מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לט"ו בשבט, בירור מדוע ז' המינים מופיעים בתורה לפעמים שלא כסדרן

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

לט"ו בשבט, בירור מדוע ז' המינים מופיעים בתורה לפעמים שלא כסדרן

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' ינואר 21, 2019 9:02 am

במדבר כ, ה. לשון הפסוק במעשה מי מריבה 'לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון'. הוקשה לי מדוע שינו מהסדר המבואר בדברים ח, ח בשבח ארץ ישראל 'ארץ חיטה וכו' וגפן ותאנה ורימון'. ועלה בדעתי ליישב שנקטו כסדר התבשלות הדברים מחודש הראשון שבו היו שרויים ואילך, ש'זרע' - היינו חיטים ושעורים, כבר היה צריך להתבשל באותה שעה, ולאחר מכן תאנים וכו'. שו"מ שכבר עמד בזה בבעה"ט על המקום, ועיין שם מה שתירץ. וראה עוד תוס' יו"ט ברכות פ"ו מ"ח שכבר עמד בכך שלפעמים נוקטים כסדר הבישול שתאנים מוקדם לרימון וגפן.

וכמו כן יש להעיר בפרשת שלח יג, כג במרגלים, שנקט רימונים קודם לתאנים 'ומן הרימונים ומן התאנים', וראיתי כמה שעמדו בזה. ולע"ע עולה בליבי ישוב שאשכול הוכרחו לקחת את כולו, וישאוהו במוט בשנים, כיון שאי אפשר להקיש מחלק ממנו מה גודלו השלם, שהרי יש בו כתף ונטף ולכל אשכול כמות אחרת של ענבים, ואף אם הגרגרים גדולים, הלוא יתכן שלעומת זאת יש בו גרגרים מועטים מאוד. אומנם התאנים והרימונים מעוגלים בצורתם, ואם כן גם אם לוקחים חתיכה מהפרי, ניתן לחשב ולראות עד כמה גדול הפרי האמיתי. ולכן לקחו רק חלק ממנו ולא את כולו. ובזה יוצדק הלשון 'ומן הרימונים ומן התאנים' שמשמע שלקחו רק חלק מהם. ועוד מתורץ בזה מדוע הספיק אחד לנשיאת הרימון והתאנה, והלוא כמדומה שבמציאות אשכול ענבים אינו כבד פי שמונה מרימון, וביותר יוקשה שהרי בצירוף כמה אנשים ביחד נושא כל אחד פי שלושה מאשר יכול לישא לבדו (כמבואר ברש"י שם על וישאוהו במוט בשנים, עיי"ש), וזה ודאי תימה לומר שאשכול ענבים שוקל פי עשרים וארבעה מרימון (ומן הסתם גם הרימון היה גדול באותו יחס לגודלו של אשכול הענבים). אך לפי מה שביארנו אתי שפיר, שלא נזקקו כלל לקחת את כולו.

וכיון דאתינא להכי מובן היטב מדוע הקדים הפסוק את הרימון, כיון שעשוי פרידות פרידות, וכל אחד מהם נחשב לבריה ודבר שלם כמבואר בשו"ע או"ח סימן רי ס"א, וקודם בחשיבותו לחלק התאנה שאינה דבר שלם. אך לא אתי שפיר אלא לדעת הרמב"ם המובאת בשו"ע או"ח סימן ריא ס"ב, שחביב קודם לשבעת המינים, ומסתמא הוא הדין לשלם שחשוב מחביב, כמבואר במשנה ברורה שם סק"ד, אבל לדידן שמעלת מין שבעה עדיפה מחביב ושלם, כמבואר שם בס"א, הוא הדין לענין מוקדם בפסוק, כשם שלענין חביב מוקדם בפסוק עדיף, כמבואר במ"ב שם סק"כ.

ואח"כ עלה בליבי דניחא גם לרוב הפוסקים החולקים על הרמב"ם וסוברים שמין שבעה עדיף מחביב, שהרי המרגלים נתכוונו להמעיט בשבח ארץ ישראל, ואם כן, אף שלא היה להם להעדיף מאוחר בפסוק על פני המוקדם לו, שהרי לא היה להם עניין למעט בשבח מין מסויים אלא למעט בחשיבות הארץ באופן כללי, ואם כן גם לטענתם המוקדם בפסוק חשוב מהמאוחר לו, מכל מקום ודאי שלפי מחשבתם יש להחשיב את מעלת שלם על פני מעלת שבח ארץ ישראל, וברור.

חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים