הכותרת תולעת שני "ו"תולעת שני
שמות כ"ח (ה' ו'): "והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש, ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב".
ובסמוך שם פסוק ח' כתוב: "וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר", והתעוררתי שכאן כתוב ותולעת שני ולא כתוב כדלעיל מינה תולעת בלא ו', וצריך ביאור מאי שנא.
ובדקתי במקראות שם בספר שמות וראיתי שבכל המקומות כשהתורה כותבת את הסדרה הנ"ל תולעת שני יחד עם "זהב תכלת וארגמן", אזי כתוב ותולעת שני עם האות ו', כמו שתראה שם כ"ה ד'. ושם כ"ו א', ול"א ול"ו. ושם כ"ז ט"ז. ושם כ"ח ה', ו', ח', ט"ו, ל"ג. ושם ל"ה ו', וכ"ג ול"ה. ושם ל"ו ח', ול"ה ול"ז. ושם ל"ח י"ח. ושם ט"ל א', וב', וה', וח', וכ"ד, וכ"ט. ואם כן יש לדעת מדוע כאן בפסוק ו' כתוב רק תולעת שני בלא אות ו', ולא כתוב ותולעת שני כבשאר כל המקומות הרבים הנ"ל, ולא ראיתי מי שעמד בזה.
ועוד תראה בשמות (כ"ו א') שכתוב: "ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני", וכתוב כאן תלעת חסר ו' ולא כתוב כאן כבשאר המקומות תולעת מלא. וצ"ב מאי שנא.
וכן שם (כ"ח ה') כתוב: "והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש", הרי שכאן התורה כתבה בכל אחד "ואת", מה שאין כן בשאר המקומות רק כתוב תכלת וארגמן ותולעת שני בלא תיבת את, ובעי טעמא מאי שנא הכא, ותו הא קיימא לן כל "את" בא לרבות כההיא דפסחים כ"ב ב' וסוטה י"ז א' וקידושין ס"ח ב' ועוד, ואם כן כאן מה באו החמישה "את" לרבות וצ"ב.
ועוד יש לי להבין ששם (כ"ו א') כתוב: "ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם", וכאן הקדימה התורה לשש משזר לפני התכלת והארגמן ותולעת השני, וכיוצא בזה שם ל"ו ח', וט"ל כ"ט.
אבל בכל שאר המקומות הסדר הוא תולעת שני ואחר כך שש משזר, כמו שתראה שם כ"ו ל"א ול"ו. ושם כ"ז ט"ז. ושם כ"ח ה' וח' וט"ו. ושם ל"ה ו' וכ"ג. ושם ל"ו ל"ה ל"ז. ושם ל"ח י"ח. ושם ט"ל ב' וג' וה' וח'.
וכן יש להבין שבכל המקומות הנ"ל תמיד כתוב "שש משזר", אבל שם ט"ל כ"ד כתוב "תכלת וארגמן ותולעת שני משזר", ולא נזכר שש ועיין מנחת שי שם וצ"ב.
עכ"ד אמה"ג שליט"א.
אמר הבן:
ראה סוטה מ"ט ע"א "משמת רבי עקיבא בטל כבוד התורה" ופירש רש"י: בטל כבוד תורה, שהיה נותן לבו לדרוש כל קוץ וקוץ של כל אות וכ"ש תיבות יתירות ואותיות יתירות כגון בת ובת אני דורש (סנהדרין דף נא) וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה" והבן.