מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 5496
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יולי 07, 2019 7:42 pm

איתא בירושלמי שביעית (פ"ו ה"א):
אמר ריב"ל כתיב ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות.
הובא בילקוט שמעוני (שופטים רמז סו).
וכל הרואה יתמה, אטו זוהי טיבותא ומעליותא של הארץ שהיא פטורה מן המעשרות, והרי איפכא שמעינן לה, שהרי משה רבינו אמר 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן וגו', ואיתא בסוטה (יד, א):
דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי,
וכאן הוא קורא לארץ 'ארץ טוב' כי היא פטורה מן המעשרות, אתמהה.

[ועי' בספר הר צבי שרצה לחלק בין 'טוב' ל'טובה', דטוב חסר ה' רומז לחסרון ה' דברים, יעו"ש].

וראיתי בספר חיי דוד שביאר בהקדם דברי הגמ' בברכות (לה, ב):
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר.

והיינו שאצל דורות הראשונים זו מעלה להתחייב במעשר, ואילו אצל דורות האחרונים זו מעלה להיפטר מן המעשר, ולפי"ז המשיל את משה רבינו לדורות הראשונים, ולכן אצלו הארץ הטובה היא להתחייב במעשר, אבל אצל יפתח שהתלקטו אליו אנשים ריקים היו בבחינת דורות האחרונים, ולכן 'ארץ טוב' היינו שפטורה מן המעשרות.
ולענ"ד, דבר זה לא ניתן להאמר, כי הרי אמרו חז"ל בראש השנה (כה, ב), יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ואף שכינוהו שם 'קלי עולם' 'קל שבקלין', ברור שאין זה כפשוטו ממש, שהרי היה שופט ונביא בישראל, ומפני מה לדרוש אותו לחובה.

וביותר, שלשון הכתובים מורה שהאנשים ריקים התלקטו אליו אחר שישב בארץ טוב.

ויש שרצו לבאר שב'דורות האחרונים' יש ג"כ מעליותא שלא עשו כן מחמת רצון להיפטר מן המצוות אלא מתוך יראת שמים שמא לא יקיימו כראוי, יעויין בתוספות רי"ד בפסחים (ט, א), וז"ל,
ונ"ל לתרץ שאין כוונתם ליטול המעשרות אלא כדי שלא יבואו בהם לידי תקלה כדאמרי' בריש פ' כיצד מברכין ובפ' הזורק גט לאשתו אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן משם ר' יהוד' בר' אילעאי בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרוני' דורות הראשונים הי' מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר דאמר ר' ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקודש מן הבית אלמא דורות האחרוני' היו מתכוונים להיפטר מחיוב המעשרות ואפילו החברים שבהן.
[ועי' בספר טעמא דקרא שופטים כאן].

ובאמת יש כאן דקדוק נוסף בלשון הירושלמי 'שפטור מן המעשרות', ולמה לא אמרו שפטורה מן המעשרות'.

ומצאתי בזה דבר נפלא בספר מרכבת המשנה הלכות טומאת מת (פרק יא הלכה יב) שכותב שזה דרוש נכבד הלקוח מספר הדרושים שלו, ונקדים את הפסוקים הראשונים בהפטרה.

שופטים (יא, א-ג) וְיִפְתָּ֣ח הַגִּלְעָדִ֗י הָיָה֙ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל וְה֖וּא בֶּן־אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד גִּלְעָ֖ד אֶת־יִפְתָּֽח: וַתֵּ֧לֶד אֵֽשֶׁת־גִּלְעָ֛ד ל֖וֹ בָּנִ֑ים וַיִּגְדְּל֨וּ בְֽנֵי־הָאִשָּׁ֜ה וַיְגָרְשׁ֣וּ אֶת־יִפְתָּ֗ח וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־תִנְחַ֣ל בְּבֵית־ אָבִ֔ינוּ כִּ֛י בֶּן־אִשָּׁ֥ה אַחֶ֖רֶת אָֽתָּה: וַיִּבְרַ֤ח יִפְתָּח֙ מִפְּנֵ֣י אֶחָ֔יו וַיֵּ֖שֶׁב בְּאֶ֣רֶץ ט֑וֹב וַיִּֽתְלַקְּט֤וּ אֶל־יִפְתָּח֙ אֲנָשִׁ֣ים רֵיקִ֔ים וַיֵּצְא֖וּ עִמּֽוֹ.

וביאר הרד"ק, וז"ל,
בן אשה זונה - בן פלגש גלעד היה ונקראת זונה לפי שאינה עם בעלה בכתובה וקדושין והיא כמו הזונה ואף על פי שהיא מיוחדת לו ויונתן תרגם פונדקיתא כמו שתרגם ג"כ רחב הזונה פונדקיתא או הוא הענין בעצמו כי הזונה כמו הפונדקית שמפקרת עצמה. ובתרגום של תוספתא דא היא נימוסא הות בישראל מלקדמין דלא מיסתחרא אחסנתא משבטא לשבטא ובכן לא הוה יכיל גברא למיסב איתתא דלא משבטא וכד הות איתתא דרחמא גברא דלא משבטהא הות נפקא מבי נשא בלא אחסנתא והוו אנשי קרון לה פונדקיתא דרחימת גברא דלא משבטהא וכן הוה ליה לאימיה דיפתח. ודומה כי הצריכו כל זה למתרגם לפי שאמר לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה וכן תרגם ארי בר איתתא משבטא אחורי את.

וכן הובא פירוש זה ברבינו בחיי פרשת מסעי (לו, ח), וז"ל,
וכל בת יורשת נחלה. שלא היה בן לאביה אחר שינחלו את הארץ, על כן אמר הכתוב פעם שנית ולא תסוב נחלה. ומטעם זה היה המנהג בישראל בבת יורשת כשתעבור על זה ותרצה להנשא לשבט אחר שהיו קורין אותה זונה והיתה מפסדת נחלת בית אביה, וזהו שכתוב ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה, כי אמו של יפתח היתה בת יורשת נחלה ונשאת לשבט אחר, כי אין הכוונה זונה ממש ח"ו, וכן תרגם יונתן.

ולפי"ז ביאר המרכבת המשנה שכיון שיפתח היה סבור ששלא כדין גרשוהו והעבירו אותו מנחלת אחיו שהיו אומרים שאין לו כתובת בנין דכרין והוא סובר שגזל הוא בידם ונמצא תורמין ומעשרין דבר שאינו שלהן בכל ערי הגלעד וזה טבל, ומשום חשש זה ברח לחוץ לארץ דפירות ארץ ישראל שיצאו לחו"ל פטורין ממעשרות. ולא רצה לברוח לחו"ל דאסור לצאת דחשיב ארץ טמאה ומשו"ה ברח לסוסיתא שאינה ארץ טמאה. ומשום חשש טבל הוצרך לצאת דודאי אין זה מעלה ארץ שפטורה ממצות מעשר אלא משום טבל הוי מעלה שיפטור הוא מן המעשרות.

ולפי דברי המרכבת המשנה מדויק היטב לשון הירושלמי שה'טוב' היינו שפטור מן המעשרות, והיינו שהטובה אינה בכך שהארץ הזאת פטורה מן המעשרות, אלא שיפתח נפטר בה מן המעשרות, ואדרבה, זו משום מדה טובה שהיתה בה שחשש על קיום מצות תרו"מ כדין.

וארץ זו היינו סוסיתא שהיא נמצאת בעבר הירדן, וסמוכה לטבריה (ראה ירושלמי שביעית פ"ח ובויק"ר פר' אחרי מות כג, ה ובאיכה רבה פרשה א), ואיתא בתוספתא אהלות (פרק יח הלכה ד): עיירות המובלעות בארץ ישראל כגון סוסיתא וחברותיה אשקלון וחברותיה אף על פי שפטורות מן המעשר ומן השביעית אין בהן משום ארץ העמים.

וטעם החילוק הוא שדווקא חיוב מעשרות תלוי בכיבוש, ועיירה זו היתה רובה עכו"ם, ולא נכבשה ע"י עולי מצרים.

עזריאל ברגר
הודעות: 5306
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יולי 07, 2019 9:04 pm

ראשית, יישר כחך על לימוד הזכות על יפתח.
אבל במה שכתבת
נוטר הכרמים כתב:ולענ"ד, דבר זה לא ניתן להאמר, כי הרי אמרו חז"ל בראש השנה (כה, ב), יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ואף שכינוהו שם 'קלי עולם' 'קל שבקלין', ברור שאין זה כפשוטו ממש, שהרי היה שופט ונביא בישראל, ומפני מה לדרוש אותו לחובה.

וביותר, שלשון הכתובים מורה שהאנשים ריקים התלקטו אליו אחר שישב בארץ טוב.

הנה חז"ל דרשוהו לחובה, כדאיתא בב"ק צב:
א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי אמר ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים ותנן במתניתין ותנינא בברייתא כתוב בתורה דכתיב (בראשית כח, ט) וילך עשו אל ישמעאל שנוי בנביאים דכתיב (שופטים יא, ג) ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו ומשולש בכתובים דכתיב {בן סירא יג } כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו תנן במתני' כל המחובר לטמא טמא כל המחובר לטהור טהור ותנינא בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו

ומ"ש שמפני חשש גזל לא יהיו תרומותיהם ומעשרותיהם חלים - כמדומני שאין דבר זה עולה בקנה אחד עם ההלכה, וצ"ע.

עזריאל ברגר
הודעות: 5306
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יולי 07, 2019 9:07 pm

וכן מ"ש שהוא היה נביא - אינני יודע מנין לך דבר זה.
ולא כל השופטים היו אנשים מושלמים, כמובן וגם פשוט ללומדי ספר שופטים.

בקרו טלה
הודעות: 2995
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' יולי 07, 2019 9:55 pm

חומת אנך שופטים פרק יא [וכעי"ז בנחל שורק]
ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב. אמרו בירושלמי דשביעית ארץ טוב שפטורה מן המעשרות, והוא קשה מכמה צדדין. ואפשר לומר כי יפתח גבור חיל, ועם כל זה השפיל עצמו ולא עשה שום מחלקת ולא בלבול ונדחה מפני השעה וברח מפני אחיו. ואם היה הולך לאיזה עיר מא"י, היה מחוייב לעלות לרגל ולאכול מעשר שני בירושלם, ומדי העלותו חש שמא יבא להתגרות ולחלוק עם זקני העיר ואחיו, לכן ברח לח"ל ששם אינו חייב לעלות לרגל, כמ"ש התוס' ריש פסחים, ופטור ממעשרות, ובא וראה כמה זריז ונשכר ובורח מהמחלקת.

יוֹסֶפֶר
הודעות: 61
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » א' יולי 07, 2019 11:17 pm

ראשית, יישר כח על הדרוש הנכבד של מרכה"מ שהרנין ליבי.
אך לענ"ד הרי בדברי ר' יהושע בן לוי משמע שבא לבאר מדוע נקרא שמה מלפנים ארץ טוב, ולא שלכן יפתח קרא לה טוב.


עזריאל ברגר כתב:וכן מ"ש שהוא היה נביא - אינני יודע מנין לך דבר זה.


ותהי על יפתח רוח ה'. שופטים יא, כט

עזריאל ברגר כתב:ולא כל השופטים היו אנשים מושלמים


יעויין רות רבה פרשה א סימנים א' וב' דשם איתא דעם ישראל לא שמעו לשופטים, מחמת שהשופטים לא היו שלמים במעשים.

אכן יל"ע, הא בנביא ובחז"ל מצינו רבות דהיו השופטים בעלי נבואה גדולי הדור גודרים גדרות ושומרי התורה והיה ה' עם השופט כל ימי השופט.. ויש להאריך. וכפי שהביא רבי נוטר מר"ה כה: יפתח בדורו כשמואל בדורו, (וכ"ה בתוספתא ר"ה א, יז - בי"ד של יפתח גדול לפני המקום כבי"ד של שמואל.)

צ"ל לכא' דלגודל ערכם הנשגב הוי חוסר שלימות. ושמא אף לכן קרואו רֵיק (כפי שהביא הרב ברגר מב"ק צב:)

אף יתכן לומר הטעם שכינום קל שבקלים משום המאורעות שמתוארים עליהם בנביא.

וכגון שמשון (שהוזכר בר"ה שם נמי) ואף חז"ל קראו לו שהלך אחר עיניו (רו"ר שם ובסוטה ט:) מ"מ הלא בפסוק נאמר כי מה' היא (שופטים יד, ד) ורבו המפרשים, וכגון המהרש"א בסוטה שם והרד"ק יג, ד וכפי שכתב הר"מ שגיירה וכו' והיה זה רצון ה' לנקום בפלישתים אבל כלפי גדלותו הוא לא כיון מספיק רק לש"ש. (ואפי' מה שאמרו בסוטה י. שכל או"א הביא לו את אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו, דע, שאין אשת איש של גוי אסורה ליהודי מדאו' ורק מבי"ד של חשמונאי שאסרו נשג"ז, כמבואר ברשב"א קידושין כא: ד"ה אשת איש, וברמב"ם מלכים ח, ג) ויל"ע עוד בזה.

קו ירוק
הודעות: 3616
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 08, 2019 1:49 am

עזריאל ברגר כתב:וכן מ"ש שהוא היה נביא - אינני יודע מנין לך דבר זה.
ולא כל השופטים היו אנשים מושלמים, כמובן וגם פשוט ללומדי ספר שופטים.

מלבד יפתח אף אחד. ומסתמא לא רמזת לשמשון שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג

קו ירוק
הודעות: 3616
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 08, 2019 1:56 am

נוטר הכרמים כתב:וארץ זו היינו סוסיתא שהיא נמצאת בעבר הירדן, וסמוכה לטבריה (ראה ירושלמי שביעית פ"ח ובויק"ר פר' אחרי מות כג, ה ובאיכה רבה פרשה א), ואיתא בתוספתא אהלות (פרק יח הלכה ד): עיירות המובלעות בארץ ישראל כגון סוסיתא וחברותיה אשקלון וחברותיה אף על פי שפטורות מן המעשר ומן השביעית אין בהן משום ארץ העמים.

וטעם החילוק הוא שדווקא חיוב מעשרות תלוי בכיבוש, ועיירה זו היתה רובה עכו"ם, ולא נכבשה ע"י עולי מצרים.

מה זה קשור לימי השופטים שסוסיתא פטורה בבית שני מהמעשרות. סוסיתא היתה בימי יהושע ממעלי מיסין כמבואר בירו' שביעית פ"ו ה"א (וע"כ הכי מדמעלי מיסין יש רק בבית ראשון ולא בבית שני), וס"ל לרב אמי מעלי מיסין פטורין מהמעשרות. אבל דחינן שם. וקיי"ל להלכתא דמעלי מיסין חייבים במעשרות, ולמ"ד חייבת במעשרות, ארץ טוב זה לא מטעם שפטורה מהמעשרות.
ומה שהיא מובלעת הפטורה מהמעשרות בבית שני, משום שבבית שני היתה של נכרים, ואז בלי ישוב לא מהני לקדשה, אף שיש שלטון מס מאז ימי ינאי המלך.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ב' יולי 08, 2019 1:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 5306
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 08, 2019 12:56 pm

קו ירוק כתב:
עזריאל ברגר כתב:וכן מ"ש שהוא היה נביא - אינני יודע מנין לך דבר זה.
ולא כל השופטים היו אנשים מושלמים, כמובן וגם פשוט ללומדי ספר שופטים.

מלבד יפתח אף אחד. ומסתמא לא רמזת לשמשון שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג

רמזתי לגדעון (שהתחלתו היתה בהתגלות מלאך, וסופו במלחמת אחים) ולבנו (שהתחלתו בהריגת 70 אחיו, וסופו במלחמת אחים).

קו ירוק
הודעות: 3616
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 08, 2019 1:23 pm

וכי אם שופט ישראל שנגלה אליו ה' טעה בדבר אחד, הוא נהיה פחות המעלה, אתמהה.
והנה הוא נענש על זה פה בעולם במיתת בניו וכיפר לו.
ודוד בשתיים ועלתה לו!

לייטנר
הודעות: 4738
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 08, 2019 2:48 pm

ככלל, השופטים לא היו נביאים!
דבורה חריגה בעניין זה.
"ותהי עליו רוח ה'" אינה נבואה, וגם התגלות של הקב"ה לאדם לא הופכת אותו לנביא.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17382
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 08, 2019 3:31 pm

וכמובן שמואל.

לייטנר
הודעות: 4738
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 08, 2019 4:06 pm

אוצר החכמה כתב:וכמובן שמואל.

פשוט ואצ"ל

קו ירוק
הודעות: 3616
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 08, 2019 6:06 pm

וכמובן יהושע והזקנים, ועלי ..
התגלות של הקב"ה לאדם מראה עליו שהוא איש המעלה. וזה היה הנידון המתפתח

דעת_האברך
הודעות: 525
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' יולי 08, 2019 6:15 pm

לייטנר כתב:ככלל, השופטים לא היו נביאים!
דבורה חריגה בעניין זה.
"ותהי עליו רוח ה'" אינה נבואה, וגם התגלות של הקב"ה לאדם לא הופכת אותו לנביא.

מנין לך הביטחון לקביעה כל כך נחרצת שהשופטים לא היו נביאים, הלוא כתוב בגמרא שקמו לישראל נביאים כפליים כיוצאי מצרים, אלא שנבואה שנצרכה לדורות נכתבה ושלא נצרכה לדורות לא נכתבה, ומעתה, וכי רחוק הוא לומר שהשופטים אשר שרתה עליהם רוח ה' והיו שליחי הקב"ה להנהיג את עם ישראל היו גם היו מאותם כפלים כיוצאי מצרים אלא שלא נצרכה נבואתם לדורות.
מה גם שמצינו התגלות מלאכים אצל חלק מן השופטים כמו אצל גדעון, מנוח ועוד, ולכאורה זו דרגת נבואה.

איש גלילי
הודעות: 2404
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' יולי 08, 2019 6:23 pm

ספר שמואל (א' ג א):
וּדְבַר־יְ-ה-וָ֗-ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ:

לייטנר
הודעות: 4738
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 08, 2019 6:49 pm

קו ירוק כתב:וכמובן יהושע והזקנים, ועלי ..
התגלות של הקב"ה לאדם מראה עליו שהוא איש המעלה. וזה היה הנידון המתפתח

אבימלך, למשל...

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי כדכד » ב' יולי 08, 2019 6:58 pm

אני מניח שכוונת מר לאבימלך מלך פלשתים ולא לאבימלך בן גדעון שלא מצינו התגלות דבר ה' אליו וא"כ היה למר למנות גם את בלעם ולבן אלא י"ל שהתגלות לגוי לצורך עם ישראל שאני

קו ירוק
הודעות: 3616
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 08, 2019 7:05 pm

וגם את פרעה של ימי אברהם, ולוט והגר.

אבימלך בן גדעון לא היה שופט

איש גלילי
הודעות: 2404
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' יולי 08, 2019 7:08 pm

קו ירוק כתב:ואבימלך בן גדעון לא היה שופט

כמדומה שמחלוקת היא בין המפרשים.

לייטנר
הודעות: 4738
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 08, 2019 7:10 pm

כדכד כתב:אני מניח שכוונת מר לאבימלך מלך פלשתים ולא לאבימלך בן גדעון שלא מצינו התגלות דבר ה' אליו וא"כ היה למר למנות גם את בלעם ולבן אלא י"ל שהתגלות לגוי לצורך עם ישראל שאני

בעוד בלעם בוודאי היה נביא, אבימלך מלך גרר לא היה נביא (השווה: "השב אשת האיש כי נביא הוא").
ואכן כדבריך, "התגלות לגוי לצורך עם ישראל שאני", אלא שלאו דווקא גוי. יש התגלות ה' (ברמה פחותה, כמובן) לצורך עם ישראל, שאינה נבואה.

קו ירוק
הודעות: 3616
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 08, 2019 7:15 pm

איש גלילי כתב:
קו ירוק כתב:ואבימלך בן גדעון לא היה שופט

כמדומה שמחלוקת היא בין המפרשים.

ראה בעיקר רד"ק ומלבי"ם (שופ' ט כב). מי חולק?

כדכד
הודעות: 3748
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי כדכד » ב' יולי 08, 2019 7:23 pm

לייטנר כתב:
כדכד כתב:אני מניח שכוונת מר לאבימלך מלך פלשתים ולא לאבימלך בן גדעון שלא מצינו התגלות דבר ה' אליו וא"כ היה למר למנות גם את בלעם ולבן אלא י"ל שהתגלות לגוי לצורך עם ישראל שאני

בעוד בלעם בוודאי היה נביא, אבימלך מלך גרר לא היה נביא (השווה: "השב אשת האיש כי נביא הוא").
ואכן כדבריך, "התגלות לגוי לצורך עם ישראל שאני", אלא שלאו דווקא גוי. יש התגלות ה' (ברמה פחותה, כמובן) לצורך עם ישראל, שאינה נבואה.

גם לבן לא היה נביא
נדמה לי שיש לחלק בין התגלות ה' לצורך עם ישראל חד פעמית או לא לבין התגלות ה' למי שיושיע את ישראל שיש יותר מקום להחשיב התגלות זו כנבואה

עזריאל ברגר
הודעות: 5306
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 08, 2019 7:23 pm

עכ"פ, חז"ל דרשוהו לחומרא, בין בתחילתו (כפי שהבאתי לעיל) ובין בסופו (בכך שלא הלך להתיר את נדרו על בתו, ונענש על כך כידוע)...

ומה שנחה עליו רוח ה' - שמא אז עשה תשובה, ואח"כ שב ונפל מדרגתו, דאל תאמין בעצמך עד יום מותך (ועד בכלל, כמעשה דעדו הנביא).

איש גלילי
הודעות: 2404
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' יולי 08, 2019 8:40 pm

קו ירוק כתב:
איש גלילי כתב:
קו ירוק כתב:ואבימלך בן גדעון לא היה שופט

כמדומה שמחלוקת היא בין המפרשים.

ראה בעיקר רד"ק ומלבי"ם (שופ' ט כב). מי חולק?

למשל הרד"ק.
הרד"ק לא כתב שם שלא היה שופט, אלא שלא כתב עליו לשון "וישפט" - "כי לא הלך בדרך טובה, ולא החזיר את ישראל למוטב". אבל אצל תולע בן פואה בן דודו (שם י א) כתב: "להושיע את ישראל. שגם אבימלך הושיע את ישראל ואע"פ שלא נזכר, כיון שאמר 'אחרי אבימלך', נראה שגם הוא הושיע את ישראל מיד אויביהם. ואלו לא כן, לא היה אומר 'אחרי', ולא היה נמנה עם שופטי ישראל, ולא נאמר עליו וישר... על ישראל" (שו' ט,כב)".

לייטנר
הודעות: 4738
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 08, 2019 9:44 pm

כדכד כתב:
לייטנר כתב:
כדכד כתב:אני מניח שכוונת מר לאבימלך מלך פלשתים ולא לאבימלך בן גדעון שלא מצינו התגלות דבר ה' אליו וא"כ היה למר למנות גם את בלעם ולבן אלא י"ל שהתגלות לגוי לצורך עם ישראל שאני

בעוד בלעם בוודאי היה נביא, אבימלך מלך גרר לא היה נביא (השווה: "השב אשת האיש כי נביא הוא").
ואכן כדבריך, "התגלות לגוי לצורך עם ישראל שאני", אלא שלאו דווקא גוי. יש התגלות ה' (ברמה פחותה, כמובן) לצורך עם ישראל, שאינה נבואה.

גם לבן לא היה נביא
נדמה לי שיש לחלק בין התגלות ה' לצורך עם ישראל חד פעמית או לא לבין התגלות ה' למי שיושיע את ישראל שיש יותר מקום להחשיב התגלות זו כנבואה


אולי יש, אבל רש"י ור"ח במגילה הקפידו לא למנות את השופטים כנביאים.

יוֹסֶפֶר
הודעות: 61
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » ב' יולי 08, 2019 9:53 pm

שוב עיינתי מעט והעליתי שאכן השופטים לא היו נביאים, אלא בעלי רוח הקודש.

רש"י בדברי הימים א יב, יט כותב גבי ורוח לבשה את עמשי-
טלטנ"ט בלע"ז ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש וכו' ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה'.


ולכאורה יש להקשות, דבחז"ל נראה שכשכתוב 'רוח' הוי נבואה ממש, דבמגילה יד: ילפינן דאסתר היתה מן ז' נביאות מגז"ש ותלבש אסתר מלכות - ורוח לבשה את עמשי. וא"כ בפשטות משמע שרוח מתפרש כנבואה.

אלא ששם במגילה יד. איתא דמ"ח נביאים עמדו לישראל, וברש"י (ד"ה נבואה) הביא את הרשימה מסדר עולם מאברהם ועד מרדכי (עי' הגהות הגר"א) ושם מדלגים על השופטים אף שנאמר בהם ששרתה עליהם רוח ה', וכן עמשי גם לא בחשבון אף שלבשתו רוח, ונבואת אסתר נלמדת ממנו.

וכתב המהרצ"ח שם (יד: ד"ה אסתר)
נ"ב התמיה עצומה א"כ למה לא נחשב לעיל עמשי בין מ"ח נביאים? עוד מצינו הרבה אנשים שהיה עליהם השפעת רוה"ק, עתניאל, אלדד ומידד, גדעון, יפתח, שמשון, שאול, ולא נחשבו בין מ"ח נביאים? ועי' מו"נ פמ"ה לשני דרוה"ק לחוד ונבואה לחוד, כו' אולם שמחתי מאד כי מצאתי בסדר עולם- אסתר נביאה היתה דכ' ותכתוב אסתר. היינו דלא ניתן לכתוב שום דבר שלא בא בנבואה ומדהותר לה הכתיבה ש"מ שהיתה נביאה, ועזרא דכתב ספרו ודה"י - מפני דנביא היה, וכן אנשי כנה"ג שכתבו כתבי הקודש מפני שהיו בהם נביאים.


מסקנות ביניים:
א. גבי נשוא האשכול- יפתח, אינו נביא אך בעל רוח הקודש, (או רוח גבורה, ת"י וכמצודות)
ב. שאר השופטים גם אינם נביאים.
ג. עמשי לא הוזכר ברשימת הנביאים ולכן פירש"י בדה"י רוח רצון ולא נבואה, עם שיתכן שרוה"ק כן היתה לו.

כעת נותר לברר וליישב גמ' ערוכה דידן (שלא כסדר עולם) היאך למדה הגמ' מהרוח של עמשי לנביאותה של אסתר?

ובינתיים ראיתי רק ע"ד הסוד במהרש"א (ח"א מגילה יד: ד"ה ותלבש) דמלכות היא רוה"ק. וכל הלימוד מעמשי רק 'דמצינו לשון לבישה לגבי רוח', אבל אה"נ אצל עמשי לא הוי נבואה ואצל אסתר הוי נבואה.

ודבריו מכוונים ע"פ הזוה"ק פרשת חוקת (קפג:) על ותלבש אסתר מלכות-
מאי מלכות? אי תימא בלבוש יקר וארגוונא, הא לא הכי איקרי, אלא ותלבש אסתר מלכות- דאתלבשת במלכות עלאה קדישא ודאי לבשה רוח הקודש (רוה"ק היא בחי' מלכות, מתוק מדבש)
וא"כ מבאר המהרש"א שעיקר הראיה מעמשי שמצינו כזאת ששייך בפסוק לבוש על רוח.

איש גלילי
הודעות: 2404
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: 'וישב בארץ טוב' זו סוסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' יולי 08, 2019 10:14 pm

יוֹסֶפֶר כתב:שוב עיינתי מעט והעליתי שאכן השופטים לא היו נביאים, אלא בעלי רוח הקודש.

רש"י בדברי הימים א יב, יט כותב גבי ורוח לבשה את עמשי-
טלטנ"ט בלע"ז ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש וכו' ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה'.


ולכאורה יש להקשות, דבחז"ל נראה שכשכתוב 'רוח' הוי נבואה ממש, דבמגילה יד: ילפינן דאסתר היתה מן ז' נביאות מגז"ש ותלבש אסתר מלכות - ורוח לבשה את עמשי. וא"כ בפשטות משמע שרוח מתפרש כנבואה.

אלא ששם במגילה יד. איתא דמ"ח נביאים עמדו לישראל, וברש"י (ד"ה נבואה) הביא את הרשימה מסדר עולם מאברהם ועד מרדכי (עי' הגהות הגר"א) ושם מדלגים על השופטים אף שנאמר בהם ששרתה עליהם רוח ה', וכן עמשי גם לא בחשבון אף שלבשתו רוח, ונבואת אסתר נלמדת ממנו.

וכתב המהרצ"ח שם (יד: ד"ה אסתר)
נ"ב התמיה עצומה א"כ למה לא נחשב לעיל עמשי בין מ"ח נביאים? עוד מצינו הרבה אנשים שהיה עליהם השפעת רוה"ק, עתניאל, אלדד ומידד, גדעון, יפתח, שמשון, שאול, ולא נחשבו בין מ"ח נביאים? ועי' מו"נ פמ"ה לשני דרוה"ק לחוד ונבואה לחוד, כו' אולם שמחתי מאד כי מצאתי בסדר עולם- אסתר נביאה היתה דכ' ותכתוב אסתר. היינו דלא ניתן לכתוב שום דבר שלא בא בנבואה ומדהותר לה הכתיבה ש"מ שהיתה נביאה, ועזרא דכתב ספרו ודה"י - מפני דנביא היה, וכן אנשי כנה"ג שכתבו כתבי הקודש מפני שהיו בהם נביאים.


מסקנות ביניים:
א. גבי נשוא האשכול- יפתח, אינו נביא אך בעל רוח הקודש, (או רוח גבורה, ת"י וכמצודות)
ב. שאר השופטים גם אינם נביאים.
ג. עמשי לא הוזכר ברשימת הנביאים ולכן פירש"י בדה"י רוח רצון ולא נבואה, עם שיתכן שרוה"ק כן היתה לו.

כעת נותר לברר וליישב גמ' ערוכה דידן (שלא כסדר עולם) היאך למדה הגמ' מהרוח של עמשי לנביאותה של אסתר?

ובינתיים ראיתי רק ע"ד הסוד במהרש"א (ח"א מגילה יד: ד"ה ותלבש) דמלכות היא רוה"ק. וכל הלימוד מעמשי רק 'דמצינו לשון לבישה לגבי רוח', אבל אה"נ אצל עמשי לא הוי נבואה ואצל אסתר הוי נבואה.

ודבריו מכוונים ע"פ הזוה"ק פרשת חוקת (קפג:) על ותלבש אסתר מלכות-
מאי מלכות? אי תימא בלבוש יקר וארגוונא, הא לא הכי איקרי, אלא ותלבש אסתר מלכות- דאתלבשת במלכות עלאה קדישא ודאי לבשה רוח הקודש (רוה"ק היא בחי' מלכות, מתוק מדבש)
וא"כ מבאר המהרש"א שעיקר הראיה מעמשי שמצינו כזאת ששייך בפסוק לבוש על רוח.

יישר כח. מתוק מדבש.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים