מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מקדש מלך
הודעות: 2319
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' יוני 03, 2019 10:17 pm

שמות ל, ג
האם היה למזבח החיצון שבמשכן גג? במדבר ד, יג
רש"י שמות ל, ג. עיין שם שכתב דמזבח הנחושת לא היה לו גג. ויצויין לשו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ע שכתב דמעשה ניסים היה שלא שרפה האש את העצים כי הציפוי נחושת היה דק, וציין למדרש תנחומא בפרשת תרומה (סימן יא) שכתב כדבריו. והנה לדברי רש"י אין כאן ניסים, כי היה ממולא אדמה ולא היה לו כלל גג מעץ מצופה נחושת, ומקום המערכה רחוק מהדפנות כמבואר ברש"י בפרשת תרומה בעניין מזבח הנחושת.

ועוד צ"ע מבמדבר ד, יג וברש"י שם, שמשמע להדיא שהיה למזבח הנחושת גג, דאם לא כן לא אתי שפיר לשון הפסוק 'ונתנו עליו את כל כליו', וכן לא מובן היכן היתה האש והיכן הפסכתר שעליה. וצ"ע בכל זה.

סעדיה
הודעות: 1396
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: האם היה למזבח החיצון שבמשכן גג? במדבר ד, יג

הודעהעל ידי סעדיה » ב' יוני 03, 2019 10:52 pm

עי' בראבי"ה סי' תת"ח, ובחזקוני במדבר י"ז ד'.

קראקובער
הודעות: 2819
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

תובנה מעניינת על ענוה -מש"ח פרשת קרח

הודעהעל ידי קראקובער » ו' יוני 28, 2019 9:25 am

ולא הרעותי את אחד מהם. יתכן, כי המשתבחים בענוה, וענותנותם היא פחותה מקרבים ומכניעים עצמם למי שהוא שפל הרבה ממנו במעלתו ומחבקים ומנשקים אותם, אבל מי שהוא בערכם או ערך יותר גבוה, אשר יתכן לטעות, כי ההכנעה אינו מצד הענוה, רק מצד הצדק והנמוס, שפלוני גבוה ורם ממנו במעלה, לאלו מרחקן ומשפילן בערמתו ומתכבד בקלונם, לא כן אדונינו משה הוא היה עניו אמיתי ולא קנא להמתנבאים במחנה, והתפלל, כי יאציל ד' על הזקנים רוח נבואה, וזה שאמר ולא הרעותי את אחד מהם, כי משקל אחד נאמר על הרוב על המיוחד וגדול שבהם, וכמו שכתוב כמעט שכב אחד העם, שגם הגדולים במעלה לא פחת מעלתם, אדרבא הוסיף על מעלתם וכבודם בינה זה.

שומע ומשמיע
הודעות: 1861
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

לכן לשון שבועה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' יולי 07, 2019 4:20 pm

מה ההבנה במה שאמרו חז"ל שלכן הוא לשון שבועה?

אהרן תאומים
הודעות: 370
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

רש"י בברכותיו של בלעם משתמש הרבה בתרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יולי 21, 2019 6:46 am

בפרשה זו שמתי לב לשימוש לא רגיל בתרגום למרות שזה דוקה במקומות שאין זה פשוטו אלא העומק שבברכה וחשבתי ששמא זה מפני שהיה אונקלוס "גר" ולכן חיבב פירושו והבנתו בבלעם, והוסיף לי ת"ח אחד שבגיטין נז איתא שהעלה אונקלוס את בלעם וסיפר לו בשבח ישראל ובעונשו על העצה שנתן ושמא גם הסביר לו את כל מה שבירך.
(ויש שגורסים בנזיקין שאין זה אותו אונקלוס)

אהרן תאומים
הודעות: 370
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן תאומים
יצירת קשר:

אותו אדבר, אותו אשמר לדבר, אותו אדבר

הודעהעל ידי אהרן תאומים » א' יולי 21, 2019 6:48 am

האם יש הסבר לשינויים אלו?

שמואל דוד
הודעות: 4590
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

ואם הניא אביה אותה ... וה׳ יסלח לה

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' יולי 29, 2019 2:44 am

מטות ל - ו

ואם הניא אביה אותה כו׳ וה׳ יסלח לה.

פירש״י וה׳ יסלח לה - במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר כו׳

לכאורה תמוה, הרי הפסוק מיירי באב ובתו ומה זה שכתב רש״י אשה ובעלה. וצ״ע.

טור תלגא
הודעות: 183
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: ואם הניא אביה אותה ... וה׳ יסלח לה

הודעהעל ידי טור תלגא » ב' יולי 29, 2019 7:20 am

בזכור לאברהם מביא מהכתב והקבלה שהוא טעות הדפוס ודיבור זה צריך להיות בפסוק יג אישה הפרם וה' יסלח לה. ומביא מספר הזכרון שמצא גרסא ושמע אביה והפר לה ועי'"ש מהו הלשון באשה שנדרה אם מיירי בבת.

עזריאל ברגר
הודעות: 5808
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

בת עמי

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוגוסט 11, 2019 11:51 am

מדוע התואר "בת עמי" לעם ישראל נמצא רק בהקשרים של קינה ופורענויות וכדומה?

ישראליק
הודעות: 623
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי - על כל חטאתכם

הודעהעל ידי ישראליק » ד' אוגוסט 21, 2019 9:28 pm

בפרשתינו (דברים ט, יח) מצינו שמשה רבינו אומר לבני ישראל שהתנפל לפני ה' למחול להם על חטא העגל, ומדגיש "לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי", מהו הכונה בזה? כוונתי, הלא בשמים לא אוכלים ולא שותים אלא ניזונים מזיו השכינה, ומה רצה משה רבינו להדגיש לבנ"י באומרו זאת?

עפר תחת רגליכם
הודעות: 44
הצטרף: א' אוגוסט 21, 2016 8:00 am

שאלה ברציעת עבד

הודעהעל ידי עפר תחת רגליכם » ו' אוגוסט 30, 2019 7:05 am

לרבותיי. בשמו כ"א אני למדים שעבד שרוצה להישאר אצל רבו - דינו להירצע. עבד זה אומר "אהבתי את אשתי ואת בניי". אשתו כאן היא השפחה הכנענית שרבו מוסר לו. לכאורה בושה גדולה היא שהוא מעדיף להישאר עבד, בגלל השפחה הכנענית, ונרצע. אך בדברים טו-טז רצונו של העבד להישאר הוא "כי אהבך ואת ביתך". 3מה פשר הדברים? חילכם לאורייתא!

עזריאל ברגר
הודעות: 5808
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: שאלה ברציעת עבד

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוגוסט 30, 2019 5:21 pm

חז"ל דרשו דבעינן כולהו:
גם שאוהב את רבו וגם שרבו אוהבו, וגם שיש לו אשה ובנים, כדי לקיים קראי כדכתיבי "אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני", וגם "כי אהבך ואת ביתך", וגם "כי טוב לו עמך".
וכן פסק הרמב"ם להלכה, דאינו נרצע אם אינו מתאים לכל הפסוקים שנאמרו ברציעת עבד.

שמואל דוד
הודעות: 4590
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

פתח תפתח - נתן תתן

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 30, 2019 8:05 pm

פתח תפתח פירש"י אפילו "כמה" פעמים

נתן תתן פירש"י אפילו "מאה" פעמים

ויל"ע מדוע שינה בלשונו?

דרומי
הודעות: 5243
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פתח תפתח - נתן תתן

הודעהעל ידי דרומי » ש' אוגוסט 31, 2019 10:00 pm

בספר 'ביאורי החומש' עמד על כך:

על הפסוק "פתוח תפתח את ידך לו" מפרש רש"י "אפילו כמה פעמים"; אולם על הפסוק "נתון תתן לו", כותב רש"י: "אפילו מאה פעמים". למה צריך לכפול את אותו רעיון? ומה הסיבה לשינוי זה בין "כמה פעמים" ל"מאה פעמים" ?

ויש לבאר:

הפסוק "פתוח תפתח" (הבא אחר האזהרה דאמוץ הלב וקפיצת הידים) עוסק בפתיחת ידו ולבו של הנותן, אולם הפסוק "נתון תתן" מדבר (בעיקרו) בנתינה אל העני והלוה .

ולכן, בכתוב "פתוח תפתח", שעיקר ההדגשה בהציווי אינה על כמות הנתינה להמקבל, אלא על איכות הנתינה מצד הנותן [אין מקום לפרש "אפילו מאה פעמים", כי זה מתאים רק כשהמדובר בנתינה להמקבל, שבזה מדגיש הכתוב שמעשה זה צריך להיות "אפילו מאה פעמים", אבל לא כל כך כשמדובר בתוכן פתיחת הלב והידים של הנותן.

אלא דשם] - קא משמע לן "אפילו כמה פעמים", שאף שהכתוב מצוה לנותן הצדקה "פתוח תפתח", אין מספיק שיהיה זה רק פעם אחת, בפעם הראשונה שנותן הצדקה, אלא על האדם להשתדל שכל פעולה של צדקה תהיה באופן של "פתוח תפתח את ידך", היפך דאימוץ הלב וקפיצת הידים.

אלא שאחר כך מוסיף הכתוב "נתון תתן לו – אפילו מאה פעמים", כלומר:

גם באדם שחסר אצלו חפץ הלב עד שיכולה להיות אצלו מחשבה שלא יתן (כדברי הכתוב לפני כן – "ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו"), אף על פי כן מצווה התורה "נתון תתן", והיינו שלפחות לא יחסר בהנתינה בפועל, ואפילו מאה פעמים.

ולפי זה מובן הטעם שממשיך ומוסיף "ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך" וגו' – כי המדובר בסוג נותן צדקה שחסר אצלו כל כך בחפץ הלב עד שצריך להבטיח לו "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'", שירוויח ויקבל שכר על זה, ודוקא הבטחה זו מעוררת אותו לתת בפועל את הצדקה.

שמואל דוד
הודעות: 4590
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: פתח תפתח - נתן תתן

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ספטמבר 01, 2019 4:36 am

יישר כח גדול


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים