מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ביאורים נחמדים - פרשת בחוקותי

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

ביאורים נחמדים - פרשת בחוקותי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 26, 2019 7:58 pm

כו, מג-מד וְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֹנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם: וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י ד' אֱלֹהֵיהֶֽם.

בפשוטו הביאור בחתימה זו 'ואף גם זאת', שלמרות כל הקללות, עדיין 'לא מאסתים ולא געלתים לכלותם' מחמת קיום הברית עם כלל ישראל. אולם נראה לבאר יותר סמיכות וקישור המקראות על מכונם, דהנה סיבת הקללות היא 'יען וביען במשפטי מאסו ואת חוקותי גאלה נפשם, וזהו לשון מקביל (בשינוי של היפוך התיבות) להא דכתיב לעיל (כו, טו): וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי. ופירש"י, ואם בחקתי תמאסו - מואס באחרים העושים: משפטי תגעל נפשכם - שונא החכמים.

ולכאורה על אותו המשקל שמצינו שיענשו שהארץ תיעזב מהם ותרצה את שבתותיה מחמת שלא שמרו את שנות השמיטה, היה בדין שגם יהיו שוממים מחכמי ישראל וצדיקים משום שמאסו בהם ושנאו אותם.

ברם איתא במגילה (יא, א): במתניתא תנא: לא מאסתים בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה, ולא געלתים בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק, וחשמונאי ובניו, ומתתיה כהן גדול, לכלותם בימי המן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר, להפר בריתי אתם, בימי פרסיים, שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות.

הרי שזוהי חתימת הברכות שאף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם ויתקיימו בהם כל הקללות ישנה הבטחה שלא ילקח מהם בית חייהם אלו חכמי הדורות. [וניתן להמליץ ע"ז לשון המדרש ש'מכה אשר לא כתובה בתורה – זו מיתת צדיקים', כי באמת אין קללה כזו, וכמש"נ].

והביאור בזה כי אם הארץ תיעזב מהם עדיין כלל ישראל ישאר בארץ אויביהם, אבל אם יאבדו מהם החכמים זוהי בחינה של 'לכלותם', וכפי ששמעתי בילדותי ממרן הרב שך זצוק"ל כי עם ישראל נתקיים אלפי שנה בגלות בלא מדינה וחבל אדמה, ואילו בלי ישיבות וחכמים אינו יכול להתקיים אפילו מעט זמן, ובכל המקומות שלא היה תורה, לא נשאר קיום ח"ו.

[הגרי"י קלמנוביץ שליט"א שיבח ביאור זה].

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ביאורים נחמדים - פרשת בחוקותי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 26, 2019 7:59 pm

כו, מב וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר.

הנה ידועים בזה דברי השל"ה (דרך חיים תוכחת מוסר אות ד), וז"ל,
קשה זה הפסוק הוא של נחמה, ועדיין לא גמר הקללות, ואיך הפסיק בפסוק של נחמה בתוך הקללות.
וקבלתי, כי אף זה הפסוק הוא מתוכחת מוסר, כי אינו דומה רשע בן רשע החוטא לרשע בן צדיק, כי הרשע בן צדיק עונשו מרובה, שראה אביו מתנהג בחסידות והוא אין מנהג אבותיו בידיו. וכן אין דומה מי שהוא דר במקום מכוער למי שהוא דר במקום תורה. על זה אמר: אני אזכור לך אלו הדברים לכף חובה, שאתה מזרע אבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב. וגם הארץ אזכור, כי נתתי לך ארץ ישראל שאוירא דארץ ישראל מחכים, ועל כל זאת לא הלכת בדרך ישר. על כן כל איש ישים אל לבו, ובפרט מי שיש לו אבות שהיו יראי אלהים, וגם מי שיושב במקום חכמים לומדי תורה צריך לראות ביותר לילך בעקביהם, לתורה למעשים ולמדות, ולילך בדרכי החמודות.

וראיתי בספר אזנים לתורה לגאב"ד לוצק שהביא דברי השל"ה הללו כציטוט מתוך מכתב בן אחותו הגרש"ד וואלקין זצ"ל, ותמה על הדברים, שהרי פסוק זה 'וזכרתי את בריתי יעקב וגו'' הוא אחד מפסוקי זכרונות הנאמרים בתפילת המוסף בראש השנה, ושם תנינן, 'אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות'. הרי לנו בהכרח שפסוק זה אינו נדרש לפרוענות כתוספת תביעה ותוכחה על פסוקי הקללות.

ברם נראה שמלבד הכוונה הפשוטה שבזכירת האבות בבחינת 'יזכור אהבתם ויחיה זרעם שלא תאבד שארית יעקב', וע"ז אנו מתפללים, 'וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם', בזכרון האבות כתוכחת מוסר יש גם זכירת טובה ורחמים, שאף שרשע בן צדיק יש לדונו לכף חובה בחומר הדין יותר מחמת שנטש מנהג אבותיו, זה ביחס לחומרת העונש, אבל אחר ריצוי העונש, הנה היות הנידון מגזע טוב, זה סיבה לומר שעדיין ישנה תקוה ממנו, וישוב הבן לגבול אבותיו.

ולכן זכירה זו כאשר היא באה בסוף הקללות, יש לה ב' משמעויות כאחד, אותה הנקודה של תוכחת מוסר באשר ברשע בן צדיק עסקינן, היא הנותנת פתח תקוה לגאולה וישועה.
ועכ"פ לאחר שאנו מזכירים פסוק זה בברכת זכרונות אזי בחתימתה מבקשים: ועקידת יצחק לזרעו של יעקב היום ברחמים תזכור, הרי שמבקשים שאותו הזכרון יהיה 'ברחמים', וכן בנוסח יעלה ויבוא מבקשים 'וזכרון אבותינו... לפליטה לטובה'.

נוטר הכרמים
הודעות: 5401
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ביאורים נחמדים - פרשת בחוקותי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 26, 2019 8:00 pm

כו, כא וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם.

כתב בעל הטורים, וז"ל,
כחטאתיכם. בגימטריא בין בשוגג ובין במזיד.


וצ"ב הרי חטא זה שוגג, ומה ענין מזיד לכאן.

ואולי יש לומר, שהרי הקללות באים על ההליכה בקרי, והיינו דרך עראי ומקרה, כמו שפירש רש"י, ואחד שמתנהג בדרך מקרה, דהיינו שאינו מדקדק על הליכותיו שיהיו כהלכה כדת וכדין, אזי אף השגגות נידונים כקרוב למזיד, שאינו נחשב כשוגג כי היה לו ליתן לב ולשום אורחותיו.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים