מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יושב ירושלים
הודעות: 729
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ג' יולי 16, 2019 9:31 pm

עתניאל בן קנז כתב:בעקבות הנידון לעיל, האם ניתן ללמוד היום דינים מפשוטו של מקרא, ומיהו הראוי לכך.

בדידי הוה עובדא, בהיותי נוכח בבית הוראה, ועלתה שאלה בהלכות השבת אבידה, כאשר המוצא והאובד נמצאים במקומות מרוחקים, על מי לבא לקראת מי, האם על המוצא בכדי לקיים מצוותו, או שמא על האובד לטרוח לבקש אחר המוצא?

והגבתי שלכאורה הוא מקרא מפורש "והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו". הרי שהאובד צריך לבא לדרוש את האבידה מן המוצא, ורק אח"כ המצוה על המוצא להשיבו.

וגער בי אחד הרבנים בנזיפה, שאין למדים הלכות מפשוטו של מקרא.

(אגב, אכן דרשת חז"ל היא שצריך לדרוש את אחיך, האם אינו רמאי, אבל כמובן שאין הדרש עוקר את פשטות הפסוק. וכפי שתרגם אונקלוס. וראה בר"י בכור שור: " עד דרוש אחיך אותו: לפי הפשט אינו צריך לחזר - אחריו, עד שיבוא מאיליו. ורבותינו דרשו דרשהו אם רמאי הוא".וכן הוא בעוד מפרשים ).

ואני הרגשתי שההתעלמות מלפסוק הלכה על פי פירוש הפשוט בפסוק, אינה ראויה.

מה דעת החברים בדוגמא זו?

לכאורה הוא מבואר להדיא בתלמוד [ב"ק קד.] דדוקא בגוזל ונשבע צריך להוליכו אחריו עד למדי ובלא"ה אינו מחוייב.

ארי שבחבורה
הודעות: 954
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' יולי 16, 2019 10:02 pm

בברכה המשולשת כתב:
ארי שבחבורה כתב:
ברזילי כתב:שאלה נפרדת היא מי הוא זה המוסמך לחדש הלכה מפסוקים. על דרך הרוב נמנעים חכמינו שלאחר ימי התלמוד מלחדש הלכה למעשה מן הפסוקים, בין בדרך הפשט ובין בדרך הדרש. אבל, יש דוגמאות רבות מהראשונים המסבירים הלכות קיימות על פי פשטי המקראות גם כאשר הדרש הוא אחר (למשל תוד״ה בתו, יבמות ב: ; הרב כשר בתו״ש כרך י״ז, מילואים כב, אסף עוד כמה דוגמאות מתוס׳ במרחבי הש״ס). יש גם פה ושם ראשונים ואחרונים שחדשו הלכה על פי פשוטו של מקרא, אם כי לא ברור עד כמה הם ראו את דברי עצמם כמחייבים (אני צריך לחפש דוגמאות, אאל״ט יש כעין זה במש״ח ובנצי״ב).

דוגמאות נוספות מהראשונים המובאות אצל הרב קופרמן בספרו 'פשוטו של מקרא' (כרך ראשון פרק שני):
1. רמב"ם הלכות נדרים יב, א (לומד מלשון הכתוב שאב מפר לבתו את כל נדריה ולא רק נדרי עינוי נפש, וברדב"ז שם: והקשו עליו חכמי לוניל שאמרו בספרי מקיש האב לבעל, והשיב ז"ל דסתם ספרי ר"ש ואינה הלכה אלא תפסינן קרא כפשטיה "כל נדריה ואסריה" וכו')
2. רמב"ם הלכות רוצח ב, יד (לומד מלשון הכתוב "ואיש כי יכה את עבדו בשבט" שדווקא בהכאה בשבט נאמר דין "יום או יומיים" אולם אם הכהו בכלי שדרכו להמית כגון סכין
וכיו"ב נהרג עליו גם אם מת לאחר זמן)
3. רמב"ן דברים כא, טז (לומד מלשון הכתוב "לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור" שאיסור זה אינו נוהג במקרה שמת הבכור בחיי אביו)
3. ריטב"א קידושין יד, ב ד"ה דתניא (לומד מכך שסתם הכתוב בפרשת עבד עברי המוכר עצמו "עד שנת היובל יעבוד עמך" שסתם מכירה של מוכר עצמו היא עד היובל ודלא כרש"י שם)
4. חזקוני וטור שמות כא, ז (מפרשים את לשון הכתוב "לא תצא כצאת העבדים" שהאדון רשאי להעבידה רק בתוך ביתו), והובא להלכה בשו"ת מהר"י ברונא (סימן רמ"א).
5. רבנו בחיי ויקרא ב, יג (לומד מלשון הכתוב "במלח תמלח" שיש למלוח את הקרבן במלח לא גס ולא דק).

ויעוין שם עוד שהביא דוגמאות רבות נוספות מדברי האחרונים, ובעיקר מדברי האוה"ח המש"ח והנצי"ב.


1. לא מדוייק. הרמב"ם מראה בתשובה שם שכך עולה מדברי חז"ל בגמרא (ובאמת תמה עליו בזה הכס"מ, שמהגמ' משמע הפוך)

מה לא מדוייק? דברי הרדב"ז?
הטענה של הרמב"ם בתשובה ש'כך עולה מדברי חז"ל' מתבססת על כך 'דלא אישתמיט שום אחד משני הגמרות ולא התוספתא להזכיר אותה דרשא דספרי' כל' הכס"מ, והכס"מ אכן מתקשה בכך שהרי 'בכמה מקומות פוסק רבינו כברייתא דספרי אף על פי שלא נזכרה בגמרות ולא בתוספתא', אולם מדברי הרמב"ם שם ברור כד' הרדב"ז שההבדל הוא שכאן פשוטו של מקרא מנוגד לדרשת הספרי, ועל כן לא פסק הרמב"ם את דרשת הספרי כאשר הוא נתלה בכך שבגמרא דין זה לא הוזכר ו'סתם ספרי ר"ש' שאין הלכה כמותו.
לדעתי זו דוגמא מדהימה שמראה עד היכן מגיע כח פשוטו של מקרא כאשר הרמב"ם אינו מהסס לדחות סתמא דספרי מכוחו.

בברכה המשולשת
הודעות: 10371
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 16, 2019 10:08 pm

ארי שבחבורה כתב:
בברכה המשולשת כתב:
ארי שבחבורה כתב:
ברזילי כתב:שאלה נפרדת היא מי הוא זה המוסמך לחדש הלכה מפסוקים. על דרך הרוב נמנעים חכמינו שלאחר ימי התלמוד מלחדש הלכה למעשה מן הפסוקים, בין בדרך הפשט ובין בדרך הדרש. אבל, יש דוגמאות רבות מהראשונים המסבירים הלכות קיימות על פי פשטי המקראות גם כאשר הדרש הוא אחר (למשל תוד״ה בתו, יבמות ב: ; הרב כשר בתו״ש כרך י״ז, מילואים כב, אסף עוד כמה דוגמאות מתוס׳ במרחבי הש״ס). יש גם פה ושם ראשונים ואחרונים שחדשו הלכה על פי פשוטו של מקרא, אם כי לא ברור עד כמה הם ראו את דברי עצמם כמחייבים (אני צריך לחפש דוגמאות, אאל״ט יש כעין זה במש״ח ובנצי״ב).

דוגמאות נוספות מהראשונים המובאות אצל הרב קופרמן בספרו 'פשוטו של מקרא' (כרך ראשון פרק שני):
1. רמב"ם הלכות נדרים יב, א (לומד מלשון הכתוב שאב מפר לבתו את כל נדריה ולא רק נדרי עינוי נפש, וברדב"ז שם: והקשו עליו חכמי לוניל שאמרו בספרי מקיש האב לבעל, והשיב ז"ל דסתם ספרי ר"ש ואינה הלכה אלא תפסינן קרא כפשטיה "כל נדריה ואסריה" וכו')
2. רמב"ם הלכות רוצח ב, יד (לומד מלשון הכתוב "ואיש כי יכה את עבדו בשבט" שדווקא בהכאה בשבט נאמר דין "יום או יומיים" אולם אם הכהו בכלי שדרכו להמית כגון סכין
וכיו"ב נהרג עליו גם אם מת לאחר זמן)
3. רמב"ן דברים כא, טז (לומד מלשון הכתוב "לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור" שאיסור זה אינו נוהג במקרה שמת הבכור בחיי אביו)
3. ריטב"א קידושין יד, ב ד"ה דתניא (לומד מכך שסתם הכתוב בפרשת עבד עברי המוכר עצמו "עד שנת היובל יעבוד עמך" שסתם מכירה של מוכר עצמו היא עד היובל ודלא כרש"י שם)
4. חזקוני וטור שמות כא, ז (מפרשים את לשון הכתוב "לא תצא כצאת העבדים" שהאדון רשאי להעבידה רק בתוך ביתו), והובא להלכה בשו"ת מהר"י ברונא (סימן רמ"א).
5. רבנו בחיי ויקרא ב, יג (לומד מלשון הכתוב "במלח תמלח" שיש למלוח את הקרבן במלח לא גס ולא דק).

ויעוין שם עוד שהביא דוגמאות רבות נוספות מדברי האחרונים, ובעיקר מדברי האוה"ח המש"ח והנצי"ב.


1. לא מדוייק. הרמב"ם מראה בתשובה שם שכך עולה מדברי חז"ל בגמרא (ובאמת תמה עליו בזה הכס"מ, שמהגמ' משמע הפוך)

מה לא מדוייק? דברי הרדב"ז?
הטענה של הרמב"ם בתשובה ש'כך עולה מדברי חז"ל' מתבססת על כך 'דלא אישתמיט שום אחד משני הגמרות ולא התוספתא להזכיר אותה דרשא דספרי' כל' הכס"מ, והכס"מ אכן מתקשה בכך שהרי 'בכמה מקומות פוסק רבינו כברייתא דספרי אף על פי שלא נזכרה בגמרות ולא בתוספתא', אולם מדברי הרמב"ם שם ברור כד' הרדב"ז שההבדל הוא שכאן פשוטו של מקרא מנוגד לדרשת הספרי, ועל כן לא פסק הרמב"ם את דרשת הספרי כאשר הוא נתלה בכך שבגמרא דין זה לא הוזכר ו'סתם ספרי ר"ש' שאין הלכה כמותו.
לדעתי זו דוגמא מדהימה שמראה עד היכן מגיע כח פשוטו של מקרא כאשר הרמב"ם אינו מהסס לדחות סתמא דספרי מכוחו.


הרמב"ם משתמש בטיעון זהה לגבי הספרי בתשובה אחרת לחכמי לוניל (בעניין חוטים שזורים בציצית) ושם אין הוא מתבסס על פשוטו של מקרא דווקא.
הרדב"ז פשוט ציין לחלקים מהתשובה, ולא בא לבנות כאן יסוד הלכתי חדש.

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי סעדיה » ג' יולי 16, 2019 10:17 pm

שמואל שלומוביץ כתב:אבל הרבה פעמים ההרגשה בקיום דברים שאנו מקיימים אותם כהלכות היוצאות מפשוטו של מקרא יש להם טעם לשבח.

עי' במקראי קדש פסח ח"ב סי' מ"ו

שמואל שלומוביץ
הודעות: 307
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' יולי 16, 2019 10:41 pm

סעדיה כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:אבל הרבה פעמים ההרגשה בקיום דברים שאנו מקיימים אותם כהלכות היוצאות מפשוטו של מקרא יש להם טעם לשבח.

עי' במקראי קדש פסח ח"ב סי' מ"ו

כוונתך כנראה למקראי קודש של רצ"פ פרנק. אינו באוצר ובה"ב.
אולי מישהו יוכל להעלות?

יישר כח.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 307
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' יולי 16, 2019 10:45 pm

סעדיה כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:כמו ששמעתי מחכ"א שבקריאת שמע שעל המיטה יש קיום של 'ובשכבך' בפשוטו של מקרא, ובקר"ש דקרבנות 'וישכם ויאמר', יש קיום של 'ובקומך' בפשוטו של מקרא.

ייש"כ על הבאת דברי בעל הפרדס, אמנם כמובן הוא מדייק על דרך הרמז מיתור הו', של ובשכבך ובקומך.
ואני שמעתי מטעם שזה פשוטו של מקרא איירי בשכיבת כל אחד ובקימת כל אחד, אלא שחז"ל גדרו הדבר ודרשו בשעה שבנ"א שוכבים ובשעה שבנ"א עומדים.

ובוודאי זה מראה שלימות התורה שדבר אחד נראה בפנים שונות בפשט וברמז.

לענין
הודעות: 2256
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי לענין » ג' יולי 16, 2019 11:02 pm

אולי תוכלו לעזור לי.
פעמיים ביום (בערך) אני חושב האם לפי פשוטו של מקרא 'וראיתם אותו' אומר שיש קיום מצוה בלהסתכל על הציצית? כמה ומתי?
אודה מאד.

עושה חדשות
הודעות: 7755
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יולי 16, 2019 11:06 pm

יש את הריטב"א המפורסם "מדרבנן בעלמא לקיים פשוטו של מקרא".
viewtopic.php?f=17&t=17461&p=278907&hilit#p260594

בן אדם
הודעות: 332
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי בן אדם » ג' יולי 16, 2019 11:13 pm

לענין כתב:אולי תוכלו לעזור לי.
פעמיים ביום (בערך) אני חושב האם לפי פשוטו של מקרא 'וראיתם אותו' אומר שיש קיום מצוה בלהסתכל על הציצית? כמה ומתי?
אודה מאד.

אולי הכוונה לפתיל התכלת, וראיתם אותו - לשון יחיד.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 307
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' יולי 16, 2019 11:17 pm

לענין כתב:אולי תוכלו לעזור לי.
פעמיים ביום (בערך) אני חושב האם לפי פשוטו של מקרא 'וראיתם אותו' אומר שיש קיום מצוה בלהסתכל על הציצית? כמה ומתי?
אודה מאד.

יראה שם פשוטו של מקרא לא מחייב שיסתכל בפועל, אלא שהכתוב מחייב את הלבישה, שתולדתה שיראה את הציצית ויזכור מצוות ה'. אבל אין כאן בפשוטו ציווי לראות. אלא כטעם למצוות הלבישה.
ומזה למדו שצריך ללבוש הציצית בזמן של וראיתם לא בלילה.
ויש מהפוסקים שלמדו גם שצריך ללבוש באופן שנראה ולא תחת בגדיו.
אמנם מ"מ יש מקורות דומני מתרומת הדשן ועוד, שלמדו מזה מצווה לראות בפועל וזכורני שכ"ה בדברי האר"י.
לעיון שו"ת וישב הים (הלל), ח"א סי' ג. שם ריכז כנראה הדעות והשיטות.

איש גלילי
הודעות: 2409
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי איש גלילי » ג' יולי 16, 2019 11:24 pm

שמואל שלומוביץ כתב:יראה שם פשוטו של מקרא לא מחייב שיסתכל בפועל, אלא שהכתוב מחייב את הלבישה, שתולדתה שיראה את הציצית ויזכור מצוות ה'. אבל אין כאן בפשוטו ציווי לראות. אלא כטעם למצוות הלבישה.

ואם זה הטעם שהתורה ביארה, פשיטא שיש ענין לראות. וזה ישמור עלינו לזכור את מצוות ה'.
ואמנם, הנאני מאד הרב בן אדם עם פירושו, וכן נראה האמת על פי הפשט. ועל פי זה יובן המנהג של איזה קהילות להסתיר את הציציות מתחת בגדיהם, וכמדומה שכן הוא על פי (חלק מ)המקובלים. אך אם זכה להטיל תכלת בבגדו, צריך לגלותו. ולא כמנהג קצת אנשים שמסתירים התכלת ומוציאים הלבן, אלא איפכא מסתברא.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 307
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' יולי 16, 2019 11:56 pm

איש גלילי כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:יראה שם פשוטו של מקרא לא מחייב שיסתכל בפועל, אלא שהכתוב מחייב את הלבישה, שתולדתה שיראה את הציצית ויזכור מצוות ה'. אבל אין כאן בפשוטו ציווי לראות. אלא כטעם למצוות הלבישה.

ואם זה הטעם שהתורה ביארה, פשיטא שיש ענין לראות. וזה ישמור עלינו לזכור את מצוות ה'.
ואמנם, הנאני מאד הרב בן אדם עם פירושו, וכן נראה האמת על פי הפשט. ועל פי זה יובן המנהג של איזה קהילות להסתיר את הציציות מתחת בגדיהם, וכמדומה שכן הוא על פי (חלק מ)המקובלים. אך אם זכה להטיל תכלת בבגדו, צריך לגלותו. ולא כמנהג קצת אנשים שמסתירים התכלת ומוציאים הלבן, אלא איפכא מסתברא.

יש ענין לראות אבל הראיה הנזכרת בתורה אינה מחייבת פעולה חיובית לראות, אלא שדרך בני אדם שרואים בגדיהם מידי פעם, ובשעה שאדם פונה לאיזה ענין רואה בבגדו ונזכר.
אמנם כאמור לעיל יש בראשונים ובפוסקים ובמקובלים שמצוה לפנות ולראות בהם, בפועל.

יהודי טבעי
הודעות: 274
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ד' יולי 17, 2019 1:12 am

מי שמתקשה (כמוני) לעקוב אחר מו"מ בדרך פולמוס ובהוצאת חצאי דברים מהקשרם
ומבקש להתבונן בדבר ביישוב הדעת דבר דבור על אפנו
מוזמן לעיין בקונטרסים שאני מעלה כאן (כבר הועלו בעבר על ידי בפורום, ולע"ע אני נלאה למצאם).
קבצים מצורפים
קונטרס על פי הדברים האלה תושבע''פ.pdf
(667.23 KiB) הורד 28 פעמים
קונטרס ויקראו בספר בתורת האלוקים.pdf
(537.48 KiB) הורד 23 פעמים

ארי שבחבורה
הודעות: 954
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ד' יולי 17, 2019 1:13 pm

בברכה המשולשת כתב:
ארי שבחבורה כתב:
בברכה המשולשת כתב:
ארי שבחבורה כתב:
ברזילי כתב:שאלה נפרדת היא מי הוא זה המוסמך לחדש הלכה מפסוקים. על דרך הרוב נמנעים חכמינו שלאחר ימי התלמוד מלחדש הלכה למעשה מן הפסוקים, בין בדרך הפשט ובין בדרך הדרש. אבל, יש דוגמאות רבות מהראשונים המסבירים הלכות קיימות על פי פשטי המקראות גם כאשר הדרש הוא אחר (למשל תוד״ה בתו, יבמות ב: ; הרב כשר בתו״ש כרך י״ז, מילואים כב, אסף עוד כמה דוגמאות מתוס׳ במרחבי הש״ס). יש גם פה ושם ראשונים ואחרונים שחדשו הלכה על פי פשוטו של מקרא, אם כי לא ברור עד כמה הם ראו את דברי עצמם כמחייבים (אני צריך לחפש דוגמאות, אאל״ט יש כעין זה במש״ח ובנצי״ב).

דוגמאות נוספות מהראשונים המובאות אצל הרב קופרמן בספרו 'פשוטו של מקרא' (כרך ראשון פרק שני):
1. רמב"ם הלכות נדרים יב, א (לומד מלשון הכתוב שאב מפר לבתו את כל נדריה ולא רק נדרי עינוי נפש, וברדב"ז שם: והקשו עליו חכמי לוניל שאמרו בספרי מקיש האב לבעל, והשיב ז"ל דסתם ספרי ר"ש ואינה הלכה אלא תפסינן קרא כפשטיה "כל נדריה ואסריה" וכו')
2. רמב"ם הלכות רוצח ב, יד (לומד מלשון הכתוב "ואיש כי יכה את עבדו בשבט" שדווקא בהכאה בשבט נאמר דין "יום או יומיים" אולם אם הכהו בכלי שדרכו להמית כגון סכין
וכיו"ב נהרג עליו גם אם מת לאחר זמן)
3. רמב"ן דברים כא, טז (לומד מלשון הכתוב "לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור" שאיסור זה אינו נוהג במקרה שמת הבכור בחיי אביו)
3. ריטב"א קידושין יד, ב ד"ה דתניא (לומד מכך שסתם הכתוב בפרשת עבד עברי המוכר עצמו "עד שנת היובל יעבוד עמך" שסתם מכירה של מוכר עצמו היא עד היובל ודלא כרש"י שם)
4. חזקוני וטור שמות כא, ז (מפרשים את לשון הכתוב "לא תצא כצאת העבדים" שהאדון רשאי להעבידה רק בתוך ביתו), והובא להלכה בשו"ת מהר"י ברונא (סימן רמ"א).
5. רבנו בחיי ויקרא ב, יג (לומד מלשון הכתוב "במלח תמלח" שיש למלוח את הקרבן במלח לא גס ולא דק).

ויעוין שם עוד שהביא דוגמאות רבות נוספות מדברי האחרונים, ובעיקר מדברי האוה"ח המש"ח והנצי"ב.


1. לא מדוייק. הרמב"ם מראה בתשובה שם שכך עולה מדברי חז"ל בגמרא (ובאמת תמה עליו בזה הכס"מ, שמהגמ' משמע הפוך)

מה לא מדוייק? דברי הרדב"ז?
הטענה של הרמב"ם בתשובה ש'כך עולה מדברי חז"ל' מתבססת על כך 'דלא אישתמיט שום אחד משני הגמרות ולא התוספתא להזכיר אותה דרשא דספרי' כל' הכס"מ, והכס"מ אכן מתקשה בכך שהרי 'בכמה מקומות פוסק רבינו כברייתא דספרי אף על פי שלא נזכרה בגמרות ולא בתוספתא', אולם מדברי הרמב"ם שם ברור כד' הרדב"ז שההבדל הוא שכאן פשוטו של מקרא מנוגד לדרשת הספרי, ועל כן לא פסק הרמב"ם את דרשת הספרי כאשר הוא נתלה בכך שבגמרא דין זה לא הוזכר ו'סתם ספרי ר"ש' שאין הלכה כמותו.
לדעתי זו דוגמא מדהימה שמראה עד היכן מגיע כח פשוטו של מקרא כאשר הרמב"ם אינו מהסס לדחות סתמא דספרי מכוחו.


הרמב"ם משתמש בטיעון זהה לגבי הספרי בתשובה אחרת לחכמי לוניל (בעניין חוטים שזורים בציצית) ושם אין הוא מתבסס על פשוטו של מקרא דווקא.
הרדב"ז פשוט ציין לחלקים מהתשובה, ולא בא לבנות כאן יסוד הלכתי חדש.

יישר כח. לא הכרתי את התשובה המקבילה לענין ציצית.
ומכל מקום, הרי ישנם מקומות אחרים שבהם הרמב"ם כן פוסק כסתמא דספרי למרות שהיא אינה מוזכרת בש"ס כפי שמציין הכס"מ, ועל כרחנו שבמקומות הללו דווקא היתה לו בעיה אחרת עם דרשת הספרי ולכן הוא לא פסק אותה בהסתמך על השמטת הש"ס. מה הבעיה שהיתה לו עם דרשת הספרי בענין ציצית אינני יודע, אבל כאן הרמב"ם כותב בפירוש בתשובה שהבעיה שלו היא שדרשת הספרי מנוגדת לפשוטו של מקרא, והם הם דברי הרדב"ז.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1622
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' יולי 17, 2019 8:26 pm

יושב ירושלים כתב:
עתניאל בן קנז כתב:בעקבות הנידון לעיל, האם ניתן ללמוד היום דינים מפשוטו של מקרא, ומיהו הראוי לכך.

בדידי הוה עובדא, בהיותי נוכח בבית הוראה, ועלתה שאלה בהלכות השבת אבידה, כאשר המוצא והאובד נמצאים במקומות מרוחקים, על מי לבא לקראת מי, האם על המוצא בכדי לקיים מצוותו, או שמא על האובד לטרוח לבקש אחר המוצא?

והגבתי שלכאורה הוא מקרא מפורש "והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו". הרי שהאובד צריך לבא לדרוש את האבידה מן המוצא, ורק אח"כ המצוה על המוצא להשיבו.

וגער בי אחד הרבנים בנזיפה, שאין למדים הלכות מפשוטו של מקרא.

(אגב, אכן דרשת חז"ל היא שצריך לדרוש את אחיך, האם אינו רמאי, אבל כמובן שאין הדרש עוקר את פשטות הפסוק. וכפי שתרגם אונקלוס. וראה בר"י בכור שור: " עד דרוש אחיך אותו: לפי הפשט אינו צריך לחזר - אחריו, עד שיבוא מאיליו. ורבותינו דרשו דרשהו אם רמאי הוא".וכן הוא בעוד מפרשים ).

ואני הרגשתי שההתעלמות מלפסוק הלכה על פי פירוש הפשוט בפסוק, אינה ראויה.

מה דעת החברים בדוגמא זו?

לכאורה הוא מבואר להדיא בתלמוד [ב"ק קד.] דדוקא בגוזל ונשבע צריך להוליכו אחריו עד למדי ובלא"ה אינו מחוייב.

יישר כוחך.
השאלה לא הייתה מהו פסק ההלכה למעשה.
אלא על התגובה, שאי אפשר ללמוד דין זה מפשטות משמעות הפסוק.

יושב ירושלים
הודעות: 729
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ה' יולי 18, 2019 9:55 am

עתניאל בן קנז כתב:
יושב ירושלים כתב:
עתניאל בן קנז כתב:בעקבות הנידון לעיל, האם ניתן ללמוד היום דינים מפשוטו של מקרא, ומיהו הראוי לכך.

בדידי הוה עובדא, בהיותי נוכח בבית הוראה, ועלתה שאלה בהלכות השבת אבידה, כאשר המוצא והאובד נמצאים במקומות מרוחקים, על מי לבא לקראת מי, האם על המוצא בכדי לקיים מצוותו, או שמא על האובד לטרוח לבקש אחר המוצא?

והגבתי שלכאורה הוא מקרא מפורש "והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו". הרי שהאובד צריך לבא לדרוש את האבידה מן המוצא, ורק אח"כ המצוה על המוצא להשיבו.

וגער בי אחד הרבנים בנזיפה, שאין למדים הלכות מפשוטו של מקרא.

(אגב, אכן דרשת חז"ל היא שצריך לדרוש את אחיך, האם אינו רמאי, אבל כמובן שאין הדרש עוקר את פשטות הפסוק. וכפי שתרגם אונקלוס. וראה בר"י בכור שור: " עד דרוש אחיך אותו: לפי הפשט אינו צריך לחזר - אחריו, עד שיבוא מאיליו. ורבותינו דרשו דרשהו אם רמאי הוא".וכן הוא בעוד מפרשים ).

ואני הרגשתי שההתעלמות מלפסוק הלכה על פי פירוש הפשוט בפסוק, אינה ראויה.

מה דעת החברים בדוגמא זו?

לכאורה הוא מבואר להדיא בתלמוד [ב"ק קד.] דדוקא בגוזל ונשבע צריך להוליכו אחריו עד למדי ובלא"ה אינו מחוייב.

יישר כוחך.
השאלה לא הייתה מהו פסק ההלכה למעשה.
אלא על התגובה, שאי אפשר ללמוד דין זה מפשטות משמעות הפסוק.

עיין ברמב"ן על התורה שלמד דין זה מפסוק אחר:
רמב"ן דברים כב,ב
ואם לא קרוב אחיך אליך - שאינו קרוב אצלך, כי אינך מתחייב ללכת אל ארץ אחרת עם האבדה להשיבה אליו, או שלא ידעת אותו כלל. ובספרי (תצא מז) אין לי אלא קרוב, רחוק מנין, תלמוד לומר ולא ידעתו. וא"כ יאמר ואם לא קרוב אחיך אליך בעירך שתשאל עליו ותדענו, יהיה עמך עד דרוש אחיך אותו:

ח. רוזנברג
הודעות: 127
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » א' אוגוסט 04, 2019 9:47 am

אברבנאל במדבר טו:
ואמרו על כנפי בגדיהם רמז אל הכסות העליון והטעם שבזמניהם היו נוהגים ללבוש על כל בגדיהם מעיל בעל ארבע כנפים ומתעטפים במעיל ההוא כצורת הטלית אשר לנו היום וכנפי המעיל מתפשטים אנה ואנה וצוה יתברך שהציציות תהיינה תלוים בהם וזהו ענין וראיתם אותו. ואמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם. להגיד שאף בהמשך הדורות אם לא ינהגו בני ישראל ללבוש מעילים יעשו עכ"פ בגד מד' כנפות ויעשו להם ציצית. ומזה התבאר טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בעל ארבע כנפים אינו חייב במצות ציצית.


איך אפשר ליישב משפט כזה?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 307
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' אוגוסט 04, 2019 11:09 am

ח. רוזנברג כתב:אברבנאל במדבר טו:
ואמרו על כנפי בגדיהם רמז אל הכסות העליון והטעם שבזמניהם היו נוהגים ללבוש על כל בגדיהם מעיל בעל ארבע כנפים ומתעטפים במעיל ההוא כצורת הטלית אשר לנו היום וכנפי המעיל מתפשטים אנה ואנה וצוה יתברך שהציציות תהיינה תלוים בהם וזהו ענין וראיתם אותו. ואמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם. להגיד שאף בהמשך הדורות אם לא ינהגו בני ישראל ללבוש מעילים יעשו עכ"פ בגד מד' כנפות ויעשו להם ציצית. ומזה התבאר טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בעל ארבע כנפים אינו חייב במצות ציצית.


איך אפשר ליישב משפט כזה?

אולי עפ"ז,
מנחות מא א
ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא היינו דמחייב דלא קא רמי אלא אי אמרת חובת טלית הוא הא לא מיחייבא אלא מאי חובת גברא הוא נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית

ואמנם ברמב"ם ציצית ג יא משמע שאינה אלא מידת חסידות, מ"מ דעת רבנו יונה שכל אדם נענש ע"ז בעידן ריתחא.
שערי תשובה לרבינו יונה שער ג כב
גם כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו, אף גם זאת אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מנחות מא א): כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יפי המצוה ושכרה, לבעבור סבב פני דבר חיובה עליו ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו.


מסכים שזה לא חלק בכוונת אברבנאל, מאידך יתכן שהוא רומז לדיון שהיה קיים בזמנו, האם נכון להפטר מחובת ציצית בכדי.
לגופו של ענין, יש מישהו שצריך ראיות לכך שרבותינו מפרשים פשט המקראות גם שלא בהתאם להלכה?

ח. רוזנברג
הודעות: 127
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » א' אוגוסט 04, 2019 11:49 am

שמואל שלומוביץ כתב:
ח. רוזנברג כתב:אברבנאל במדבר טו:
ואמרו על כנפי בגדיהם רמז אל הכסות העליון והטעם שבזמניהם היו נוהגים ללבוש על כל בגדיהם מעיל בעל ארבע כנפים ומתעטפים במעיל ההוא כצורת הטלית אשר לנו היום וכנפי המעיל מתפשטים אנה ואנה וצוה יתברך שהציציות תהיינה תלוים בהם וזהו ענין וראיתם אותו. ואמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם. להגיד שאף בהמשך הדורות אם לא ינהגו בני ישראל ללבוש מעילים יעשו עכ"פ בגד מד' כנפות ויעשו להם ציצית. ומזה התבאר טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בעל ארבע כנפים אינו חייב במצות ציצית.


איך אפשר ליישב משפט כזה?

אולי עפ"ז,
מנחות מא א
ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא היינו דמחייב דלא קא רמי אלא אי אמרת חובת טלית הוא הא לא מיחייבא אלא מאי חובת גברא הוא נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית

ואמנם ברמב"ם ציצית ג יא משמע שאינה אלא מידת חסידות, מ"מ דעת רבנו יונה שכל אדם נענש ע"ז בעידן ריתחא.
שערי תשובה לרבינו יונה שער ג כב
גם כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו, אף גם זאת אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מנחות מא א): כי ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יפי המצוה ושכרה, לבעבור סבב פני דבר חיובה עליו ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו.


מסכים שזה לא חלק בכוונת אברבנאל, מאידך יתכן שהוא רומז לדיון שהיה קיים בזמנו, האם נכון להפטר מחובת ציצית בכדי.
לגופו של ענין, יש מישהו שצריך ראיות לכך שרבותינו מפרשים פשט המקראות גם שלא בהתאם להלכה?

כמו שכתבת, זה דחוק בדבריו.
הדוגמא הזו היא קיצונית, כי היא הלכה למעשה (ולא אגדה, ולא הלכה שאינה רלוונטית, שבזה יש עוד ראשונים שחולקים על חז"ל), ובפרט שהוא מכנה את דעת חז"ל "טעות". זה דבר שאין לו הרבה חברים במפרשים.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2264
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' אוגוסט 04, 2019 5:19 pm

בפרשה שקראנו ההלכה עוקרת לגמרי את המקרא.

ה' מצווה על בנות צלפחד להינשא רק למשפחת אביהן, והגמרא אומרת שזו המלצה.

ה' מצווה על כל בת יורשת נחלה להינשא לאחד ממטה אביה, וחז"ל אמרו שהלכה זו היא רק לאותו דור.

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי כרמי שלי » ב' אוגוסט 05, 2019 4:00 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
ח. רוזנברג כתב:אברבנאל במדבר טו:
ואמרו על כנפי בגדיהם רמז אל הכסות העליון והטעם שבזמניהם היו נוהגים ללבוש על כל בגדיהם מעיל בעל ארבע כנפים ומתעטפים במעיל ההוא כצורת הטלית אשר לנו היום וכנפי המעיל מתפשטים אנה ואנה וצוה יתברך שהציציות תהיינה תלוים בהם וזהו ענין וראיתם אותו. ואמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם. להגיד שאף בהמשך הדורות אם לא ינהגו בני ישראל ללבוש מעילים יעשו עכ"פ בגד מד' כנפות ויעשו להם ציצית. ומזה התבאר טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בעל ארבע כנפים אינו חייב במצות ציצית.

איך אפשר ליישב משפט כזה?

אולי עפ"ז,
מנחות מא, א
ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא היינו דמחייב דלא קא רמי אלא אי אמרת חובת טלית הוא הא לא מיחייבא אלא מאי חובת גברא הוא נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית.

ז"ל היש"ש פ"ח דחולין סי' נג:
. . קימו וקבלו עליהם שלא להיות בלא ציצית, כמו בתפילין. ואע"פ שאינו חיוב גמור, מ"מ מאחר שצוה הב"ה מצות ציצית לזכרון, א"כ רצונו בזה שילבש טלית בת ד' כנפות כדי לעורר הזכרון. והא ראי' שמענשים עליו בידי שמים כדאשכחן במנחות . .

עושה חיל
הודעות: 281
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: האם ההלכה היא בהכרח פירוש הפסוקים

הודעהעל ידי עושה חיל » ג' אוגוסט 06, 2019 12:43 pm

אע"פ שלכאורה אמרו דבר אחד, ישנו הבדל קטן בין דברי האברבנאל הנ"ל לדברי היש"ש (ומסתמא מסכימים זה עם זה).
האברבנאל הוציא זאת מפשוטו של מקרא.
היש"ש הוציא זאת מ'טעמא דקרא' של המצווה המפורש בפסוק.

חשבתי להדגיש זאת, כיון שמשום מה, בכל דיון דוגמת אשכול זה, ישנם רבים המערבים 'טעמא דקרא' ו'פשש"מ'.

אכן במקרה דנן הטעמא דקרא מפורש בפסוק, ועל כן יוגדר גם הוא כפשש"מ.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים