◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

[ונתנו ידידים]

מצד אחד דרשו ז"ל על ליל שימורים ומכת הבכורות ועברתי וגו' והיכתי וגו' אני ולא מלאך וכו' אני הוא ולא אחר, ומצד שני כתוב לאמור ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור וגו' ופירש"י הקב"ה ובית דינו - מבואר שכבר לא מדובר באני הוא ולא אחר... ?!

יכולת להקשות מפסוק אחר מפורש ולא יתן למשחית וגו וכבר רבו הקולמוסים על זה

[עזריאל ברגר]

מהפסוקים מבואר שגילוי המלאך אל יהושע המוזכר בהפטרה של יום ראשון של פסח היה רק כדי להורות לו שיוריד את נעליו. ותו לא ... ?!

כאשר המלאך נגלה בסנה למשה, חוץ מלהגיד לו של נעליך, היה הרבה יותר....

ולכן חז"ל הוסיפו ודרשו וכו'.

גבי משה או גבי יהושע ?

ממליץ לך לעיין במפרשי המקרא, בדגש על רש"י, או בליקוטים שליקטו את מדרשי חז"ל על הפסוק, כגון ילקוט שמעוני או ילקוט מעם לועז.
ומסתמא לפחות בחלקם תמצא תירוץ לקושייתך זו (ואולי זהו פתרון טוב גם לעוד כמה קושיות שהובאו באשכול זה).

[יעקל]

בפ' עריות הפריד הכתוב בין כל ערווה וערווה בפ"ע ע"י פרשה סתומה או פתוחה, כאשר בפ' איש איש וגו' אשר ישחט שבה מבוארים ג' מצוות נפרדות - שחוטי חוץ, איסור אכילת דם וכיסויו - וכולן בפרשה אחת ללא הפסק פרשה ...

וכילה מכפר - ות"א וישיצי ובעונש כרת מתרגם אונ' אותו תרגום. מהו הקשר בין עונש כרת וכיליון, איך ענוש הכרת כלה ? כיליון עניינו היעלמות, היעדרות הדרגתית (ע"ד מה שאמרו דקא כליא קרנא)

[יהודה בן יעקב]

ויקרא פרק יח פסוק ט (פרשת אחרי מות)
מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ
תרגם אונקלוס "דילידא מן אבוך מן אתא אוחרי או מן אמך מן גבר אחרן"
וכתבו תוס' [יבמות ב, ב ד"ה בתו]

ואר"י דלא דמי דהתם לא איירי קרא אלא באחותו שאינה מן האב ומן האם דבת אביך או בת אמך משמע מן האב שלא מן האם ומן האם שלא מן האב, וכדמפרש קרא בהדיא מולדת בית או מולדת חוץ (ויקרא יח) דמתרגמינן דילידא מן אבוך מן איתתא אוחרת או מן אמך מן גבר אוחרא, ואע"ג דדרשינן (לקמן כג.) מולדת בית וגו' בין שאומרים לאביך קיים בין שאומרים לאביך הוצא מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו

לא הבנתי לבי' התרגום מה התוספת במילים אלו? וכי מהמילים "בת אביך או בת אמך" לא היינו מבינים זאת?