פורום אוצר החכמה

זיז שדי כתב:

יעקל כתב:נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

ברכה קאי אחפצא, והצלחה אגברא. יש 'איש מצליח' ויש ויברך... את בית. ודו"ק

יאיר אתמר כתב:

זיז שדי כתב:

יעקל כתב:נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

ברכה קאי אחפצא, והצלחה אגברא. יש 'איש מצליח' ויש ויברך... את בית. ודו"ק

הבחנה לא מוצלחת (לא ברוכה?) בעליל.
המושא של פעלי ותוארי ברכה יכול להיות בין 'גברא' ובין 'חפצא', וגם ברכה כשם מופשט (היפוכה של קללה), שאינה לא זה ולא זה, כמובן, יכולה לחול בין על 'גברא' ובין על 'חפצא'.
'הצלחה' כשם מופיעה לראשונה בלשון חכמים; הצורות הפועליות שבמקרא משמען בע' להביא משימה לידי גמר, להשיג את המבוקש, לבצע פעולה היטב: to succeed.

יאיר אתמר כתב:הבחנה לא מוצלחת (לא ברוכה?) בעליל.
המושא של פעלי ותוארי ברכה יכול להיות בין 'גברא' ובין 'חפצא', וגם ברכה כשם מופשט (היפוכה של קללה), שאינה לא זה ולא זה, כמובן, יכולה לחול בין על 'גברא' ובין על 'חפצא'.
'הצלחה' כשם מופיעה לראשונה בלשון חכמים; הצורות הפועליות שבמקרא משמען בע' להביא משימה לידי גמר, להשיג את המבוקש, לבצע פעולה היטב: to succeed.

זיז שדי כתב:

יאיר אתמר כתב:

זיז שדי כתב:

יעקל כתב:נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

ברכה קאי אחפצא, והצלחה אגברא. יש 'איש מצליח' ויש ויברך... את בית. ודו"ק

הבחנה לא מוצלחת (לא ברוכה?) בעליל.
המושא של פעלי ותוארי ברכה יכול להיות בין 'גברא' ובין 'חפצא', וגם ברכה כשם מופשט (היפוכה של קללה), שאינה לא זה ולא זה, כמובן, יכולה לחול בין על 'גברא' ובין על 'חפצא'.
'הצלחה' כשם מופיעה לראשונה בלשון חכמים; הצורות הפועליות שבמקרא משמען בע' להביא משימה לידי גמר, להשיג את המבוקש, לבצע פעולה היטב: to succeed.

אכן ברכה קאי אתרויהו אך הצלחה היא ביחוד אגברא. ותדייק בדברי ותראה שכך כתבתי

HaimL כתב:בנוגע ליצחק אבינו ע"ה, ושכר עבודתו. שפיר יש לומר דפרנסה באופן כזה, שייכת לעבודה, דהא מפורש בקרא,
וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכׇל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת

תלמוד_ישן כתב:ידוע ש"אלהים" לפימים הוא דיין או שופט, אבל היכן מצינו ש"אל" הוא דיין או שופט?

יעקל כתב:נשאלתי מה באה התור' וחכמינו ז"ל ללמדנו בזה שבכייתם של יוסף ובנימין הייתה על העתיד ולא על ההווה המרגש ועל העבר מלא הכאב, מה איכפת לי' לקרא לומר לנו שבכו מרוב התרגשות כפשט הפשוט ?

יעקל כתב:שבוע טוב

רגילים עמך בית ישראל לברך איש את רעהו בברכת "ברכה והצלחה" , וישלח ברכה וכו' בכל מע"י וכו'

חושבני שהמקור למונחים האלה הינו בפ' וישב שקראנו הבוקר.

נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?

כדכד כתב:עיקר כוונתי היא ההבחנה שברכה היא תוספת לדבר החיובי לעומת הצלחה שהיא בקיעת המכשולים והדברים השליליים
לא נקטתי בדווקא "חיזוק הכחות" ולא חלקתי על כך שברכה היא תוספת (י"א שזה קשור גם למושג הברכה בסדר זרעים שזה התפשטות של הנטיעות ותוספת עליהם)
איני יודע לאיזה קישור כוונת מר אבל איני יודע לשלוח קישורים

תלמוד_ישן כתב:תהלים פב:א
מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט

מצודת דוד שם (וכעי"ז ברש"י שם)

בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת

ידוע ש"אלהים" לפימים הוא דיין או שופט, אבל היכן מצינו ש"אל" הוא דיין או שופט?

נחומצ'ה כתב:בפרשתינו שמות עה"פ 'שלח נא ביד תשלח'
מביא רש"י, שלח ביד מי שאתה רגיל אצלו, והוא אהרן.

המהדירים מפנים המקור למדרש רבה בפרשתן.
אך שם איתא שהרגילים לשליחות זה המלאכים, שהצילו אצל לוט וכו'

אמנם רש"י בפסוק סמוך לעיל, מביא מדרש שגם אהרן נשלח לנבואה במצרים
[כאמור בספר יחזקאל]. אך יש לדייק השינוי ברש"י.

זיז שדי כתב:האם יש למישהו מקור או ראיה שפירוש אל שדי הוא אלוהי השדים? על דרך ה' צבאות או אלוהי צבאות, ומשום כך שדי הוא מהשמות שאין נמחקים כמו צבאות שהוא קיצור של אלוהי צבאות, (אולי שם שדי הוא מציל מן השדים? כמו שנהגו לכתוב במזוזה).
ורק כמה דוגמאות.
בצל שדי יתלונן, האם קאי על ה' או על השדים שה' מחסי ומצודתי מהם, וידוע שהשדים לנים בצל (גמרא פסחים)( אולי לכן נקרא באנגלית shade?) המזמור נקרא שיר של פגעים, אולי שם שדי מציל מהם?
בבלעם "מחזה שדי יחזה" ה' או שדים? (???כתובת דיר עלא?????)
בעיקר איוב קוראו בשם שדי ללא הקידומת אל האם איוב מישראל הוה או מאומות העולם?
"כשוד משדי יבוא" (ישעיה, יואל) לשון נופל על לשון? השוד בא מה' או מן השדים?
(יחזקאל פרק א) 'כקול שדי בלכתם' בלכתם של מי? שדי? או כנפיהם? או החיות שלא נזכרו? ואולי בכלל קאי אהמשך הפסוק?
ושוב יש כמה פעמים חוץ מאיוב דקאי וודאי על ה' אך יש לדון דהוא קיצור של אל שדי,
כמדומני ששם 'צבאות' לא מוזכר בשום מקום בתנ"ך ללא הקידומת ה' או אלוהי וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

יהושפט כתב:

זיז שדי כתב:

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

זיז שדי כתב:האם יש למישהו מקור או ראיה שפירוש אל שדי הוא אלוהי השדים? על דרך ה' צבאות או אלוהי צבאות, ומשום כך שדי הוא מהשמות שאין נמחקים כמו צבאות שהוא קיצור של אלוהי צבאות, (אולי שם שדי הוא מציל מן השדים? כמו שנהגו לכתוב במזוזה).
ורק כמה דוגמאות.
בצל שדי יתלונן, האם קאי על ה' או על השדים שה' מחסי ומצודתי מהם, וידוע שהשדים לנים בצל (גמרא פסחים)( אולי לכן נקרא באנגלית shade?) המזמור נקרא שיר של פגעים, אולי שם שדי מציל מהם?
בבלעם "מחזה שדי יחזה" ה' או שדים? (???כתובת דיר עלא?????)
בעיקר איוב קוראו בשם שדי ללא הקידומת אל האם איוב מישראל הוה או מאומות העולם?
"כשוד משדי יבוא" (ישעיה, יואל) לשון נופל על לשון? השוד בא מה' או מן השדים?
(יחזקאל פרק א) 'כקול שדי בלכתם' בלכתם של מי? שדי? או כנפיהם? או החיות שלא נזכרו? ואולי בכלל קאי אהמשך הפסוק?
ושוב יש כמה פעמים חוץ מאיוב דקאי וודאי על ה' אך יש לדון דהוא קיצור של אל שדי,
כמדומני ששם 'צבאות' לא מוזכר בשום מקום בתנ"ך ללא הקידומת ה' או אלוהי וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

כגוונא דשדי דמזוזה - דמבריח לשדים ומזיקים דתרעא...

ויש לפרש בטעם שהזכיר במצוה זו השם הזה [= א-ל שד-י], לפי שהוא חותם ביו"ד, ומצוייר בתבנית הגוף לנמול החתום באות ברית קדש, ועם האות הזה מתפרסמת מעלתם של ישראל, והיותם נבדלים משאר העו"ג ערלי לב וערלי בשר שהם מצד השדים, וישראל שהם מצד אל שדי, ועם האות הזה נקרא האדם "תמים", זהו שאמר "והיה תמים"...

יהושפט כתב:

זיז שדי כתב: וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

זיז שדי כתב:

יהושפט כתב:

זיז שדי כתב: וכדו' אם אני טועה אולי תזכירו לי,
שמא מלכי צבאות ידודון??? ע"פ דרשת חז"ל?
ושוב אם יש למישהו ראיה לכאן או לכאן אודה מאוד. גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.

ואת שדי ויברכך, הכוונה שהשדים בירכו אותו?
ואגב, שמך הוא זיז שדי בשין ימנית או שמאלית? או בלשון אחר האם מותר לומר לך שלום?

ולכבוד רבינו יהושפט אשאלך והודיעני
למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה (האם יונקים משוד? או משד? לשון שדיים,) למען תמוצו והתענגתם מזיז כבודה (מציצה מזיז? אולי כפל לשון על שד?) והנה לך מצאנו שורש שד בשין ימנית באותו פירוש ל'זיז' והוא פלא
ובלשון חז"ל הזיז הוא דבר הבולט מן הכותל, ואולי על שם השדיים הבולטים מגוף האשה נקראו זיז.
ואם כן יש לך עוד פשט לזיז שדי והדברים עתיקים

זיז שדי כתב:גם אם נכתב על זה מאמר באחד מכתבי עת או מחקר אודה מאוד.