כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון חמישי

[עושה חיל]

מוגש בזאת גיליון חדש של כתב העת למקרא פשטות המתחדשים, חמישי במספר.
הגיליון מקיף את מחציתו השנייה של ספר שמות, (פרשיות משפטים-פקודי,) והוא כולל גם מאמר על ספר שמואל. (גם חלק מהמאמרים על הפרשיות עוסקים אגב אורחא בפרשיות מספר שמואל).

פשטות המתחדשים גיליון חמישי.pdf

(1.75 MiB) הורד 590 פעמים

כדי להצטרף לרשימת התפוצה של 'פשטות' שלחו את המילים 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com

בגיליון:
מאמרים על הפרשיות:
• הרב אליהו אייזנברג מתחקה אחר תפקידיהם של האפוד והחושן, בעזרת כלים דומים המוזכרים בנביאים.
• הרב צבי הלוי מבאר את שימוש התורה במילת 'אם' במובן של ציווי. ומצביע על גישות פרשנות שונות במדרשי חז"ל.
• הרב צבי וינטר עומד על ההבדלים בין ג' פרשיות הריבית שבתורה והחילוקים המהותיים ביניהן.
• הרב אברהם מנחם הורוויץ מציע פירוש ייחודי לפרשיית נגיפת אשה הרה ע"פ דרכו של ר"א בן הרמב"ם.
• הרב שאול יונתן וינגורט עומד על שתי צורות של גילוי דבר ה', ועל משמעותן הרחבה.
• ישראל הלפרין [עורך] מציע פירוש לאיסור הסרת בדי הארון, על פי "פֶּרֶץ עֻזָּה" שבספר שמואל.
• הרב אברהם לופיאנסקי עוסק בהרחבה במקומם של יתדות המשכן, סוגיהם ואזכוריהם במלאכת המשכן.
• הרב בנימין פלדמן מפרש את תיאורי מלאכת המשכן כביטוי לתהליכים הנדרשים עד להשראת השכינה בישראל.
• הרב ירחמיאל בהר עומד על מקומות בהן נראה כי דרשות התורה מתבטאות כבר בדברי התורה עצמה.
מדורים:
• מדור מתורתם של רבותינו יורד לסוגיא הנכבדה של מדרשי ההלכה וחיבורם לפשט, באמצעות ביאור יקר של הגאון ר' גדליה נדל זצ"ל על הפסוק "בחריש ובקציר תשבות". כן מובא עוד מדבריו על 'המקרא'.
• בהתאם למשוב הקוראים, הורחב ושוכלל המדור הערות והארות: כעת מובאות בו ההערות על סדר הפסוקים, ונטלו בו חלק כמה ת"ח חשובים: הרב יעקב גרשון וייס, הרב משה מרדכי אייכנשטיין, הרב רפאל ספייער, הרב יוסף וידר, הרב חיים מצגר והעורך הרב שמואל בן שלום.
נ"ך:
• מאמרו של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מדקדק במניין השנים של ספר שמואל, מביא את מניין ברייתא דסדר עולם ואת דרכם של רבותינו הראשונים בזה.


הגיליון הבא יעסוק בחלק הראשון של ספר ויקרא, ומעט על הגדה של פסח במקרא ויצ"מ.
הגיליון מתעתד לצאת אם ירצה ה', בתחילת חודש ניסן תשע"ט.
ניתן לשלוח מאמרים עד כ' אדר ב' תשע"ט.
הערות, וכן מאמרים מלאים על פרשיות: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות וכן בעניין יציאת מצרים והגדה ש"פ במקרא, מאמרים מלאים על ספר שמואל, כמו גם מאמרים על שיטות הראשונים בפירוש המקרא, אפשר לשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני של מערכת פשטות: pshatot@gmail.com

[יקים]

תודה וברכה למו"ל ולכותבים הנכבדים, גם אני מאוד נהנה לקרוא את המאמרים (לאט לאט, ככל שהזמן מרשה לי)
ברצוני להעיר כאן כמה הערות, בקשר למאמר האחרון בגיליון, הנוגע למנין השנים בספר שמואל, שנכתב בטוטו"ד ע"י הרב יוסקוביץ שליט"א.
ההערות הם בנושא שנות נשיאות ומלכות עלי-שמואל-שאול.את ההערות כבר שלחתי אל הרב הכותב שליט"א, ואצטט את תשובותיו [מודגש בתוך סוגריים].
1. בעמ' 67, מביא הכותב הנכבד את קושיית הרלב"ג איך קורא שמואל על עצמו 'זקנתי ושבתי' בגיל 52. אולם פלא שמתעלם מגמרא מפורשת במס' תענית (ה:) "מ"ד ויהי כאשר זקן שמואל, ומי סיב שמואל כולי האי, והא בר נ"ב הוה, דאמר מר מת בנ"ב שנה זהו מיתתו של שמואל הרמתי, א"ל הכי א"ר יוחנן זקנה קפצה עליו דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול' וכו', ע"ש כל הסוגיא" (ובכלל היה ראוי שכב' יזכיר את דברי הגמ' המסכימה לדעת הסדר עולם (וע"ש ברש"י וז"ל: "ובסדר עולם תמצא כשני דפין תוספת על זה")).
[תגובת הרב הכותב: במקור כתבתי דעת חז"ל והבאתי את שלושת המקומות בהם הוזכר (כולל בירושלמי), אך שיניתי זאת מסיבות שונות. ולגופם של דברים, ברור שתירוץ הגמרא הוא דוחק עצום, וגם זה העיר האברבנאל שם.]

2. ובאמת דברי הגמ' קשים להולמן, כמו שהקשה המהרש"א על אתר, שהרי הפסוק "נחמתי כי המלכתי את שאול" נאמר כמובן רק בתקופה מאוחרת כאשר שאול כבר היה מלך, ולא בזמן שנאמר "ויהי כי זקן שמואל". תירוצים על זה, ראה שפת אמת וכעי"ז בבארות המים. רי"ף בעין יעקב.

3. מה שטען שם (עמ' 68) שמסתבר שלא היו בניו של עלי דומיננטיים לפני עלותו של עלי לשפוט את ישראל. אין זה מוכרח, מאחר ומוסד הכהונה לא היה בהכרח תלוי בנשיאות, וייתכן כי עלי היה כהן גדול שנים רבות קודם, אלא שלא נחשב עדיין לשופט ונשיא, אלא רק לאחר קודמו בתפקיד. (אמנם התוס' במס' תענית הנ"ל כתבו הנוסח "בשנה ראשונה שהיה עלי ממונה לכהן גדול  נולד שמואל")

4. וכן מה שטען עוד (עמ' 69) איך ייתכן שאמו של אי כבוד היתה כבת 70 בלידתו. אי משום הא לא קשה כ"כ, שהרי חותנה (עלי) שמת באותו היום היה בן 98, ומסתבר שלא היתה צעירה כ"כ. ולידה בגיל 70 אם כי איננו רגילים לכך, אבל זה לא בלתי אפשרי, בפרט באותם תקופות קדומות.
[תגובת הרב הכותב, על הערות 3-4: ברור שניתן ליישב הכל, אך ההסתברות כן, וכשיש ראיות רבות אף אם ניתן להתווכח על כל אחת מהם, הרי שמכלול הטענות מכריע את הכף.]

5. מש"כ שם בשם הרד"ק, גם בספר יוחסין מביא כן בשם יוסף בן גוריון, וז"ל: "לאפוקי יוסף בן גוריון שאמר כי שאול מלך כ' שנה, י"ח בימי שמואל, וב' שנים אחריו (!), וזה אינו אפשר וכו' וצדקו רבותינו ז"ל בכל, וכ"ש לאפוקי מהגויים שכתבו כי מ' שנה מלך שאול" עכ"ל.
[תגובת הרב הכותב: הבאתי את דברי יוסף במאמרי.]

6. עוד יש לציין את ספר שלשלת הקבלה (אבן יחיא ה'שמ"ז) וז"ל: "במדרש, בן נ"ט שנים היה שאול כשנמשח ומלך ב' שנים, וי"א כ' שנים, וי"א י"ז שנים" עכ"ל.

7. חשוב תמיד להדגיש, כי כל הקושיות אין בהם כדי להוכיח דלא כדברי חז"ל, אלא רק מחמת חוסר ההגיון שבדברים. וזה לא מפריך את דבריהם, ואדרבה, דוקא דברים תמוהים אלו, שבלי ספק לא נעלמו מעיניהם, מוכיחות כי חז"ל סמכו על הקבלה שבידם ולא על סברות וחשבונות עצמיים, וזה מחזק את עניין קבלת חז"ל
[תגובת הרב הכותב: הבאתי כי במדרש תהלים, יש דעה הכותבת כפי הסברא שנטיתי אליה.]

הוספה: למעשה מצאתי עוד מגדולי חכמינו הראשונים והאחרונים, שנקטו דלא כהסדר עולם, אלא סוברים דשאול מלך יותר שנים:
מלבד האברבנאל וברלב"ג
רבי סעדיה אבן דנאן, בסדר המלכים (מובא בשו"ת פאר הדור סי' רכ"ה) ז"ל: "בראשון למלכות ישראל מלך שאול ובן נ"ב שנה היה במלכו וי"א שנה מלך, ומה שאומר הכתוב וכו', ומ"ש ושתי שנים מלך ירצה בזה על ימי מלכותו ברצון בהשקט ובברכה קודם התחלת המלחמות וכו'" עכ"ל.
ספר העקרים לר"י אלבו, מאמר ד' פרק כ"ו, וז"ל: "... שימשח את דוד למלך, ולזה לא נמנו בכלל שני מלכות שאול השנים שמלך משם ואילך. תדע שהרי ב' דנים או יותר היה דוד בורח מלפני שאול, שהכתוב אומר שהיה בשדה פלשתים שנה אחת וד' חדשים, מלבד זמן רב שהיה מסתתר בא"י במדבר זיף ובמצודה ובכרמל עם רועי נבל וכו'... אלא שמיום שנמשח דוד למלך, לא נמנה מלכות לשאול אע"פ שהיה מלך." עכ"ל.
צמח דוד, ז"ל: "שאול המלך הראשון וכו' ולפי דברי בעל ס"ע מלך ב' שנים, אך הרלב"ג וכו', גם ר' עשעיה אמר שם בפירושו שא"א שיהיו כל מעשי שאול במשך ב' שנים, והנה מצאנו וכו', גם בעל מאור עינים וכו' דון יצחק אברבנאל וכו' גם בעל ספר יוחסין כתב ע"ש היוסיפון וכו' (א"ה, כלוחר כל אלו חלקו על הס"ע)... ודע שאע"פ שהארבע או החמשה דעות הנזכרים הם מרבים שנים רבות לשאול, מ"מ לא יעלה על לב איש שהמקום הזה מביא ספק בשנות היצירה, שחשבון הכללי מיציאת מצרים עד בנין הבית הם מבוארים הפסוק שהם ת"פ שנים כנ"ל וכו', ולפ"ז אנו צריכים לומר ששנות שאול גם שנות שמואל החתרים על י"א הם מובלעים בשנות עלי הכהן" עכ"ל.
הרי לנו חבל גדולים, שלא נמנעו מלחלוק על התנא דסדר עולם בסדר השנים לפי הפשט.
ואסיים בדברי רבי רפאל ברדוגו (רב פנינים), אחר שמרבה להקשות על הגמ' (בענין מיתת שמואל), הוא נסיים בזה"ל: "גם הראיות על מיתת שמואל בן נ"ב אינם חותכות כלל, על כן יותר יתקבלו דברי הפשטנים ששמואל הנביא ע"ה מת יותר משבעים שנה, וברוך היודע ועד" עכ"ל.
ואסיים בברכת יישר כח להרב הכותב שליט"א, על מאמרו המחכים.

[רעואל המדייני]

הקובץ משובח יותר הן ביינו והן בקנקנו, כה לחי.
בהודעות הקרובות הנני בא להעיר על המאמרים כפי הנלענ"ד לבנות או לסתור, [חלק מן ההערות הן מידידי הרב צבי הלוי שליט"א בעל המאמר הראשון].
הרב צבי וינטר מנתח באופן נפלא את ההבדלים בין פרשיות הריבית. הכותב קובע את משמעות כל פרשיה לפי ההקשר ולפי הביטויים הייחודיים לאותה פרשייה. הדרך כדרך הגר"ל, אולם הגר"ל רגיל להתחשב בקריטריון נוסף – פרטי ההלכה השונים שנמסרו בכל אחת מן הפרשיות.
כשנבוא חשבון, נראה שפרטי ההלכות תואמים היטב לדרכו של הרב הכותב, ומכאן ראיה לאמיתות דבריו:
בפרשת משפטים האיסור הוא 'לא תשימון עליו נשך' – איסור ההלוואה עצמה, והוא האיסור החל אף על הערב והעדים. מצד החיוב המשפטי אין איסור בלקיחת ריבית מיד הלווה, שכן הוא נותנה לדעתו. המשפט רק קובע שאין תוקף להחלת חיוב של ריבית. המשפט הוא זה שאף בכוחו לאסור על הערב והעדים להשתתף בעניין, שלא כחיובי האחווה וכדומה שאינם נוגעים אלא למלווה.
בפרשת בהר האיסור הראשון הוא 'אל תקח', שכן חיוב העזרה לעני קובע בראשונה את איסור לקיחת הריבית ממנו.
בפרשת כי תצא האיסור הוא 'לא תשיך' הכולל אף את הלווה עצמו. שכן מצד חיובי האחווה אף הלווה עצמו מצווה שלא להפר את האחווה.

[רעואל המדייני]

הרב הורוויץ פירש שהדוגמה בדמי ולדות 'ילדיה' הינה משום מעשה שהיה כך היה. הפירוש דחוק, ולפיכך הביא הרב הורוויץ ראיות מדברי הראשונים לדרך פרשנותו. אכן יש לפקפק בדימוי לדברי הראשונים.
ראב"מ כתב לגבי 'מעם מזבחי' שהוא על שם מעשה שעתיד להיות. אכן שם הכתוב אכן השמיע לנו הדגשה הלכתית, אלא שהצורך בהלכה הינו משום מעשה שעתיד להיות. רמב"ן כתב על פטור כיסוי דם בהמה: ˮולא חשש לכסות דם החולין בבהמה כי אין חולין במדבר, וגם אחרי כן על הרוב יצוהˮ. הרב הורוויץ מבין שיש כאן שני טעמים נפרדים, ולכאורה לא כן הוא אלא טעם ראשון לדור המדבר וטעם שני לדורות.

[רעואל המדייני]

הרב וינגורט מעלה נקודה חשובה מאד במבנה חומש שמות שמעמד מתן תורה נחלק לשנים, ביתרו ובסוף משפטים, ולכל תיאור יש את הפרשיות השייכות אליו: ספר הברית [סוף יתרו ורוב משפטים] שייך למעמד הראשון, ודברי ה' בהר [תרומה תצוה ותחילת כי תשא] שייך למעמד השני.
הכותב מתייחס בעיקר לכך שספר הברית שייך לערפל והנבואה השנייה לענן.
לענ"ד כך הוא תוכן העניין: היחס לקב"ה הינו יחס כפול של הסתר וגילוי, הסתר מצד רוממותו וגילוי מצד קרבתו שבחר להתקרב ולהתגלות לבריותיו. לכשתמצא לומר: 'הקדוש' – הסתר, 'ברוך הוא' – גילוי.
אף כאן המעמד הראשון מתואר 'לא יוכל העם לעלות', 'וירד משה', 'ואל ידבר עמנו אלוקים', 'מן השמים דיברתי עמכם'. והמעמד השני מתואר 'ויראו את אלוקי ישראל', 'ויעל משה', 'ומראה כבוד יקוק כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל'.
המעמד הראשון מחייב מזבח לבד בלי משכן [ראה בדברי הגר"ל שפירש פרשיות שונות במזבח], ומחייב משפטים אשר אינם יחס אישי עם הקב"ה, ותוצאתו 'הנה אנוכי שולח מלאך'.
המעמד השני מזכינו בהשראת השכינה של המשכן והשבת. 'וידעו כי אני יקוק אלוקיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם', 'לדעת כי אני יקוק מקדישכם'.
קיצרתי מאד, אולי אזכה לכתוב בפירוט בפשטות של שנה הבאה.

[רעואל המדייני]

הרב הלפרין מבאר את טעם איסור הוצאת בדי הארון. עוד יש לומר שהטעם הוא משום קדושת הבדים שלא יהיו במקום אחר. עוד יש לומר על פי דברי הגרי"ז שלארון יש מצוות נשיאה מיוחדת אשר אינה נגמרת בהבאתו למקדש. [הארון אף יוצא למלחמה וכדומה].
בכל אופן, לאחר שבדי הארון שייכים אליו נוצר מושג של המקום המקודש 'בין הבדים'.

[רעואל המדייני]

הרב אייכנשטיין הקשה מדוע לפרשת משפטים [הכוללת כמה מסכתות...] היה די בשעה אחת ואילו למלאכת המשכן היה צריך ארבעים יום. יש להעיר שבארבעים יום אלו נמסר למשה אף כל חומש דברים, (ראה דברים סו"פ ה). ובדרך הדרש נקטו חז"ל שאף כל התורה שבכתב ובע"פ נמסרה בארבעים ימים אלו. אף בחומש שמות רמוז העניין 'והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם'.

[רעואל המדייני]

עוד הקשה הרב אייכנשטיין מה הייתה ייחודיות הכהנים לעומת הבכורות לפני חטא העגל [לפשטיה דקרא]. לפי מש"כ בהערה הראשונה לפרשת תצוה יש לומר שהכהנים היו עושים את עבודות המקדש כהדלקת / הטבת המנורה, והבכורות היו מקריבים את קרבנות העם.

[רעואל המדייני]

בעמוד 44 הוזכר כמה פעמים 'יהושע' לגבי מלחמת מדיין.
יש כאן ט"ס וצ"ל פנחס. יהושע נלחם בעמלק.

[בן מיכאל]

הרב אייכנשטיין הקשה מדוע לפרשת משפטים [הכוללת כמה מסכתות...] היה די בשעה אחת ואילו למלאכת המשכן היה צריך ארבעים יום. יש להעיר שבארבעים יום אלו נמסר למשה אף כל חומש דברים, (ראה דברים סו"פ ה). ובדרך הדרש נקטו חז"ל שאף כל התורה שבכתב ובע"פ נמסרה בארבעים ימים אלו. אף בחומש שמות רמוז העניין 'והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם'.

ועל קושייתו י"ל שדיני ממונות למה לי קרא סברא הוא, אבל קרבנות הכל גזירת הכתוב ומעשה נרצה לאלקים כדברי הכוזרי ואין מקום לסברות, ועל כן יש לבאר הכל הדק היטיב.

[בן מיכאל]

תודה וברכה למו"ל ולכותבים הנכבדים, גם אני מאוד נהנה לקרוא את המאמרים (לאט לאט, ככל שהזמן מרשה לי)
ברצוני להעיר כאן כמה הערות, בקשר למאמר האחרון בגיליון, הנוגע למנין השנים בספר שמואל, שנכתב בטוטו"ד ע"י הרב יוסקוביץ שליט"א.
ההערות הם בנושא שנות נשיאות ומלכות עלי-שמואל-שאול.את ההערות כבר שלחתי אל הרב הכותב שליט"א, ואצטט את תשובותיו [מודגש בתוך סוגריים].
1. בעמ' 67, מביא הכותב הנכבד את קושיית הרלב"ג איך קורא שמואל על עצמו 'זקנתי ושבתי' בגיל 52. אולם פלא שמתעלם מגמרא מפורשת במס' תענית (ה:) "מ"ד ויהי כאשר זקן שמואל, ומי סיב שמואל כולי האי, והא בר נ"ב הוה, דאמר מר מת בנ"ב שנה זהו מיתתו של שמואל הרמתי, א"ל הכי א"ר יוחנן זקנה קפצה עליו דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול' וכו', ע"ש כל הסוגיא" (ובכלל היה ראוי שכב' יזכיר את דברי הגמ' המסכימה לדעת הסדר עולם (וע"ש ברש"י וז"ל: "ובסדר עולם תמצא כשני דפין תוספת על זה")).
[תגובת הרב הכותב: במקור כתבתי דעת חז"ל והבאתי את שלושת המקומות בהם הוזכר (כולל בירושלמי), אך שיניתי זאת דרך כבוד שלא להשיג על חז"ל בכללות, אלא רק על הסד"ע. ולגופם של דברים, ברור שתירוץ הגמרא הוא דוחק עצום, וגם זה העיר האברבנאל שם.]

2. ובאמת דברי הגמ' קשים להולמן, כמו שהקשה המהרש"א על אתר, שהרי הפסוק "נחמתי כי המלכתי את שאול" נאמר כמובן רק בתקופה מאוחרת כאשר שאול כבר היה מלך, ולא בזמן שנאמר "ויהי כי זקן שמואל". תירוצים על זה, ראה שפת אמת וכעי"ז בבארות המים. רי"ף בעין יעקב.

