אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ

[פרי יהושע]

מגיד שאם לא היה נשוי מתחלה אין רבו מוסר לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים (קידושין כ).
ושמעתי להעיר, שאם כן למה לא נאמר בקרא בפירוש שחייב לזונה, ולמה דיברו רק על היציאה?

[דרומי]

.

[שומע ומשמיע]

לכאורה הנושא של הפרשה הוא היציאה, ולא דיני עבדות באופן כללי.

[עזריאל ברגר]

גם מזונות בניו נאמרו רק כבדרך אגב, בנמכר לגוי, ושם כן נידונו גם דיני העבדות (כגון לא ירדנו בפרך לעיניך).

[פרי יהושע]

הטעם לדרשת חז"ל הוא ברור, שהרי הקונה עבד כנעני לא נאמר שהוא קונה אישתו עימו, ומאי שנא העברי?

אלא שבכל זאת יש שאלה על חיוב מזונות אישתו, הם תנאים סוציאלים, או חלק מעבדות?

מלשון התורה נראה שכן, אלא שלא השמיעה אלא את היציאה, אולי כי לא יכלה להשמיע, לא את המזנות (שאינו תנאי ההעסקה), ולא את העבדות שגם היא לא נכונה, ולכן השמיעה רק היציאה.

[ההוא דאמר]

עומד בזכרוני שהרמב"ן דן בנושא מזונות אשתו של העבד. ולא עיינתי כעת.