יעקב בורלשטיין כתב:שם. ואל תדבר עימנו יהודית. כינו השפה על שם יהודה. ולכאורה הלא דיברו אותה השפה כמו בישראל, ואם כן מדוע נקראה השפה 'יהודית'. (ומשל מזמננו שגם בארצות הברית מדברים אנגלית ומכל מקום אינה נקראת 'אמריקאית'). ואפשר שהיה זה כעין ניב שונה מעט ולפיכך נקרא יהודית, ואם כן הדבר מחזק עוד יותר את מה שאמרו חז"ל כי רבשקה ישראל מומר היה.
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:יח יט. כה אמר המלך הגדול מלך אשור. מלך אשור הוא המלך היחיד בשר ודם שנקרא 'מלך גדול'. מלבדו נקרא כך רק הקב"ה. 'מלך גדול על כל אלוהים' 'כי מלך גדול אני' 'מלך גדול על כל הארץ. וזאת כפי שעמדנו לעיל (טו יט) שמלך אשור היה שונה מכל המלכים עד אז, והוא זה שהתחיל מלכות כוללת בכל העמים, ולאחר מכן עברה מלכות זו לבבל מדי פרס יון עד רומי. ומאז ואילך תמיד היה את כל המלכים הרגילים, ומלך גדול.
ולא לחינם הוא נקרא בכינוי הדומה לכינויו של מקום כיוון, שבדומה לו כביכול הוא מושל בכל העולם וכל מלכי עולם נתונים למרותו. ועיין להלן, שרבשקה מתפאר בכך שכל האלוהים בעולם לא יכולים לעמוד כנגד מלך אשור. (וטעה וחשב שאף אלוקי ישראל כן, ועל זה קרעו את בגדיהם).
לא הכתוב קוראו 'המלך הגדול', כי אם נציגו, ועל כן ניתן לפלפל בדוחק.
יעקב בורלשטיין כתב:לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:יח יט. כה אמר המלך הגדול מלך אשור. מלך אשור הוא המלך היחיד בשר ודם שנקרא 'מלך גדול'. מלבדו נקרא כך רק הקב"ה. 'מלך גדול על כל אלוהים' 'כי מלך גדול אני' 'מלך גדול על כל הארץ. וזאת כפי שעמדנו לעיל (טו יט) שמלך אשור היה שונה מכל המלכים עד אז, והוא זה שהתחיל מלכות כוללת בכל העמים, ולאחר מכן עברה מלכות זו לבבל מדי פרס יון עד רומי. ומאז ואילך תמיד היה את כל המלכים הרגילים, ומלך גדול.
ולא לחינם הוא נקרא בכינוי הדומה לכינויו של מקום כיוון, שבדומה לו כביכול הוא מושל בכל העולם וכל מלכי עולם נתונים למרותו. ועיין להלן, שרבשקה מתפאר בכך שכל האלוהים בעולם לא יכולים לעמוד כנגד מלך אשור. (וטעה וחשב שאף אלוקי ישראל כן, ועל זה קרעו את בגדיהם).
לא הכתוב קוראו 'המלך הגדול', כי אם נציגו, ועל כן ניתן לפלפל בדוחק.
אם היינו ממציאים שמלך אשור הגלה אוכלוסיות, שהוא המציא את המושג אימפריה, שצבאו היה עצום בכל קנה מידה מוכר, ואת כל זה היינו מוציאים מהעובדה שקראו לו 'מלך גדול', היה זה אכן עייל פילא בקופא דמחטא.
אך העובדות הינן ברורות, והתואר 'המלך הגדול' משתלב איתן בטבעיות.
לייטנר כתב:
אגב, ראה תהילים קלה י.
יעקב בורלשטיין כתב:יש לציין בהקשר זה, שבאופן טבעי קשה מאוד לתפוס שלטון על עמים רבים, וזאת מכיוון שלכל עם יש את האופי שלו, והמיקום והטבע השורר בו והיחודי לו, המנהגים החוקים וכו'. ומה רבו המכשולים ביד מי שרוצה להחזיק במלכות כה עצומה, ובעידן שבו לוקחים שבועות ארוכים להעברת מידע. וכמדומני שרבשקה מתכוון לציין בנקודה זו, שאכן מלך אשור גילה כביכול איך מנצחים את האלוהים המקומיים = הכוחות המקומיים הטבעיים, השולטים בכל מקום ומקום, והצליח למצוא דרך להחיל שלטון כולל על כל העמים.
ומה שמתבטא באמירה זו היא העובדה כי החל מימיו של מלך אשור בטלה האפשרות לשבטים ולעמים לחיות לעצמם מבלי להיות חלק בלתי נפרד מכל האנושות הכללית. ואכן מימיו ואילך אנו מוצאים תדיר מלכות שולטת בכיפה (באיזור המזרח התיכון) עד נפילתה של רומי.
נוטר הכרמים כתב:(אגב, יש למחבר הקפדה שלא להביא שום ציטוט מחז"ל?).
יעקב בורלשטיין כתב:יט לה. וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים. והוא סתירה. ואפשר שישכימו מתיחס ליושבי ירושלים ואפשר כדברי רלב"ג שכולם היינו רובם.
יעקב בורלשטיין כתב:וכמדומה שהדברים עולים בקנה אחד עם העובדה שאשור שינתה את ההיסטוריה של עם ישראל בכך שהוא הפך להיות כקנה הנתון לסערות של המלכויות הגדולות, ומשכך רבים היו האנשים שסברו כדבר סנחריב ביד רבשקה שכפי שאלוהי כל הארצות נסוגו אחור ונפלו מפני המלכויות העצומות של נהר הפרת והחידקל (בבל ואשור), כך גם הוי-ה חלילה ככל אלוהי הארצות ההמה, ומשכך אין שום טעם להמשיך לעבוד להוי-ה כאלוקי ישראל, וכביכול בעידנו של אשור בטלה אלוקות הוי-ה על ישראל והם נזרקו לחלל העולם ולמקריו, (וכפי שאפשר היה להוכיח מגלות עשרת השבטים, ומאוחר יותר מגלות יהודה וחורבן בית המקדש),
ואילו הצד השני היה חייב להקצין במחשבתו ולהבין כי הוי-ה שונה לחלוטין מכל האלוהים, ובעצם הוא היחיד שעדיין נחשב לאלוהים ולעומתו כל האלוהים האחרים אינם נחשבים כלל. וממילא הוביל הדבר שהמלכים הצדיקים לא יכלו עוד לסבול את הבמות ולהאריך אף לגילויי עבודה זרה, אלא הם יצאו והשמידום במלוא התוקף.
חרסון כתב:יעקב בורלשטיין כתב:וכמדומה שהדברים עולים בקנה אחד עם העובדה שאשור שינתה את ההיסטוריה של עם ישראל בכך שהוא הפך להיות כקנה הנתון לסערות של המלכויות הגדולות, ומשכך רבים היו האנשים שסברו כדבר סנחריב ביד רבשקה שכפי שאלוהי כל הארצות נסוגו אחור ונפלו מפני המלכויות העצומות של נהר הפרת והחידקל (בבל ואשור), כך גם הוי-ה חלילה ככל אלוהי הארצות ההמה, ומשכך אין שום טעם להמשיך לעבוד להוי-ה כאלוקי ישראל, וכביכול בעידנו של אשור בטלה אלוקות הוי-ה על ישראל והם נזרקו לחלל העולם ולמקריו, (וכפי שאפשר היה להוכיח מגלות עשרת השבטים, ומאוחר יותר מגלות יהודה וחורבן בית המקדש),
ואילו הצד השני היה חייב להקצין במחשבתו ולהבין כי הוי-ה שונה לחלוטין מכל האלוהים, ובעצם הוא היחיד שעדיין נחשב לאלוהים ולעומתו כל האלוהים האחרים אינם נחשבים כלל. וממילא הוביל הדבר שהמלכים הצדיקים לא יכלו עוד לסבול את הבמות ולהאריך אף לגילויי עבודה זרה, אלא הם יצאו והשמידום במלוא התוקף.
מקורי ויפה מאד. אך מקורו?
חרסון כתב:בעיקר לשינויים האמוניים-השקפתיים - בשני הצדדים.
חרסון כתב:יפה מאד.
אודה ולא אבוש כי לו הי' נמצא תמך בדברי רז"ל לרעיון ה'הכרעה' האמונית בימי חזקיהו (ולא רק 'מה שלמד', 'אפשר ללמוד'*),
הייתי שלו יותר באמצי את הרעיון אל חיק מחשבתי...
תָּנָא. מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מוֹשְׁחִין, מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מוֹשְׁחִין. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי? מִפְּנֵי מַחֲלֹקֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב.יעקב בורלשטיין כתב:כאשר אחיה המליך את ירבעם לא מסופר שהוא משח אותו בשמן.
ויש להבין מהו ההבדל בין ירבעם לבין יהוא.
יעקב בורלשטיין כתב:ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים. יש בלשון הכתוב רמז שירבעם יוצא מירושלים, וכחלק מיציאה זו הוא מקבל את הנבואה שמחזקת את יציאתו והופכתו למלך נפרד ממלכות ירושלים.
יש מן המפרשים (רלב"ג ומלבי"ם) שכתבו שנבואת קריעת הממלכה היתה קודם הרמת היד של ירבעם במלך, אך לא כן משמע מדברי רבי חנינא בר פפא. ואף מדברי רבי יוחנן משמע איפכא, דאמר רבי יוחנן: מפני מה זכה ירבעם למלכות? מפני שהוכיח את שלמה.'וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלָיִם'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: שֶׁיָּצָא מִפִּתְקָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.
ביקורת תהיה כתב:תָּנָא. מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מוֹשְׁחִין, מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מוֹשְׁחִין. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי? מִפְּנֵי מַחֲלֹקֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב.יעקב בורלשטיין כתב:כאשר אחיה המליך את ירבעם לא מסופר שהוא משח אותו בשמן.
ויש להבין מהו ההבדל בין ירבעם לבין יהוא.
אָמַר מַר: מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מוֹשְׁחִין, וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשְׁחִין. מְנָלָן? דִּכְתִיב 'קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא' - זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה, וְאֵין אַחֵר טָעוּן מְשִׁיחָה.
אָמַר מַר: מִפְּנֵי מַחֲלֹקֶת יוֹרָם. וּמִשּׁוּם מַחֲלֹקֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב נִמְעֹל בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה?! כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא בַּאֲפַרְסְמָא דַכְיָא, הָכָא נַמֵּי בַּאֲפַרְסְמָא דַכְיָא. (פ"ג דהוריות ופ"ק דכריתות)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 96 אורחים