3. מה שטען שם (עמ' 68) שמסתבר שלא היו בניו של עלי דומיננטיים לפני עלותו של עלי לשפוט את ישראל. אין זה מוכרח, מאחר ומוסד הכהונה לא היה בהכרח תלוי בנשיאות, וייתכן כי עלי היה כהן גדול שנים רבות קודם, אלא שלא נחשב עדיין לשופט ונשיא, אלא רק לאחר קודמו בתפקיד. (אמנם התוס' במס' תענית הנ"ל כתבו הנוסח "בשנה ראשונה שהיה עלי ממונה לכהן גדול  נולד שמואל")

4. וכן מה שטען עוד (עמ' 69) איך ייתכן שאמו של אי כבוד היתה כבת 70 בלידתו. אי משום הא לא קשה כ"כ, שהרי חותנה (עלי) שמת באותו היום היה בן 98, ומסתבר שלא היתה צעירה כ"כ. ולידה בגיל 70 אם כי איננו רגילים לכך, אבל זה לא בלתי אפשרי, בפרט באותם תקופות קדומות.
[תגובת הרב הכותב, על הערות 3-4: ברור שניתן ליישב הכל, אך ההסתברות כן, וכשיש ראיות רבות אף אם ניתן להתווכח על כל אחת מהם, הרי שמכלול הטענות מכריע את הכף.]

5. מש"כ שם בשם הרד"ק, גם בספר יוחסין מביא כן בשם יוסף בן גוריון, וז"ל: "לאפוקי יוסף בן גוריון שאמר כי שאול מלך כ' שנה, י"ח בימי שמואל, וב' שנים אחריו (!), וזה אינו אפשר וכו' וצדקו רבותינו ז"ל בכל, וכ"ש לאפוקי מהגויים שכתבו כי מ' שנה מלך שאול" עכ"ל.
[תגובת הרב הכותב: הבאתי את דברי יוסף במאמרי.]

6. עוד יש לציין את ספר שלשלת הקבלה (אבן יחיא ה'שמ"ז) וז"ל: "במדרש, בן נ"ט שנים היה שאול כשנמשח ומלך ב' שנים, וי"א כ' שנים, וי"א י"ז שנים" עכ"ל.

7. חשוב תמיד להדגיש, כי כל הקושיות אין בהם כדי להוכיח דלא כדברי חז"ל, אלא רק מחמת חוסר ההגיון שבדברים. וזה לא מפריך את דבריהם, ואדרבה, דוקא דברים תמוהים אלו, שבלי ספק לא נעלמו מעיניהם, מוכיחות כי חז"ל סמכו על הקבלה שבידם ולא על סברות וחשבונות עצמיים, וזה מחזק את עניין קבלת חז"ל
[תגובת הרב הכותב: הבאתי כי במדרש תהלים, יש דעה הכותבת כפי הסברא שנטיתי אליה.]

הוספה: למעשה מצאתי עוד מגדולי חכמינו הראשונים והאחרונים, שנקטו דלא כהסדר עולם, אלא סוברים דשאול מלך יותר שנים:
מלבד האברבנאל וברלב"ג
רבי סעדיה אבן דנאן, בסדר המלכים (מובא בשו"ת פאר הדור סי' רכ"ה) ז"ל: "בראשון למלכות ישראל מלך שאול ובן נ"ב שנה היה במלכו וי"א שנה מלך, ומה שאומר הכתוב וכו', ומ"ש ושתי שנים מלך ירצה בזה על ימי מלכותו ברצון בהשקט ובברכה קודם התחלת המלחמות וכו'" עכ"ל.
ספר העקרים לר"י אלבו, מאמר ד' פרק כ"ו, וז"ל: "... שימשח את דוד למלך, ולזה לא נמנו בכלל שני מלכות שאול השנים שמלך משם ואילך. תדע שהרי ב' דנים או יותר היה דוד בורח מלפני שאול, שהכתוב אומר שהיה בשדה פלשתים שנה אחת וד' חדשים, מלבד זמן רב שהיה מסתתר בא"י במדבר זיף ובמצודה ובכרמל עם רועי נבל וכו'... אלא שמיום שנמשח דוד למלך, לא נמנה מלכות לשאול אע"פ שהיה מלך." עכ"ל.
צמח דוד, ז"ל: "שאול המלך הראשון וכו' ולפי דברי בעל ס"ע מלך ב' שנים, אך הרלב"ג וכו', גם ר' עשעיה אמר שם בפירושו שא"א שיהיו כל מעשי שאול במשך ב' שנים, והנה מצאנו וכו', גם בעל מאור עינים וכו' דון יצחק אברבנאל וכו' גם בעל ספר יוחסין כתב ע"ש היוסיפון וכו' (א"ה, כלוחר כל אלו חלקו על הס"ע)... ודע שאע"פ שהארבע או החמשה דעות הנזכרים הם מרבים שנים רבות לשאול, מ"מ לא יעלה על לב איש שהמקום הזה מביא ספק בשנות היצירה, שחשבון הכללי מיציאת מצרים עד בנין הבית הם מבוארים הפסוק שהם ת"פ שנים כנ"ל וכו', ולפ"ז אנו צריכים לומר ששנות שאול גם שנות שמואל החתרים על י"א הם מובלעים בשנות עלי הכהן" עכ"ל.
הרי לנו חבל גדולים, שלא נמנעו מלחלוק על התנא דסדר עולם בסדר השנים לפי הפשט.
ואסיים בדברי רבי רפאל ברדוגו (רב פנינים), אחר שמרבה להקשות על הגמ' (בענין מיתת שמואל), הוא נסיים בזה"ל: "גם הראיות על מיתת שמואל בן נ"ב אינם חותכות כלל, על כן יותר יתקבלו דברי הפשטנים ששמואל הנביא ע"ה מת יותר משבעים שנה, וברוך היודע ועד" עכ"ל.
ואסיים בברכת יישר כח להרב הכותב שליט"א, על מאמרו המחכים.

יש"כ על הדברים, כפי שהבאת על רובם כבר השבתי, ואבוא רק בקצירת האומ"ר על שאול ומלכותו הוסיפו רבים מן המפרשים, כרד"ק רלב"ג ועוד. אך על שני שמואל לא מצאתי כמעט חולק מלבד האברבנאל, המדרש תהלים, וגירסת הס"ע שהובאת ברד"ק.
וכאן נקודה חשובה שבמאמר הבאתי בהבלעה - לא לחינם דחקו חז"ל את הכתובים כל כך - כי השאלה הגדולה היא מארבע מאות ושמונים שנה מיציאת מצרים, ושלוש מאות שנה ביפתח, ולפי זה מיפתח ועד שלמה עברו רק מאה וארבעים שנה והיו כמה שופטים ומעשים ביניהם, ואם נאמר שספר שמואל היה במשך כמאה וחמישים שנה (40 עלי, 40 שמואל, 20 שאול, 40 דוד), הרי שלא נותר זמן מיפתח לעלי, ומחשבון הכתובים עולה כי היו לכל הפחות שבעים שנה ויתכן אף תשעים (תלוי אם עשרים שנות שמשון כלולים בארבעים שנות שיעבוד הפלשתים). ליישב את ימי השופטים יש לי חומר רב (בעיקר אני רוצה לטעון כי עלי היה במקביל לימי יפתח), אך אני מעוניין לסדר לפני שאני מעלה אותו, מקוה שבקרוב.

[רעואל המדייני]

כמדומה שיש כאן ט"ס וצ"ל 'במקביל לימי שמשון', הלא כן?

[בן מיכאל]

כמדומה שיש כאן ט"ס וצ"ל 'במקביל לימי שמשון', הלא כן?

