בפסוקים מופיע סדרם פעמים כך עץ ארז ואזוב ושני תולעת , ופעם עץ ארז שני תולעת ואזוב, ולמעשה על פי פשט לקחו את עץ הארז והאזוב וכרכום בשני התולעת, וא"כ צריך הסבר מדוע פעם אחת התורה שינתה מן סדר זה?
בעבר נשאת שאילה דומה בלשון רש"י בבית מדרש זה בבית התלמוד ואני מביא את הציטוט של השאילה ותשובתי
שמואל דוד כתב:
מנחות דף כז.
רש״י ד״ה ג׳ עץ ארז ואזוב ושני תולעת וצפורין במצורע
ועיין לעיל ברש״י יט. ארבעה שבמצורע - עץ ארז ושני תולעת ואזוב וצפרים.
וצריך עיון בשינוי הסדר.
ועיין פרשת מצורע ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב״
וצ״ע בכל זה.
ברש"י בדף יט הצפרים לבסוף זה על פי הסדר בפסוק זה וְלָקַח אֶת-עֵץ-הָאֶרֶז "וְאֶת-הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת" וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה, וּבַמַּיִם הַחַיִּים; ואכן כחלק מהלכות מעכב זה את זה שבשעת שחיטת הציפור צריך שיהיו שלשת הדברים, עוד שנקט ציפורין לבסוף כי בשעת לקיחה עדיין הציפרין אין מעכבין זה את זה, ושלשת הדברים סדרם כפסוק זה ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב״ וכדי להבדיל מסדר שלשת הדברים שיש בפרה שרש"י יחברם לאחת בפירושו במשנה בהמשך בדף כ"ז דהוא גם על פי הסדר בפרה ,
במגילה שאין מדובר בדיני עיכוב אלא בזמן המצוה נקט רש"י ציפרים בתחילה כלשון הפסוק שציפורים ראשון ואת שלשת הדברים כפסוק השני (שזה היפך מכאן) ולרמוז על העשיה עצמה שהיא לקיחת הארז והאזוב וכריכתן בשני תולעת, ואפשר לאוסיף שזה שנקט פעם כך ופעם כך נמשך על לשון התורה שמשמנה פעם כך ופעם כך ומזה עצמו נלמד שהסדר אינו מעכב אלא שצריך את כולם
אשמח בתירוצים נוספים או במ"מ שמדברים על כך