הערה מצבי שביט נר"ו
בס"ד
על הפסוק "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן" (ויקרא ב ד) כותב הרב הרב רפאל פוזן בספרו "פרשגן" שהתרגום של המלה סולת זהה למקור בעברית, כלומר סולת, בניגוד לפסוק א' ששם התרגום הוא סולתא. בהמשך הוא מסביר שהסיבה להבדל הוא שבפסוק א' עיקר כוונת התורה ללמד אותנו ממה מכינים את המנחה, ואילו בפסוק ד' (וכן בפסוקים נוספים בהמשך) כוונת התורה היא לאופן העשיה. את ההסבר הזה הוא כותב גם בפסוק א'.
אולם, כאשר אני בודק בכל החומשים שבידי, אני מגלה שגם בפסוק ד' (ובפסוקים הנוספים בהמשך) כתוב סולתא (כמו בפסוק א') ולא סולת. האם יש למישהו חומש שבו אכן כתוב בתרגום אונקלוס סולת?
אגב, בחומש "שנים מקרא ואחד תרגום" שיש לי, בפסוק ב' "וקמץ משם מלא קומצו מִסַּלְתָּה וּמִשַּמְנָהּ" רשום בתרגום "ויקמוץ מתמן מלי קמציה מִסֻלְתָּא וּמִמִּשְחַהּ". ברור שיש כאן טעות וצריך להיות מִסֻלְתַּהּ, וכך אכן רשום בספר פרשגן וגם בכל החומשים שיש לי. האם יש חומשים שבהם מופיעה הגירסה המשובשת?
ממני: כמדומה שסולת בארמית הוא סמידא
יעקב לויפר - רק בארמית הבבלית, ובתרגומים הארצישראליים (משונה), אבל בתרגום אונקלוס ותרגומי הנביאים זה סולתא.
ממני - אני סתם מתקשה להבין את ה'הבחנה' בין סולת לסולתא
א' בסוף המלה בארמית משמעה יידוע (כמו ה' הידיעה בעברית)
אלא שבמקומות רבים יש אל"ף גם בלי יידוע
אליהו
צריך לבדוק איך סולת מתורגמת במקומות אחרים
במילון יסטרוב נראה שסמידא מלה יוונית
מופיע כמה פעמים בתלמוד בבלי
לויפר: ברור שלא תמצא סמידא בשום מקום, כי אין שם שום תרגום ארצישראלי בתרגום הכתר.
זה באמת מוזר ש'סמידא' מופיע מחד גיסא בתלמוד הבבלי, מה שאומר שזו ארמית בבלית, ומאידך דווקא בתרגומים הארצישראליים. אבל בכל אופן זה עקבי. לכן השאלה שלך לא במקומה, אין מה לתמוה על תרגום אונקלוס משום שהמילה הזאת לא קיימת בלקסיקון שלו.
לגבי מה ששאלת על 'סולתא' אינני מבין, זו המילה הראשונה שאתה מוצא בתרגום בצורת יידוע מיותרת? זה מאפיין מובהק של הארמית הבבלית, כמו 'גברא' 'ליליא' ועוד אלף ואחת דוגמאות.
ממני: חשבתי אולי בתרגום כתובים
או אסתר ראשון ושני
ב'יונתן' וירושלמי על התורה יש 58 פעם בשו"ת בר-אילן
השאלה אם יש מקום ל'הבחנה' של פוזן, גם אם תמצא נוסח תרגום 'סולת' בלי א'
אולי אבין את כוונת ר' רפאל ז"ל אם אקבל צילום של העמוד הנדון.
כרגע הכל תלוש
ומכאן בקשה. אם אפשר להציג כאן את העמוד בספר פרשגן ויקרא
דף זה אחרי הדפים שניתו לצפות למי שאינם מנויים