שמשון כנראה היה אחריו, מעלה את שני מאמריי ללא הגהה מספקת.

[רעואל המדייני]

קראתי את המאמרים והתבלבלתי.
האם תואיל בטובך להעלות טבלה שרואים בה בבירור את משך ימי כל אחד מהשופטים לשיטתך?

[רעואל המדייני]

הרב שמואל בן שלום דן מדוע נחלקו היריעות לשתי מחברות, ובפשוטו יש לומר שזה בכדי להפריד בין הקודש ובין קודש הקדשים ככתוב 'ונתת את הפרוכת תחת הקרסים'.

[עקביה]

קראתי את מאמרו המעניין והמחכים של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ ותחילה רצוני להודות לו.

שמעתי פעם על שיטת האברבנאל המאריכה את ימי שמואל ושאול, אך רק כעת פגשתי בה פנים אל פנים באופן בהיר וברור.

גם אם אפשר להתווכח על כל ראיה, אין ספק שקשה להתעלם מהתמונה העולה מריבוי הראיות.

אעיר, שאת המדרש על משה ושמואל "זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה" לא הצלחתי למצוא (בפרויקט השו"ת). לא במקום שצוין ולא בשום מקום אחר.

ועוד, בפרקי דרבי אליעזר (פי"ז) המובא בסוף המאמר: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וכו'. בין אם נגרוס 'שנה' ובין אם נגרוס 'שלש שנים' קשה, שהרי היו אלה שבע השנים הראשונות של דוד, בהם היה חי גם איש-בשת בן שאול, ואילו מהסיפור נראה בבירור שדוד היה אז מלך על כל ישראל.
לכן על כרחנו עלינו לקבל את הגירסאות המאחרות את הסיפור בהרבה (מובאות בביאור רד"ל שם).

בנוסף, המאמר עורר אצלי תהיות - אם זה כל כך פשוט, מדוע ברייתא דסדר עולם הבינה אחרת? אמנם המחבר שליט"א הסביר שהעניין הוא הדוחק שיש עם תקופת השופטים, אבל מה נעשה כאשר יפרסם את מאמרו המיישב גם את תקופת השופטים?
האם יכול להיות שברייתא דסד"ע אין עניינה רק כרונולוגיה מקראית, אלא גם לימוד המקראות באופן מסויים לשם מטרה אחרת, דוגמת דרשות חז"ל, בהלכה ובאגדה, שפעמים רבות נראות לנו כמוציאות את המקראות מפשוטם?

---
כעת אני רואה שהרב המחבר שליט"א העלה שני מאמרים העוסקים כנראה בתקופת השופטים. טרם קראתים.

[רעואל המדייני]

הערת תם:
ככל כמה שכ"ת מערער אחר הכרונלוגיה הישראלית המקובלת בחז"ל, וכי אין מקום [להבדיל] לערער אף אחר הכרונולוגיה המצרית המקובלת במחקר?

[בן מיכאל]

קראתי את המאמרים והתבלבלתי.
האם תואיל בטובך להעלות טבלה שרואים בה בבירור את משך ימי כל אחד מהשופטים לשיטתך?

אינני יודע בדיוק, אני טוען כי ימי עלי מקבילים לימי יפתח, וימי גדעון לימי דבורה.

[בן מיכאל]

הערת תם:
ככל כמה שכ"ת מערער אחר הכרונלוגיה הישראלית המקובלת בחז"ל, וכי אין מקום [להבדיל] לערער אף אחר הכרונולוגיה המצרית המקובלת במחקר?

אכן, מה שכתבתי הינו על סמך המערערים על כרונולוגיה זו (ואגב, שוב על סמך אותו כתוב של ארבע מאות ושמונים שנה בשלמה המלך).
וכאן אעלה מאמר נוסף שלי נגד תיאוריית וליקובסקי ושות' שניסו להפוך את כל הבניין.

[בן מיכאל]

קראתי את מאמרו המעניין והמחכים של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ ותחילה רצוני להודות לו.

שמעתי פעם על שיטת האברבנאל המאריכה את ימי שמואל ושאול, אך רק כעת פגשתי בה פנים אל פנים באופן בהיר וברור.

גם אם אפשר להתווכח על כל ראיה, אין ספק שקשה להתעלם מהתמונה העולה מריבוי הראיות.

אעיר, שאת המדרש על משה ושמואל "זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה" לא הצלחתי למצוא (בפרויקט השו"ת). לא במקום שצוין ולא בשום מקום אחר.
ראה בתקליטור התורני.
יש שמחקו שורה זו כי חשבו שזו טעות, ראה במדרש תהלים בובר הנמצאת באוצה"ח.
ועוד, בפרקי דרבי אליעזר (פי"ז) המובא בסוף המאמר: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וכו'. בין אם נגרוס 'שנה' ובין אם נגרוס 'שלש שנים' קשה, שהרי היו אלה שבע השנים הראשונות של דוד, בהם היה חי גם איש-בשת בן שאול, ואילו מהסיפור נראה בבירור שדוד היה אז מלך על כל ישראל.
לכן על כרחנו עלינו לקבל את הגירסאות המאחרות את הסיפור בהרבה (מובאות בביאור רד"ל שם).
נראה כי כוונתו שנה לאחר שנהרג איש בושת בנו האחרון של שאול.
בנוסף, המאמר עורר אצלי תהיות - אם זה כל כך פשוט, מדוע ברייתא דסדר עולם הבינה אחרת? אמנם המחבר שליט"א הסביר שהעניין הוא הדוחק שיש עם תקופת השופטים, אבל מה נעשה כאשר יפרסם את מאמרו המיישב גם את תקופת השופטים?
האם יכול להיות שברייתא דסד"ע אין עניינה רק כרונולוגיה מקראית, אלא גם לימוד המקראות באופן מסויים לשם מטרה אחרת, דוגמת דרשות חז"ל, בהלכה ובאגדה, שפעמים רבות נראות לנו כמוציאות את המקראות מפשוטם?

---
כעת אני רואה שהרב המחבר שליט"א העלה שני מאמרים העוסקים כנראה בתקופת השופטים. טרם קראתים.

[יקים]

קראתי את מאמרו המעניין והמחכים של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ ותחילה רצוני להודות לו.

שמעתי פעם על שיטת האברבנאל המאריכה את ימי שמואל ושאול, אך רק כעת פגשתי בה פנים אל פנים באופן בהיר וברור.

גם אם אפשר להתווכח על כל ראיה, אין ספק שקשה להתעלם מהתמונה העולה מריבוי הראיות.

אעיר, שאת המדרש על משה ושמואל "זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה" לא הצלחתי למצוא (בפרויקט השו"ת). לא במקום שצוין ולא בשום מקום אחר.

ועוד, בפרקי דרבי אליעזר (פי"ז) המובא בסוף המאמר: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וכו'. בין אם נגרוס 'שנה' ובין אם נגרוס 'שלש שנים' קשה, שהרי היו אלה שבע השנים הראשונות של דוד, בהם היה חי גם איש-בשת בן שאול, ואילו מהסיפור נראה בבירור שדוד היה אז מלך על כל ישראל.
לכן על כרחנו עלינו לקבל את הגירסאות המאחרות את הסיפור בהרבה (מובאות בביאור רד"ל שם).

בנוסף, המאמר עורר אצלי תהיות - אם זה כל כך פשוט, מדוע ברייתא דסדר עולם הבינה אחרת? אמנם המחבר שליט"א הסביר שהעניין הוא הדוחק שיש עם תקופת השופטים, אבל מה נעשה כאשר יפרסם את מאמרו המיישב גם את תקופת השופטים?.

ואני חושב, (כך גם כתבתי לעיל) שזה גופא מוכיח, שחז"ל סמכו אך ורק על קבלתם, ועל דברי התנאים בברייתות, ועל הקבלה בעדם איך לדרוש את הפסוקים, ולא המציאו שום דבר מעצמם ע"פ הסברא. ואפי' כשהקבל והדרשות לא היו כ"כ הגיוניות, הם תירצו בדוחק ובלבד שלא לומר דברים מעצמם נגד הקבלה, או נגד אופן הדרש שקיבלו איש מפי איש.
וכ"ז מוביל אותנו להוכחה, על מסירת התושבע"פ בדיוק מופתי מדור לדור, בלי לשנות אפילו כשזה נגד ההגיון. (כמובן, שיש על זה עוד עשרות או מאות ראיות כאלו)
ולפיכך, אני תוהה, מדוע מפרשים מאוד מסויימים נוטים מהקבלה, ומפרשים ע"ד הפשט, גם גשחז"ל עצמם עומדים על תמיהותיהם, וחז"ל דחקו עצמם בקוף של מחט ובלבד שלא לשנות הפשט ממה שקיבלו, ואותם חכמים אחרונים נטו מדבריהם.
האם המהלך הזה התקבל על ידי שאר חכמי ישראל בדורות מאוחרים? (כמדומני שהמלבי"ם תוקף את האברבנאל בתקיפות פה ושם)

[אבק פורח]

הרב בן מיכאל,
בעקבות מאמרך החשוב נתעוררתי שיש להקדים את תקופתו של ישעיהו הנביא לתקופה שלפני שאול המלך, שכן בישעיהו פרק ג' מונה באריכות משען ומשענה גבור נשוא פנים וכו' וכו' ולא מוזכר מלך!
זאת ועוד אחד הראשונים שנזכר (במקום שהיה ראוי להיות המלך) הוא שופט וזו הוכחה כמעט מוחצת לתקופת השופטים. גם חיפוש העם אחרי קצין העם מוכיח על תקופת השופטים שהיה מצד אחד איש הישר בעיניו יעשה (ירהבו הנער בזקן וגו') ומצד שני העם כל הזמן היה בתהליך חיפוש אחר שופט ראוי. ממש כפתור ופרח!!

עד כאן לכבוד חודש אדר. ועכשיו ברצינות המגדל אשר ניסית לבנות על פסוק אחד משירת הים הינו בגדר הרכבת פיל על כרעי תרנגולת, העיסוק בשאלות הנוגעות להיסטוריה קדומה וארכיאולוגיה אינו מצדיק היתפסות לשיטת החוקרים העוסקים בעניין לבנות מגדלי הזיות על כל רסיס של עד חרס.

[יקים]

גם אולי ע"ד הדרש, בקריעת ים סוף היתה התגלות מלכות שמים כל כך גדולה, שלא ניתן היה להזכיר באותו מעמד מלכות ארצית.

[בן מיכאל]

הרב בן מיכאל,
בעקבות מאמרך החשוב נתעוררתי שיש להקדים את תקופתו של ישעיהו הנביא לתקופה שלפני שאול המלך, שכן בישעיהו פרק ג' מונה באריכות משען ומשענה גבור נשוא פנים וכו' וכו' ולא מוזכר מלך!
זאת ועוד אחד הראשונים שנזכר (במקום שהיה ראוי להיות המלך) הוא שופט וזו הוכחה כמעט מוחצת לתקופת השופטים. גם חיפוש העם אחרי קצין העם מוכיח על תקופת השופטים שהיה מצד אחד איש הישר בעיניו יעשה (ירהבו הנער בזקן וגו') ומצד שני העם כל הזמן היה בתהליך חיפוש אחר שופט ראוי. ממש כפתור ופרח!!

עד כאן לכבוד חודש אדר. ועכשיו ברצינות המגדל אשר ניסית לבנות על פסוק אחד משירת הים הינו בגדר הרכבת פיל על כרעי תרנגולת, העיסוק בשאלות הנוגעות להיסטוריה קדומה וארכיאולוגיה אינו מצדיק היתפסות לשיטת החוקרים העוסקים בעניין לבנות מגדלי הזיות על כל רסיס של עד חרס.

יפה! חכם עדיף מנביא, כי מסתבר שנבואה זו נאמרה בימי עוזיהו שהיה מצורע ויותם שפט את העם.
ולגופה של טענה, לא כ"כ הבנתי על איזה מגדל הינך מדבר - השלד די מקובל (על המקדימים את יצי"מ וכנזכר לעיל), הדיוק שהבאתי בבירור לא "שובר שיוויון"..., אך יש בו תשומת לב מעניינת.

[בן מיכאל]

קראתי את מאמרו המעניין והמחכים של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ ותחילה רצוני להודות לו.

שמעתי פעם על שיטת האברבנאל המאריכה את ימי שמואל ושאול, אך רק כעת פגשתי בה פנים אל פנים באופן בהיר וברור.

גם אם אפשר להתווכח על כל ראיה, אין ספק שקשה להתעלם מהתמונה העולה מריבוי הראיות.

אעיר, שאת המדרש על משה ושמואל "זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה" לא הצלחתי למצוא (בפרויקט השו"ת). לא במקום שצוין ולא בשום מקום אחר.

ועוד, בפרקי דרבי אליעזר (פי"ז) המובא בסוף המאמר: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר לְאַחַר שָׁנָה שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, בָּא רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּימֵי דָוִד שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וכו'. בין אם נגרוס 'שנה' ובין אם נגרוס 'שלש שנים' קשה, שהרי היו אלה שבע השנים הראשונות של דוד, בהם היה חי גם איש-בשת בן שאול, ואילו מהסיפור נראה בבירור שדוד היה אז מלך על כל ישראל.
לכן על כרחנו עלינו לקבל את הגירסאות המאחרות את הסיפור בהרבה (מובאות בביאור רד"ל שם).

בנוסף, המאמר עורר אצלי תהיות - אם זה כל כך פשוט, מדוע ברייתא דסדר עולם הבינה אחרת? אמנם המחבר שליט"א הסביר שהעניין הוא הדוחק שיש עם תקופת השופטים, אבל מה נעשה כאשר יפרסם את מאמרו המיישב גם את תקופת השופטים?.

ואני חושב, (כך גם כתבתי לעיל) שזה גופא מוכיח, שחז"ל סמכו אך ורק על קבלתם, ועל דברי התנאים בברייתות, ועל הקבלה בעדם איך לדרוש את הפסוקים, ולא המציאו שום דבר מעצמם ע"פ הסברא. ואפי' כשהקבל והדרשות לא היו כ"כ הגיוניות, הם תירצו בדוחק ובלבד שלא לומר דברים מעצמם נגד הקבלה, או נגד אופן הדרש שקיבלו איש מפי איש.
וכ"ז מוביל אותנו להוכחה, על מסירת התושבע"פ בדיוק מופתי מדור לדור, בלי לשנות אפילו כשזה נגד ההגיון. (כמובן, שיש על זה עוד עשרות או מאות ראיות כאלו)
ולפיכך, אני תוהה, מדוע מפרשים מאוד מסויימים נוטים מהקבלה, ומפרשים ע"ד הפשט, גם גשחז"ל עצמם עומדים על תמיהותיהם, וחז"ל דחקו עצמם בקוף של מחט ובלבד שלא לשנות הפשט ממה שקיבלו, ואותם חכמים אחרונים נטו מדבריהם.
האם המהלך הזה התקבל על ידי שאר חכמי ישראל בדורות מאוחרים? (כמדומני שהמלבי"ם תוקף את האברבנאל בתקיפות פה ושם)

ולמה במדרש תהלים נטו מזה?

[יקים]

עדיין לא הבאת הפנייה מדוייקת.
בכל מקרה, נ"ל בנושא הנ"ל שהעלתי, אנו מוצאים הבדל בין ספרות ההלכה בחז"ל, קרי: משניות מכילתא ספרא ספרי, ברייתות המוסכמות על חכמי התלמוד, לבין מדרשי אגדה אחרים, העוסקים יותר באגדה, ופחות בהלכה ודרש.
הייתי שמח לגלות אם אני צודק או טועה בזה.

[בן מיכאל]

מדרש תהלים - מזמור כה
אמר רבי אחא, באותה שעה מצא משה את ידו לפני הקדוש ברוך הוא להתפלל על ישראל להודיעם דרכיו של הקב"ה. שנאמר (דברים לב, ד) הצור תמים פעלו וגו'. וכן מצינו בשמואל הרמתי, שהיה שקול כמשה. שנאמר (ירמיה טו, א) אם יעמד משה ושמואל. ונאמר, (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. ואתה מוצא, כל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה לוי וזה לוי. זה אמר שירה וזה אמר שירה. זה מלך על ישראל וזה מלך על ישראל. זה מלך מ' שנה וזה מלך מ' שנה. זה עשה מלחמות וזה עשה מלחמות. זה הרג מלכים וזה הרג מלכים. זה בנה מזבחות וזה בנה מזבחות. זה הקריב וזה הקריב. זה בקריאה וזה בקריאה. זה התפלל על ישראל וזה התפלל על ישראל. זה שמש בכהונה וזה שמש בכהונה.

[יקים]

מעניין שדוקא בתחילת מדרש תהלים (פרק א'), כשהמדרש עורך השוואות דומות בין משה רבנו לדוד המלך, הוא מונה גם את המלכות שלהם "משה מלך על ישראל ויהודה שנ' ויהי בישורון מלך, ודוד מלך על ישראל ויהודה" - ודוקא שם לא מופיעים מניין השנים התואמים 40 שנה. ואולי נפל בלבול בין המדרשים הדומים.

[אבק פורח]

הרב בן מיכאל,
בעקבות מאמרך החשוב נתעוררתי שיש להקדים את תקופתו של ישעיהו הנביא לתקופה שלפני שאול המלך, שכן בישעיהו פרק ג' מונה באריכות משען ומשענה גבור נשוא פנים וכו' וכו' ולא מוזכר מלך!
זאת ועוד אחד הראשונים שנזכר (במקום שהיה ראוי להיות המלך) הוא שופט וזו הוכחה כמעט מוחצת לתקופת השופטים. גם חיפוש העם אחרי קצין העם מוכיח על תקופת השופטים שהיה מצד אחד איש הישר בעיניו יעשה (ירהבו הנער בזקן וגו') ומצד שני העם כל הזמן היה בתהליך חיפוש אחר שופט ראוי. ממש כפתור ופרח!!

עד כאן לכבוד חודש אדר. ועכשיו ברצינות המגדל אשר ניסית לבנות על פסוק אחד משירת הים הינו בגדר הרכבת פיל על כרעי תרנגולת, העיסוק בשאלות הנוגעות להיסטוריה קדומה וארכיאולוגיה אינו מצדיק היתפסות לשיטת החוקרים העוסקים בעניין לבנות מגדלי הזיות על כל רסיס של עד חרס.

יפה! חכם עדיף מנביא, כי מסתבר שנבואה זו נאמרה בימי עוזיהו שהיה מצורע ויותם שפט את העם.
ולגופה של טענה, לא כ"כ הבנתי על איזה מגדל הינך מדבר - השלד די מקובל (על המקדימים את יצי"מ וכנזכר לעיל), הדיוק שהבאתי בבירור לא "שובר שיוויון"..., אך יש בו תשומת לב מעניינת.

כל זמן שהמאמר טען כך: מאחר שאני סובר שיציאת מצרים היתה בזמן שבו מצרים שלטה באיזור, הם לא נקראו מלכים, לא היה אכפת לי. אולי כן ואולי לא, זכותך להפריח לאויר העולם את בלוני האפשרויות.
אבל ברגע שזה הגיע לטענה שבתום הארבעים שנה ששם מוזכר מלך לאדום הוא מפני שאז התחילו מלכים לאדום וא"כ השבעה מלכים היו לאחר ימי משה הקפצת לי את מערכות ההתראה.
שים לב מה קרה כאן! הבאת קושי שנתקשו בו המפרשים מתי היו המלכים האלו. כתבת שלדעתך כל הפירושים דחוקים. אבל על פי הרעיון הבלתי מבוסס שלך בלשון המעטה אתה מכריע כמו אחד הצדדים. זה ידידי בדיוק מה שקורה, מכיוון אחר מעט, לחלק מאנשי פש"מ כשהם מתחילים לחשוב שכל דרוש שעלה במחשבה לפניהם הוא הוא המכוון העיקרי בפסוקים.

אשר להמחמאה שנתת לי לאמר חכם עדיף מנביא: תודה רבה אבל מה בדיוק הנבואה שנתנבאתי כאן, שצלפתי לדעתך בעניין הנבואה ההיא?

[ישראליק]

לי נראה שיכולים להציג הגליון ביותר כבוד מאשר כתובת הגסה הנדפס בדבר העורך ועל דף השער. - כלומר האופן שדבר המערכת נכתבה נראית כפגיעה ברש"י הקדוש

[בן מיכאל]

הרב בן מיכאל,
בעקבות מאמרך החשוב נתעוררתי שיש להקדים את תקופתו של ישעיהו הנביא לתקופה שלפני שאול המלך, שכן בישעיהו פרק ג' מונה באריכות משען ומשענה גבור נשוא פנים וכו' וכו' ולא מוזכר מלך!
זאת ועוד אחד הראשונים שנזכר (במקום שהיה ראוי להיות המלך) הוא שופט וזו הוכחה כמעט מוחצת לתקופת השופטים. גם חיפוש העם אחרי קצין העם מוכיח על תקופת השופטים שהיה מצד אחד איש הישר בעיניו יעשה (ירהבו הנער בזקן וגו') ומצד שני העם כל הזמן היה בתהליך חיפוש אחר שופט ראוי. ממש כפתור ופרח!!

עד כאן לכבוד חודש אדר. ועכשיו ברצינות המגדל אשר ניסית לבנות על פסוק אחד משירת הים הינו בגדר הרכבת פיל על כרעי תרנגולת, העיסוק בשאלות הנוגעות להיסטוריה קדומה וארכיאולוגיה אינו מצדיק היתפסות לשיטת החוקרים העוסקים בעניין לבנות מגדלי הזיות על כל רסיס של עד חרס.

יפה! חכם עדיף מנביא, כי מסתבר שנבואה זו נאמרה בימי עוזיהו שהיה מצורע ויותם שפט את העם.
ולגופה של טענה, לא כ"כ הבנתי על איזה מגדל הינך מדבר - השלד די מקובל (על המקדימים את יצי"מ וכנזכר לעיל), הדיוק שהבאתי בבירור לא "שובר שיוויון"..., אך יש בו תשומת לב מעניינת.

כל זמן שהמאמר טען כך: מאחר שאני סובר שיציאת מצרים היתה בזמן שבו מצרים שלטה באיזור, הם לא נקראו מלכים, לא היה אכפת לי. אולי כן ואולי לא, זכותך להפריח לאויר העולם את בלוני האפשרויות.
אבל ברגע שזה הגיע לטענה שבתום הארבעים שנה ששם מוזכר מלך לאדום הוא מפני שאז התחילו מלכים לאדום וא"כ השבעה מלכים היו לאחר ימי משה הקפצת לי את מערכות ההתראה.
שים לב מה קרה כאן! הבאת קושי שנתקשו בו המפרשים מתי היו המלכים האלו. כתבת שלדעתך כל הפירושים דחוקים. אבל על פי הרעיון הבלתי מבוסס שלך בלשון המעטה אתה מכריע כמו אחד הצדדים. זה ידידי בדיוק מה שקורה, מכיוון אחר מעט, לחלק מאנשי פש"מ כשהם מתחילים לחשוב שכל דרוש שעלה במחשבה לפניהם הוא הוא המכוון העיקרי בפסוקים.

אשר להמחמאה שנתת לי לאמר חכם עדיף מנביא: תודה רבה אבל מה בדיוק הנבואה שנתנבאתי כאן, שצלפתי לדעתך בעניין הנבואה ההיא?

לא התכוונתי להכריע ע"פ זה, ואתה צודק שיש לתקן את הלשון (לא ערוך כבר אמרנו..), משהו בנוסח: דיוק זה מטה לצד זה... אגב, הוא לא מוכרח מעוד כיוון - כי לא מחייב שכולם היו ברצף.
שאכן לא מוזכר מלך, והנביא מדבר על אנרכיה, כי היה זה זמן שהיה חלל מנהיגותי.

[אבק פורח]

משהו בנוסח: דיוק זה מטה לצד זה

זה לא דיוק אלא ניחוש. בזה מסתכמות כל ההשגות שלי עליך, ואידך זיל גמור.

בעניין ישעיהו פרק ג אני לא מבין מתי בימי יותם התקיימה נבואת הזעם הזו. (ומנין לקחת שהיה אנרכיה??!!)

[רעואל המדייני]

הרב בן מיכאל, אשוב ואבקש, תוכל להעלות טבלה המראה את משך ארבע מאות ושמונים שנה לשיטתך, בצורה שנוכל להבין באופן ברור על מה אנו דנים?

[עושה חיל]

.

[עושה חיל]

אגב, [בשביל חודש אדר. ובשביל מי שצריכים זאת כל השנה]
בדקתי כמה פעמים מופיע בגיליון האחרון 'רש"י' לעומת 'הרשב"ם'

להלן התוצאות:
רש"י - 49
רשב"ם - 8

[דרומי]

תפתח חומש ותראה כמה ארוך פירוש רש"י וכמה ארוך הרשב"ם, ותגלה שהתוצאה הזאת מראה באופן יחסי על ההיפך הגמור

[יותם]

מה זה משנה בכלל? כל הדיון משונה. וכי אסור לכתב עת ללכת בעקבותיו של רבינו הרשב"ם ולמקד את עניינו במאמרים הקרובים יותר לשיטתו? בכל פעם קם יהודי אחר ומוצא זיז או סדק להיאחז בו ולבקר ולגנות. מאיפה המצווה הזו לבקש כל הזמן ביקורות סרק?

[ישראליק]

מה זה משנה בכלל? כל הדיון משונה. וכי אסור לכתב עת ללכת בעקבותיו של רבינו הרשב"ם ולמקד את עניינו במאמרים הקרובים יותר לשיטתו? בכל פעם קם יהודי אחר ומוצא זיז או סדק להיאחז בו ולבקר ולגנות. מאיפה המצווה הזו לבקש כל הזמן ביקורות סרק?

איך הי' נראה אם אחד הי' מתמקד על אחד מלשונות החריפים של הראב"ד על הרמב"ם והי' מוצא חיבור על פי הנחתו? איה"נ זה סדק, אבל לא נראית טוב בכל אופן, עכ"פ גליון חריג כהנ"ל הי' צריך להקפיד ע"ז

[יותם]

מה זה משנה בכלל? כל הדיון משונה. וכי אסור לכתב עת ללכת בעקבותיו של רבינו הרשב"ם ולמקד את עניינו במאמרים הקרובים יותר לשיטתו? בכל פעם קם יהודי אחר ומוצא זיז או סדק להיאחז בו ולבקר ולגנות. מאיפה המצווה הזו לבקש כל הזמן ביקורות סרק?

איך הי' נראה אם אחד הי' מתמקד על אחד מלשונות החריפים של הראב"ד על הרמב"ם והי' מוצא חיבור על פי הנחתו? איה"נ זה סדק, אבל לא נראית טוב בכל אופן, עכ"פ גליון חריג כהנ"ל הי' צריך להקפיד ע"ז

אין כאן שום לשון חריף. הרשב"ם כותב מפורשות שרש"י הסכים לו שצריך לעשות פירוש על הפשטות המתחדשים. ונמצאנו הולכים בעקבי פירושו של הרשב"ם, שהוא גם רצונו של זקנו רש"י.
וכל הפגיעה והסדק והחשש, הכול דמיונות שווא.

[ישראליק]

מה זה משנה בכלל? כל הדיון משונה. וכי אסור לכתב עת ללכת בעקבותיו של רבינו הרשב"ם ולמקד את עניינו במאמרים הקרובים יותר לשיטתו? בכל פעם קם יהודי אחר ומוצא זיז או סדק להיאחז בו ולבקר ולגנות. מאיפה המצווה הזו לבקש כל הזמן ביקורות סרק?

איך הי' נראה אם אחד הי' מתמקד על אחד מלשונות החריפים של הראב"ד על הרמב"ם והי' מוצא חיבור על פי הנחתו? איה"נ זה סדק, אבל לא נראית טוב בכל אופן, עכ"פ גליון חריג כהנ"ל הי' צריך להקפיד ע"ז

אין כאן שום לשון חריף. הרשב"ם כותב מפורשות שרש"י הסכים לו שצריך לעשות פירוש על הפשטות המתחדשים. ונמצאנו הולכים בעקבי פירושו של הרשב"ם, שהוא גם רצונו של זקנו רש"י.
וכל הפגיעה והסדק והחשש, הכול דמיונות שווא.

יש נפקא מינה בין אם רש"י הסכים שהוא - רש"י - יעשה פירוש על המפשטות המחדשים, בין אנו בדורינו אנו.