מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מקדש מלך
הודעות: 2891
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 22, 2020 12:02 pm

הרב פרי יהושע תיאר זאת בפשטות כאילו הסיפור עם נבות גרם לו יסורי מצפון. ואני לא זכרתי דבר כזה, לכן הערתי.

ולגבי הנבואה. הנבואה ההיא היא תקיפה כללית על כל מעשי אחאב (ונבות הוא רק המכה בפטיש), וכתוצאה ממנה חזר אחאב בתשובה על כל חטאיו לכאורה, לאו דווקא יסורי מצפון על הסיפור הספיציפי הזה (כפי שנראה מתיאורו של הרב פרי יהושע, שעם כל חטאיו היה אחאב בעל חוש צדק מפותח, והמעשה הזה דייקא גרם לו יסורי מצפון, בשונה משאר החטאים).

הנה לשון הכתוב:
(טז) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַחְאָב כִּי מֵת נָבוֹת וַיָּקָם אַחְאָב לָרֶדֶת אֶל כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי לְרִשְׁתּוֹ:

(כ) וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל אֵלִיָּהוּ הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי וַיֹּאמֶר מָצָאתִי יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק:
(כא) הִנְנִי מבי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל:
(כב) וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה אֶל הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִא אֶת יִשְׂרָאֵל:
(כג) וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל:
(כד) הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם:
(כה) רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ:
(כו) וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ס

(כז) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט: ס
(כח) וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר:
(כט) הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ:

פרי יהושע
הודעות: 3019
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' מאי 22, 2020 12:51 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרי יהושע כתב:
מקדש מלך כתב:
פרי יהושע כתב:
מקדש מלך כתב:
פרי יהושע כתב:(וכמובן כרם נבות היה בעצת אשתו המרשעת, וסוף דבר היה סר וזעף בעצמו מיסוריי המצפון שלו)
ועל אף שאמרו חז"ל שמלך בכיפה, וזה דבר מדהים!

מאיפה לקחתם את זה?

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט׃

הֲ‍רָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי־נִכְנַע מִפָּנַי לֹא־אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל־בֵּיתוֹ׃

האמת הביטוי 'סר וזועף' נזכר לפני זה כשנבות לא רצה לתת לו, וגם שם הרי לא התמכר לעשות הרע מעצמו

בפשטות זה בגלל נבואת אליהו, ולא מיסורי מצפון (ונבואת אליהו היתה כללית על כל חטאיו, אלא שזה היה המכה בפטיש).


הפשטות לך אינה הפשטות שלי

(וכנראה ע"פ סגנון השאלה ורוח הפורום שכל אחד חייב להסתתר אחרי איזו מילה כתובה
היה עוזר אם הייתי מביא שהרב רוטברד למשל אומר כמוני
מצטער קשה עלי החיפוש כרגע בהזדמנות)


לא הבנתי למה יש כאן בכלל שתי דרכים-
נבואת אליהו עוררה אצל אחאב את ייסורי המצפון
והרי אחאב שקול היה

רבינו
לא הבנתי מה הכוונה 'שקול היה'

לגבי דברי הרב מקדש מלך
הן אמת שהיחס מבחינת אליהו (בשם ה') הוא שזה הכריע את דינו
אבל אחאב, לא נראה שעשה תשובה כלל על כל חטאיו
האם הפסיק לעבוד לבעל ולו לרגע?

מקדש מלך
הודעות: 2891
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מאי 22, 2020 1:30 pm

ובאותה מידה אפשר לומר שהוא גם המשיך להיות מושחת.
בקיצור, לא רואים מכאן הוכחה לאדם חוטא מצד אחד, אך בעל חוש צדק מפותח מצד שני.
רואים כאן אדם שקיבל נבואת איוב ותוכחה מאליהו, ועל כל פנים התחרט על מעשיו, גם אם נאמר שלא עזב אותם.
(נכון שרואים קודם שלא חשב על כזה מעשה ורק איזבל הסיתה אותו לזה, אבל גם לעבודה זרה היא זו שהסיתה אותו).

לייטנר
הודעות: 5116
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ו' מאי 22, 2020 2:02 pm

יעקב בורלשטיין כתב:לגבי ערים מוקפות חומה, שים לב שכתבתי בדיוק כדבריך בשורה האחרונה שציטטת.

אמת, וגם ציטטתי את זה בהודעה. די היה בזה, ולא בפלפול חסר משמעות.

בברכה המשולשת
הודעות: 11571
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 22, 2020 2:13 pm

פרי יהושע כתב: רבינו
לא הבנתי מה הכוונה 'שקול היה'

לגבי דברי הרב מקדש מלך
הן אמת שהיחס מבחינת אליהו (בשם ה') הוא שזה הכריע את דינו
אבל אחאב, לא נראה שעשה תשובה כלל על כל חטאיו
האם הפסיק לעבוד לבעל ולו לרגע?



אחאב שקול היה- סנהדרין קב:
ולמיטב זכרוני יש על בדברי האר"י הקדוש בשער הגלגולים שבמצד הנפש היה רובו טוב ומצד הרוח היה רובו רע.


ולגבי תשובה- והמלבי"ם (ועוד מפרשים) מסביר שהוא עשה תשובה על ע"ז במעמד הכרמל, ולענ"ד זה הפשט הברור שם בפרשה.
רק אח"ג חזר וחטא בגלל איזבל

פרי יהושע
הודעות: 3019
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' מאי 22, 2020 2:34 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרי יהושע כתב: רבינו
לא הבנתי מה הכוונה 'שקול היה'

לגבי דברי הרב מקדש מלך
הן אמת שהיחס מבחינת אליהו (בשם ה') הוא שזה הכריע את דינו
אבל אחאב, לא נראה שעשה תשובה כלל על כל חטאיו
האם הפסיק לעבוד לבעל ולו לרגע?



אחאב שקול היה- סנהדרין קב:
ולמיטב זכרוני יש על בדברי האר"י הקדוש בשער הגלגולים שבמצד הנפש היה רובו טוב ומצד הרוח היה רובו רע.


ולגבי תשובה- והמלבי"ם (ועוד מפרשים) מסביר שהוא עשה תשובה על ע"ז במעמד הכרמל, ולענ"ד זה הפשט הברור שם בפרשה.
רק אח"כ חזר וחטא בגלל איזבל


יישר כוח (נזכרתי בגמ')

ולגבי תשובה, אכן המעמד ההוא נראה שכולם אמרו ה' הוא אלוהים אבל זה עבר להם מאד מהר
(ככל מידת הדין), דברנו על 'החזרה בתשובה' אחרי מעשה דנבות

פרי יהושע
הודעות: 3019
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' מאי 22, 2020 3:54 pm

מקדש מלך כתב:ובאותה מידה אפשר לומר שהוא גם המשיך להיות מושחת.
בקיצור, לא רואים מכאן הוכחה לאדם חוטא מצד אחד, אך בעל חוש צדק מפותח מצד שני.
רואים כאן אדם שקיבל נבואת איוב ותוכחה מאליהו, ועל כל פנים התחרט על מעשיו, גם אם נאמר שלא עזב אותם.
(נכון שרואים קודם שלא חשב על כזה מעשה ורק איזבל הסיתה אותו לזה, אבל גם לעבודה זרה היא זו שהסיתה אותו).

צריך לקרוא את הכל (המעשה של אחאב, על בסיס כל המציאות של מלכות ישראל כדי להבין ואי אפשר על רגל אחת
כתבתי פעם מאמר ארוך בעניין
לא בטוח ומסתמא לא תקבל גם אותו
כי זה הלא לא עניין של ויכוח


ומה שכתבת שהסיתה אותו גם לע"ז נכון
מי אמר שלא
והחוש צדק אתה רואה אצלו בגלל שהיה קרוב לעם
ופעל בשבילו
ולא עוד אלא שקרא לאליהו 'עוכר ישראל'

צביב
הודעות: 1677
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' מאי 24, 2020 12:36 am

הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירו.
ומלכי יהודה היו גם צדיקים בין אדם למקום.

עושה חדשות
הודעות: 8870
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 24, 2020 12:58 am

צביב כתב:הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירו.
ומלכי יהודה היו גם צדיקים בין אדם למקום.
יש"כ, אם אפשר בבקשה ציון מקור מדוייק או ציטוט.
(מתאים עם דברי הנצי"ב על שבט יוסף שהיה ביסוד גמ"ח ולא בתורה כ"כ).

צביב
הודעות: 1677
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' מאי 24, 2020 1:20 am

בביאור הגר''א
עושה חדשות כתב:
צביב כתב:הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירוו
יש"כ, אם אפשר בבקשה ציון מקור מדוייק או ציטוט.
(מתאים עם דברי הנצי"ב על שבט יוסף שהיה ביסוד גמ"ח ולא בתורה כ"כ).


בביאור הגר''א ע''ד הפשט
בפרק ו' פסוק ד'
יפה..כתרצה נאוה... כירושלים.
מביאור הגר''א
העולם עומד על תורה עבודה וגמ''ח...
ומלכי ישראל אע''פ שמהן היו רשעים מ''מ '' מלכי ישראל מלכי חסד המה'''
וכמ''ש רז''ל על איזבל שהיתה מרקדת לפני הכלה.
נערך לאחרונה על ידי צביב ב א' מאי 24, 2020 3:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 436
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 1:58 am

צביב כתב:הגר'א כותב בפי' לשיר השירים שמלכי ישראל היו טובים בעניני בין אדם לחבירו.
ומלכי יהודה היו גם צדיקים בין אדם למקום.

לגבי מלכי ישראל הדבר מפורש בחז''ל שלא היו בהם דילטורין ולכן היו נוצחים. אם כי אפשר לומר שהיה זה רק בדור מסויים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 436
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:50 am

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.
/quote]
השליש לא הועמד כשומר שער סתמי! הוא הועמד בתפקיד מווסת כמויות המזון בזמן רעב.
מסכים איתך בהחלט שמשונה לומר שהוא עמד שם כשומר סתם (וכמו שציינתי). אם הרעיון שלך נכון, אזי יש בזה משום טעם מיוחד לעונש השליש, שהוא זה שעומד בין העם לבין המזון, ועצם נהירתו של ההמון אל מימוש ההבטחה האלוקית היא זו שרומסת אותו תחתיהם

יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.

ז כ. ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות. זהו סיום הפרשה, וסיימה בדבר רע. ובאמת כל ישועה זו היא בדרך של הסתר פנים וכמתוך הכרח, ולא ברצון ונפש חפיצה.
ראשית, כמו שהזכרנו המחיר המוזכר בכתוב לדגן אינו מחיר זול, אלא מחיר של בצורת, כך אם נניח שרמת המחירים לא השתנתה בהרבה במהלך אותם הדורות. (אם יש לאי מי מקור על כך אשמח לראות).

ההשוואה לגמרא אינה נכונה כלל (ולו רק בגלל שבתקופת התנ"ך לא מדובר בשימוש במטבעות, אלא במשקל). עכ"פ, זה אכן סכום גבוה.

יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע.

הצעקה אל המלך היא דרישה אל המוסר, ולא אל החוק. כלומר, למלך יש סמכות לעקיפת החוק, אם הוא רואה בכך צורך מבחינה מוסרית (השווה לצעקה של האשה שטבחה את בנה, ול"צעקת" האשה התקועית לדוד).
כמובן שזה לא מפרק את המוקש, כיצד יתכן שאשה שעברו רק שבע שנים מאז שעזבה את מקומה, לא היה לה אף אדם שיעמוד לימינה חוץ מסמכותו של המלך שהושפע בדיוק באותה שניה מסיפורי צדיקים של גיחזי
יעקב בורלשטיין כתב:ח י. לך אמור לו חיה תחיה והראני ה' כי מות ימות. פסוק זה אומר דרשני מדוע אומר אלישע לחזאל לשקר לאדונו אודות השאלה האם יחיה.
רש"י פירש 'חיה תחיה כלפי חזאל', כלומר אין כאן אמירה לבן הדד כלל, אך באמת ודאי שאין זה אלא דרש שהרי הכתוב אומר 'לך אמור'. רד"ק והמלבי"ם מסבירים שחיה תחיה הכוונה שלא ימות מן המחלה, וגם זה פלא שהרי בוודאי 'חיה תחיה' הכוונה היא שיחיה ובפרט שלא החלים ממחלתו אף שלא מת ממנה.
המצודות מפרש באופן אחר שאמר לו זאת לנחמו, ואם כן הוא בדרך שאומרים לחולים ומנחמים אותם אף שאין להם תקווה. אך גם זה דבר מפליא שהרי יש בדבר משום חילול ה' שאומר לו דבר שעומד להתגלות כשקר.

קיים כאן משחק בין הקרי לכתיב (ועיין בהקדמת הרד"ק לנביאים ראשונים), בין מה שאומר אלישע לחזאל, לבין מה שאלישע אומר לחזאל לומר למלכו.
הרד''ק כבר עומד על זה במקום. אבל לא הבנתי כיצד זה מועיל לרעיון של השקר.


לגבי ערים מוקפות חומה. כפשוט בחז''ל כזה פלפול הוא לחם חוק. ואני מבין בהחלט את הקושי שאתה מעלה בענין שלכאורה זה מיותר. אך זה זוקק דיון מיוחד ביחס לדברי חז''ל שחורג בהרבה מהדיון כאן, ובשביל לפרוש כאן את דעתי אצטרך להשקיע, בעז''ה בל''נ בעתיד.

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז ב. ויען השליש אשר למלך נשען על ידו. באמת גם המלך לא האמין כל כך בדברי הנביא כמבואר להלן שהיה ברור לו כי חיל ארם ברחו בדרך רמייה בכדי לחזור ולהכותו, ונראה שלא לחינם מדגישה כתוב כי מדובר בשליש שהמלך נשען על ידו, אלא לומר שבדברים אלו ביטא השליש כביכול את כוונת אדונו.

שם. אשר למלך נשען על ידו. כמדומה שבא הכתוב להדגיש את עוצם השייכות והחיבור בין השליש למלך, ובכך להבהיר שחטאו של השליש הוא בעצם חטא של המלך במידת רבה. גם להלן בתיאור החטא בפעם השניה חוזר הכתוב ומדגיש עובדה זו.

