מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מלכים. הערות וציונים על סדר הנביא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ד' מאי 27, 2020 10:59 pm

ט כז - מתאר בריחה עד מגידו. על כן סביר שהמקומות המוזכרים שם הם שמות מקומות, ולא תיאור גאוגרפי של בית המלך.

י ז - ייתכן שמדובר דווקא בהירגה כנ"ל בכמות גדולה של אנשים.

לגבי 'בניה' של עתליה, סביר בעיני שאין הכוונה לבנים ממש (ויש עוד דוגמאות לכך בתנ"ך), וא"ש.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ש' מאי 30, 2020 10:56 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ועיין בדברי הימים שם מודגש 'וישא לו יהוידע נשים שתים', למרות שאין זה חלק מדברי ימי מלכי יהודה, וזאת מפני שיהוידע הוא חלק מן המלוכה, ובפרט שמעשה זה של נשיאת שתי נשים הוא מסממני מלוכה (כאשר אין הדבר נעשה מכורח כמו עקרות האשה הראשונה). (ועיין מלבי"ם שם, ודבריו דחוקים, וצ"ע).

ניתן לומר מההקשר שיהוידע השיא ליואש שתי נשים...

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 31, 2020 1:25 am

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ועיין בדברי הימים שם מודגש 'וישא לו יהוידע נשים שתים', למרות שאין זה חלק מדברי ימי מלכי יהודה, וזאת מפני שיהוידע הוא חלק מן המלוכה, ובפרט שמעשה זה של נשיאת שתי נשים הוא מסממני מלוכה (כאשר אין הדבר נעשה מכורח כמו עקרות האשה הראשונה). (ועיין מלבי"ם שם, ודבריו דחוקים, וצ"ע).

ניתן לומר מההקשר שיהוידע השיא ליואש שתי נשים...

ראה השגת הראב"ד להלכות איסורי ביאה פי"ז הלכה יג, ובנו"כ הרמב"ם שם וכו'.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' יוני 23, 2020 8:28 pm

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ועיין בדברי הימים שם מודגש 'וישא לו יהוידע נשים שתים', למרות שאין זה חלק מדברי ימי מלכי יהודה, וזאת מפני שיהוידע הוא חלק מן המלוכה, ובפרט שמעשה זה של נשיאת שתי נשים הוא מסממני מלוכה (כאשר אין הדבר נעשה מכורח כמו עקרות האשה הראשונה). (ועיין מלבי"ם שם, ודבריו דחוקים, וצ"ע).

ניתן לומר מההקשר שיהוידע השיא ליואש שתי נשים...

חוזר כעת לנושא
זה רעיון מעניין, אשמח לראות דוגמאות לבנין זה שמשמש כפועל יוצא לאחרים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' יוני 23, 2020 8:34 pm

יב ג. ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו ככל אשר הורהו יהוידע הכהן. הטפיל הכתוב את עשייתו של יהואש להוראות יהוידע, והדבר פשוט שכיוון שיהואש מלך בגיל שבע בוודאי שמי שעיצב את מלכותו היה יהוידע הכהן. ובפרט שכאשר מת יהוידע חטא יהואש כמבואר בדברי הימים, ודאי שעשייתו של יהואש טפילה ליהוידע.

שם. ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו. לכאורה פשטות הכתוב היא שעשה כל חייו את הישר בעיני ה', אלא שהדבר מוקשה מהמבואר בדברי הימים שיהואש חטא לאחר מות יהואש. ואכן בדברי הימים לשון הכתוב היא 'ויעש יואש הישר בעיני ה' כל ימי יהוידע הכהן', ובשונה מהכתוב כאן שבו המילה 'ימיו' מוסבת על יהואש. ואפשר לדחוק שדיבר הכתוב לשון קצר והשמיט כביכול כמה מילים ושיעורו 'ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו של יהוידע הכהן ככל אשר הורהו יהוידע הכהן'. וכך נראה שנקטו המפרשים כאן, והוא דוחק, וגם פיסוק הטעמים מקשה להבין כך בדברי הכתוב. (האתנחתא נתונה במילה 'ימיו').

יב ה. ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים. כל הפרשיה עוסקת בעניני הקדשות הבית ובדקו, ובכדי לעמוד עליה ראיתי לערוך הקדמה קצרה אודות האחראים על בית המקדש.
בספר ויקרא העומד מצד ההקדש הוא כהן, וכך גם כל האמרכלים והגזברים הם כהנים כמבואר ברמב"ם (כה"מ ד, יז ואילך). אך בבית ראשון אף שהגזברים הם מבני לוי (כמבואר בדה"י), הרי שהעומד עליהם הוא דוד שהוא סידרם והעמידם. והמלכים הם אלו שאספו הממון בעבור המקדש על ידי מלחמותיהם ומיסיהם, ובכך היו אחראים עליו. שלמה המלך אף הקריב מממון המלוכה את קרבנות הרגלים כמבואר בדה"י (ונרמז במלכים).
בנוסף לכך מבואר בנביא שגם מלכים צדיקים לקחו מאוצרות בית ה' עבור צרכים מדיניים כמו חזקיהו המלך שלקח אוצרות בית ה' וקצץ דלתות היכל בכדי ליתנם למלך אשור. כך גם אסא לקח את אוצרות הזהב והכסף שבבית ה' ושלחם למלך ארם. וכמדומה שלא היה זה רק מתוך דין פיקוח נפש, אלא שכיוון שמלכות בית דוד היא זו שבנתה את בית המקדש הרי שהיא גם אחראית על קדשי הבית ולפיכך יש לה היכולת לקחת את הקדשים וליתנם לאויבים כאשר הדבר יועיל לקיומו של המקדש.
ואם נסכם, הרי שבזמן בית ראשון האחריות על הבית וההקדשות היו מוטלים על המלך, ובשונה מהמשכן ומבית שני שבו לא היה מלך וגם כאשר הומלך מלך היה זה בדרך כלל הכהן הגדול עצמו.
ולעיל ציינו לכך שעובדה זו היא חלק מקיום הנבואה של איש האלוקים לעלי 'והקימותי לי כהן נאמן כו' והתהלך לפני משיחי כל הימים', שהכהונה הופכת להיות כפופה למשיח החדש – הוא המלך.

והנה כאן נפל דבר שמלכות בית דוד כמעט ונעלמה, ומי שהרימה ובנאה מחדש הוא הכהן הגדול, ובכך נעוץ הרקע לכל הפרשה כאשר נוצר בלבול ותהייה מי אמור להיות אחראי לקבל את הקדשים ולתקן את בדקי הבית.

יב ו. יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו. מבואר שעד עתה לא היה הכסף מגיע לידיהם של הכהנים, ואם כן יש להבין מה היה עד עתה המצב. ולא מסתבר שעד עתה היה המנהג כמו שפעל יהואש בשנת עשרים ושלוש למלכותו, שהרי שם מבואר שיהוידע יצר ארון מיוחד ונקב חור בדלתו, ומשמע מהסיפור הארוך שמדובר בשיטה חדשה שלא נהגה קודם לכן.
ולכאורה אם כן, ועל פי מה שהקדמנו לעיל, עד עתה היו הקדשים מגיעים לידיו של המלך שהוא היה אחראי על שני הדברים, גם על הקדשים וגם על כך שהבית יעמוד על מתכונתו ותפארתו. וכעת המלך מעביר את הסמכות והאחריות הזו לידי הכהנים, כאשר הם מקבלים את הרשות לחיות מכספי ההקדשות ובתמורה לכך הם האחראיים לקיומו ולקרבנותיו של המקדש. שיטה זו דומה מעט למה שעד עתה היה מנהג המלך שהוא מקבל את שלל המלחמות והמיסים והוא זה שגם אחראי על המקדש, וכעת אחריות זו עוברת לידי הכהנים.

שם. שם. על פי מה שנתבאר כאן שהאחריות על המקדש עברה לידי הכהנים. יש לציין לדברי חז"ל אודות דוד, שבעוון שעל ידו מתו כל כהני נוב, נתחייב זרעו של דוד כליה, וכיוון שאביתר פלט, גם לדוד יואש פלט מן ההריגה. ויש להוסיף על דבריהם שבהריגת כהני נוב היה משום קיום הנבואה על מעבר החשיבות מהכהונה למלוכה, וכיוון שהיה פגם בכך שהדבר נעשה בגרמתו של דוד, נענש על כך שבשעה שזרעו מת עברה החשיבות במידת מה חזרה לכהונה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' יוני 23, 2020 8:35 pm

יב ז. ויהי בשנת עשרים ושלש שנה למלך יהואש לא חיזקו הכהנים את בדק הבית. מבואר שהסדר זה לא היה מספיק, ואף שלא נתפרש מדוע לא חיזקו הכהנים, סוף דבר אחריותם של הכהנים על בדקי בית המקדש לא באה למימושה.
ובמידת מה כשלון זה הוא מעין מה שאירע עם עלי ובניו שבני עלי דאגו רק לבשר העולה בגורלם ולא דאגו לכבוד המשכן.

יב י. ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקוב חור בדלתו. ובדברי הימים מבואר שהיה זה במצוות המלך. אלא שיש להבין מדוע לא החזיר יהואש את המצב לקדמותו, ומדוע היה צורך בארון המיוחד.
ואעלה בזה השערה, שהרי עם מותו של יהוידע חזר יהואש וחטא וכמבואר בדברי הימים, ושם מבואר שהיו אלו שרי יהודה שניצלו את מותו של הכהן הגדול, ואם כן עולה מתיאור הדברים שהכרתת הבעל לא היתה מלאה ועדיין מעמד שרי המלוכה נטה אחר עבודת האשרים והעצבים, ומשכך מתאים להבין שהעם לא סמך על המלך כל כך, שהרי בסופו של דבר המלך הוא מזרע בית אחאב והוא מוקף בשרים הנוטים לעבודת הבעלים, וכיוון שמי שהעמיד מחדש את המלוכה היה הכהן הגדול, שוב סמך העם על הכהן יותר מאשר על המלך, ולכן יואש מסר מלכתחילה את בדק הבית לכהן הגדול כיוון שהעם רצה לתת לו את הקדשותיו בכדי שלא ילכו חלילה לעבודת הבעל וכדומה, (זאת בנוסף לכך שיתכן כי יואש באותה שעה היה קטן עדיין), וגם כעת כאשר לא חוזק בדק הבית מכל מקום לא יכל יואש לקחת חזרה את האחריות על בית המקדש ונזקק לשותפות בינו לבין הכהן בכדי לקבל את אמונתו של העם. (שותפות זו מבוארת גם להלן שהכהן הגדול היה מונה את הכסף ביחד עם סופר המלך).

שם. ויקוב חור בדלתו. לכאורה, מעשה כזה נעשה כאשר אין אמון בין אנשים, ולכן נזקקים לפתח שמכניס ואינו מוציא במקום למנות אחראי על בית האוצר שהוא יוכל לנעלו ולפתחו.

ז יא. ויעל סופר המלך והכהן הגדול. כמו שעמדנו לעיל האחריות הפכה למשותפת לכהן הגדול ולמלך.

כלל הפרשיה היא החזרת הסדרים בבית המקדש לאחר שבימיה של עתליה חדל מלפעול כתקנו. (ועיין בדברי הימים ב כג, יח, שם משמע שבימיה של עתליה בטלה העבודה התמידית בבית המקדש).

יג ב. ויעש הרע בעיני ה'. על יהוא לא אמר הכתוב לשון זו של עשיית הרע בעיני ה', למרות שהכתוב נוקט את אותו החטא והוא ההליכה אחר חטאות ירבעם. ולכאורה הסיבה לכך היא שעיקר מעשהו של יהוא היה לטובה בהשמדת עבודת הבעל מישראל ולפיכך כיסה עליו הכתוב ואף שאמר כי לא הלך אחר ה' בכל לבבו לא נקט הלשון 'ויעש הרע'.

יג ג. ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד חזאל מלך ארם. זו הפעם הראשונה שעם ישראל נענשים במפורש בעקבות חטאי העגלים, וביהוא הכתוב רמז לכך שהקב"ה הענישם ביד בני ארם על כך שהלכו אחר חטאי ירבעם.
ומכל מקום צריך עיון מפני מה לא נענשו ישראל על הליכתם אחר העגלים עד לשושלת יהוא, ומדוע דווקא ממנו ואילך גבה ה' את חובם.

יג ד. וישמע אליו ה' כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אותם מלך ארם. ובלי זה לא היה מושיעם למרות תפילתו של יהואחז כמו שכתבו המפרשים, ולכאורה הטעם שלא היתה ראויה תפילה זו להתקבל היא מהמבואר להלן של אסרו מחטאות בית ירבעם, ולא דרשו בנביאי ה' לדעת כיצד לתקן מעשיהם, אך בכל זאת קיבל תפילתם בגלל לחץ ישראל. שו"ר שפירש כן המלבי"ם.

יג יד. ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו יואש מלך ישראל וגו'. והוא פלאי שלא מצאנו את אלישע פועל דבר עם מלכי ישראל במשך לפחות ארבעים וחמש שנה מאז המלכתו של יהוא ואילך. קושי זה מתחזק בכך שמהסיפור משמע שאכן היה קשר קרוב בין המלך לנביא כאשר המלך יורד לבקרו בחליו ובוכה על פניו וקורא לו בלשון חביבות 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו', ואם כן מדוע שתק המקרא מלספר כל המעשים שנעשו על ידי אלישע באותם הימים.

יג יז-יח. ויאמר פתח החלון קדמה ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור כו' ויאמר למלך ישראל הך ארצה. מבואר שהיו שני מעמדי ירייה. הראשון היה יריית חץ בודד מחוץ לבית דרך החלון, ובשני נדרש מלך ישראל לירות חיצים רבים לעבר הרצפה. ויש לידע מדוע ההבדל הזה ביניהם.

יג יט. ויקצוף עליו איש האלוקים ויאמר להכות חמש או שש פעמים וגו'. לכאורה הדבר פלא מנין למלך לידע שהמספר שצריך להכות הוא דווקא חמש או שש ולא שלש. ואפשר שכוונת אלישע היתה שהמלך יכה בחצים עד שאלישע יאמר לו להפסיק כיוון שלא הגביל אותו. ואכן כאשר היה מגיע לחמש או שש היה הנביא עוצר אותו כאשר היה רואה שיריית החצים מספיקה לנצחון.

שם. להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה. הדבר צריך ביאור כיצד טעות שכזו שנראית מאוד קלה, ואין בה עוון של שום עבירה חמורה, תשפיע על השאלה האם ישראל ינצחו את ארם אם לאו.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יוני 23, 2020 9:42 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ועיין בדברי הימים שם מודגש 'וישא לו יהוידע נשים שתים', למרות שאין זה חלק מדברי ימי מלכי יהודה, וזאת מפני שיהוידע הוא חלק מן המלוכה, ובפרט שמעשה זה של נשיאת שתי נשים הוא מסממני מלוכה (כאשר אין הדבר נעשה מכורח כמו עקרות האשה הראשונה). (ועיין מלבי"ם שם, ודבריו דחוקים, וצ"ע).

ניתן לומר מההקשר שיהוידע השיא ליואש שתי נשים...

חוזר כעת לנושא
זה רעיון מעניין, אשמח לראות דוגמאות לבנין זה שמשמש כפועל יוצא לאחרים.


ראה עזרא ט יב

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' יוני 24, 2020 2:50 am

יעקב בורלשטיין כתב: . . מדוע שתק המקרא מלספר כל המעשים שנעשו על ידי אלישע באותם הימים . .
הכי ארז"ל במגילה יד, א: "נבואה שהוצרכה לדורות - נכתבה; ושלא הוצרכה - לא נכתבה" (ולהעיר מ'חבל נחלתו' חי"ח סי' כז אות ג).

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יוני 24, 2020 9:36 am

לבי במערב כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: . . מדוע שתק המקרא מלספר כל המעשים שנעשו על ידי אלישע באותם הימים . .
הכי ארז"ל במגילה יד, א: "נבואה שהוצרכה לדורות - נכתבה; ושלא הוצרכה - לא נכתבה" (ולהעיר מ'חבל נחלתו' חי"ח סי' כז אות ג).

אז ננסח את השאלה בצורה אחרת, האם יש סיבה לכך שכל המעשים שנצרכו לדורות היו בדיוק בשנים הספורות שקדמו למהפכת יהוא ועם סיום חיי אלישע, ואילו כל שושלת יהוא לא היה שום דבר שנצרך לדורות. או שמא הדבר מקרי לחלוטין שלא אירע באותה תקופה שום דבר בעל משמעות. (לא היו אז אלמנות שצריכות עזרה? מעינות שצריך לתקן? מלחמות שדורשות ישועה?)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' יוני 28, 2020 2:57 am

בהודעה זו השלמה לדלעיל

שם. לא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב וגו'. וכן לשון הכתוב להלן 'לא סר מעל חטאות ירבעם'. ויש לציין כאן את ההבדל בין לשון הכתוב במלכי ישראל על עבודתם את עגלי הזהב. בנדב, בעשא, זמרי ועמרי, הכתוב מציין שהם הלכו אחרי העגלים, ואילו משושלת יהוא ואילך הכתוב מציין שהם 'לא סרו' מחטאות ירבעם. כאומר, שאכן בתחילה היתה התביעה שלא ללכת אחר העגלים, אבל אחרי שישראל הדרדרו לעבודת הבעלים ויהוא בא והסיר אותה וזו כבר היתה צדקות גדולה, הרי שמכאן ואילך בוודאי התביעה אינה על כך שהמלכים הולכים אחרי העגלים, אלא רק על זה שהם לא עוזבים אותה, כי הדבר הטבעי הוא להמשיך לעבוד את העגלים. (אציין שביהואחז בן יהוא הכתוב נוקט את שתי הלשונות כאחת 'וילך אחר חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא סר ממנה').

יב כא. ויקומו עבדיו ויקשרו קשר ויכו את יואש. יואש ואמציה שניהם נהרגו על ידי קושרים. וכמדומה שהדבר נבע מהעובדה שאחזיה נהרג על ידי יהוא כצאצא של אחאב, ובזה הופר הכלל שנטבע על ידי דוד שאין לפגוע במשיח ה', ולאחר מכן נהרגה גם עתליה שמלכה ביהודה במשך שש שנים, וממילא נוצר מצב שהעם שופט את מלכו וכדרך שהיה בישראל, ובזה נוצר פתח לכך שכאשר היתה התמרמרות נגדם היא התבטאה בהריגתם.
עוד יש לומר בזה שכיוון שנגזרה גזירה על זרע בית אחאב, אף שההשגחה נתנה זרע לדוד בכדי שלא תתבטל מלכותו, מכל מקום לא פלטו מן הגזירה למות מיתת עצמם, ולכך עד דור רביעי (כאמור בתורה 'על שלשים ועל רבעים) לבית אחאב נהרגו בידי אחרים.
נערך לאחרונה על ידי יעקב בורלשטיין ב ב' יוני 29, 2020 6:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' יוני 28, 2020 2:58 am

יג כד. וימת חזאל מלך ארם וימלוך בן הדד בנו תחתיו. כמדומני שזהו מקום כמעט יחיד שבו הנביא עוסק במיתתו של מלך עכו"ם והמלכת מלך אחר והדבר אומר דרשני, ומצטרף לעצם עובדת המלכתו של חזאל על ידי נביא ישראל שאין לה אח וריע.
המקומות האחרים שנתפרש בהם ירושת מלוכה של עכו"ם הם מקומות שנצרך להם הכתוב, לגבי מלכי אדום בא הכתוב לספר את המלכים שעמדו לאדום לפני מלוך מלך לבני ישראל, לגבי נחש מלך בני עמון בא הכתוב לספר את שליחות התנחומים של דוד, לגבי סנחריב מלך אשור בא הכתוב לספר שבניו מרדו בו.

יג כה. שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל. מבואר בכתוב שלשיעור של שלש הכאות בלבד היתה משמעות שהדבר הספיק להשיב את ממלכת ישראל על מתכונתה, אך מבלי להכריע את ארם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' יוני 28, 2020 2:58 am

יד ג. ויעש הישר בעיני ה'. הדבר מפליא מדוע הנביא מתאר את אמציה כמי שעשה את דבר ה' בזמן שאמציה חטא בעבודה זרה לאלהי שעיר כמבואר בדברי הימים. שם מבואר גם כן שכל נפילתו של אמציה בפני יואש מלך ישראל היתה כעונש על חטאו, מה שהכתוב כאן לא מפרש כלל.

שם. ככל אשר עשה יואש אביו עשה. יואש אביו מובא כדוגמא לאדם שבאופן כללי עשה הישר בעיני ה', אף שלאחר מות יהוידע עזבו את בית ה' והשתחוו לעצבים. וכמדומה הדבר מלמד שיואש אמנם אפשר את העבודה זרה בירושלים אך אין הקולר תלוי כל כך בצווארו, ומלכותו היתה רעועה כל הימים ובסופו של דבר אכן מרדו בו, ולכן הכתוב נותן לו את התואר 'ויעש הישר בעיני ה' ולא מדגיש את העובדה כי לאחר מות יהוידע בא לידו חטא.
ואם כן יש לומר שגם אצל אמציה שעבד את אלוהי שעיר, לא היה זה מתוך ביטול המקדש ועוון שיטתי, אלא נפל בחטא באופן חד פעמי, ולפיכך עדיין הוא מוגדר כ'ויעש הישר בעיני ה'.
(ואף שלנו קשה להבין כיצד יתכן שאדם שעבד ע"ז ולו פעם אחת יוגדר כך, הרי שיש לנו ללמוד מעוונות הרגילים אצלנו, שגם אם אדם נכשל ומדבר מידי פעם לשון הרע, מכל מקום ההסתכלות עליו היא עדיין כאדם שומר תורה ומצוות, ולכאורה כך גם היה הדבר ביחס לעבודה זרה בזמן שהיצר לו היה בכל תקפו).

יד ה. ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו. מבואר שהיה זה מרד על ידי שרים חשובים שלקח לאמציה זמן עד שיכל להענישם.

שם. המכים את המלך אביו. הכתוב הדגיש את 'המלך' כאשר אביו מתלווה אליו כתואר. כי עיקרה של ההריגה היתה על העבירה כנגד דיני המלוכה ולא על עצם הרצח.

יד ו. ואת בני המכים לא המית ככתוב בתורת משה כו' לא יומתו אבות על בנים וגו'. משמע שאין לו למלך להרוג את בני החוטאים לו. ולכאורה בדוד מצינו שביקש להרוג את נבל ואת זרעו ומשמע שמותר למלך להרוג את בני המורדים בו (ומה שאביגיל מנעה אותו מכך לכאורה זה בגלל שעדיין לא הוכרה מלכותו וכמו שפירשו חז"ל 'עדיין לא יצא טבעך בעולם'). כך גם מצינו בדברי מפיבושת לדוד שאמר 'כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדוני המלך', ומשמע מדבריו שמן הדין יכל דוד להרוג את כל זרע בית שאול.
ובחידושי ר' חיים פלטיאל (במדבר כז), חילק בין ההורג מלך עצמו לבין מורד במלכות שאפשר להרוג בניו בכדי שלא יהיה המלך נפחד, עיי"ש.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' יוני 28, 2020 2:58 am

יד ח. אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש כו' לכה נתראה פנים. הדבר מתמיה שהכתוב לא מזכיר את כל הענין המסופר בדברי הימים, שאמציה חטא בעבודה זרה לאלהי שעיר, וכן לא הזכיר שהמלחמה נבעה מכך שאמציה שלח את הגיבורים מישראל לבתיהם.

שם. אז שלח וגו'. המילה 'אז' מרמזת על הקשר שבין המלחמה באדום לבין המלחמה בישראל, וכמבואר בדברי הימים.

שם. לכה נתראה פנים. ביטוי זה כלשון למאבק אנו מוצאים אצל יעקב שנלחם עם המלאך 'כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותנצל נפשי'. (ובגדעון השתמש באותו הלשון אך שם הכוונה היא לעצם ראיית מלאך ה' שעשויה להמית מעצם הראיה). ואפשר שכוונת הלשון המיוחדת הזו היא למלחמה שנעשית בצורה סמלית כדוגמת דוד וגלית.

יד ח-יא. אז שלח אמציה כו' החוח אשר בלבנון כו' הכה הכית את אדום ונשאך ליבך כו' ולא שמע אמציהו. הכתוב מאריך מאוד ברקע למלחמה שבין יהודה וישראל, ולא הסתפק הנביא בתיאור עצם המלחמה בנוסח 'ומלחמה היתה בין יהואש ובין אמציהו וינגף יהודה לפני ישראל ויתפוס יהואש את אמציהו וכו'.

יד יג. ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל. כינה הכתוב את מלך יהודה עד סבו. ויש בזה כמה רמזים. ראשית, מן הראוי היה שגם אמציהו יפול ביד שושלת יהוא מהיותו מזרע אחזיהו אשר נולד מעתליה בת אחאב, ושנית שהיתה ראויה מלכות יהודה ליפול ביד מלכות ישראל, שהרי בישראל הצליחו לבער את עבודת הבעל ואילו במלכות יהודה חזרו בימי יואש ולאחריו במלכות אמציה לעבוד אלהים אחרים, ואם כן מדוע תבדל יהודה ומה טעם יש בה שתעמוד לעצמה. כל עוד היה בית המקדש ביהודה על תיקונו, היתה סיבה מעם ה' שתמשיך יהודה להיות לעצמה בכדי לשמר את המקדש, אך אם ביהודה טועים אחרי הבעלים שוב עדיף להכפיף את יהודה לשושלת יהוא שהוכיחה את כוחה בביטול עבודה זרה מישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' יוני 28, 2020 2:59 am

יד טז. וימלוך ירבעם בנו תחתיו. זהו המלך האחרון בישראל שמלך מלוכה יציבה שמקושרת לשושלת מלוכה, ושמו ירבעם כשם מקימה של מלכות ישראל.
לאחריו מגיעים זכריה בנו שמלך ששה חדשים והומת, שלום בן יבש שמולך חודש ונהרג, מנחם בן גדי שמולך עשר שנים ופקחיה בנו כבר נהרג לאחר שנה, פקח בן רמליהו מולך עשרים שנה ונהרג, הושע בן אלה מלך תשע שנים ובימיו בטלה מלכות ישראל על ידי האשורים. ועיין ירושלמי הוריות ג ב שעד שלום בן יבש היו מלכי ישראל שקולים למלכי יהודה, מכאן ואילך בליסטייא היו נוטלין אותה. ועיין להלן מה שנכתוב בזה ביחס לעוזיה וירבעם.

יד יז. ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה. פירוט כעין זה לא מצאנו בשום מלך מהמלכים. ואפשר שכוונת הכתוב היא, כי בעת מלחמתו של אמציה ביואש, איבד אמציה במידת מה את מלכותו שהרי נכבש תחת ידיו ובודאי היה נפחד ממנו, ולפיכך מונה לו הכתוב את שנותיו אחר מות יואש שבהן כבר חשש פחות ממלך ישראל.
ולפי הסדר עולם אותם שנים כלל לא מלך אמציה אלא עוזיהו, ואם כן יש יחודיות לאותן חמש עשרה שנה בכך שמלכותו היתה פחותה והיה בגדר בורח ממרצחיו. ודבריו פלאי מלשונות הכתובים במלכים ובדברי הימים כמו שהאריך רד"ק, וצ"ת.

יד יט. ויקשרו עליו וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתוהו שם. לשון הכתוב מורה שהיה זה בזמן סמוך, והוא שלא כדברי סדר עולם. ויש לדחוק שלא ישב בלכיש חמש עשרה שנה בנחת אלא היה זה מאבק תכוף או עם משא ומתן וכיוצ"ב להחזירו ירושלימה, שלאחר חמש עשרה שנה הסתיים בהמתתו.

יד כ-כא. ויקבר בירושלים עם אבותיו בעיר דוד, ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אותו תחת אביו אמציהו. גם מלשון הכתוב הזה משמע שהמלכת עזריה היתה לאחר המתת אמציהו, ושלא כדברי סדר עולם. ויש לדחוק שהכתוב סיים בתחילה את כל מה שאירע עם אמציה עד המתתו, ולאחר מכן חוזר לספר את מה ששייר בתחילה לדעת את מי המליכו יהודה במקומו של אמציה. (ולפי שהיתה מלכותו של עזריה תלויה באנשי יהודה לא יכול היה להשיב את אביו לירושלים או למנוע מלהרגו).

יד כב. הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחר שכב המלך עם אבותיו. פסוק זה הוא המקור לדברי סדר עולם שעזריה מלך חמש עשרה שנה קודם למות אביו, כי משמע שהיתה לעזריה מלוכה קודם מות אביו, שהרי אם לא כן מדוע הדגיש הכתוב שהבניה היתה לאחר מות אביו. ורד"ק נדחק בזה עיי"ש.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' יוני 28, 2020 2:59 am

הערה לקורא: בפסוקים להלן כאשר יוזכר בדברינו 'ישראל', הכוונה היא למלכות ישראל הכללית שמכילה בתוכה את רובו של העם, כאשר לאחר גלות עשרת השבטים גם הנשארים נקראים על שם יהודה.
יד כו. כי ראה ה' את עני ישראל מורה מאוד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עוזר לישראל. והוא מדברי שירת האזינו 'כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב'.

יד כה-כו. הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כו' כי ראה ה' את עני עמו. ויש קצת תימה בכל ענין ישועה זו, כאשר דור לאחר מכן מלכות ישראל בטלה ועשרת השבטים גולים ואובדים בגויים (כמבואר ביבמות). ואם יש הבטחה שהקב"ה שומר על ישראל בכל מחיר ותנאי ולא מאבד אותם אז מובן מדוע נתן לירבעם להצליח כל כך להרחיב את ארץ ישראל עד לגבולות הגדולים ביותר, אך לא מובן כיצד כמה שנים לאחר מכן נאבד שם ישראל מהעולם וכל עם ישראל מתחיל להקרא על שם יהודה. ואם קיימת אפשרות שישראל יאבדו ברמה כזו שעשרה שבטים יגלו מהארץ ויאבדו, אם כן מדוע נתן הקב"ה את הנצחון הגדול הלזה ביד ירבעם.

שם. מלבוא חמת עד ים הערבה. לבוא חמת הוא הגבול הצפוני וים הערבה הוא הגבול הדרומי (ים הערבה=ים המלח) המוזכרים בתורה כגבולות הארץ, וגם בשלמה המלך הוזכר לבוא חמת כגבול הצפוני. להלן הוסיף הכתוב את כיבוש דמשק וזו חזרה על כיבושו הנוסף של דוד.
ונראה כביכול ביקש הקב"ה שמלכות ישראל קודם שתתבטל תוחל באופן מלא על כל חלקי הארץ המובטחת, ולא רצה שתבוא הגלות מתוך הדרדרות של מאות שנים.

יד כז. ולא דבר ה' למחות את שם ישראל מתחת השמים. פסוק זה קשה עוד יותר, כאשר בדיוק מחיית שם זו מתרחשת לאחר דור. (כמובן שנשארו הרבה מעשרת השבטים, אך כאן מבואר שהשארת שם ישראל דורשת יותר מאשר שישארו מתי מעט שנספחים על מלכות יהודה).
וכנראה, שיש לחלק בין הדורות ולומר שהיה שינוי בדרכי הנהגת העולם באופן כללי במהלך דורות אלו, מה שהביא לכך שיכל גם להתרחש עונש חמור כגלות למרות הבטחת שירת האזינו.

יד כח. ואשר השיב את דמשק. כאן מבואר שירבעם הגיע בנצחונותיו עד לגדלו של דוד המלך בשעתו וכבש את ארם-סוריא. והנה יש לעיין מדוע אין כיבוש זה נחשב לכיבוש לגבי קדושת הארץ, ולגבי דוד מצינו שנחלקו האם כיבוש יחיד שמיה כיבוש, אך לא מצאתי בדברי חז"ל התיחסות לשאלה מדוע כיבוש ירבעם לא הביא לקידושה של סוריא. (ואפשר שפתרון שאלה זו תלויה גם בעובדה שכולי עלמא מודו – ככל הידוע לי – שכיבושיה של מדינת ישראל לא מחילים קדושה על חבלי הארץ הכבושים, זאת למרות שמדובר בכיבושים שנעשו על ידי רוב העם).

ימי ירבעם היו ימים טובים לישראל שבהם חזרה הממלכה והשתרעה על פני הגבולות הכתובים בתורה. ובאופן כללי יש לומר שמלכות ישראל לא הוכתה כל כך למרות שהיה בידה את עוון העגלים, ובימי המלכים עד אחאב אין אנו מוצאים חילות זרים שבאים להלחם בישראל, בימי אחאב ובניו ישראל מצליחים להתמודד מול הארמים, ודוקא בימי שושלת יהוא הצדיקים יחסית הארמים מקצים בישראל ומביאים אותם לשפל המדרגה, כאשר גם בשושלת זו יואש החל להחזיר את מעמדם של ישראל וירבעם הביאם למעלה שבה היו בימי דוד כשכל גבולות הארץ המובטחת נמצאים ביד ישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' יוני 28, 2020 2:59 am

טו ג. ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה אמציהו אביו. ובדברי הימים מבואר שחטא בנסיון להקטיר במקדש במזבח הקטורת.

טו טז. אז יכה מנחם. מלשון הכתוב, ומכך שלא הניח הכתוב מעשה זה בתוך מלכותו של מנחם, משמע כי סיפור זה הינו חלק מהקשר של מנחם על שלום ומתפיסת המלוכה.

טו יט. בא פול מלך אשור על הארץ. זוהי תחילת הגעתם של מלכי אשור לארץ ישראל, ובסופו של דבר הם אלו שיחריבו את מלכות ישראל. ויש לציין שההגעה הראשונה היא במלכותו של מנחם שהוא המלך הראשון (אם לא נחשיב את שלום שמלך חודש אחד) לאחר שושלת יהוא.

שם. בא פול. אין זה מדרך הכתוב לשון זו, והיה לו לומר 'ויבוא פול' או 'ויעל פול', ויש לעיין מפני מה נקט כאן הכתוב בלשון עבר שלא כרגיל.

שם. ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף להיות ידיו איתו להחזיק הממלכה בידו. מבואר שכבר בפעם הראשונה שהגיע מלך אשור לארץ כבר הפכה ישראל להיות משועבדת אליו בדרגה זו שרק על ידי הסכמתו יוכלו להמשיך ולהחזיק במלוכה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2020 8:49 am

יעקב בורלשטיין כתב: יב ה. ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים. כל הפרשיה עוסקת בעניני הקדשות הבית ובדקו, ובכדי לעמוד עליה ראיתי לערוך הקדמה קצרה אודות האחראים על בית המקדש.
בספר ויקרא העומד מצד ההקדש הוא כהן, וכך גם כל האמרכלים והגזברים הם כהנים כמבואר ברמב"ם (כה"מ ד, יז ואילך). אך בבית ראשון אף שהגזברים הם מבני לוי (כמבואר בדה"י), הרי שהעומד עליהם הוא דוד שהוא סידרם והעמידם. והמלכים הם אלו שאספו הממון בעבור המקדש על ידי מלחמותיהם ומיסיהם, ובכך היו אחראים עליו. שלמה המלך אף הקריב מממון המלוכה את קרבנות הרגלים כמבואר בדה"י (ונרמז במלכים).
בנוסף לכך מבואר בנביא שגם מלכים צדיקים לקחו מאוצרות בית ה' עבור צרכים מדיניים כמו חזקיהו המלך שלקח אוצרות בית ה' וקצץ דלתות היכל בכדי ליתנם למלך אשור. כך גם אסא לקח את אוצרות הזהב והכסף שבבית ה' ושלחם למלך ארם. וכמדומה שלא היה זה רק מתוך דין פיקוח נפש, אלא שכיוון שמלכות בית דוד היא זו שבנתה את בית המקדש הרי שהיא גם אחראית על קדשי הבית ולפיכך יש לה היכולת לקחת את הקדשים וליתנם לאויבים כאשר הדבר יועיל לקיומו של המקדש.
ואם נסכם, הרי שבזמן בית ראשון האחריות על הבית וההקדשות היו מוטלים על המלך, ובשונה מהמשכן ומבית שני שבו לא היה מלך וגם כאשר הומלך מלך היה זה בדרך כלל הכהן הגדול עצמו.
ולעיל ציינו לכך שעובדה זו היא חלק מקיום הנבואה של איש האלוקים לעלי 'והקימותי לי כהן נאמן כו' והתהלך לפני משיחי כל הימים', שהכהונה הופכת להיות כפופה למשיח החדש – הוא המלך.

והנה כאן נפל דבר שמלכות בית דוד כמעט ונעלמה, ומי שהרימה ובנאה מחדש הוא הכהן הגדול, ובכך נעוץ הרקע לכל הפרשה כאשר נוצר בלבול ותהייה מי אמור להיות אחראי לקבל את הקדשים ולתקן את בדקי הבית..


בספרי כתבתי בס"ד כך:
לגבי תפקידי המלך בנוגע לבית המקדש, יעויין בדברי הרה"ג יגאל אריאל, בספרו מקדש מלך הנ"ל, עמ' 44, 46, 84, 109- 111, 321 ו- 497. עוד יעויין בדברי ר' יהודה קיל, במבואו הנ"ל לספר מלכים, עמ' 159 ו- 166, בפירושו למלכים א, י, כז (ובעמ' תרד הערה 66), במבואו הנ"ל לספר דה"י, עמ' 99- 100, 133- 135 ו- 152 – 154, בפירושו לדברי הימים ב, ח, יב- יג ודברי הימים ב, לא, ג, ובייחוד בנספחות, עמ' 58: "...ועוד משותפת לספרנו לס' יחזקאל החובה המוטלת על 'הנשיא' (הוא המלך מבית דוד, בלשון יחזקאל) לממן מאוצרותיו את קרבנות התמיד...". לעומת זאת, יעויין בדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן, בספרו הנ"ל, פרק ב, סעיף ט, עמ' 52: "... המלך אינו מצוה לתת מממונו לבית המקדש יותר משאר כל אדם מישראל", אלא שבהערה 57 סייג הוא את דבריו "לימים כתיקונם". יש לציין כי, בכל הנוגע למימון קרבנות הציבור, מורים כל מקורות ההלכה כדעתו של הרה"ג נפתלי בר-אילן, ואילו בעניין הקמת בית המקדש, יש מקורות רבים לחיובו של המלך בכך, (ויעויין בדברי הרה"ג איתמר ורהפטיג, במאמרו "מלך מול חכמים" הנ"ל, בעמ' 148 ובדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן, שם, פרק מט, סעיף רמו, עמ' 1213, הערה 2), ואכמ"ל

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2020 8:50 am

יעקב בורלשטיין כתב: שם. להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה. הדבר צריך ביאור כיצד טעות שכזו שנראית מאוד קלה, ואין בה עוון של שום עבירה חמורה, תשפיע על השאלה האם ישראל ינצחו את ארם אם לאו.


ייתכן שזה מראה על חוסר אמונה מספיק בדברי הנביא ו/או על חוסר התלהבות מספיק מהייעוד עצמו

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2020 8:53 am

יעקב בורלשטיין כתב:יד טז. וימלוך ירבעם בנו תחתיו. זהו המלך האחרון בישראל שמלך מלוכה יציבה שמקושרת לשושלת מלוכה, ושמו ירבעם כשם מקימה של מלכות ישראל.
לאחריו מגיעים זכריה בנו שמלך ששה חדשים והומת, שלום בן יבש שמולך חודש ונהרג, מנחם בן גדי שמולך עשר שנים ופקחיה בנו כבר נהרג לאחר שנה, פקח בן רמליהו מולך עשרים שנה ונהרג, הושע בן אלה מלך תשע שנים ובימיו בטלה מלכות ישראל על ידי האשורים. ועיין ירושלמי הוריות ג ב שעד שלום בן יבש היו מלכי ישראל שקולים למלכי יהודה, מכאן ואילך בליסטייא היו נוטלין אותה. ועיין להלן מה שנכתוב בזה ביחס לעוזיה וירבעם.

יד יז. ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה. פירוט כעין זה לא מצאנו בשום מלך מהמלכים. ואפשר שכוונת הכתוב היא, כי בעת מלחמתו של אמציה ביואש, איבד אמציה במידת מה את מלכותו שהרי נכבש תחת ידיו ובודאי היה נפחד ממנו, ולפיכך מונה לו הכתוב את שנותיו אחר מות יואש שבהן כבר חשש פחות ממלך ישראל.
ולפי הסדר עולם אותם שנים כלל לא מלך אמציה אלא עוזיהו, ואם כן יש יחודיות לאותן חמש עשרה שנה בכך שמלכותו היתה פחותה והיה בגדר בורח ממרצחיו. ודבריו פלאי מלשונות הכתובים במלכים ובדברי הימים כמו שהאריך רד"ק, וצ"ת.

יד יט. ויקשרו עליו וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתוהו שם. לשון הכתוב מורה שהיה זה בזמן סמוך, והוא שלא כדברי סדר עולם. ויש לדחוק שלא ישב בלכיש חמש עשרה שנה בנחת אלא היה זה מאבק תכוף או עם משא ומתן וכיוצ"ב להחזירו ירושלימה, שלאחר חמש עשרה שנה הסתיים בהמתתו.

יד כ-כא. ויקבר בירושלים עם אבותיו בעיר דוד, ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אותו תחת אביו אמציהו. גם מלשון הכתוב הזה משמע שהמלכת עזריה היתה לאחר המתת אמציהו, ושלא כדברי סדר עולם. ויש לדחוק שהכתוב סיים בתחילה את כל מה שאירע עם אמציה עד המתתו, ולאחר מכן חוזר לספר את מה ששייר בתחילה לדעת את מי המליכו יהודה במקומו של אמציה. (ולפי שהיתה מלכותו של עזריה תלויה באנשי יהודה לא יכול היה להשיב את אביו לירושלים או למנוע מלהרגו).

יד כב. הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחר שכב המלך עם אבותיו. פסוק זה הוא המקור לדברי סדר עולם שעזריה מלך חמש עשרה שנה קודם למות אביו, כי משמע שהיתה לעזריה מלוכה קודם מות אביו, שהרי אם לא כן מדוע הדגיש הכתוב שהבניה היתה לאחר מות אביו. ורד"ק נדחק בזה עיי"ש.


יעויין בדע"מ שם, שביארו שאמציה מלך כל אתן שנים בלכיש ועוזיה בנו בירושלים (לא כמרד אלא הסכמת אביו)

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2020 8:55 am

יעקב בורלשטיין כתב: יד כה-כו. הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כו' כי ראה ה' את עני עמו. ויש קצת תימה בכל ענין ישועה זו, כאשר דור לאחר מכן מלכות ישראל בטלה ועשרת השבטים גולים ואובדים בגויים (כמבואר ביבמות). ואם יש הבטחה שהקב"ה שומר על ישראל בכל מחיר ותנאי ולא מאבד אותם אז מובן מדוע נתן לירבעם להצליח כל כך להרחיב את ארץ ישראל עד לגבולות הגדולים ביותר, אך לא מובן כיצד כמה שנים לאחר מכן נאבד שם ישראל מהעולם וכל עם ישראל מתחיל להקרא על שם יהודה. ואם קיימת אפשרות שישראל יאבדו ברמה כזו שעשרה שבטים יגלו מהארץ ויאבדו, אם כן מדוע נתן הקב"ה את הנצחון הגדול הלזה ביד ירבעם.

שם. מלבוא חמת עד ים הערבה. לבוא חמת הוא הגבול הצפוני וים הערבה הוא הגבול הדרומי (ים הערבה=ים המלח) המוזכרים בתורה כגבולות הארץ, וגם בשלמה המלך הוזכר לבוא חמת כגבול הצפוני. להלן הוסיף הכתוב את כיבוש דמשק וזו חזרה על כיבושו הנוסף של דוד.
ונראה כביכול ביקש הקב"ה שמלכות ישראל קודם שתתבטל תוחל באופן מלא על כל חלקי הארץ המובטחת, ולא רצה שתבוא הגלות מתוך הדרדרות של מאות שנים.

יד כז. ולא דבר ה' למחות את שם ישראל מתחת השמים. פסוק זה קשה עוד יותר, כאשר בדיוק מחיית שם זו מתרחשת לאחר דור. (כמובן שנשארו הרבה מעשרת השבטים, אך כאן מבואר שהשארת שם ישראל דורשת יותר מאשר שישארו מתי מעט שנספחים על מלכות יהודה).
וכנראה, שיש לחלק בין הדורות ולומר שהיה שינוי בדרכי הנהגת העולם באופן כללי במהלך דורות אלו, מה שהביא לכך שיכל גם להתרחש עונש חמור כגלות למרות הבטחת שירת האזינו. .


אולי בבחינת הזדמנות אחרונה לממלכת ישראל לתקן עצמה, לפני שנחתם גזר הדין סופית.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2020 8:56 am

יעקב בורלשטיין כתב: (ואפשר שפתרון שאלה זו תלויה גם בעובדה שכולי עלמא מודו – ככל הידוע לי – שכיבושיה של מדינת ישראל לא מחילים קדושה על חבלי הארץ הכבושים, זאת למרות שמדובר בכיבושים שנעשו על ידי רוב העם)..


יעויין בתשובה הארוכה של הצי"א בעניינים אלו
(ובמאמרו של הרב הגאון ישראל אריאל שליט"א בספר הזכרון לרה"ג יחזקאל דאום זצ"ל)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יולי 01, 2020 3:52 pm

שם. בא מלך אשור. הגעתו של מלך אשור, אינה דומה כלל ועיקר להתמודדות שבה היו ישראל עד עתה. ישראל עמדו במשך מאות שנים בקשרי מלחמה שלום ושעבוד עם כל הסובבים אותם, עמון, מואב, פלשת, אדום, אך כל אלו לא חרגו מכלל סכסוכי שכנים. את המלחמה עם ארם אפשר אולי להגדיר כמלחמה רחוקה מעט יותר מאשר עם כל שאר העמים. אך בואו של מלך אשור מהווה שינוי של כל הכללים הידועים עד עתה בחיי האומות, גם מבחינת המרחק העצום ממנו הגיע אל ישראל, ובעיקר מבחינת השיטה החדשה שבה פעל לעקור את העמים ממקומם ולהחליפם זה בזה ובכך להשיג שליטה קלה יותר בכל העמים העקורים.
בואו של מלך אשור מבשר תקופה חדשה שבה ממלכת ישראל ויהודה הופכות להיות ככלי משחק בפוליטיקה עולמית, כאשר גודלן הוא כקליפת אגוז בים הגדול ואין להן את האפשרות להמשיך ולהתקיים באופן טבעי כגורם מקומי בלבד. (מלבד ההופעה כאן של מלך מאיזור נהר הפרת, אנו מוצאים הופעה כזו רק בתקופה מוקדמת בהרבה במלחמת ארבעת המלכים).
יש להוסיף שגם דורות רבים לאחר מכן עדיין עזרא מכנה את מלך פרס כ'מלך אשור' וזאת מכיוון שארבעת המלכויות הינן המשך של מלכות אשור ומתיחסות עליה.

שם. בא. ולהלן גם כן נאמר בימי פקח מלך ישראל 'בא' תגלת פלאסר, והכתוב לא מתאר שום התנגדות אליו, כביכול הגיע וקטף תאנים בשלות (כלשון ישעיהו). בא ולקח, ותו לא מידי.
גם בהמשך מלך אשור מגיע והושע נהיה לו עבד, כביכול אין בכלל שתי אפשרויות, וכאשר הושע מפסיק להעלות מנחה, מלך אשור שם אותו בבית הכלא בלי שהכתוב מתאר איזה מאבק ביניהם, כביכול לא מדובר באויב כלשהו אלא פשוט אחד האזרחים שפשע והמלך יכול להכניסו למעצר. רק בסיום מלכות שומרון מתאר הכתוב את המצור שהאשורים הטילו על שומרון במשך שלוש שנים, אך מלבד זאת אין שום תיאור של קרב ומאבק.
כל זה מלמד לכאורה על סדר הגודל העצום של צבא אשור שהגיע למערכה, ועל כך שאיש לא חשב שיש מה לנסות ולהתמודד עימו כלל. (יש להבחין בהבדל בין ישראל ליהודה שביהודה נראה מן הכתובים שהיו ערים בצורות רבות, שבהן היה אפשר להשתגב אפילו מפניו של אויב עצום).

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יולי 01, 2020 3:52 pm

טז א. אחז בן יותם. אחז הוא המלך הראשון ביהודה שהשפיע השפעה חמורה של עבודה זרה בתוך יהודה. (אחזיה שהיה לפניו מלך תקופה קצרה מאוד, ומיד נהרג בידי יהוא, עתליה אמנם מלכה שש שנים, אך מבואר מן הכתובים שהיה זה נגד רצון העם והעם שמח מאוד כאשר התאפשר לו להורידה ממלכותה ולהרוג את כהן הבעל).

טז ד. ויזבח ויקטר בבמות. לכאורה הדבר מתמיה, אחר שאמר הכתוב שהעביר את בנו באש מה יש להוסיף על כך שעבד לשמים בבמות. והנה ידוע שנחלקו בהעברת בנו באש האם הוא עבודה זרה אם לאו. ואם כן יש לומר שאין זה בכלל מאתיים מנה. אך אפשר לומר שגם אם מדובר בעבודה זרה יש צד חומר מיוחד בזיבוחו וקיטורו בבמות.
והסיבה לכך היא שכל עוד העם הוא זה שמזבח ומקטר בבמות, אין זה פוגם כל כך בבחירת המקום של ירושלים, ובמנוחה ונחלה שיש על ידו. וזאת מכיוון שהדבר מתפרש כמשהו עממי שאי אפשר להלחם בו כביכול ואין זה דבר רשמי, אך כאשר המלך הולך ועובד בבמות בזמן שאפשר לו לעבוד בבית המקדש, הרי שהוא כמבטל את יחוד המקום, והרי דבר זה כבר קרוב לעבודה זרה ממש. (כי כיוון שהקב"ה שכן בבית המקדש, הרי שהקרבה במקום אחר על ידי מי שאמור להקריב בבית המקדש, היא בעצם הקרבה דרך גילויים אחרים כביכול של אלוקות, וגם אם הם מכוונים בסופו של דבר כלפי מעלה, מכל מקום עצם ההקרבה באופנים אלו עשויים להוות עבודה זרה).
עוד אפשר שרומז הכתוב למבואר בדה"י שעשה במות בעבור עבודה זרה, ואף שלא הזכירן הכתוב בפירוש, ואפשר שאכן נעשה הדבר בתהליך שבתחילה הקטיר בבמות, ולאחר מכן הקים במות לאלוהים אחרים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יולי 01, 2020 3:53 pm

טז ה. אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלים למלחמה. חיבור זה בין ארם לישראל לאחר תקופה ארוכה של למעלה ממאה שנות מלחמה אומר דרשני ומלמד כי יש כאן סיבה מיוחדת לחיבור הזה. ובישעיה מבואר שרצו להמליך בתוכה את בן טבאל, ומשמע שעיקר ענין המלחמה היתה בשביל להחליף את המלך היהודי במלך שרצוי להם יותר, עוד יש ליתן לב לכך שאחז בנסיונו להסיר מעליו את לחצם של ארם וישראל פנה אל מלך אשור.
ולכאורה אם כן אפשר שהתמונה החדשה שבה ארם וישראל הופכים לבעלי ברית נובעת מכך שנוצר אויב חדש שהכריח אותן להתחבר זו לזו, הרי הוא – אשור. ויהודה לא אבתה להיות חלק מברית זו, ועל כן כאשר ביקש אחז להפר את עצתם פנה דווקא לאשור, ראש פחדם של ארם וישראל. (ואפשר שעל זה מכוונת שם נבואת ישעיהו כי לא יועיל דבר וארם וישראל סופם לגלות ביד מלך אשור).

טז ז. וישלח מלאכים אל תגלת פלסר מלך אשור לאמור כו' עלה והושיעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל וכו'. למעשה בסופו של דבר הביאה הגלייתם של הארמים והישראלים לכך שיהודה עמדה חשופה לפני האשורים וכמעט ונפלה בידיהם בימי חזקיהו. (ובימי מנשה הפכה להיות ממלכה משועבדת לאשור כמבואר בדברי הימים). מסתבר אף לומר שהדרך היחידה שבה היה ניתן להתמודד באופן טבעי מול מלך אשור היתה רק בחיבור כוחותיהם של ארם ישראל ויהודה. ובוודאי שמלחמותיהם של ארם ישראל ויהודה זה בזה הביאו בסופו של דבר שנפילתם לפני אשור באה בקלות.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יולי 01, 2020 3:53 pm

טז י. וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן. עד עתה היה הכהן העוגן עליו נשענה מלכות בית דוד ובית המקדש מאז ימי יהוידע הכהן, והוא זה ששמר את בית המקדש והגן עליו מפני המלך, ועתה הכהן עצמו מתבקש לבנות מזבח חדש בתבנית המזבח אשר בדמשק, והוא אינו מנסה להשתמט מכך.

שם. וירא את המזבח אשר בדמשק. תפס בזה אחז כדמות מעשי נעמן שרצה להביא עפר מישראל בכדי לבנות מזבח לאלוקי ישראל בארם, והנה אחז בנה מזבח בבית המקדש כדמות מזבח אלוהי ארם. יש לציין המבואר בדברי הימים שאחז עבד לאלוהי דמשק.

שם. שם. יש להפליא מפני מה בחר לעבוד לאלוהי דמשק כאשר זו נכבשה והוגלתה על ידי מלך אשור, ובשלמא אם היה בונה מזבח כתבנית מזבח אשורי היה לזה טעם, אך מפני מה בחר לעשות כתבנית מזבח ארמי. ובדברי הימים מבואר שבסופו של דבר לא היה לו המלך האשורי לעזרה, ואם כן יש לומר שכאשר ראה אחז בדמשק שהמלך האשורי לא מסייע לו, חשב לעשות מזבח ארמי, כביכול הוא רוצה בעזרת אלוהי ארם שינקום את נקמת עמו ממלך אשור. וצ"ת.

טז יב. ויבוא המלך מדמשק וירא המלך את המזבח. הדגיש הכתוב שתחילה 'ראה' המלך את המזבח ורק לאחר מכן קרב אליו.

טז יח. מפני מלך אשור. מבואר שכלל שינוייו ומעשיו היו מפני מלך אשור, ויש בזה קולא על מעשיו שלא היו לרוע בעלמא, ומאידך יש בזה חומרא שבכדי להנצל ממלך אשור מעל בכל קודש.

טז כ. וישכב אחז עם אבותיו ויקבר עם אבותיו בעיר דוד. והוא פלאי לנוכח הכתוב בדברי הימים 'ויקברוהו בעיר בירושלים כי לא הביאוהו לקברי מלכי ישראל. ואפשר שהחיבור לדוד כאן הוא בכך שקבור היה בעיר דוד כאבותיו אך לא היה באותו הקבר.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יולי 01, 2020 3:54 pm

יז ז. ויהי כי חטאו בני ישראל לה' אלוקיהם המעלה אותם מארץ מצרים. כיוון שהכתוב כאן פותח בפרשייה שלימה של דברי קטיגוריה על ישראל והסבר על העובדה שישראל הוגלו מארצם, פתח הכתוב מתחילת סיפור הברית בכדי לנעוץ סוף הדבר בתחילתו ובכך לפרש מדוע עזב ה' את עמו.

יז כא. כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וגו'. פסוק זה הוא כסיכום של כל חטאי ישראל, וכביכול כולם כלולים בקריעת הממלכה. ואף שכבר אצל שלמה היו חטאי עבודה זרה, מכל מקום היה ניתן לתקנם ולא הפכו להיות חטאים לאומיים וכלליים, וקריעת הממלכה שביטלה את יחוד המקדש גרמה בסופו של דבר להשפלת כל סדרי העבודה לה', ולעזיבת חוקיו ומשפטיו.

יז כד. ויבא מלך אשור מבבל ומכותה. כאן רואים שמלך אשור נהג את ההגליות כמדיניות כללית ולאו דווקא כנגד ישראל. (וכמו שאמרו חז"ל שסנחריב בלבל האומות).

יז כה. ויהי בתחילת שבתם שם לא יראו את ה' וישלח ה' בהם את האריות. מבואר שהנהגתם של ישראל לא הצדיקה לשלוח בהם אריות, ואדרבא כאשר למדו הכהנים הישראלים את התורה לכותים שוב היתה להם המנוחה, ומבואר שידעו ישראל לנהוג במשפט אלוקי הארץ.
עוד יש לשאול, אם שילוח האריות כל כך מועיל אם כן מדוע לא שלח ה' את האריות כבר בישראל ובכך היו ישראל חוזרים בתשובה לה'.
ולכאורה הפשוט הוא שאין חפץ לה' לשלח אריות ולהכריח את ישראל בכוח לקיים הברית, שהרי בכך הברית הופכת להיות אהבה התלויה בדבר שאין בה טעם. ואכן ישראל ידעו לקיים את המצוות ברמה זו של מנהג במשפט אלוקי הארץ, וכמו שהכהנים שהגיעו ידעו ללמד (ויודגש שהיה זה כהן ישראלי שמשרת את העגלים, ומכל מקום נחשב הדבר לידיעת משפט אלוקי הארץ).
והתביעה על ישראל היתה חמורה בהרבה, שהיו ראויים לפעול שלא תהיה כלל עבודה לאלוהים אחרים ובבמות וכל כיוצא בזה, וכאשר לא עשו זאת נתעוררה הקנאה כנגדם, אך כאשר באו אנשים מבחוץ, לא דרשו מהם כביכול אלא את הנימוסים החיצוניים שכוללים רק את עצם ההכרה שהויה הוא אלוקי הארץ, אך אין זה מחייב את יחודו ונבדלותו משאר האלוהים אותם הם עובדים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יולי 01, 2020 3:54 pm

יז כח. ויבוא אחד מהכהנים אשר הגלו משומרון וישב בבית אל ויהי מורה אותם איך יראו את ה'. מבואר שכהן משומרון הוא זה שלימד את הכותים כיצד לירא את ה', ומשכך מובן מדוע הכותים לא קיבלו עליהם עול מצוות כראוי שהרי כל קבלת גירותם לא היתה אלא על ידי כהן העגלים.

שם. ויבוא אחד מהכהנים. מעשה זה מהווה עונש חמור מאוד לעשרת השבטים, אם בתחילה יכלו לחשוב כי אי אפשר שהקב"ה יתן לאומה אחרת להכנס לארץ ישראל, הרי שכעת הם בעצמם נדרשים ליצור את התחליף של עצמם. והדבר נרמז בדבריהם (ילקוט) שכאשר שאל מלך ישראל מדוע אין הארץ מקבלת את הכותים, היו סבורים שיש להם ישועה והקב"ה חפץ להחזירם. והנה כעת הם עצמם יקשטו כביכול את האשה החדשה אשר דחקה את רגלי הראשונה.

יז ל. ואנשי חמת עשו את אשימא. יש לציין שהכותים בימינו מבטאים את שם ה' בתפילתם במבטא זה 'אשימא'.

יז לד-מא. אינם יראים את ה' ואינם עושים כחוקותם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר ציוה ה' את בני יעקב אשר שם שמו ישראל, ויכרות כו' לא תיראו אלוהים אחרים, ואת החוקים כו' תשמרון לעשות, והברית כו' לא תשכחו, אי אם את ה' אלוקיכם תיראו כו', ולא שמעו כו', ויהיו הגויים האלה יראים את ה' ואת פסיליהם היו עובדים גם בניהם וכו'. פסוקים אלו נפתחים בכך שהכותים לא עשו כתורה, ובזה נפתח משפט ארוך מאוד שמתאר את העובדה שהכותים לא עשו כמו התורה שעם ישראל לא קיימו וכו' וכו' ואז הוא מסיים בכך שהגויים היו יראים את ה' ואת פסיליהם היו עובדים. ואריכות זו נראית למותר ולא ברור לשם מה הכתוב משתמש במשפט כה ארוך ומזכיר את כל השתלשלות ההיסטוריה של עם ישראל שלא קיימו את תורת ה', כאשר מטרת הכתוב היא לומר שהגויים שהגיעו לגור בארץ לא היו יראים את ה'.

יז מ. ולא שמעו כי אם כמשפטם הראשון הם עושים. הכתוב כאן יוצא לשני פנים, מחד נשמע שהוא מדבר על הכותים שהרי עליהם נאמר מיד שהגויים הללו המשיכו לעבוד את אלוהיהם גם לאחר שהיו יראים את ה', אך מאידך מצד סדר הכתובים כוונת הפסוק היא על עם ישראל עצמו, וכאן הכתוב מעלה טענה חדשה נגד עם ישראל ובדומה לדברי יחזקאל שעם ישראל היו עובדי עבודה זרה במצרים, והנביא טוען כנגדם שמעולם לא עזבו באמת את גילוליהם מארץ מצרים. ונראה שכוונת הכתוב היא אכן להקיש את ישראל לאותן האומות שהגיעו במקומן ששניהם היו יראים את ה' ועובדים את אלוהיהם. וממילא אין טעם להשאיר דווקא את ישראל בארץ, וגם אומות אחרות תנהגנה במידת מה במשפטי ה' בכדי שהאריות לא יזיקו אותם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' יולי 01, 2020 3:54 pm

לסיכום מלכות ישראל הנבדלת ממלכות יהודה.
יש ליתן לב לעובדה שבכל תקופת ממלכת ישראל, הכתוב כמעט ומתעלם ממלכות יהודה מלבד כאשר מדובר בשייכות כל שהיא בין ישראל ליהודה. במשך עשרים ושמונה פרקים ישראל תופסת כמעט את כל הבמה.
והדבר מלמד שהעיקר בעיני הנביא זו מלכות ישראל ולא מלכות יהודה, אכן, המקדש נמצא ביהודה, אך מכל מקום עיקר הנושא של הנביא זה העם, והייצוג של העם אינו ביהודה אלא באפרים.
ואמרו חז"ל שאמר לו הקב"ה לירבעם חזור בך ואני ואתה ובן ישי נתהלך בגן עדן ושאל ירבעם מי בראש, וכשנענה כי בן ישי בראש, לא הסכים.
אך באמת שאלת 'מי בראש' לכאורה הוכרעה באמת על ידי הנביא ש'אפרים' בראש ולא יהודה, שהרי זהו עיקר העיסוק של הספר, אלא שהיחס הזה תופס שני פנים, וכמו השאלה מי המרכז בבית, האם האבא או הילדים, האם האבא שהוא מחנך ומוביל ונותן קו, או הילדים שבשבילם נעשה הכל. ואכן אין ספק שלמרות שבן ישי בראש מכל מקום עשרת השבטים הם המרכז, וכוונת הקב"ה בחלוקת הממלכות היתה להפריד את מלכות העם ממלכות המקדש, באופן שיגרום לכך שמלכות המקדש לא תוכל להסתאב כדרך שהתחיל להתרחש בשלהי ימי שלמה, סיאוב שעשוי חלילה להביא לידי כך שהמקדש וכל ישראל עימו יהפכו להיות בית לאלילים.
ההפרדה בין ישראל ליהודה, היתה עשויה להביא לידי מצב שבו יהודה צריכים לחשוב טוב לפני כל מעשה שלהם במקדש האם הדבר יגרום לישראל להמשיך להגיע למקדש אם לאו, האם באמת הם דואגים לכבוד המקדש או לכבוד עצמם. הם לא יכולים לכפות על העם להגיע למקדש, ודווקא על ידי כך המקדש מוגן מלהפוך להיות כלי ביד המלך לרכז את העם סביבו ולהשליט דרכו את המלך על העם. יהודה היו צריכים כביכול 'לשכנע' אותם שאכן המקדש בירושלים הוא מקום נבחר וקדוש.
וזהו באמת הצד השני של חטא ירבעם, העובדה ששלמה ורחבעם הביאו לחילול המקדש בעבור נשותיהם, היא היא שגרמה לכך שישראל לא רצו לעלות למקדש, אם היה הדבר ניכר שביהודה וירושלים שוכן הקב"ה, שוב לא היה כוח ביד ירבעם למנוע את העם מלעלות למקדש, אך כיוון ששכינת ה' בירושלים לא היתה שלימה ומליאה, שוב גם ישראל לא חפצו להגיע לירושלים.

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יולי 01, 2020 4:59 pm

יעקב בורלשטיין כתב:טז ד. ויזבח ויקטר בבמות. לכאורה הדבר מתמיה, אחר שאמר הכתוב שהעביר את בנו באש מה יש להוסיף על כך שעבד לשמים בבמות.

אולי יש לומר, שעבודה זרה היא חטא של אמונה, שהוא מאמין גם באליל, ולעומתה עבודת הבמות היא חטא של חוצפה, שהוא מאמין בה', ועובד אותו, אך שלא כפי הוראותיו.

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' יולי 01, 2020 9:53 pm

יעקב בורלשטיין כתב: . . ובוודאי שמלחמותיהם של ארם ישראל ויהודה זה בזה הביאו בסופו של דבר שנפילתם לפני אשור באה בקלות.
וכהמשך לזה: בעליית נ"נ מלך בבל עלי'.
ולהעיר, שכך ממש אירע אף בחורבן בית שני. ודו"ק.

ההודעה האחרונה תמוהה 'מעט' בעיני, ואין פנאי להאריך כעת.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » ד' יולי 01, 2020 11:12 pm

כבר נכב''ב שבספר מלכים כתב ירמיהו הנביא את סיבות החורבן
ושאר הידיעות על תקופת המלכים מקומם בספרים אחרים .

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי חרסון » ה' יולי 02, 2020 12:38 am

יעקב בורלשטיין כתב:אך באמת שאלת 'מי בראש' לכאורה הוכרעה באמת על ידי הנביא ש'אפרים' בראש ולא יהודה, שהרי זהו עיקר העיסוק של הספר,


מסתמא אין כוונתו בשורה זו אלא ע"ד דרוש בעלמא. ואעפ"כ לכאורה אין לו מקום. שהרי ה' בחר בדוד עבדו להיות למלך על ישראל ובזרעו אחריו לעולם ועד.

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יותם » ה' יולי 02, 2020 2:11 am

יעקב בורלשטיין כתב:וזהו באמת הצד השני של חטא ירבעם, העובדה ששלמה ורחבעם הביאו לחילול המקדש בעבור נשותיהם, היא היא שגרמה לכך שישראל לא רצו לעלות למקדש, אם היה הדבר ניכר שביהודה וירושלים שוכן הקב"ה, שוב לא היה כוח ביד ירבעם למנוע את העם מלעלות למקדש, אך כיוון ששכינת ה' בירושלים לא היתה שלימה ומליאה, שוב גם ישראל לא חפצו להגיע לירושלים.

וכעי"ז דרשו חז"ל על גיחזי שעבד ע"ז.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ה' יולי 02, 2020 9:49 am

חרסון כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:אך באמת שאלת 'מי בראש' לכאורה הוכרעה באמת על ידי הנביא ש'אפרים' בראש ולא יהודה, שהרי זהו עיקר העיסוק של הספר,


מסתמא אין כוונתו בשורה זו אלא ע"ד דרוש בעלמא. ואעפ"כ לכאורה אין לו מקום. שהרי ה' בחר בדוד עבדו להיות למלך על ישראל ובזרעו אחריו לעולם ועד.

כוונת המילה ראש בדברי באה להדגיש שיש שני מובנים למילה ראש, כאשר האחד הוא 'המוביל' והשני הוא 'העיקר', ובאתי לומר שאכן מבחינת 'מוביל' אזי בן ישי בראש, אך מבחינת 'עיקר', ירבעם (וישראל) ב'ראש'.

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 02, 2020 10:22 am

להעיר מעירובין מא, א. סוטה מה, ב. זה"ק נשא קלט, ב. ואכמ"ל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ה' יולי 02, 2020 3:40 pm

לבי במערב כתב:להעיר מעירובין מא, א. סוטה מה, ב. זה"ק נשא קלט, ב. ואכמ"ל.

אודה אם כשיהיה מקום תוכל להאריך.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' יולי 06, 2020 4:53 pm

בענין הסרת הבמות כתבתי כמה נקודות מעורבות ללא סדר.

יח ז. הוא הסיר את הבמות. חזקיהו הסיר גם את הבמות הנעשות לה'. ויש לשים לב שמדובר בשינוי עצום, שבלשון ימינו היה מתאים לכנותו 'מהפכה'. במשך מאות שנים, היו במות בישראל, בפשטות היו במות עתיקות עוד מימי יהושע בן נון שנבנו בהיתר ולא נסתרו, והנה בא חזקיהו ומסירן.
ולעיל הארכנו בענין זה מדוע עד ימי חזקיהו לא הסירום, והאם יש איסור בהסרתם, ומפני מה חזקיהו לא חשש לאיסור זה.

אך עדיין יש להבין, כיוון שהיו מלכים צדיקים ביהודה אם כן מה נשתנה בחזקיהו שהסיר את הבמות, ואם אמנם לא יימצא שום הבדל במציאות הזמנים שבין המלכים נוצרך לומר שהיה בו צדקות יותר מכולם, אך נראה שגם המאורעות שהתרחשו בימי חזקיהו ולפניו הביאו להסרת הבמות.

עוד נקודה יש להוסיף. הסרת הבמות אינה יכולה לבוא מבחינת הסכמת העם, אלא מתוך חידוש וייחוד וחיבור למקדש שבירושלים, הסרת הבמות מוכרחת להיות כחלק מהפיכת המקדש בירושלים למרכזי ומשמעותי יותר אצל ישראל.

מבחינה מסויימת, מקומו של המקדש בימי חזקיהו היה גדול יותר מאשר בימי שלמה. שלמה בנה את המקדש ומשכך באו כל ישראל אל המקדש החדש והמיוחד שהקים מלכם, ועל כן עזבו את הבמות והפסיקו להקריב בהם והמקדש היה למקום הנחלה, עד שנתבטל הייחוד של מקדש ירושלים, בעיניהם.
אך בימי חזקיהו, לא רק שפסקו מלהקריב בבמות אלא חזקיהו הסיר את עצם קיומן של הבמות, ובימיו אין למקריב הקרבן אלא ללכת לירושלים, וכפי שטען רבשקה שחזקיהו אינו הולך בדרך ה' כיוון שהסיר את הבמות המקודשות לו.

בימי חזקיהו (וסוף ימי אחז), לראשונה תפסו ישראל שהמשך קיומם בארץ כלל אינו מובטח. לראשונה הנושא לא היה האם ישלטו בעצמם, האם יהיו משועבדים, האם ישימו נציבים על השכנים או להיפך, לראשונה מאז נכנסו לארץ עמדה מעל ראשם השאלה, האם הם עומדים להמשיך לחיות בארץ. כמובן ששאלה זו יחד עם מה שהיא עשויה להביא לחזרה בתשובה, היא עשויה לערער את כל ההרגשה של כל ישראלי שיש ברית קיימת עם הקב"ה שלא תופר, שהרי חרב מתהפכת מעל ראשו ומכלה חלק אחר חלק מעם ישראל. וכמו שאמרו חז"ל שעשרת השבטים גלו לאשור ונתהפך דינם לגויים, ובטלה בריתם עם הקב"ה מלבד שארית יוסף שנספחו על יהודה.

בימי חזקיהו הפכה הברית עם הקב"ה מברית של עם בארץ לברית של שבט בעיר, ממצב שבו ישראל שוכנים בארץ ובונים עיר מקדש בתוכה, למצב שבו ישראל שורדים בתוך עיר המקדש ובזכותה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' יולי 06, 2020 4:53 pm

יח ה. בה' אלוקי ישראל בטוח ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו. הרד"ק כתב שלפניו היינו חוץ מדוד ושלמה. ולענ"ד גם אם היו דוד ושלמה במעלת הבטחון יתר על חזקיהו, מכל מקום חזקיהו נשתגב בכך שהשתמש במידת הבטחון בפועל, כאשר כל קיומו והמשכו של עם ישראל היה מוטל על כף המאזניים.
כמדומני שאין עוד החלטה כל כך משמעותית בכל המקרא להמשך קיומו של עם ישראל כהחלטתו של חזקיהו שלא להכנע למלך אשור. ובמרדו במלך אשור בא לידי ביטוי הבטחון הגדול ביותר בה' יותר מכל אשר היו לפניו ואחריו.

יח ט. ויהי בשנה הרביעית כו' עלה שלמנאסר מלך אשור על שומרון ויצר עליה. אף שכבר לעיל נתבאר באריכות השתלשלות גלות שומרון והסיבות לכך, מכל מקום חזר עליהן הכתוב בקצרה. ולכאורה הדבר בא בכדי להדגיש שמעשהו של חזקיהו לבטוח בה' ולמרוד במלך אשור היה למרות כל מה שאירע עם ממלכת ישראל והעיר שומרון.

יח יד. וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמור חטאתי שוב מעלי. מבואר בכתוב שהיה כבר חזקיה משועבד למלך אשור, והשמיט הכתוב את מרידתו של חזקיהו במלך אשור.

יח טז. בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ה' כו' ויתנם למלך אשור. לא מצינו כדבר הזה בשאר מלכים ששלחו שוחד למלכי גויים, אלא רק נתינת אוצרות בית המלך ובית ה', ואילו כאן מדובר על הסרה מהבנין וזהו דבר חדש. ועיין לעיל (א טו, יח) מה שיש לפלפל בנתינת אוצרות בית ה' למלכי גויים.
ובחז"ל תפסוהו על כך, 'קיצץ דלתות היכל ולא הודו לו'. ויתכן שאם היה נותן רק את האוצרות לא היה בזה חסרון, ואפשר לומר שגם בזה היה חסרון אלא שתפסו חז"ל לשונם על הדבר החמור יותר.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' יולי 06, 2020 4:53 pm

יח יח. ויקראו אל המלך. מבואר שרצו לדבר עם חזקיהו עצמו, ולהלן כאשר השרים מבקשים מהם לדבר ארמית, חוזר רבשקה וצועק בקול גדול, מכיוון שרצונו לדבר ישירות אל העם. ומשמע שתוך כדי הדיון ביניהם השתנתה מטרתו של רבשקה.

יח יט. כה אמר המלך הגדול מלך אשור. מלך אשור הוא המלך היחיד בשר ודם שנקרא 'מלך גדול'. מלבדו נקרא כך רק הקב"ה. 'מלך גדול על כל אלוהים' 'כי מלך גדול אני' 'מלך גדול על כל הארץ. וזאת כפי שעמדנו לעיל (טו יט) שמלך אשור היה שונה מכל המלכים עד אז, והוא זה שהתחיל מלכות כוללת בכל העמים, ולאחר מכן עברה מלכות זו לבבל מדי פרס יון עד רומי. ומאז ואילך תמיד היה את כל המלכים הרגילים, ומלך גדול.
ולא לחינם הוא נקרא בכינוי הדומה לכינויו של מקום כיוון, שבדומה לו כביכול הוא מושל בכל העולם וכל מלכי עולם נתונים למרותו. ועיין להלן, שרבשקה מתפאר בכך שכל האלוהים בעולם לא יכולים לעמוד כנגד מלך אשור. (וטעה וחשב שאף אלוקי ישראל כן, ועל זה קרעו את בגדיהם).

יח כה. עתה המבלעדי ה' עליתי על המקום הזה להשחיתו ה' אמר אלי כו'. להלן השתמש בטענה הפוכה, שכביכול אין בכוח הוי-ה להציל את ירושלים מיד מלך אשור. ולכאורה נקודת ההבדל היא שכעת דיבר עם חזקיהו עליו ידע שאין להסירו מבטחונו בה' ולפיכך השתמש בטענה שאי אפשר לבטוח בה' כיוון שהקב"ה עצמו שלחו להחריב את ירושלים, ואילו להלן דיבר עם העם ולכן השתמש בטענה שכביכול אין בכוח ה' להציל את ירושלים.

יח כו. דבר נא אל עבדיך ארמית וכו'. הדבר מפליא שלא דיבר עימם מלכתחילה ארמית. ואפשר שמכך למדו חז"ל שרבשקה מומר היה.

שם. ואל תדבר עימנו יהודית. כינו השפה על שם יהודה. ולכאורה הלא דיברו אותה השפה כמו בישראל, ואם כן מדוע נקראה השפה 'יהודית'. (ומשל מזמננו שגם בארצות הברית מדברים אנגלית ומכל מקום אינה נקראת 'אמריקאית'). ואפשר שהיה זה כעין ניב שונה מעט ולפיכך נקרא יהודית, ואם כן הדבר מחזק עוד יותר את מה שאמרו חז"ל כי רבשקה ישראל מומר היה.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 06, 2020 6:06 pm

יעקב בורלשטיין כתב:יח יט. כה אמר המלך הגדול מלך אשור. מלך אשור הוא המלך היחיד בשר ודם שנקרא 'מלך גדול'. מלבדו נקרא כך רק הקב"ה. 'מלך גדול על כל אלוהים' 'כי מלך גדול אני' 'מלך גדול על כל הארץ. וזאת כפי שעמדנו לעיל (טו יט) שמלך אשור היה שונה מכל המלכים עד אז, והוא זה שהתחיל מלכות כוללת בכל העמים, ולאחר מכן עברה מלכות זו לבבל מדי פרס יון עד רומי. ומאז ואילך תמיד היה את כל המלכים הרגילים, ומלך גדול.
ולא לחינם הוא נקרא בכינוי הדומה לכינויו של מקום כיוון, שבדומה לו כביכול הוא מושל בכל העולם וכל מלכי עולם נתונים למרותו. ועיין להלן, שרבשקה מתפאר בכך שכל האלוהים בעולם לא יכולים לעמוד כנגד מלך אשור. (וטעה וחשב שאף אלוקי ישראל כן, ועל זה קרעו את בגדיהם).


לא הכתוב קוראו 'המלך הגדול', כי אם נציגו, ועל כן ניתן לפלפל בדוחק.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים