מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

טפחא/ טרחא כמפסיק

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

טפחא/ טרחא כמפסיק

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 04, 2019 7:30 pm

מקובל אצלי שהטעם הנקרא "טפחא" אצל האשכנזים ו"טרחא" אצל הספרדים הוא טעם מפסיק.
שאלני ישהבו א"כ מדוע פעמים יש טפחא שאיה נראית כהפסק כמו "לאיל האחד" שה"לאיל" מוטעם בטעם זה ו"האחד" הוא סוף פסוק וכן רבים ע"ז הדרך

איש גלילי
הודעות: 2404
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: טפחא/ טרחא כמפסיק

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' יולי 04, 2019 8:03 pm

תלוי בכמות המילים והתנועות שיש במשפט.

מענה איש
הודעות: 656
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: טפחא/ טרחא כמפסיק

הודעהעל ידי מענה איש » ה' יולי 04, 2019 8:03 pm

אאל''ט באנצ''ת בנספח לערך טעמים יש דיון בנושא ביחס לרשפיה רשפי אש שלהבתיה

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: טפחא/ טרחא כמפסיק

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' יולי 04, 2019 8:17 pm

כדכד כתב:מקובל אצלי שהטעם הנקרא "טפחא" אצל האשכנזים ו"טרחא" אצל הספרדים הוא טעם מפסיק.
שאלני ישהבו א"כ מדוע פעמים יש טפחא שאיה נראית כהפסק כמו "לאיל האחד" שה"לאיל" מוטעם בטעם זה ו"האחד" הוא סוף פסוק וכן רבים ע"ז הדרך
למילים לאיל האחד יכולות להיות שתי משמעויות:
1. לכל איל ואיל
2. לאותו איל שהוא אחד
מכיון שלפי הפירוש השני האחד הוא שם תואר לאיל יש בין המלים פחות הפסקה מאשר לפי הפירוש הראשון, ולכן בא טעם מפסיק לאפוקי מהפירוש השני.
וכהנה רבים על זה הדרך...

מעט דבש
הודעות: 3044
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: טפחא/ טרחא כמפסיק

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' יולי 05, 2019 2:02 pm

לפני סוף פסוק כמעט תמיד יבוא טפחא. כל הנידון הוא היכן למקם את הטיפחא, שתהיה במקום הראוי יותר להפסק.

ואם נקח את הפסוקים בהם מוזכר 'איל אחד' נראה שבדרך כלל 'איל אחד' מחוברים, ורק כשיש הכרח - דהיינו שאין מקום אחר - מפסיקים בין ה'איל' ל'אחד'.

(שמות כט, טו) וְאֶת־הָאַ֥יִל הָאֶחָ֖ד תִּקָּ֑ח

(ויקרא טז, ה) וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה:

(במדבר ו, יד) וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים:

(במדבר טו, יא) כָּ֣כָה יֵֽעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֑ד

(במדבר כח, יא) פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֙יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד

(במדבר כח, יב) וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד:

(במדבר כח, יט) פָּרִ֧ים בְּנֵֽי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד

(במדבר כח, כח) שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד:
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ו' יולי 05, 2019 2:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3044
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: טפחא/ טרחא כמפסיק

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' יולי 05, 2019 2:08 pm

מענה איש כתב:אאל''ט באנצ''ת בנספח לערך טעמים יש דיון בנושא ביחס לרשפיה רשפי אש שלהבתיה

שם מדובר על מקרה אחר, שיש שני נסמכים למילה אחת.
שלש מלים שהראשונה באה בסמיכות לשנייה והשנייה בסמיכות לשלישית, בא טעם מפסיק במלה הראשונה ומשרת - או מפסיק שכח הפסקו פחות מהראשון - בשנייה, כגון: 'למלאכת עבודת הקדש', שהמלה "למלאכת" מוטעמת בתביר והמלה "עבודת" מוטעמת במרכא. וכן כתבו ראשונים בפירוש הפסוק: 'רשפיה רשפי אש שלהבתיה', שהכוונה שהרשפים הם רשפים של אש, שהיא אש של שלהבתיה - ולא שהרשפים הם רשפי אש והם שלהבתיה - והטעמים מוכיחים, שהמלה "רשפי" - אף על פי שהיא נסמכת ל"אש" - מוטעמת בזקף גדול - ולא במשרת - ללמד ש"אש" נסמכת ל"שלהבתיה", שכיון שהמלה "רשפי" ודאי נסמכת ל"אש", והזקף שבה מפסיק יותר מהטפחא שבמלה "אש", הדבר מוכיח שהמלה "אש" אף היא נסמכת למלה שאחריה, ובמלים הנסמכות זו אחר זו, הטעם שבנסמכת הראשונה הוא מפסיק גדול יותר מהטעם שבנסמכת השנייה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים