עמוד 1 מתוך 1

איסור מחשבת גאוה בלב

פורסם: א' ספטמבר 01, 2019 10:56 pm
על ידי נוטר הכרמים
יז, כ לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו.

הנה מודגש בכאן ענין הגאוה בלב, וזה יתבאר בהקדם דברי רבינו יונה בספר שערי תשובה (שער ג פיסקא לד), וז"ל,
לבלתי רום לבבו מאחיו. הוזהרנו בזה להסיר מנפשנו מדת הגאוה, ושלא יתגאה הגדול על הקטן, ואפילו המלך לא ירום לבבו מאחיו, וכי ישתרר עליהם גם השתרר בהנהגותיו, אך היה יהיה שפל רוח.


והיינו דבאמת הנהגת המלך הראויה דבמעשה כלפי חוץ ינהוג הנהגת שררת מלכות וגאוה, ומ"מ הוא מצווה על הסרת מידת הגאוה שבלב.

והנה מצינו שני קדמונים מתנבאים בסגנון אחד בחידוש נפלא בענין מידת הגאוה, בספר יערות דבש (ח"ב דרוש טז), וז"ל,
והעיקר להיות שפל עניו, לילך שחוח מבלי להתגאה, כי אמרו חז"ל [סוטה ד, ב] כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה. והענין כי נודע [קידושין לט, ב], בכל עבירות אין הקדוש ברוך הוא מעניש על המחשבה, רק בעבודה זרה מעניש על מחשבה. והנה הגאוה, כל הענין במחשבה, שגבה לבבו עד להשחית ורם רוחו בקרבו, וכנודע כי כל ענין גאוה הוא ענין מחשבה ורמות רוח, ועל כן אילו יצויר שלא יהיה נענש על מחשבה זו, א"כ לעולם אין כאן עונש על הגאוה ח"ו, ועל כרחך דנענש במחשבה זו, והרי הוא כעובד עבודה זרה, דהא אין מענישין על מחשבה אלא בעבודה זרה וא"ש.

ומעין זה בספר משך חכמה פר' כי תצא (כג, י בסוה"ד), וז"ל,
והנה גם הגאוה מקור לעבודה זרה, כמו שכתוב (דברים ח, יד) ורם לבבך ושכחת (את ה' אלקיך המוציאך מארץ מצרים), ונידון על המחשבה ודנים עליה. לכן אמרו בירושלמי (יומא פרק ז הלכה ג): מפני מה אין כהן גדול משמש בבגדי זהב, משום הגאוה, א"ר סימון על שם (משלי כה, ו) אל תתהדר לפני מלך. והוא מפני שהשי"ת דן על המחשבה .


ובאמת יפלא למה חיפשו טעמים לזה שנענשים על מחשבת גאוה, הא בודאי עיקר ענינה של גאוה היינו במחשבה, וכלישנא דקרא דנן 'לבלתי רום לבבו מאחיו' וכפי שהוכחנו מדברי השע"ת

Re: איסור מחשבת גאוה בלב

פורסם: ב' ספטמבר 02, 2019 12:03 am
על ידי עושה חדשות
לגבי ענוה יש מקורות שהעיקר הוא במעשה ולא דוקא במחשבה.
viewtopic.php?f=17&t=34737&hilit#p377917