"ר מלובאביטש ז"ל התווכח עם האדמו"ר מסדיגורא ז"ל מה הפשט ברש"י. - המשא ומתן ביניהם הודפס באחד מספרי חב"ד.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » א' דצמבר 14, 2014 3:18 am

סדיגורה חב''ד.PDF: (432.22 KiB) הורד 559 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר