מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 5486
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 11, 2019 7:52 pm

כג, כג כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל.

ופירש"י,
כי ראוים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים וכו'
. (ומקורו במדרש רבה ותנחומא כאן).

והרמב"ן העתיק פירושו וכתב וז"ל,
והנכון בעיני, כי בעבור היותו קוסם, ובלק שלח לו כי ידעתי את אשר תברך בקסמיך מבורך ואשר תאור בהם יואר, ושלח לו קסמים, על כן אמר לו, אין נחש ביעקב להרע או להטיב להם, ולא קסם בישראל מזיק או מועיל, כי בכל עת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל בהם, כי מפי עליון תצא להם הרעות והטוב. לומר כי חלק ה' עמו אינם בממשלת שרים וכוכבי השמים וכסיליהם שיזיק להם אדם בקסם ונחש כגוים וכו'.

וכפירוש זה נראה בדברי ספר החינוך (מצוה רמט) שכתב לבאר "שרשי המצוה" ד'לא תנחשו', "לפי שענינים אלה הם דברי שגעון וסכלות גמורה, ולעם קדוש אמיתי אשר בחר האל לא יאות להם שישעו בדברי שקר. ועוד שהם סבה להדיח האדם מאמונת השם ומתורתו הקדושה. ולבוא מתוכם לכפירה גמורה, שיחשוב כל טובתו ורעתו וכל אשר יקרהו שהוא דבר מקרי, לא בהשגחה מאת בוראו, ונמצא יוצא בכך מכל עקרי הדת. על כן, כי חפץ השם בטובתנו, ציונו להסיר מלבנו מחשבה זו ולקבוע בלבבינו כי כל הרעות והטוב מפי עליון תצאנה לפי מעשה האדם אם טוב ואם רע, והנחשים לא מעלין ולא מורידין, וכמו שכתוב כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל".
וכן פירשו רבים מבעלי התוס' כאן.

והיינו דלרש"י והמדרשים המכוון הוא לשבח את ישראל שאין בהם עושי נחש וקסם וכו', ואילו להרמב"ן ודעימיה בא לומר שכנגד עם ישראל אין פועלים הנחש והקסם.

והנה הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (פי"א הט"ז) כתב על הנחשים והקסמים, וז"ל,
ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו', כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך.

ולכאורה בדברי הרמב"ם שמענו פירוש שלישי, שאין ישראל מאמינים בכח הנחש והקסם ואינם מעלים על לבם שיש בהם תועלת.

ונראה לקרב הפירושים זה לזה שבאמת הכל הוא ענין אחד, ובהקדם דברי הגמ' בנדרים (לב, א):
אמר רבי כל המנחש לו נחש [שהנחשים והקסמים רודפין אחריו שנזוק בכל דבר וכדאמרינן בפרק ערבי פסחים (פסחים קי:) מאן דקפיד קפדין ליה שנאמר כי לא נחש וגו'. ר"ן], שנאמר כי לא נחש ביעקב. והא בלמ"ד אל"ף כתיב, אלא משום מדה כנגד מדה.

ובפשוטו דהשתא קא הדר ביה מילפותא דקראי דהא בלמ"ד אל"ף כתיב, וכן הוא להדיא במפרש שם, מדה כנגד מדה - דבמדה שאדם מודד בה מודדין לו ולא נפיק מקרא.

ברם מהרש"א בחידושי אגדות שם כתב וז"ל,
בכל שאר דברים נמי ודאי דהקב"ה משלם מדה כנגד מדה כדאמרינן פ"ק דסוטה, גם אינו דומה דחזר בו מקרא דמייתי כי לא נחש גו'. אבל נראה דה"ק דמדה כנגד מדה נשמע מהאי קרא דכי לא נחש ביעקב גו' מדכתיב בתר הך נבואה ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים גו' שמעינן דקודם ששמע בנבואה ששם הש"י בפיו כי לא נחש ביעקב הלך לקללם ולהזיקם בנחשים שהיה סבור שהיו ביעקב מנחשים והיינו כל המנחש לו נחש ודו"ק.
[ועי' בתורה תמימה כאן שפירש כן מדנפשיה].

ואמנם מצינו בירושלמי שבת (פ"ו ה"ט):
אמר לו כל המנחש סופו לבוא עליו. ומה טעמא כי לא נחש ביעקב. כי לו נחש.

ולפי"ז מבואר דאמנם בכח הנחשים והקסמים גם להזיק לישראל באופן שיש בהם מנחשים.

ומעתה נראה שהכל ענין אחד, שרק מחמת שאין מנחשים וקוסמים בישראל לכן אין פועלים ומועילים כנגדם הלחש והקסם, ויתכן עוד על דרך מה שהביא הר"ן ש'מאן דקפיד קפדינן בהדיה', שלא רק שאם מנחש וקוסם בפועל בכוחם להזיק לו אלא גם אם מאמין ומחשב בלבו שהן אמת, ולכן הוציא הרמב"ם מהך קרא ש"אין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן".

ויתכן לבאר לפי"ז דעת הרמב"ם בענין נחש וקסם, דהנה ידועים המה דברי רבינו הגר"א בביאורו לשולחן ערוך על דברי המחבר (יו"ד סימן קעט סעיף ו): מי שנשכו עקרב מותר ללחוש עליו, ואפילו בשבת, ואף על פי שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו, כדי שלא תטרף דעתו עליו.
וכתב הגר"א (ס"ק יג), וז"ל,
הרמב"ם וכ"כ בפי' המשנה לפ"ד דעבודת כוכבים אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא והוא נמשך אחר הפלוסופיא הארורה ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' ע"פ שמות וכשפים אמרה איהי מלתא ואסרתה לארבא אמרו כו' (שבת פ"א ב' חולין ק"ה ב') ובספ"ד מיתות ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירה וכן ר"ח ור"א דאיברו עיגלא תילתא ור' יהושע דאמר שם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח' ב') וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צ"ה א') והרבה כיוצא ואמרו (בספ"ד מיתות חולין ז' ב') למה נקרא שמן כשפים כו' והתורה העידה ויהיו תנינים וע' זוהר שם וכן קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה שהם חצוניות אלא של בעלי האמת .

ונראה שאף הרמב"ם לא בא להכחיש כוחם של כשפים ושמות וכו', אלא בא לומר שבסופו של דבר אצל ישראל אין בהם תועלת אמיתית, כי בישראל עד כמה שמתעלים להנהגת אמונה של 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל', אזי אין הנחשים והקסמים שייכים בהם, וכל שליטתם היא רק למאן דקפיד, באשר כך היא מדה כנגד מדה כדברי הגמ'.

לענין
הודעות: 2087
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב

הודעהעל ידי לענין » ה' יולי 11, 2019 8:25 pm

נוטר הכרמים כתב:ויתכן לבאר לפי"ז דעת הרמב"ם בענין נחש וקסם, דהנה ידועים המה דברי רבינו הגר"א בביאורו לשולחן ערוך על דברי המחבר (יו"ד סימן קעט סעיף ו): מי שנשכו עקרב מותר ללחוש עליו, ואפילו בשבת, ואף על פי שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו, כדי שלא תטרף דעתו עליו.
וכתב הגר"א (ס"ק יג), וז"ל,
הרמב"ם וכ"כ בפי' המשנה לפ"ד דעבודת כוכבים אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא והוא נמשך אחר הפלוסופיא הארורה ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' ע"פ שמות וכשפים אמרה איהי מלתא ואסרתה לארבא אמרו כו' (שבת פ"א ב' חולין ק"ה ב') ובספ"ד מיתות ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירה וכן ר"ח ור"א דאיברו עיגלא תילתא ור' יהושע דאמר שם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח' ב') וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צ"ה א') והרבה כיוצא ואמרו (בספ"ד מיתות חולין ז' ב') למה נקרא שמן כשפים כו' והתורה העידה ויהיו תנינים וע' זוהר שם וכן קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה שהם חצוניות אלא של בעלי האמת .


ונראה שאף הרמב"ם לא בא להכחיש כוחם של כשפים ושמות וכו', אלא בא לומר שבסופו של דבר אצל ישראל אין בהם תועלת אמיתית, כי בישראל עד כמה שמתעלים להנהגת אמונה של 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל', אזי אין הנחשים והקסמים שייכים בהם, וכל שליטתם היא רק למאן דקפיד, באשר כך היא מדה כנגד מדה כדברי הגמ'.


כרגיל, יפה ומושקע, כה לחי!

הרמב"ם גילה דעתו מספיק פעמים ברחבי חיבוריו וכתביו, מה דעתו באמת על כל ענייני הכישוף והקסם, כך שלומר שכל כוונתו היא רק בגלל שישראל לא קפדי, זה רחוק מדעתו, אותה שונה הוא שוב ושוב.
אין בכחי עתה לציין מקורות, אך יבואו הבקיאים ויציינו למקומות הרבים בהם שנה זה הרמב"ם באר היטב.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים