פירש"י,
ולא נשתה מי באר - מי בורות היה צריך לומר אלא כך אמר משה אף על פי שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות, לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם, מכאן לאכסנאי שאף על פי שיש בידו לאכול, יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו.
וצ"ב טובא, חדא, בפסוק נזכר רק שלא ישתו מי באר, ולפי פירוש המדרש המובא ברש"י היינו שלא ישתו מבארה של מרים המספק להם שתיה אלא יקנו מים לשתיה, ומהיכן הוסיף רש"י שיקנו גם אוכל.
ועוד, שאף בדברי רש"י נראה שעיקר הדגש הוא על השתיה "אף על פי שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות, לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם", והיה לו לומר לא נאכל אלא נקנה מכם.
ועוד, הכיצד ניתן ללמוד מכאן על המתאכסן אצל אושפיזא, הרי אכסנאי בדרך כלל מתארח בתשלום ומהיכן נלמד מידת דרך ארץ שאף יקנה ממנו אוכל להנות אותו למרות שיש בידו אוכל.
ואמנם הענין של קניית אוכל מפורש במקרא במשנה תורה בפרשת דברים (ב, כח): אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי.
ויש לדקדק טובא בחילוק שבין 'תשבירני' ל'תתן לי'.
וכל זה אומר פרשני.