מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

תיבת "צרה" שני משמעויות

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מצפה לישועת השם
הודעות: 82
הצטרף: ב' מרץ 19, 2018 10:17 pm

תיבת "צרה" שני משמעויות

הודעהעל ידי מצפה לישועת השם » ב' מאי 27, 2019 8:12 pm

אי מי מחו"ר יודע מקור ברש"י באיזהו מקומן או אחר ממפרשי המקרא שכותב על כך שלתיבת 'צרה' יש שני משמעויות?
יישר כח!

עזריאל ברגר
הודעות: 6287
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: תיבת "צרה" שני משמעויות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 27, 2019 10:47 pm

לא יודע מקור, אבל יש ג משמעויות לפחות:
1. מועקה - על כן באה אלינו הצרה הזאת, וכן יענך ה' ביום צרה.
2. ההפך של "רחבה" - ויעמוד במקום צר, וכן והמסכה צרה כהתכנס.
3. אשה שניה לאותו בעל - ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, וכן וכעסתה צרתה גם כעס.

מומלץ לעיין בקונקורדנציה.

זאב ערבות
הודעות: 3365
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: תיבת "צרה" שני משמעויות

הודעהעל ידי זאב ערבות » ג' מאי 28, 2019 4:22 am

פירושי רש"י לצר, צרה, צרר, בצר, בצרה (מספר אוצר רש"י)

צַר (א)
א. צר לי המקום - מזונותי דחוקים, דירתי דחוקה [יומא כא.], דחוקה לי שעתי בכאן, ואיני יכול להתפרנס [אבות ה ה]. צר - דחוק, ל"א צר - משופע [ב"ק כא:]. באר צרה - אישטרייט"א (צרה, מצומצמת) בלעז [משלי כג כז].
ב. צרי עין - מלהנות אחרים בממונם [סוטה מז:]. צר עין - שצרה עינו באחרים ואינו מהנה שכניו מכליו ע"י שאלה [ערכין טז.].
@בקובץ תבונות (א2, עמ' ט) מובא מהאדמו"ר הפני מנחם בשל מה באה מחלת הסרטן אצל רבים? ומסיק שהכל בידי שמים, אך לדעתו העיקר משום שחסר בעין טובה כלפי הזולת, שכן אופי המחלה הוא שתאי הגוף מתרבים על חשבון תאים טובים ללא כל ביקורת וכך המחלה מכלה את גוף האדם, ובהיות ויש צרות עין ואנשים לא מכירים בטובת אחרים, נגרמת המחלה בהיקף ובצורה דומה לזה.
ג. תצרי - תהי צרה... יהי להם המקום צר [ישע' מט יט].
@בב"ק (נ ע"ב ד"ה חריצין) מובא שבלשון הגמרא קצר משמש בלשון צר, כגון (ברכות סא ע"א): אשה קצרה, כלומר צרה מלמעלה ורחבה מלמטה...

צַר, צָרָה (ב)
א. בַּצַּר - (לשון) צרה [דה"ב טו ד]. צר - צרה [תהלים קיט קמג, סנהדרין מד:]. (בכל צרתם) לא (כתיב, לו קרי) צר - לא היצר... [ישע' סג ט]. צר - מי שצר לו שבאת עליו הצרה... ויש פותרין צר היא הלבנה שנתמעטה [ישע' ה ל, עיי"ש].
ב. והבטת צר מעון - וראית צרתך [ש"א ב לב, עיי"ש פסוק לד].
ג. הצרה משבעת את האדם ואינו מבקש לאכול, וכן הוא אומר בחנה (ש"א א ז) ותבכה ולא תאכל [תהלים מב ד]. כשבאה צרה על אדם אומרים לו אף לפלוני עלתה כך (ו)תנחומים הם לו [איכה ב יג]. מה לנו ולצרה הזאת - להכניס ראשינו בדאגה הזאת, אפילו על האמת [סנהדרין לז:].
דיה לצרה בשעתה - דיה לצרה שיתאוננו בה בשעה שתבוא עליהם. למה תדאיבם עכשיו בבשורה קשה [ברכות ט:].


בְּצָר
בְּצָר - (לשון) צרה [איוב לו יט]. בצריך (איוב כב כה, עיי"ש) - בצרתך [ברכות סג.].
והיה שדי בְּצָרֶיךָ - אם שדי זה קודש תמהתי על פתרונו... (שהוא לשון) אויביו... ואם נוכל לאומרו חול (הרי הוא) לשון חוזק וחוסן (ו)זה פתרונו: והיה חוסן מבצריך, כמו (פסוק כד) ושית על עפר בצר, כלומר הון עתק תהיה נבצר. ולפי הענין כן פתרונו שהרי סופו מוכיחו... [איוב כב כה, עיי"ש].


בַּצָּרָה
עתות בצרה - עתות הצרה (כלומר בצורת) [תהלים ט י, י א]. (לשון) רעב. ל"א לשון מבצר וכן חברו מנחם כמו (ישע' כה יב) ומבצר משגב חומותיך [ירמ' יד א].


צָרַר, צורר
א. צוררי (הכתיב צֹררי) צדיק - (ת"י) מעיקין ליה לזכאה [עמוס ה יב]. וצררו אתכם - כתרגומו (ויעיקון לכון) [במד' לג נה]. צרור (את המדינים) - כמו (שמות כ ח) זכור, (דברים כז א) שמור, לשון הווה (כלומר) עליכם לאייב אותם [במד' כה יז, עיי"ש פסוק יח].
ב. יֵצְרוּ (צעדי אונו) - יהיו קצרים [איוב יח ז]. תֵּצְרִי מיושב - תהי צרה מרוב יושבים... יהי להם המקום צר... [ישע' מט יט].
יֵצֶר לו - תבוא עליו צרה [איוב כ כב, ערכין טו.], תבואנו צרה [סוטה ט.].

צַר, צָרִים (ב)
צָרָי - שונאי [תהלים כז יב]. צרי יהודה ובנימין - הם העכו"ם (נ"א: האומות) אשר הושיב סנחריב בא"י... [עזרא ד א, עיי"ש פסוק ד]. צריו (איכה א יז) - צרים שהיו סובבים אותם בארצם... [קידושין עב:].


צָרָה
צרתה - (כלומר) אשת בעלה [ש"א א ו]. אשה רעה צרתה בצדה - ישא אחרת אצלה [יבמות סג:]. צרות סמוכות זו לזו (בגמרא אין תיבת סמוכות) - לשון (ש"א א ו) וכעסתה צרתה, שתי נשים יחד [חגיגה ה.]. צרה - לשון ריעות, כשתי נשים לאיש אחד (כמו ש"א א ו) וכעסתה צרתה, (וכן ויקרא יח יח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור [יומא ט:]. לצרר - לשון (עיין ש"א א ו) צרה, לעשות את זו צרה לזו [ויקרא יח יח]. לצרור (ויקרא יח יח, בפסוק: לצרר) - צרות הרבה משמע, מדלא כתיב לצור [יבמות ג:].

אהרן תאומים
הודעות: 434
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

Re: תיבת "צרה" שני משמעויות

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' מאי 29, 2019 8:54 am

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקור ברש"י באיזהו מקומן או אחר ממפרשי המקרא שכותב על כך שלתיבת 'צרה' יש שני משמעויות?
יישר כח!

עיין כאן ואולי תמצא נחת, מתוך המדור שלי באתר פורטל הדף היומי
http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=28353

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: תיבת "צרה" שני משמעויות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 29, 2019 9:27 am

סתם כהערה הגמרא דרשת הגמרא שמחליפה פירוש אחד בפירוש אחר על הפסוק ומצאוהו רעות רבות וצרות רעות שהן צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא.

ביקורת תהיה
הודעות: 1395
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: תיבת "צרה" שני משמעויות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' מאי 29, 2019 10:58 am

מצפה לישועת השם כתב:מי יודע מקור ברש"י שכותב כי לתיבת 'צרה' יש שתי משמעויות?

ז"ל רש"י בפרק קמא דיומא (ט ע"ב ד"ה שני ריעים):
'צָרָה' – לְשׁוֹן רֵעוּת, כִּשְׁתֵּי נָשִׁים לְאִישׁ אֶחָד. 'וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ'; 'וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר'.
הוי אומר: שתי משמעויות למלה 'צרה': א. רָעָה; ב. רֵעָה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים