כתב בעל הטורים וז"ל,
ותאנה וגפן ורמון. ולהלן (דברים ח ח) הקדים גפן דכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון. אלא שבכל מקום הקדים גפן כדכתיב (מיכה ד ד) איש תחת גפנו ותחת תאנתו וכאן הקדים תאנה משום דסליק מפרה, רמז למה שאמרו בררו משם עצי תאנה.
ויש להעיר שמצינו במקום נוסף שהקדים הכתוב תאנה לגפן, והיינו ביואל (ב, כב): אַל־תִּֽירְאוּ֙ בַּהֲמ֣וֹת שָׂדַ֔י כִּ֥י דָשְׁא֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר כִּֽי־עֵץ֙ נָשָׂ֣א פִרְי֔וֹ תְּאֵנָ֥ה וָגֶ֖פֶן נָתְנ֥וּ חֵילָֽם.
ולולי דמיסתפינא אמינא דבר חידוש, וזה בהקדם מה שמצינו בלשון חכמים במקומות רבים מאוד במשנה ובגמרא שהקדימו ענבים לתאנים (ברכות פ"ו מ"ח; תרומות פ"ח מ"ו; מעשרות פ"א מ"ח; ביכורים פ"ג מ"ג; נדרים פי"א מ"ו, ועוד הרבה בגמ').
ובתוספות יום טוב בברכות שם כתב וז"ל,
. ובהגהות הרש"ש ברכות (מד, א) השיב על דברי התוי"ט ו"נעלם מכ"ת קרא מפורש ותאנה וגפן ורמון'.לא שנאן כסדרן בכתוב גפן ותאנה. וי"ל דקרא דאתא למימר בשבח ארץ ישראל הקדים המשובח יותר וכדאמרינן כל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה. והתנא דמיירי באכילתן מקדים המתבשל תחלה. וכן בבכורים המתבכר תחלה
אולם נראה שהמקרא מקדים גפן לתאנה כי מיירי על עיקר פרי הגפן דהיינו היין, וכפי שאמרו בברכות לה, ב דיין הוי אישתני למעליותא, ולא מיירי בפרי הענבים, ויין בודאי עדיף על תאנה, אולם באכילת פירות תאנים חשוב מענבים, ולכן לא דבר ריק הוא שבכל המקומות במתני' דמיירי מאכילת ענבים ולא משתיית יין מזכיר ענבים תחילה.
[ולא נמצא במקראות ובלשון חז"ל במשנה שהקדימו ענבים לתאנים אלא בנחמיה (יג, טו) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה׀ דֹֽרְכִֽים־גִּתּ֣וֹת׀ בַּשַּׁבָּ֡ת וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים וְאַף־יַ֜יִן עֲנָבִ֤ים וּתְאֵנִים֙ וגו', ושם כתיב 'יין ענבים'].
ובזה מבואר שבני ישראל במדבר לא מיירו מיין אלא מהפרי של גפן, ולכן הזכירו תאנה תחילה, וכן ביואל מיירי על עצם הדבר שיהיה פרי ענבים בנאות מדבר, וקאי על אילני סרק שעתידין ליתן פירות כדאיתא בסוף כתובות, ולא על יין.
ובודאי שאין לסמוך על זה הלכה למעשה, כי יתכן שחשיבות היין נותן גם דין קדימה בברכות לפרי הענבים ולא מפלגינן בזה, ובלשון הראשונים והפוסקים נראה ברור שגם מקדים פרי הענבים לתאנים, (ראה לשון הרא"ש (פ"ו סי' כה) ומובא בב"ח סי' ריא), אך בודאי ניתן לומר כן בישוב לשון המקראות ומטבע שטבעו חכמים.
