מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'הנסתרות וגו'' - קבלת הברית ברצון ב'מקהלה'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ספטמבר 24, 2019 10:39 pm

כט, כח הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַד' אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַד עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת.

ידוע מה שדנו הראשונים אם כריתת הברית בערבות מואב היתה נחשבת כקבלה באונס ובכפיה או שנחשב מרצון,

ונציין מקצת שבמקצת, יעויין בתוס' בשבת פח, א ד"ה מודעא ובמרדכי בשבועות סי' תשנז [ובהגהות הרמ"א על דבריו] שזה היה באונס, וביאור הדברים, ראה בשו"ת מהרי"ק שורש קסו ובפרשת דרכים דרוש כב ובצל"ח בשבת שם.

מאידך, בדברי התוס' בשבועות כו, ב ד"ה גמר שלא היה זה אונס, ועי' בספר שלל דוד כאן.

ובספר מגיד מישרים להב"י כאן כתב דבר מחודש, וז"ל, אבל תירוצא דמלתא דבסיני אף על גב דהקדימו נעשה לנשמע היו אנוסים לפי שהיו במדבר שמם ולא היו יודעים שום דרך ולא היה להם שום מזון כי אם המן וזהו דוגמת כפיית ההר כגיגית ומ"ה השתא דהוו בסוף הארבעים והיו בבחירתם רצה מרע"ה להעבירם בברית... ואינון לא אהדרו ליה מידי משום דשתיקה כהודאה דמיא ואכתי הוא מודעא. דאיכא למימר דשתיקה לאו כהודאה דמייא ומשום הכי הדור וקבלוה בימי אחשורוש.


ובספר הכתב והקבלה כאן כתב בזה דבר נחמד מאוד, וז"ל, ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי מאמר פסוק זה הנסתרות וגו', הוא מאמר המקהלה, והיא תשובת ישראל אל משה, ובזה קיימו עליהם ועל זרעם אחריהם דברי הברית הזאת באמרם. הנסתרות לה' אלהינו, והנגלות וגו', ומי שיעבור בסתר יהיה משפטו בידי ה' לבדו היודע תעלומות לב, ואין אדם יודע טומנתו של חברו, אבל אם תהיה בגלוי יהיה חוב לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה בהם דין יענשו הרבים על פשעי היחיד. ובזה אין המקרא יוצא מידי פשוטו ובא על מקומו הראוי אחר חתימת משה את דברי הברית. וסמוכים לזה ממה שנוהגים שהקורא בתורה בצבור, במקרא זה הוא מגביה קולו בו יותר מבמה שלפניו.

שמואל דוד
הודעות: 4782
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוקטובר 06, 2019 3:32 am

פרשת וילך
הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

הקדים נשים לטף.

תוכן
הודעות: 4841
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: פרשת נצבים - טפכם נשיכם

הודעהעל ידי תוכן » א' אוקטובר 06, 2019 9:11 am

שמואל דוד כתב:טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ כו׳

עיין רש״י עה״פ אתם נצבים היום כו׳ זקניכם ושטריכם.
החשוב חשוב קודם, ואחר כך כל איש ישראל.

לכאורה ק״ק לפי״ז מדוע הקדים הטף להנשים?

[ועיין תפלת יקום פורקן - טפלא ונשיא. אולם שם יש לומר שכך מסתדר החרוז]


כי הטף יותר חשובים מהנשים, עיין רש"י שמות י"ח ו'. (תיקנתי אחרי שראיתי שר' עזריאל ציטט לרש"י בבראשית.)

הפשטן
הודעות: 618
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

למה אדם ונח היחידים שמניין-שני-חייהם מתחיל במאות ואז בעשרות אך ביתר האנשים להפך

הודעהעל ידי הפשטן » ש' אוקטובר 26, 2019 11:27 pm

?
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ש' נובמבר 02, 2019 7:37 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

לענין
הודעות: 2483
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: למה אצל אדם מניין-שני-חייו מתחיל במאות ובשאר האנשים זה הפוך

הודעהעל ידי לענין » א' אוקטובר 27, 2019 12:06 am

משך חכמה בשם אביו הגאון ז"ל.

בקרו טלה
הודעות: 3036
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: למה אצל אדם מניין-שני-חייו מתחיל במאות ובשאר האנשים זה הפוך

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' אוקטובר 27, 2019 3:17 am

באומה"ת הביאו (והנני מעתיק לשונו)
העמק דבר בראשית ה, ה
תשע מאות שנה ושלשים שנה. הנה פעם כתיב בתורה מספר השנים המרובים תחלה, ופעם כתיב להיפך, ואין דבר ריק בתורה. ולפי הנראה. בכ"מ שהיה אותו איש רב פעלים בחייו, כתיב מספר המרובה תחלה ואח"כ המועט, להורות כי במעט השנים האחרונות ג"כ פעל ועשה בחיי ורשומים היו. משא"כ מי שלא עשה בזקנותו מאומה, כתיב להיפך. זהו בדרך כלל, אמנם יש פרטים יוצאים מן הכלל, ובאו לדרשה, כמו בשני חיי שרה דכתיב מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, והדרש בת עשרים כבת ז' לנוי כו', והדרש אינו מדכתיב שלש פעמים שנה שהרי כתיב הכי בחיי ישמעאל ג"כ, אלא מדהקדים הכתוב מספר המרובה תחלה, והרי בזקנתה לא עשתה מאומה. אלא לדרשה, וכן בשארי מקומות

הפשטן
הודעות: 618
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

למה אדם ונח היחידים שמניין-שני-חייהם מתחיל במאות ואז בעשרות אך ביתר האנשים להפך

הודעהעל ידי הפשטן » א' אוקטובר 27, 2019 12:12 pm

מדבריו עולה, שאדם ונח הם היחידים שכל אחד משניהם הי' - "רב פעלים בחייו" - כולל בזקנותו.
עכ"פ, דבריו רק מסיטים את השאלה - ממניין שנות החיים - אל הפעולות בחיים, ככה שבמקום לשאול (כפי ששאלתי בתחילה) למה אדם ונח היחידים שמניין-שני-חייהם מתחיל במאות ואז בעשרות - נצטרך כעת לשאול למה אדם ונח היחידים שעל כל אחד משניהם ניתן לומר שהי' רב פעלים בחייו כולל בזקנותו.
הסיבה שבגללה העדפתי לשאול כפי ששאלתי - על מניין שנות-החיים - ולא על הפעולות בחיים, היא משום שכאשר שואלים על מניין שנות החיים - אז זאת שאלה כללית בפסוקים עצמם, בעוד שכאשר שואלים על הפעולות בחיים - אז זאת שאלה רק אליבא דפירושו של העמק דבר, והואיל וממילא השאלה נשארת גם אליבא דהעמק דבר - אלא שהיא רק מוסטת לנושא אחר - לכן העדפתי לשאול את השאלה הכללית שעל הפסוקים עצמם ולא את השאלה האחרת שהיא רק אליבא דאחד הפירושים גרידא.

הפשטן
הודעות: 618
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

למה אדם ונח היחידים שמניין-שני-חייהם מתחיל במאות ואז בעשרות אך ביתר האנשים להפך

הודעהעל ידי הפשטן » ש' נובמבר 02, 2019 7:45 pm

לענין כתב:משך חכמה בשם אביו הגאון ז"ל.


הוא מסביר כי, מאות שנות חיי אדם נמנו ראשונות (ורק אח"כ עשרות שנות חייו) - משום שאדם הי' צריך לחיות לעולם לפני שאכל מעץ הדעת טוב ורע.

עכ"פ, התינח אדם - מיהו לגבי נח מאי איכא למימר...

אצרן
הודעות: 32
הצטרף: א' יולי 14, 2019 5:58 am

התהלך נח - התהלך לפני והיה תמים

הודעהעל ידי אצרן » ג' נובמבר 05, 2019 3:25 am

לא ראיתי מי שעמד בזה, ובוודאי יש בו טעם
למה האריכה התורה בתיבת התהלך, ולא כתיב את האלקים הלך נח.

או הלך לפני והיה תמים.

אריה הכהן
הודעות: 208
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

שאלה בפרשת לך לך

הודעהעל ידי אריה הכהן » ג' נובמבר 05, 2019 11:36 pm

אמר אברהם לשרה: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:
אמר פרעה לאברהם: לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ:
וצ"ע הרי אברהם אמר לשרה שתגיד שהיא 'אחותי את'. ומדוע אמר פרעה לאברהם אתה אמרת אחותי היא, הרי לכאו' שרה אמרה זאת?

סגי נהור
הודעות: 3662
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שאלה בפרשת לך לך

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' נובמבר 05, 2019 11:53 pm

אברהם מבקש ממנה שתאמר כן לשואלים אותה (ראה רד"ק עה"פ), כלומר הוא 'מתאם גרסה' עם שרה.
אין פירוש הדבר שהיא דוקא תאמר ולא הוא.

הרב שאול
הודעות: 5
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2019 4:49 am

Re: שאלה בפרשת לך לך

הודעהעל ידי הרב שאול » ד' נובמבר 06, 2019 7:27 am

עיין רמבן שם שביאר נקודה זו בטוב טעם

הפשטן
הודעות: 618
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: התהלך נח - התהלך לפני והיה תמים

הודעהעל ידי הפשטן » ו' נובמבר 08, 2019 11:27 am

אצרן כתב:לא ראיתי מי שעמד בזה, ובוודאי יש בו טעם
למה האריכה התורה בתיבת התהלך, ולא כתיב את האלקים הלך נח. או הלך לפני והיה תמים.


אם - על הפסוק הראשון שהבאת - אתה שואל, למה לגבי תיבת אלוקים - לא מצינו במקרא לשון הליכה ("את") - אלא רק לשון התהלכות ("את"), י"ל דתיבת אלוקים שאני - כמו שמצינו כך לגבי' בעוד כמה עניינים (כגון עצם שתי האותיות האחרונות "ים" אע"פ שלפני כן כתוב "ויאמר" "ויברא" וכיו"ב בלשון יחיד כמובן).

אם - על הפסוק השני שהבאת - אתה שואל, למה לגבי לשון ציווי - לא מצינו במקרא לשון הליכה ("לפני" מישהו) - אלא רק לשון התהלכות ("לפני" מישהו), דילמא לשון ציווי שאני - כמו שמצינו כך לגבי לשון ציווי בעוד כמה עניינים (כגון צירי לפני ה' שבסוף תיבה אע"פ שהתיבה אינה בסמיכות).
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ג' נובמבר 12, 2019 10:00 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אריה הכהן
הודעות: 208
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

האם לוט היה צדיק או רשע

הודעהעל ידי אריה הכהן » ב' נובמבר 11, 2019 1:39 pm

פעם כתוב בחז"ל כך ופעם אחרת, ופעם - כתוב שהיה קצת כך ופעם כתוב שהיה להפך?

אריה הכהן
הודעות: 208
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

שאלה בפרשת וירא

הודעהעל ידי אריה הכהן » ב' נובמבר 11, 2019 11:26 pm

נאמר בפרשה: וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים בָּעֶרֶב וְלוֹט ישֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה. ופי' רש"י מדוע כאן נקראים הם 'מלאכים' ולעיל אצל אברהם נקראים הם 'אנשים' וז"ל: ולהלן קראם אנשים, כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים. ד"א אצל אברהם שכחו גדול והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים קראם אנשים ואצל לוט קראם מלאכים, עכ"ל. ויל"ע דלהלן אצל לוט קראם הכתוב 'אנשים': וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה וְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם:

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 327
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
שם מלא: יוסף חיים

Re: שאלה בפרשת וירא

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' נובמבר 12, 2019 12:17 am

יפה שאלת.
קבצים מצורפים
לוט.PDF
(140.54 KiB) הורד 30 פעמים

אריה הכהן
הודעות: 208
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: שאלה בפרשת וירא

הודעהעל ידי אריה הכהן » ג' נובמבר 12, 2019 2:17 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יפה שאלת.

יישר כח

אראל
הודעות: 1154
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו - חילוק בין שנאה לשטמה

הודעהעל ידי אראל » ה' נובמבר 14, 2019 10:07 pm

הנה בשנאת האחים ליוסף נאמר 'וישנאו אותו', ובשנאת עשיו ליעקב נאמר 'וישטם עשיו את יעקב', מה החילוק?
חשבתי אולי, הרי עשיו כבר שנא את יעקב עוד מכבר, מיום המכרו את בכרתו לו, ועכשיו הוסיף שנאה על שנאתו על שלקח ממנו הברכות, לכן נאמר 'וישטם'
והנה מצאתי במדרש רבה פ' וישב, חושב כ"ד דברים שהיה יוסף דומה ליעקב, וביניהם 'זה אחיו שונאים אותו וזה אחיו שונאים אותו', ושוב חושב שם 'זה נשטם וזה נשטם'
ויש להבין דמזה שאמר המדרש שזה נשטם וזה נשטם, ע"כ ששניהם דומים, ולמה חושב אותם המדרש לשנים, ה'שנאה' והמשטמה', והלא שניהם הם דבר אחד, שהי' אחיו שונאים אותם, וכי יש כאן איזה 'חידוש' נוסף במ"ש 'זה נשטם וזה נשטם' מה שלא נכלל ב'זה אחיו שונאים אותו וזה אחיו שונאים אותו'?
ואם שכן, יש עוד מקורות בענין?
אשמח ואכיר טובה למי שיחכימני בזה

מגופת חבית
הודעות: 52
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

נהפכה להיות נערה

הודעהעל ידי מגופת חבית » ג' נובמבר 19, 2019 11:06 pm

רש"י שמות פרשת שמות פרק ב פסוק א' כ' רש''י וז''ל
ואף היא נהפכה להיות נערה. ובת מאה שלושים שנה היתה שנולדה בבואה למצרים בין החומות, ומאתים ועשר שנה נשתהו שם, וכשיצאו היה משה בן שמונים שנה. אם כן כשנתעברה ממנו היתה בת מאה שלושים וקורא אותה בת לוי עכ''ל

למה נהפכה להיות נערה דוקא בלידת משה, והלא לידת אהרן הי' רק לפני ג' שנה וילדה? [זה לא קשור למה לא הוי נס כמו אצל שרה]

מי שואל השאילה?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 327
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
שם מלא: יוסף חיים

Re: נהפכה להיות נערה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' נובמבר 19, 2019 11:50 pm

עיין פירוש מהרז"ו כאן .ובספר אם למקרא(בן עמרם).
קבצים מצורפים
מהרזו.PDF
(383.96 KiB) הורד 11 פעמים

מגופת חבית
הודעות: 52
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: נהפכה להיות נערה

הודעהעל ידי מגופת חבית » ד' נובמבר 20, 2019 2:34 am

תודה!

שמואל דוד
הודעות: 4782
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

אחיה ואמה - איפה בתואל?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' נובמבר 21, 2019 10:32 pm

פרשת חיי שרה

וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשׂ֑וֹר אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ

פירש״י ויאמר אחיה ואמה. ובתואל היכן היה, הוא היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו.

קשה, מדוע לא כתב כן בקרא דלעיל מיניה וַיּוֹצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי-כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן ״לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ״ וצ״ע.

אוהב עמו
הודעות: 633
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: אחיה ואמה - איפה בתואל?

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' נובמבר 21, 2019 11:05 pm

במנחת אשר (להגר"א וייס) כ' דבפסוק נ"ג כתיב "ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנות נתן לאחיה ולאמה" ונראה דכסף הקידושין היו הכלי כסף וכלי זהב שנתן לרבקה, והמגדנות היו סבלונות שנתן לאחיה ואמה ובתואל אביה לא קיבל מאומה. ולפי"ז צ"ל דרבקה קידשה את עצמה והיינו אע"פ שהיתה קטנה משום שהיה לה דעת וכמש"כ לעיל או כדאיתא קידושין יט,א דאומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קידושיך והיינו דע"י שנותן אדם רשות לבתו לקבל קידושיה מתקדשת ונחלקו שם הראשונים בטעם הדבר דעת הרשב"א דהאב זוכה בכסף הקידושין שקבלה ומתקדשת בזה דהוי כאילו נתן המקדש לאביה אך דעת מקצת הראשונים דבההיא הנאה דיש לאב מתקדשת בו ודעת הרא"ש סי' כ"ה דהאב נותן לבתו הקטנה כחו לקבל קידושיה עיי"ש וה"נ יש לומר דבתואל הסכים לקידושין ואמר לרבקה צאי וקבלי ולכן חלו הקידושין אף שלא נתן אליעזר כסף הקידושין אלא לרבקה. ולכאורה במדרש איתא שבתואל מיאן בקידושין ולכן הרגו המלאך, ולדברי המדרש מדוקדק היטב אמאי באמת לא קיבל בתואל סיבלונות שהרי לא רצה בקידושין, וב"ה מצאתי בחזקוני שפי' כן

אוהב עמו
הודעות: 633
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

עפרון הפסיד שש מאות כסף

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' נובמבר 21, 2019 11:10 pm

ישנו וורט ידוע שעפרון כתיב חסר וא"ו לפי שהיה לאאע"ה אלף כסף שקיבל מאבימלך ולא רצה להנות מהם וחשב ליתן אותם לעפרון, וכיווון שביקש עפרון ד' מאות כסף אזי הפסיד לעצמו שש מאות.
וחשבתי כמה נקודות בהאי עניינא:
א. ראיתי שמביאים וורט זה מהגר"א מהפנים יפות ומחידושי מהרי"א ולא הצלחתי למצוא מפורש באחד מהם פנינה זו.
(נדפס בפנינים משולחן הגר"א אך גם שם אין מקור מפורש אלא עדות ח"א שראה כן באחד מספרי הגר"א גוטמאכר)
ב. בסוף הפרשה ויתן אברהם לבני הפילגשים מתנת, כתיב חסר וא"ו ופי' רש"י באחד הפירושים שנתן להם את הכסף שנתן אבימלך לשרה.
וא"כ י"ל שנתן להם את אותם שש מאות שנותרו בידיו ולכן כתיב חסר וא"ו.
ג. יש לומר שנתגלגלו הדברים וצאצאו של עפרון ארונה קיבל שש מאות כסף מבני אברהם עבור הר המוריה כדאיתא בזבחים שדוד המל שילם שש מאות שקל עבור מקום המקדש ע"י כל ישראל.
ד. יש לדון ממעשה דרב ספרא ודובר אמת בלבבו.

שמואל דוד
הודעות: 4782
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: אחיה ואמה - איפה בתואל?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' נובמבר 22, 2019 1:04 am

יישר כח

שייף נפיק
הודעות: 2100
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

פרשת חיי שרה - השינויים בין ציווי אברהם למה שסיפר אליעזר -

הודעהעל ידי שייף נפיק » ו' נובמבר 22, 2019 2:25 pm

פרשת חיי שרה ממו''ר שליט''א

יש לשים לב בפרשה לשינויים שבין ציווי אברהם לאליעזר, לבין מה שמספר אליעזר בבית בתואל מה אמר לו אברהם.
א. לא נזכר שאברהם אמר לאליעזר לקחת אשה ממשפחתו, רק שלא יקח מבת כנען,
(וגם בתפילתו של אליעזר לא ביקש שתהיה ממשפחת אברהם). ואילו כשמספר אליעזר בבית בתואל אמר להם שאברהם ביקש ממנו (כד, לח) ''אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני''.
ב. שינוי נוסף, אחר המבחן שעשה לה שם לה תיכף את הנזם ואת הצמידים, (כד, כב - כג) ורק אחר כך שאלה "בת מי את'', ופירש רש''י: ''לאחר שנתן לה שאלה לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקדוש ברוך הוא דרכו'' ולהם שינה ואמר להם שקודם שאלה בת מי היא ואז שם הצמידים.
ג. שינוי נוסף, אברהם אמר לו (כד, ח) שאם לא תאבה האשה ללכת אחריו ''וניקת משבועתי זאת רק את בני לא תשב שמה'' ופירש''י "ונקית משבועתי וגו' - וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא". ולהם אמר שאברהם אמר לו: (כד, מט) ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל''. ופירש רש"י: על ימין - מבנות ישמעאל. על שמאל - מבנות לוט שהיה יושב לשמאלו של אברהם.
המפתח לקושיות אלו נראה כך,
לכאורה, יש כאן קושיה גדולה,
הלא הקב''ה אמר לו (רש''י כב, כ) ''שנולדה רבקה בת זוגו'', ולמה אברהם לא אמר לאליעזר שילך למשפחת בתואל ויקח את רבקה, ולמה היה צריך את כל המהלך שעשה אליעזר?
אלא, אברהם לא רצה להשתדך עם בתואל ולבן, רק עם רבקה, ''כל היוחסין הללו לא נאמרו אלא בשביל רבקה'' (רש''י לעיל כב) ולא רצה שהשידוך יהיה שייך אליהם, רק מה' יצא הדבר, ולא בהסכמתם, ולכן לא גילה אברהם לאליעזר שום דבר ממה שהוגד לו שנולדה רבקה בת זוגו, ורק ביקש ממנו שיקח מהארץ הזו ולא אמר לו כלל שיקח מבנות משפחתו. ואכן, אליעזר הולך לקחת אשה מבנות המקום ולא דוקא ממשפחת אברהם, והוא עושה מבחן אם תהיה ראויה ליצחק מצד מידת החסד. וכשעמדה במבחן תיכף שם לה הצמידים על ידיה עוד קודם ששאל אותה מי היא, ואחר אך שגילה שהיא ממשפחת אברהם היה זה הפתעה לאליעזר, והודה לקב''ה על כך שזימן לו אשה טובה שהיא גם ממשפחת אברהם,
כעת התחיל החלק השני של השליחות, לשכנע את האשה שתבוא איתו אל יצחק, ולהם הוא סיפר סיפור אחר. להם לא סיפר על התפילה, ומכיון שהם מאמינים בניחוש, לכן סיפר להם שעשה ניחוש, והניחוש הצליח,
(ולפי''ז מיושב קושיית תוספות חולין צה, ב ד''ה כאליעזר עבד אברהם – "ואם תאמר אליעזר היאך ניחש למ"ד בפ' ארבעה מיתות (סנהדרין דף נו:) כל האמור בפרשת מכשף בן נח מוזהר עליו...", ומיושב, שבאמת לא ניחש, רק שלהם סיפר כן).
ולכן אמר להם שאברהם אמר לו לקחת ממשפחתו, והוא עשה על זה ניחוש, וכך יצא על ידי הניחוש, ובכך הוכיח להם שמשמים השידוך ראוי.
ולכן גם שינה שקודם שאל אותה מי היא, כי הרי לדבריו, אברהם אמר שתהיה ממשפחתו, והיה צריך אם כן לבדוק קודם אם הניחוש הצליח, ולכן גם שינה ואמר שאברהם אמר לו שאם לא תרצה יקח מישמעאל ולוט כי גם הם בני משפחה, שלדבריו כך ציוה אותו אברהם.
וכל המטרה בזה היתה – מצד אליעזר – שהם יסכימו לשידוך, ואכן הם הסכימו אבל הם ראו בזה דבר אלוקי ולא מצידם, וכמו שאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב, וביאר הספורנו ''לא נוכל לדבר אליך רע. לבטל גזרתו: או טוב: לקיים אותה כאלו היתה צריכה לקיום שלנו, קח ולך: גם בלתי רשותנו: כאשר דבר ה': שגזר בת פלוני לפלוני (סנהדרין כב א) שהרי נתן אות על רצונו בזה". וכן הראב''ע כתב 'כאשר דיבר ה': גזר', שהכירו שהיא גזירת שמים.
אברהם רצה שהשידוך יהיה בלי הסכמתם, להגיע לרבקה בלי משפחתה, וכך היה בעל כרחם אמרו שלא מהם ההסכמה רק מה' יצא הדבר.

חד ברנש
הודעות: 3078
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

"ויצב מזבח", ולא "ויבן" - מדוע?

הודעהעל ידי חד ברנש » א' דצמבר 01, 2019 10:06 pm

יעקב מגיע לשכם, ושם:
"וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לג כ).
אבל בכל מקום שנזכרה הקמת מזבח, נעשה שימוש בלשון "ויבן". עי' למשל, בראשית ח כ, יב ז.
וראיתי מישהו מבני ימינו שהסביר את השינוי כך:
2019-12-01_220535.jpg
2019-12-01_220535.jpg (134.25 KiB) נצפה 268 פעמים


האם הסבר זה נזכר באחד ממפרשי המקרא?

לענין
הודעות: 2483
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: "ויצב מזבח", ולא "ויבן" - מדוע?

הודעהעל ידי לענין » ב' דצמבר 02, 2019 12:33 am

אזנים לתורה.

חד ברנש
הודעות: 3078
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: "ויצב מזבח", ולא "ויבן" - מדוע?

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' דצמבר 02, 2019 8:52 pm

יישר כוח גדול!!

היכלי שן
הודעות: 108
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

שליש מהגנבות - בפרשת ויצא

הודעהעל ידי היכלי שן » א' דצמבר 08, 2019 12:41 pm

דבר מעניין:
בתורה כולה מופיע השרש 'גנב' על ההטיות השונות 27 פעמים, עיקרם במצוות של איסור גניבה.
בפרשת 'ויצא' מופיע השרש הנ"ל 9 פעמים, כלומר שליש מכלל ההופעות שבתורה.
הלא דבר הוא!

מי יכול לתת איזשהו כיוון של מחשבה בעניין?!


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים