ביאור דברי האבן עזרא (בראשית ד, ג)

[שברי לוחות]

מה פירוש דברי האבן עזרא בשיטה אחרת, בראשית ד, ג
'והאומר כי 'מנחה' היא שתובא ביד, הנה שבה אל הבל ולא מנחתו, שהוא מבכורות צאנו.
כוונתו להקשות ממה דכתיב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, הרי ששייך מנחה גם בבהמות
אבל מה פירוש המילים המודגשות, זה חלק מהקושיא, או שמא תירוץ

[אוצר החכמה]

נראה שכוונתו ללעוג לפירוש כאומר הנה הפירוש הזה דבר הבל (שבה אל הבל מתאים להיות הבל) אבל לא מתאים למנחתו כי אינה כזאת.

[שברי לוחות]

נראה שכוונתו ללעוג לפירוש כאומר הנה הפירוש הזה דבר הבל (שבה אל הבל מתאים להיות הבל) אבל לא מתאים למנחתו כי אינה כזאת.

רעיון יפה, אבל לפי זה עיקר קושייתו אינו מפורשת כלל, חוץ אם נאמר שרימז זאת בתיבות 'והוא מבכורות צאנו', אך אין זה מתאים כל כך בלשון

[עיניו כיונים]

מה פירוש דברי האבן עזרא בשיטה אחרת, בראשית ד, ג
'והאומר כי 'מנחה' היא שתובא ביד, הנה שבה אל הבל ולא מנחתו, שהוא מבכורות צאנו.
כוונתו להקשות ממה דכתיב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, הרי ששייך מנחה גם בבהמות
אבל מה פירוש המילים המודגשות, זה חלק מהקושיא, או שמא תירוץ

במק"ג הכתר: "הנה שכח אל הבל ואל מנחתו", והכל א"ש.

[שברי לוחות]

ייש"כ

[ביקורת תהיה]

רעיון יפה, אך אין זה מתאים בלשון.

ועל כגון דא היה אומר הגר"ח שמואלביץ נ"ע:

ס'נִיט רִיכְטִיג, אָבֶּער דֶער כַאפּ אִיז גוּט...

[הפשוט בפשטותו]

מה פירוש דברי האבן עזרא בשיטה אחרת, בראשית ד, ג
'והאומר כי 'מנחה' היא שתובא ביד, הנה שבה אל הבל ולא מנחתו, שהוא מבכורות צאנו.
כוונתו להקשות ממה דכתיב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, הרי ששייך מנחה גם בבהמות
אבל מה פירוש המילים המודגשות, זה חלק מהקושיא, או שמא תירוץ

אני דוקא נוטה למה שכתב הרב המנהל, שהרי האבן עזרא כותב דבריו במליצות וכשרוצה ללעוג לפירוש מוטעה הוא משתמש הרבה בדברים בו הוא עוסק.
כגון - לגבי שור רעהו הוא מביא פירוש של אחד המשכילים שהשור הוא רעהו של האדם ומסיים שלא מצא השור ריע כי אם בן זוטא לבדו. וכן יש לגבי 'עיני לאה רכות' ומביא בשם בן אפרים שהוא חסר א' והכוונה 'ארוכות', ומסיים האבן עזרא 'והוא היה חסר אל"ף', והיינו 'בן פרים'.
וכך כאן הוא מתבסס על לשון הפסוק 'וישע ד' אל הבל ואל מנחתו' וכותב 'הנה שבה' על משקל שעה, והיינו שהפירוש שבה 'אל הבל' כלומר שהפירוש מצטרף להבל ולא למילים שרצתה לפרש ואל מנחתו 'ולא מנחתו' - וזה על משקל ואל מנחתו, והוא מפני 'שהוא מבכורות צאנו'.