ז ב. ויען השליש כו' ויאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה. מפליא הדבר שכאשר המלך נזעק למראה האשה שרוצה לאכול את בן חבירתה הוא מזדעק ואומר שהיום יוסר ראשו של אלישע, כביכול בידיו של אלישע לפתור את בעיית הרעב, ואילו כאשר הם מגיעים לפני אלישע, שלישו של המלך פשוט לא מאמין בפתרון אותו אלישע נותן לפניו. (וכמו שכתבנו, שלכאורה זה כולל גם את המלך במידת מה).

השליש מתבטל למלך (השווה לדברי נעמן בהשתחוויתי בית רמון), אבל לומר שהמלך מתבטל לשליש?!

היכן מצאת בדברי שהמלך מתבטל לשליש. השליש אומר בקול את מה שהמלך חושב בשקט.
זה שכיח עד היום אגב, כשפוליטיקאים שולחים את נעריהם לומר בקול את מה שאי אפשר להם לומר בעצמם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 436
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:55 am

ח יג. כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה. למרות שחזאל יודע שאלישע הוא נביא ישראלי, והוא בעצמו הולך לשחרו במשא ארבעים גמל, מכל מקום הוא לא מנסה לומר שחלילה לא יעשה זאת, ואדרבא, הוא מכנה את המעשים האלו בכינוי 'הדבר הגדול'.

ח טז. ובשנת חמש כו' ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה. והביאו המפרשים שיהורם מלך בחיי אביו. והדבר מפורש בדברי הימים שיהורם הומלך כבר על ידי יהושפט בחייו.

שם. יהורם בן יהושפט מלך יהודה. באופן כללי בכל מלכי יהודה הזכיר הכתוב את שם אמם ובמלכי בית ישראל לא הוזכרו אמותיהן (מלבד איזבל שקובעת קללה לעצמה).
גם במלכי יהודה יש שני מלכים שלא נזכר שם אמם, הראשון בהם הוא יהורם והשני אחז. ובאופן פשוט ההסבר הוא שיהורם היה כמלכי ישראל ולפיכך לא הזכיר הכתוב את שמו. (לכאורה זו גם הסיבה שהוא מקבל מכתב מאליהו הנביא ולא מהנביאים שהיו ביהודה, כיוון שהוא נספח על מלכי ישראל.
ולגבי אחז גם כן מצינו בכתוב 'בן עשרים שנה אחז במלכו כו' וילך בדרך מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים' (דברי הימים ב כח, א-ב).
אלא שיש להקשות על כלל זה משנים. מאחזיה וממנשה. אחזיה הלך בדרכי מלכי ישראל ובכל זאת הזכיר הכתוב את שם אמו, ויש ליישב זאת בכך שהיה צורך להזכיר את עתליה כיוון שכל המעשה של השמדת בית המלוכה נעשה על ידה.
ולגבי מנשה יש לעיין מדוע לא נהג בו הכתוב משפט מלכי ישראל. ויש לדחוק שלא הוא שהכניס את עבודת הבעל ליהודה אלא אחז, ואכן על מנשה לא מצינו לשון זו שהלך בדרכי מלכי ישראל. וצ"ת בכל ענין זה מדוע הזכיר הכתוב את שמות האמהות דווקא במלכי בית דוד. וצ"ת.

ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

ח כד. ויקבר עם אבותיו בעיר דוד. צריך עיון שהרי בדברי הימים מבואר שלא נקבר בקברות המלכים, ואם כן מדוע אומר הכתוב שנקבר עם אבותיו. ואפשר שהסמיכוהו אליהם אך לא קברוהו בתוכם.
עוד צ"ע מדוע באמת נקבר שלא בקברות המלכים, והלא בנו לא היה טוב ממנו ומפני מה לא יקברנו בקברות המלכים. ועיי"ש בדברי הימים, שמשמע שאחזיה לא מלך מעצמו אלא היתה זו החלטת יושבי ירושלים להמליכו, ונראה שם שהיה קטן מכדי למלוך בעצמו, ואם כן אפשר לומר שהחלטת קבורתו לא היתה מסורה בידי אחזיה.
ואולי אפשר לומר אם כן שכאשר גדל אחזיה העביר את אביו לקבורת אבותיו בקברי המלכים בכדי לכבדו. ואם כן הכתוב כאן מדבר על קבורתו הסופית שכן היתה בקבורת המלכים.

ח כז. וילך בדרך בית אחאב כו' כי חתן בית אחאב הוא. חטאיו נבעו מקורבתו לבית אחאב, וכך גם התגלגל דבר מותו על ידי קרבתו לבית אחאב.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 436
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:56 am

ח כח. וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזאל ברמות גלעד וגו'. פסוק זה הוא בעצם פתיחת מעשה המלכת יהוא והריגת בית אחאב ובכללו אחזיהו בן יהורם מלך יהודה. והיה אפשר לספר את המעשה באופן אחר, שיקדים את משיחתו של יהוא וכאשר יגיע יהוא ויפגוש את אחזיהו יסביר הכתוב כיצד הגיע לשם מלך יהודה. וכמדומה שבמכוון סדר כן הכתוב, לומר שמשיחת יהוא המתינה עד שיהיה אפשר לכלול בה את הריגת שני המלכים כאחד, באשר שניהם צאצאים לאחאב והולכים בדרכו.

שם. ויכו ארמים את יורם. וזוהי תחילת מפלתו שעל ידי כך שעזב את שדה המערכה יכלו לפתח את המרד נגדו ולהמליך את יהוא מה שהביא בסופו של דבר למותו. וגלגל הקב"ה שגם הריגתו של יורם תהיה תחילתה על ידי חיל ארם, ויש בזה משום המשך גמולו של אחאב על שלא הרג את מלכי ארם, ונגזר עליו 'והיתה נפשך תחת נפשו'.

ט א. ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים וגו'. בכדי למשוח את חזאל למלך הלך אלישע בעצמו עד דמשק, ואילו כאן שהיה צריך לילך עד ליזרעאל לא הלך בעצמו. ואפשר שהוא מפני הסכנה ומחמת שהיה זקן, וכך משמע קצת מאזהרתו של אלישע לבן הנביאים לומר זאת ליהוא בהחבא ולברוח מיד לאחר מכן.

שם. וקח פך השמן. יהוא הוא היחיד מכל מלכי ישראל שנמשח בשמן על ידי הנביא. ויש לעיין מדוע ירבעם בן נבט לא נמשח על ידי אחיה אלא רק קיבל נבואה על כך, ובמבט ראשון היה נראה לומר שיותר ראוי ירבעם שקיבל מלכותו בראשונה להמשח.
וענינה של המשיחה הוא להפוך את האדם לקדוש לה', וזהו ענינו של שמן המשחה שעל ידו נתקדשו המשכן הכלים והכהנים, ועל ידו מתקדשים הכהנים הגדולים. ובהקמת המלוכה התחדש שהמלך נמשח לה'. (והארכנו בזה בספר שמואל, מדוע אין בזה משום 'אין נביא רשאי לחדש'). אך עיקר ענינה של המשיחה אינו בעבור המלכת המלך, אלא מכיוון שהמלך הוא מקודש לה'. וכיוון שכך יש לומר שהמלכתו של ירבעם באה רק בכדי להפקיע את מלכותו של בית דוד מעל עשרת השבטים, אך אין בה שליחות מיוחדת מעבר לעצם תפקיד המלוכה, ולא היה ירבעם מלך כשאול ודוד שפעלו להשכנת ה' בישראל (שאול במלחמת עמלק והכנת האוצרות למקדש, ודוד בקניית המקום והבקשה להקים את בית המקדש בפועל).
ורק יהוא שהיתה שליחות של קדושה בעצם מלכותו, והיא להשמיד את השפעת הבעל מעל מלכות ישראל נמשח בשמן לקדשו לכך. (ואף שמבואר בגמ' שהיה זה אפרסמא דכיא, כמדומה שאין הכוונה שאין לזה דמיון כלל למשיחה, אלא שאין זו כמשיחת מלכי בית דוד שהם מלכי ירושלים ובוני המקדש).

ט ב. ובאת והקמותו מתוך אחיו. להלן מבואר שישב בתוך שרי החיל ולא היו אלו אחיו כפשוטו. וכמדומה שדימה הכתוב בלשונו זו למשיחתו של דוד שנמשח בקרב אחיו. וכאן נעשה בדומה, ולהיפך, שאכן היה שרוי יהוא בתוך אחיו הם שרי החיל, אך נצטווה הנביא לקחתו מתוכם ובכך לנשאו למלכות.

שם. ובאת שמה וראה שם כו' ובאת והקמותו. כפל הכתוב את ביאתו של הנער. ועיין מלבי"ם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 436
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:56 am

שם. והבאת אותו חדר בחדר. לכאורה הוא משום הסכנה. אך נראה שיש בזה גם ענין נוסף, שאם היו הדברים נאמרים לפני כולם, לא היתה שום הכנה לבשורה המיוחדת, אך כאשר כולם ידעו שיהוא שומע בשורה מיוחדת חדר בחדר וכל השרים מצפים לשמעה, הדבר יוצר את הכנת הלבבות למהפך.

ט ג. ואמרת כה אמר ה' משחתיך למלך אל ישראל. הוא דרך כלל, ולאחר מכן במעשה עצמו נאמר הדבר בפירוט.

שם. ופתחת הדלת ונסת ולא תחכה. גם ציווי זה הוא מחמת הסכנה. אך נראה שגם בו יש תועלת בכך שכשיהוא חוזר הוא יכול להניח את הרעיון של המלוכה מתוך ביטול וזלזול ובכך לאפשר לשאר השרים להביע את דעתם על כך. (ומעין הנקרא בלשון ימינו בלון ניסוי שמאפשר להחדיר רעיון חדש על ידי זריקתו לחלל האויר באופן בלתי מחייב).

ט ד. וילך הנער הנער הנביא רמות גלעד. רצה הכתוב להדגיש את צעירותו של הנער (וכמבואר בתרגום וברש"י). וזה מועיל לכך שיוכל הנער להזדרז ולהסתלק. ולפי מה שכתבנו למעלה, הדבר מועיל בכך שאפשר לזלזל בדבריו כמו שעשה יהוא בתחילה ובכך להביא את הידיעה והרעיון החדשים בפני שרי החיל בלי להסתכן.

ט ה. ויאמר יהוא אל מי מכולנו. מה ששאלו דווקא יהוא, אפשר דמזליה חזי, ואפשר שהיה יהוא החשוב מבין שרי החיל וגם זו היתה מסיבת בחירתו.

ט ו. משחתיך למלך אל עם הוי-ה אל ישראל. בכל מקומות אחרים שמוזכרת משיחת מלך היא משוייכת אל ישראל ואילו כאן נער הנביא מדגיש שהמשיחה היא אל 'עם הוי-ה אל ישראל'. כאומר שעיקר משיחת יהוא היא בשביל להחזיר את עם ישראל מעבודת הבעלים לעבודת הוי-ה.

ט ז. והכיתה את בית אחאב אדוניך ונקמתי את דמי עבדי הנביאים וכו' מיד איזבל. גם בשעה זו של מימוש נבואת הריגת בית אחאב, מכל מקום מי שמואשמת בחטאים היא איזבל ולא אחאב עצמו.

ט יא. ויהוא יצא אל עבדי אדוניו. לעיל כינה הכתוב את שאר האנשים בשם 'אחים' או 'שרי החיל', וכעת הדגיש הכתוב שיהוא יצא אל 'עבדי אדוניו'. כאומר שיהוא חשש כאשר הגיע אליהם, בידעו שהם עבדי אדוניו ועלולים להרגו על עצם השמעת הרעיון הנלוז של מרד. רק כאשר הכריחו אותו לומר זאת, ואחרי שזלזל בנער הנביא בכך שאמר 'אתם ידעתם את האיש ואת שיחו' כאומר אין משמעות לדבריו, יכל לספר להם את הדברים בגלל שהכריחוהו ומבלי חשש שיהרגוהו. ומתוך כך יכלו הם לקבל את הרעיון ולהמליכו על ישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 436
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 3:57 am

ט יג. וימהרו ויקחו איש בגדו כו' ויאמרו מלך יהוא. המהירות שבה החליטו את הדבר מורה שמלכתחילה לא היו נאמנים לחלוטין לבית אחאב.
יתכן גם שברגע שהיו מהם שהביעו איזו תמיכה ביהוא, שוב לא היתה ברירה ביד איש מהם לחזור בו, מחשש שמא ימיתהו יהורם, וממילא הוכרחו גם האחרים לתמוך בדבר שמא יהרגום תומכי יהוא.

ט יז. ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום. נראה שלא היה חשש בליבו ממרד, כי אם כן לא היה רוכב בעצמו לקראת יהוא אלא עורך כנגדו מערכה. אלא היה סבור שמא יש בידיו בשורות רעות אודות המלחמה ברמות גלעד.

ט כ. והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשגעון ינהג. דבר זה יכול לבאר סיבה נוספת מדוע נבחר יהוא להנהיג את המרד, וזאת מפני שהיה אכן מתנהג בשגעון, מה שאין כן אדם מיושב בדרך כלל לא ינהיג מרד בתוך כמה שעות.

ט כד. ויהוא מלא ידו בקשת. נקט הכתוב לשון עבר במקום לשון הוה. ולכאורה הסיבה לכך היא שתוך כדי דבריו אל יהורם כבר בא להורות בקשת בכדי שלא יספיק לברוח, אלא שעדיין הספיק יהורם להסתובב ולזעוק אל אחזיה מלך יהודה, ולכן קטע הכתוב את יהוא, ולאחר מכן כאשר השלימו הרי זה כבר בלשון עבר שעד שסיים יהורם להסתובב ולצעוק כבר היה החץ תקוע בליבו.

שם. ויצא החצי מליבו. מבואר שהחץ יצא מליבו, ולכאורה זה אומר שהחץ נכנס בגבו ויצא מחזהו. וכמו שאומר הכתוב שיהורם הספיק להסתובב.

ט כה. ויאמר אל בדקר שלישו שא השליכהו. לא ידעתי אם בדקר הוא שלישו של יהוא או של יהורם. ויתכן מאוד שליהוא עדיין לא היה שליש

ט כו. אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש. לעיל במעשה עצמו לא נזכרה הריגת בניו של נבות. ולכאורה הטעם שהזכירה הכתוב כאן הוא בכדי להדגיש את המידה כנגד מידה בהריגת בני אחאב על הריגת בניו של נבות.

בברכה המשולשת
הודעות: 11571
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 24, 2020 7:19 am

יעקב בורלשטיין כתב: שם. יהורם בן יהושפט מלך יהודה. באופן כללי בכל מלכי יהודה הזכיר הכתוב את שם אמם ובמלכי בית ישראל לא הוזכרו אמותיהן (מלבד איזבל שקובעת קללה לעצמה).
גם במלכי יהודה יש שני מלכים שלא נזכר שם אמם, הראשון בהם הוא יהורם והשני אחז. ובאופן פשוט ההסבר הוא שיהורם היה כמלכי ישראל ולפיכך לא הזכיר הכתוב את שמו. (לכאורה זו גם הסיבה שהוא מקבל מכתב מאליהו הנביא ולא מהנביאים שהיו ביהודה, כיוון שהוא נספח על מלכי ישראל.
ולגבי אחז גם כן מצינו בכתוב 'בן עשרים שנה אחז במלכו כו' וילך בדרך מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים' (דברי הימים ב כח, א-ב).
אלא שיש להקשות על כלל זה משנים. מאחזיה וממנשה. אחזיה הלך בדרכי מלכי ישראל ובכל זאת הזכיר הכתוב את שם אמו, ויש ליישב זאת בכך שהיה צורך להזכיר את עתליה כיוון שכל המעשה של השמדת בית המלוכה נעשה על ידה.
ולגבי מנשה יש לעיין מדוע לא נהג בו הכתוב משפט מלכי ישראל. ויש לדחוק שלא הוא שהכניס את עבודת הבעל ליהודה אלא אחז, ואכן על מנשה לא מצינו לשון זו שהלך בדרכי מלכי ישראל. וצ"ת בכל ענין זה מדוע הזכיר הכתוב את שמות האמהות דווקא במלכי בית דוד. וצ"ת..


כי זה מלכות לדורות, אז צריך להדגיש שמיוסד משני צדדים
לגבי מנשה-
אולי כי הוא חזר בתשובה ואולי כדי להדגיש את עניין בהדי כבשי.

לייטנר
הודעות: 5116
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » א' מאי 24, 2020 5:32 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.
/quote]
השליש לא הועמד כשומר שער סתמי! הוא הועמד בתפקיד מווסת כמויות המזון בזמן רעב.
מסכים איתך בהחלט שמשונה לומר שהוא עמד שם כשומר סתם (וכמו שציינתי). אם הרעיון שלך נכון, אזי יש בזה משום טעם מיוחד לעונש השליש, שהוא זה שעומד בין העם לבין המזון, ועצם נהירתו של ההמון אל מימוש ההבטחה האלוקית היא זו שרומסת אותו תחתיהם

יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.

ז כ. ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות. זהו סיום הפרשה, וסיימה בדבר רע. ובאמת כל ישועה זו היא בדרך של הסתר פנים וכמתוך הכרח, ולא ברצון ונפש חפיצה.
ראשית, כמו שהזכרנו המחיר המוזכר בכתוב לדגן אינו מחיר זול, אלא מחיר של בצורת, כך אם נניח שרמת המחירים לא השתנתה בהרבה במהלך אותם הדורות. (אם יש לאי מי מקור על כך אשמח לראות).

ההשוואה לגמרא אינה נכונה כלל (ולו רק בגלל שבתקופת התנ"ך לא מדובר בשימוש במטבעות, אלא במשקל). עכ"פ, זה אכן סכום גבוה.

יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע.

הצעקה אל המלך היא דרישה אל המוסר, ולא אל החוק. כלומר, למלך יש סמכות לעקיפת החוק, אם הוא רואה בכך צורך מבחינה מוסרית (השווה לצעקה של האשה שטבחה את בנה, ול"צעקת" האשה התקועית לדוד).
כמובן שזה לא מפרק את המוקש, כיצד יתכן שאשה שעברו רק שבע שנים מאז שעזבה את מקומה, לא היה לה אף אדם שיעמוד לימינה חוץ מסמכותו של המלך שהושפע בדיוק באותה שניה מסיפורי צדיקים של גיחזי
יעקב בורלשטיין כתב:ח י. לך אמור לו חיה תחיה והראני ה' כי מות ימות. פסוק זה אומר דרשני מדוע אומר אלישע לחזאל לשקר לאדונו אודות השאלה האם יחיה.
רש"י פירש 'חיה תחיה כלפי חזאל', כלומר אין כאן אמירה לבן הדד כלל, אך באמת ודאי שאין זה אלא דרש שהרי הכתוב אומר 'לך אמור'. רד"ק והמלבי"ם מסבירים שחיה תחיה הכוונה שלא ימות מן המחלה, וגם זה פלא שהרי בוודאי 'חיה תחיה' הכוונה היא שיחיה ובפרט שלא החלים ממחלתו אף שלא מת ממנה.
המצודות מפרש באופן אחר שאמר לו זאת לנחמו, ואם כן הוא בדרך שאומרים לחולים ומנחמים אותם אף שאין להם תקווה. אך גם זה דבר מפליא שהרי יש בדבר משום חילול ה' שאומר לו דבר שעומד להתגלות כשקר.

קיים כאן משחק בין הקרי לכתיב (ועיין בהקדמת הרד"ק לנביאים ראשונים), בין מה שאומר אלישע לחזאל, לבין מה שאלישע אומר לחזאל לומר למלכו.
הרד''ק כבר עומד על זה במקום. אבל לא הבנתי כיצד זה מועיל לרעיון של השקר.


לגבי ערים מוקפות חומה. כפשוט בחז''ל כזה פלפול הוא לחם חוק. ואני מבין בהחלט את הקושי שאתה מעלה בענין שלכאורה זה מיותר. אך זה זוקק דיון מיוחד ביחס לדברי חז''ל שחורג בהרבה מהדיון כאן, ובשביל לפרוש כאן את דעתי אצטרך להשקיע, בעז''ה בל''נ בעתיד.

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ז ב. ויען השליש אשר למלך נשען על ידו. באמת גם המלך לא האמין כל כך בדברי הנביא כמבואר להלן שהיה ברור לו כי חיל ארם ברחו בדרך רמייה בכדי לחזור ולהכותו, ונראה שלא לחינם מדגישה כתוב כי מדובר בשליש שהמלך נשען על ידו, אלא לומר שבדברים אלו ביטא השליש כביכול את כוונת אדונו.

שם. אשר למלך נשען על ידו. כמדומה שבא הכתוב להדגיש את עוצם השייכות והחיבור בין השליש למלך, ובכך להבהיר שחטאו של השליש הוא בעצם חטא של המלך במידת רבה. גם להלן בתיאור החטא בפעם השניה חוזר הכתוב ומדגיש עובדה זו.

ז ב. ויען השליש כו' ויאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה. מפליא הדבר שכאשר המלך נזעק למראה האשה שרוצה לאכול את בן חבירתה הוא מזדעק ואומר שהיום יוסר ראשו של אלישע, כביכול בידיו של אלישע לפתור את בעיית הרעב, ואילו כאשר הם מגיעים לפני אלישע, שלישו של המלך פשוט לא מאמין בפתרון אותו אלישע נותן לפניו. (וכמו שכתבנו, שלכאורה זה כולל גם את המלך במידת מה).

השליש מתבטל למלך (השווה לדברי נעמן בהשתחוויתי בית רמון), אבל לומר שהמלך מתבטל לשליש?!

היכן מצאת בדברי שהמלך מתבטל לשליש. השליש אומר בקול את מה שהמלך חושב בשקט.
זה שכיח עד היום אגב, כשפוליטיקאים שולחים את נעריהם לומר בקול את מה שאי אפשר להם לומר בעצמם.


החידוש הוא גדול, ולו בגלל שאין בדברי הנביא מאומה על כך שהשליש בעצם מדובב את אדונו. כדי לומר כן, אי אפשר להוכיח מדברי הפוליטיקאים היום.
לגבי חמסה של האשה, ברור שהיא נחמסה, ומצבה לא היה טוב לולא הסיפור של גיחזי וכו' (ושוב, אם זה לא היה בדיוק ככה, "לא היה סיפור"...).

יעקב בורלשטיין
הודעות: 436
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' מאי 24, 2020 8:36 pm

בעיני, כאשר השליש מדבר בפני המלך והמלך שותק, הרי שמדובר בסוג של הסכמה.

לגבי האשה, זה בדיוק מה שרציתי להצביע, שהיה שם פשע מאורגן עם רחיצת ידיים של גורמי השלטון

צביב
הודעות: 1677
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » ב' מאי 25, 2020 12:41 am

יעקב בורלשטיין כתב:
ח יח. וילך בדרך מלכי ישראל. יש לציין מה שמוזכר בדברי הימים שהמית את כל אחיו לבל יערערו אחריו. ולא מצינו כזאת בשאר מלכים (למעט המלכים שקמו על חורבן בית המלוכה הקודם). ובאחזיה בנו לא מצאנו שהיה צריך להשמיד את אחיו מכיוון שכל בניו של יהורם מתו כמבואר בדברי הימים.

כך נהג המלך הראשון שמלך על ישראל ( שופטים ח ה)


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים