פרשת אמור - פסוקי יו"ט סוכות

[הא לחמא עניא]

זה כמה שנים שקשה לי הבנת סדר פסוקי התורה בפרשת אמור בעניני יו"ט סוכות,
דהנה סדר הפסוקים הוא כמו שכתוב בתורה הק', 1. קרבנות החג, 2. שלמי שמחה, 3. ארבעת המינים, 4. מצות ישיבת סוכה.
לכאורה יש לדון ולהבין למה לא הובא פסוקי מצות הסוכה לפני ארבעת המינים, הרי מצות ישיבת סוכה קודמת לארבעת המינים, שמצות סוכה הוא כבר מהלילה וד' מינים רק מהיום, וא"כ למה לא הקדימו מצות ישיבת סוכה לד' מינים??
ותו, דמן התורה ישיבת סוכה הוא כל החג וד' מינים הוא רק ביום הראשון, וא"כ תו קשה למה הקדימו את פסוקי ד' המינים לפני סוכה??

[דרומי]

השאלה השניה שלך לא מובנת. דוקא משום שארבע מינים זה רק בהתחלת החג, לכן מקדים זאת הכתוב, לפני מצות סוכה שממשיכה גם לאחר מכן.

[הא לחמא עניא]

השאלה השניה שלך לא מובנת. דוקא משום שארבע מינים זה רק בהתחלת החג, לכן מקדים זאת הכתוב, לפני מצות סוכה שממשיכה גם לאחר מכן.

אבל אולי מבחינת תדירות ומשך זמן המצוה כן צריך להקדים??

[כרמי שלי]

. . לכאורה יש לדון ולהבין למה לא הובא פסוקי מצות הסוכה לפני ארבעת המינים, הרי מצות ישיבת סוכה קודמת לארבעת המינים, שמצות סוכה הוא כבר מהלילה וד' מינים רק מהיום, וא"כ למה לא הקדימו מצות ישיבת סוכה לד' מינים??
ותו, דמן התורה ישיבת סוכה הוא כל החג וד' מינים הוא רק ביום הראשון, וא"כ תו קשה למה הקדימו את פסוקי ד' המינים לפני סוכה??

להעיר מערוך לנר סוכה בתחלתו.

[עושה חדשות]

חכמת שלמה סי' תרכה - הנה יש לספק בדיון שהיו לפניו שתי עיירות באחת יש סוכה ובאחת לולב איזה עיר הולך, או אם היה במאסר ונתנו לו רשות לקיים מצוה אחת אם יקיים סוכה או לולב ? והנה לכאורה היה נראה דסוכה קודם דהוי קודם בזמן דזה חל בלילה וזה חל ביום. אך בחידושי תורה בדרוש לסוכות שנת תקצ"ז העליתי דלולב קודם מכח שהוא פרסומי ניסא כמ"ש במדרש שבו נודע שישראל זכו בדין, והוכחתי כן מן התורה דהקדים לולב לישיבת סוכה להראות כן.

[כרמי שלי]

עוד בענין הקדמת הכתוב לולב לסוכה יעוי' במגלה עמוקות עה"ת לסוכות (קטע הב'), ס' תנופה חיים (לר"ח פאלאג'י) פרשתן (אמור) אות לד, ובמ"ש בשו"ת דברי ישראל (וועלץ) ח"א סי' קצו.

[הא לחמא עניא]

עוד בענין הקדמת הכתוב לולב לסוכה יעוי' במגלה עמוקות עה"ת לסוכות (קטע הב'), ס' תנופה חיים (לר"ח פאלאג'י) פרשתן (אמור) אות לד, ובמ"ש בשו"ת דברי ישראל (וועלץ) ח"א סי' קצו.

א. ראשית כל אשלח ברכת תודה רבתי על העלאת המ"מ הנפלאים.
ב. לכאורה מדברי הערוך לנר שהבאת לעיל לא מתו' הקושיות.
ג. ייש"כ על שאר המ"מ המדברים אכן מענין זה, אך את הכתוב בספר תנופה חיים לא היה באפשרותי לראות כי הנני כאורח.
ד. גם באברבנאל בפרשתן מצאתי ישוב לקושיא הנ"ל, אך לא מק' קושיא זו, אלא ממהלך הדברים שלו היה לי קצת תירוץ על הקושיא.

[כרמי שלי]

א. יש"כ.
ב. הערוך לנר הבאתי אכן להערה בעלמא.
ג. יבאו גומלי החסדים שביננא ויעלוהו.
ד. ודאי יהי' לרצון פירוט ופירוש הדברים.

[הא לחמא עניא]

א. יש"כ.
ב. הערוך לנר הבאתי אכן להערה בעלמא.
ג. יבאו גומלי החסדים שביננא ויעלוהו.
ד. ודאי יהי' לרצון פירוט ופירוש הדברים.

בקובץ המצורף יש את דברי האברבנאל, ראה בעיקר בעמוד השני באמצע טור א, אך כדאי לראות גם מה שכתב קודם לכן.

[עושה חדשות]

חכמת שלמה סי' תרכה - הנה יש לספק בדיון שהיו לפניו שתי עיירות באחת יש סוכה ובאחת לולב איזה עיר הולך, או אם היה במאסר ונתנו לו רשות לקיים מצוה אחת אם יקיים סוכה או לולב ? והנה לכאורה היה נראה דסוכה קודם דהוי קודם בזמן דזה חל בלילה וזה חל ביום. אך בחידושי תורה בדרוש לסוכות שנת תקצ"ז העליתי דלולב קודם מכח שהוא פרסומי ניסא כמ"ש במדרש שבו נודע שישראל זכו בדין, והוכחתי כן מן התורה דהקדים לולב לישיבת סוכה להראות כן.

מתו"ד הגר"א גניחובסקי (מהקונט' שהעלה ידידנו ר' זאב שליט"א באשכול הקבצים)

במטה אפרים (סי' תרכה) דן באדם דיכול ללכת מעיו"ט או למקום שיש לולב או למקום שיש סוכה איזה מהם קודם, וכ' דאין לומר דהחיוב חל מעיקרא על סוכה כיון דזה חשיב קדימה רק כשכבר הגיע זמן החיוב, אבל הכא דהנידון על למחר מה יקנה ל"ש בזה אין מעבירין על המצוות, ובפמ"ג ג"כ נסתפק בזה אלא דשם מצדד דכן תלוי מה החיוב מעיקרא, ומבואר במטה אפרים דאין לומר דסוכה עדיפא דנוהגת כל ז' מדאורייתא דאדרבה הא אינו מחויב לאכול כלל פת כל ז' וממילא אין כאן מצוה חיובית כלל וצ"ל דמיירי במקום דאין ישנים בסוכה מחמת צינה וכו' כמש"כ הרמ"א (סי' תרלט סע"ב) דאל"ה הלא מחויב בזה, וא"כ ד' מינים עדיפי דיש לו על ידם חיוב כל ז' ואף דהוא רק דרבנן, ואף אי מוכרח לאכול פת ואין לו דבר אחר מ"מ יכול לאוכלו פחות מכדי אכילת פרס, ואמר מו"ר דהשיעור אכילה הוא תוך כדי אכילת פרס ליותר מכביצה, וצ"ע איך יקיים סעודת שבת ויו"ט בכה"ג ואולי סגי בדיעבד בכזית וזה א"צ סוכה. וכ' במט"א שם לדינא דילך למקום שירצה, והעיר מו"ר זצ"ל מגמ' מנחות דכ' שמביאין את העומר מן הקרוב וכן מצינו להלכה גבי טלית ותפילין שילך לקרוב, ובפמ"ג כ' שילך ויעדיף סוכה, ודן מו"ר דלפי המנ"ח דס"ל דיש איסור לאכול ולישון חוץ לסוכה א"כ ודאי יעדיף סוכה דצריך להמנע מאיסור, ומדברי הפמ"ג והמט"א שלא דנו משום כך א"כ שמא ס"ל דלא כמנ"ח אלא דס"ל דהוי כביטול עשה (וא"כ השאלה מה להעדיף דבלא"ה יהא ביטול או מסוכה או מלולב). ובשם ר' דב לנדו שליט"א אמר שיש לדון להעדיף הלולב משום דלהרמב"ן נקרא הילול וה"ז מובחר, אך העיר הגרא"ג דאפילו אם נימא שאי"כ איסור (דלא כמנ"ח) מ"מ בסוכה יש כאן כמה מצוות מה"ת שצריך לקיים משום שינה (במקום שאין צינה), ואפילו שהקיום הוא פחות מובחר יש לדון האם עדיף מצווה א' מובחרת מאשר כמה מצוות פחות מובחרות. [א.ה. ראיתי בספר פניני תשובות שהביא מהגר"ש קלוגר זצ"ל על השו"ע שכ' דבחידושיו עה"ת האריך לומר שלולב עדיף (כסברת הגר"ד ל. שליט"א) משום שה"ז פירסומי ניסא כמש"כ במדרש. (ויל"ע אם דוחה אפילו כמה מצוות)].