מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' דצמבר 30, 2019 1:01 am

יב כה. ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל. לא נתבאר מפני מה עבר אל פנואל. והמלבי"ם ציין למה שכתב בהושע שרצה ירבעם לרמז על יעקב שראה מלאכים בפנואל. ואולי אפשר לפרש שרצה ירבעם שלא יהיה לו רק מרכז אחד אלא יהיה מוכן לו מקום נוסף בעבר הירדן לעת צרה וכדומה. אך מלשון הכתוב "ויצא משם" נראה שעזב את שכם לטובת פנואל.
ובהמשך עבר ירבעם לתרצה והיא היתה עיר המלוכה של ישראל במשך כמה דורות עד לימי אחאב.

יב כו. ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד כו' ושב לב העם הזה אל אדוניהם וגו'. הכתוב מלמד שזוהי הסיבה לכל ה'חידושים' של ירבעם, אך לעם ודאי שלא אמר שאלו הם נימוקיו, אלא היו לו נימוקים אחרים ועניניים יותר. וכנראה שירבעם ביאר שחלק ממאיסת הקב"ה במלכות בית דוד נתבטלה גם קדושת ירושלים והמקדש ומעתה הם אינם אלא מקדשו של שבט יהודה, אך עשרת השבטים שאין להם חלק ונחלה ביהודה ובירושלים מפני מה יוצרכו לעלות למקדש שאינו שייך אליהם, ובכך הסביר ירבעם שצריך לעשות מקומות עבודה חדשים.

יב כח. ויוועץ המלך ויעש שני עגלי זהב כו' הנה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. הדבר תימה שהרי ודאי ידע ירבעם את האמור בתורה על מעשה העגל של אהרן ואת תוצאותיו, ואם כן מדוע משתמש ירבעם באותו הדבר וכיצד העם שחרות על ליבו תוצאת העגל "וביום פקדי ופקדתי" הסכימו לעשיית עגלים אלו.
ושתי אפשרויות ידועות לי בזה. האחת שהיה לירבעם איזה נימוק שהבדיל בין עגל אהרן לעגליו ובנימוק זה הסביר שכעת או בצורה שבה זה נעשה יש הצדקה לעבודת העגלים. וכך גם מסתבר ממה שקרא את שמות בניו כשמות בני אהרן, נדב ואביה. אפשרות שניה היא לומר שהיה לירבעם השגות על עצם הסיפור האמור בתורה וטען שבאמת הסיפור האמיתי לא היה כפי שנאמר בתורה חס ושלום.

שם. רב לכם מעלות ירושלים. ציווי זה של ירבעם אינו רק עבירה על דין התורה, אלא הוא מהווה סתירה לעצם המלכתו של ירבעם. ואחיה השילוני שמינה את ירבעם למלך אמר לו שלירבעם יהיו עשרה שבטים ולבית דוד שבט אחד "למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים לפני בירושלים העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם". ואם כן עצם המלכתו של ירבעם היתה מוגבלת בכדי שלא לבטל את הבחירה בירושלים שהיא העיר בה שם ה' את שמו. ובכך שביטל ירבעם את ישראל מעלות ירושלימה הגדיל את מלכותו מעבר למה שניתן לו ובכך הפסיד אותה בסופו של דבר.

יב כט. וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן. המקדש בירושלים נבחר להיות במקום מסויים שהוא המרכז לעם ישראל, לעומת זאת ירבעם נקט בדרך הפוכה, במקום לעשות מרכז לכל הארץ הוא תחם את גבולותיה הקדושים של ארץ ישראל בעגלים שחקוקים במרכבת ה'.

יב לא. ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי. בפרשת פסל מיכה בשופטים מבואר שמיכה שמח שהנער הלוי הוא זה שנהיה הכהן שלו, וראה בזה סייעתא דשמיא. וגם כאן הכתוב מציין את זה שירבעם לא רק שלא לקח כהנים מבני אהרן, אלא אף לא היו מבני לוי.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' דצמבר 30, 2019 1:02 am

יג א. והנה איש א-להים בא מיהודה. כמדומה שאם היה בא איש א-להים מישראל היתה לו השפעה רבה יותר, ואם כן יש להבין מפני מה נשלח דווקא איש מיהודה עד כדי שהכתוב טורח להזכיר זאת. (ביחס לשאלה אחרונה זו אפשר לומר שהוא בכדי להקדים את המסופר בהמשך על חזרתו ליהודה ועל כך שלא ישוב לקבר אבותיו).

יג ב. ויקרא על המזבח וגו'. איש הא-להים מדבר על המזבח. הוא לא מדבר עם כל האנשים שנמצאים במקום, הוא לא פונה לירבעם אלא מדבר עם המזבח. ויש להבין מדוע.

שם. ויאמר מזבח מזבח כו' וזבח עליך. כאן מודגשת נקודה נוספת שאיש הא-להים מדבר אל המזבח, כביכול יש בו רוח חיים. ובהמשך הוא אומר שהמזבח יקרע והדשן ישפך, ונראה שמלבד המסר שמועבר בזה אל כל האנשים העומדים במקום, הוא גם מדבר אל המזבח ומודיעו את העתיד הצפוי לו.
במזבח מצאנו גם שהוא מבנה שנקרא בשמות במקומות רבים בתנ"ך. גם בחז"ל מצאנו התיחסות למזבח כבעל רוח חיים "כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". ובדברי מרים בת בלגה שדברה אל המזבח ואמרה לו "לוקוס לוקוס וכו'". (אגב אציין שהמזבח נמצא בחלקו של בנימין וכמבואר בגמ' שצריך להיות בחלקו של טורף ד"בנימין זאב יטרף", ולוקוס בלשון יווני הוא זאב וכמו שכתבו המפרשים. וגם עניין הטריפה נותן משמעות של ישות בעלת רוח חיים).
ובעמוס מצינו שמתנבא על מזבחות בית אל ואומר "ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ", כביכול יש פקידה מיוחדת על המזבחות.

יג ד. אשר קרא על המזבח בבית אל. לכאורה המילים "בבית אל" מיותרות שהרי זהו המזבח שעליו אנו דנים כעת.

יג ח. ויאמר איש הא-להים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבוא עימך וגו'. על בלעם שאמר "אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל וגו", אמרו חז"ל שהיה בדעתו שאכן כך ראוי שיתן לו בלק מלוא ביתו כסף וזהב. ועל פי דבריהם נראה לדרוש גם כאן שאיש הא-להים אמנם היה מנוע מלקבל מידיו של ירבעם, אך לאמיתו של דבר כן רצה בכך. ואפשר שזה מה שגרם לו להכשל בהמשך.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' דצמבר 30, 2019 1:04 am

יג ח. ויאמר איש הא-להים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבוא עימך וגו'. על בלעם שאמר "אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל וגו", אמרו חז"ל שהיה בדעתו שאכן כך ראוי שיתן לו בלק מלוא ביתו כסף וזהב. ועל פי דבריהם נראה לדרוש גם כאן שאיש הא-להים אמנם היה מנוע מלקבל מידיו של ירבעם, אך לאמיתו של דבר כן רצה בכך. ואפשר שזה מה שגרם לו להכשל בהמשך.

יג יא. ונביא אחד זקן. עיין רש"י שכתב "נביא השקר" והוא מהתרגום. אך לכאורה צריך ביאור שאותו נביא שקר יקבל נבואה לאחר מכן. ומשמע קצת שהיה בו מכוחות הנבואה, אך כיוון ששיקר במעשה זה נקרא נביא שקר. וצ"ב.

שם. הכתוב מבדיל לאורך כל הסיפור בין הנביא מירושלים לנביא מבית אל וקורא לראשון בשם "איש הא-להים" ולשני בשם נביא סתם. (ובפסוק כג יש לעיין, ולענ"ד נראה כדברי המלבי"ם בזה עיי"ש ואאריך במקומו אי"ה).

יג יב. וידבר אליהם אביהם אי זה הדרך הלך וגו'. לא נתברר מה היה העניין הדחוף לאותו נביא מבית אל להשיב את איש הא-להים.

יג יח. כחש לו. עמדו בזה המפרשים מדוע נענש איש הא-להים כאשר היה סבור כי זוהי נבואה. רד"ק כתב שהיה לו לברר האם הוא נביא אמת, ומלבי"ם כתב שנביא שקיבל דבר מאת ה' אסור לו לחזור ולשנות על פי דברי נביא אחר. ודברי המלבי"ם הם לכאורה חידוש, שהרי יתכן שכעת אין הקב"ה רוצה לדבר עימו מטעם מסויים, ואם נביא שהוכח שהוא נביא אמת אומר לו דבר בשם ה' מדוע לא ישמע אליו.
ולעצם הדבר, נראה כי לאיש הא-להים היה רצון להשאר ולאכול במלכות ישראל. ויש לידע האם עשה זאת רק מרעבונו וצמאונו כיוון שלא יכל לאכול ולשתות כל עוד הוא נמצא במלכות ישראל, (ושמעתי מבארים ששורש האיסור הוא כעין עיר הנדחת, אך לכאורה האיסור על איש הא-להים היה גם לשתות ולאכול משלו כל עוד הוא נמצא בתחומי ישראל, וכביכול הקב"ה רצה שיעשה את הדרך במהירות האפשרית ולא יתעכב שם לרגע וגם יוכרח לילך במהירות מחמת חוסר האכילה), או אפשר שהיה לו ענין עצמי לשתות ולאכול במלכות ישראל, ואפשר שהוא כעין התנגדות לנבואתו עצמה. וצל"ת.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' דצמבר 30, 2019 1:04 am

יג כ. ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו. נבואת העונש על איש הא-להים באה לו מיד אותו האדם עצמו שהשיאו לשוב ולאכול בישראל. ונראה שיש בזה ענין פנימי, שבכך שחזר איש הא-להים לישראל קיבל את זה שיש השראת השכינה בישראל למרות שהתנתקו מירושלים, ולכן השיב לו הקב"ה בכך שנתן נבואה דווקא על אדם שהיה מבלבל במראהו האם הוא נביא אמת או שקר, כביכול אומר לו הקב"ה מה שאתה סומך על אדם מעשרת השבטים לשמוע את דברי הוא עצמו חלק מהבלבול שנטע ירבעם.

שם. אל הנביא אשר השיבו. עד עתה כינה הכתוב את שניהם בכינויים קבועים, איש הא-להים הוא זה שבא מיהודה, והנביא הוא מי שישב בבית אל, אך עתה הוזקק הכתוב להדגיש שמדובר בנביא מבית אל, כי באופן פשוט היינו סבורים שאם מגיעה נבואה של אמת ודאי שהיא תגיע לאיש הא-להים, ולכן מדגיש הכתוב שהנבואה הגיעה אל הנביא אשר השיבו.
ובכך נראה שהכתוב מסכים כביכול עם חוסר הנוחות שלנו בכך שהנבואה מגיעה אל נביא השקר, ובא לומר, זה בדיוק מה שרציתי להדגיש שהנבואה הגיעה אל הנביא אשר השיבו. ועיין מה שכתבנו בכינוי זה בפסוק כג, שם הכינוי משתמע בעצמו לשתי פנים ונחלקו בזה המפרשים שם. ונראה שגם בזה בא הכתוב לרמוז כביכול כבר נאבד ההבדל התהומי שבין איש הא-להים מיהודה לבין הנביא מבית אל וכבר יש צורך להבדיל ביניהם, וגם כאשר הכתוב מבדיל ומכנה את הנביא אי אפשר להבין את היחוס האמיתי מחמת טשטוש ההבדל שביניהם.

שם. הנביא אשר השיבו. היה יכול הכתוב ליחס אותו על שם מקומו "הנביא אשר בבית אל". אך כיוון שנבואתו נוצרה מכך שהחזיר את איש הא-להים, יחסו הכתוב בעובדה זו. ובחז"ל הוסיפו בזה שגדולה לגימה שמשרה שכינה על נביאי הבעל, ועולה מדבריהם שאכן הנביא הזקן מבית אל זכה לנבואת אמת בזכות הקרבה והאכילה המשותפת עם איש הא-להים.

יג כב. לא תבוא נבלתך אל קבר אבותיך. יש לומר שהוא המשך לאמור מעלה, שכביכול קיבל איש הא להים את קיומה של הנבואה בישראל במנותק מיהודה וירושלים ולפיכך מידה כנגד מידה נשארה נבלתו מחוץ ליהודה.

יג כג. ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש לו החמור כו'. מכך שהכתוב הסמיך את חבישת החמור לאכילתו ושתייתו משמע שהמשיך לאכול גם לאחר הנבואה ולאחר שהתברר לו כי נבואת החזרתו היתה בשקר.

שם. ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו. כינוי "לנביא אשר השיבו" צריך תלמוד אל מי הוא מתיחס. ומלשון הכתוב הפשוטה לכאורה משמע שמתייחס אל איש הא-להים שבא מיהודה, אך לאורך הפרשה הכתוב משתמש בכינוי זה לנביא הזקן (פסוק כ, פסוק כו). ועיין רש"י ולא זכיתי לירד לעומק דבריו, וברד"ק נקט שמתיחס לאיש הא-להים, והמלבי"ם כתב שמתיחס לנביא הזקן, ומילת היחס "אשר השיבו" מתיחסת אל החמור ששייך לנביא אשר השיבו.
ועדיין יש בזה קושי לשם מה היה צריך הכתוב ליחס את בעלות החמור, ומלבי"ם נקט שהוא בדווקא עיין בפירושו. וצל"ת.

יג כד. וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו. וכן מצינו במקום אחר שהעובר על דברי נביא נהרג על ידי אריה. (להלן כ לו).

יג ל. ויספדו עליו הוי אחי. אפשר שרומז בזה לאחווה הראויה להיות בין עשרת השבטים לבין שבט יהודה.

לייטנר
הודעות: 5046
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ב' דצמבר 30, 2019 3:57 pm

יעקב בורלשטיין כתב:יג כד. וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו. וכן מצינו במקום אחר שהעובר על דברי נביא נהרג על ידי אריה. (להלן כ לו).


יג כד - צורת המתה לא טבעית/בידי ה' בספר מלכים היא ע"י אריות. ראה גם מלכים ב יז כו.

לייטנר
הודעות: 5046
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ב' דצמבר 30, 2019 3:58 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ויספדו עליו הוי אחי. אפשר שרומז בזה לאחווה הראויה להיות בין עשרת השבטים לבין שבט יהודה.


צורת הספד מקובלת ומכובדת, ראה ירמיה כב יח.

עושה חדשות
הודעות: 8714
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 04, 2020 8:38 pm

ד,כ - לכאו' בא לאפוקי מטענת העם לרחבעם בפרק יב.
ו,ג - על אולם במשכן עי' שם משמואל ומשך חכמה פ' תרומה.
ח,ט - עי' ב"ב דף יד. וברייתא דמלאכת המשכן פרק ו. (רלב"ג במקום, ועוד).
יא,ז - מה הענין שלך להחריף את הטענה על שלמה יותר ממה שנראה בחז"ל.
יב,כח - עי' רמב"ן כי תשא לב,כה.

צביב
הודעות: 1554
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » א' ינואר 05, 2020 1:02 am

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:יג כד. וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו. וכן מצינו במקום אחר שהעובר על דברי נביא נהרג על ידי אריה. (להלן כ לו).


יג כד - צורת המתה לא טבעית/בידי ה' בספר מלכים היא ע"י אריות. ראה גם מלכים ב יז כו.


כתובות דף ל עמוד ב

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' ינואר 05, 2020 1:19 am

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:יג כד. וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו. וכן מצינו במקום אחר שהעובר על דברי נביא נהרג על ידי אריה. (להלן כ לו).


יג כד - צורת המתה לא טבעית/בידי ה' בספר מלכים היא ע"י אריות. ראה גם מלכים ב יז כו.

ייש''כ

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' ינואר 05, 2020 1:19 am

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ויספדו עליו הוי אחי. אפשר שרומז בזה לאחווה הראויה להיות בין עשרת השבטים לבין שבט יהודה.


צורת הספד מקובלת ומכובדת, ראה ירמיה כב יח.

ייש''כ

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' ינואר 05, 2020 1:27 am

עושה חדשות כתב:ד,כ - לכאו' בא לאפוקי מטענת העם לרחבעם בפרק יב.
ו,ג - על אולם במשכן עי' שם משמואל ומשך חכמה פ' תרומה.
ח,ט - עי' ב"ב דף יד. וברייתא דמלאכת המשכן פרק ו. (רלב"ג במקום, ועוד).
יא,ז - מה הענין שלך להחריף את הטענה על שלמה יותר ממה שנראה בחז"ל.
יב,כח - עי' רמב"ן כי תשא לב,כה.


ד, כ. אכן זו קושיא צועקת, (הסתירה בין מה שנראה שלישראל טוב, לבין אבי יסר אתכם בשוטים), אך לא ברורה התשובה למעשה.
ו, ג. ייש''כ על מראה המקום אסתכל בעז''ה
ח, ט. ב''ב יד. רק אומר לימודים שמהם יודעים שהיה עוד דברים. זה לא מסביר את סגנון הניסוח הזה. (בהנחה שיש לו משמעות עצמית כמובן ולא רק כשמות קוד לדרשות)
יא, ז. אין לי שום עניין להחריף, זוהי העובדה שכאשר יש מלך ואשתו עושה משהו זה דבר משמעותי ורציני מאוד שאי אפשר להתעלם ממנו. ולכן פשוט לי שחז''ל לא התכוונו לומר שזה איזה חסרון ב''הוכח תוכיח'' בלבד.
יב, כח. ייש''כ (כמדומה שאין שם תשובה לעצם השאלה כיצד הסביר ירבעם את הפער בין הקמת העגלים לבין תגובת משה לעגל).
וייש''כ גדול

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' ינואר 11, 2020 11:40 pm

יב כח, לא. ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים וכו' ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי. הדבר צריך ביאור כיצד הצליח ירבעם לשכנע כה בקלות את העם שלא לעלות לירושלים, אמנם אומרים חז"ל שירבעם הטיל שמירה על הדרכים העולות ירושלימה, אך מכל מקום הדבר מפליא כיצד מלך שזה עתה נתמנה על ידי העם בעקבות מרידה במלך אחר יכול להשתרר בצורה כה חזקה ולבטל את העם ממקדש ששמחו בו כל כך והוא הפך להיות חלק מצורת העם מזה שנות דור.

ובהארות לספר שמואל הארכנו בדברי הנביא שאומר כי מעתה במקום שיעמדו המנהיגים לפני הכהנים המשוחים בשמן המשחה, יתחלף הדבר והכהנים יתהלכו לפני המלכים שנמשחים בשמן המשחה. וחלק מביטול כבודה של הכהונה הוא על ידי חורבנו של משכן שילה מה שמביא להיתר הבמות (לכו"ע) וממילא לעבודתם של כל הנודב רוחו לעבוד בבמה בין מבני לוי ובין מישראל. ומחורבנו של שילה עד הקמת המקדש ארכו עשרות שנים שבהם היו ישראל מותרים בבמות, ומסתבר שמטבע הדברים רוב האנשים שהקריבו את קרבנותיהם בבמות לא היו מקריבים בעצמם ובפרט כאשר היה מדובר בזבחים ציבוריים, אלא היו אנשים קבועים שהיו כהני הבמות, ומסתבר שסביב במות מרכזיות התרכזו כהנים (שאינם מזרע אהרן בדווקא) שהיו האחראיים עליהן ואנשים רבים היו עולים אליהן ומקריבים את קרבנותיהם.

כתוצאה מכל האמור עם ישראל התרגל למצב שאפשר להקריב בכל מקום, משפחות רבות החלו לשמש בכהונת הבמות , וכאשר הקים שלמה את בית המקדש וביטל בכך את האפשרות להקריב בבמות הוא גרם לכך שכל הכהנים הללו הפכו להיות אנשים שאיבדו את מעמדם לטובת הכהנים מזרע אהרן כהני המקדש. גם עם ישראל איבד את האפשרות להקריב קרבנות קטנים ומשפחתיים בסמוך לביתם, ולדוגמא, אדם שראה חסד ה' בימי שאול ודוד היה יכול מיד לקחת עשרון סולת ולהקריבו במזבח הסמוך לבית, אדם שנקלע לצרה היה מקריב בן יונה בבמה שבשער העיר וכדומה לזה, והנה כעת איבדו ישראל את הקשר הבלתי אמצעי הזה עם הקב"ה.

ונראה שלכן היה ירבעם יכול להשיא את העם בקלות שכזו מהמקדש שבירושלים, כיוון שהעם עצמו היה חסר את הקרבת הקרבנות היומיומית והאישית הזו, וכך גם היה ציבור שלם שהיה חשוב לו מאוד ההחזרה הזו של הבמות ואלה הם משפחות כהני הבמות שהחזיקו בבעלותם במות ומקדשים והפכו למיותרים עם הקמת המקדש בירושלים.




יג לג. לא שב ירבעם מדרכו הרעה. הכתוב מכנה את עבירותיו של ירבעם "דרך רעה". ירבעם הוא הראשון והיחיד בתנ"ך שמיוחסת לו דרך רעה. (יש כינוי דרך רעה באופן כללי בדברי הנביאים אך היא לא משוייכת לאדם מסויים).

שם. וישב ויעש מקצות העם כהני במות. הכתוב חוזר כאן ומפרש את חטאו של ירבעם בקצרה, ויש לידע מדוע הכתוב מדגיש דווקא את עשיית כהני הבמות יתר על שאר החטאים כמו הקמת הבמה והעגלים, הבאת הקרבנות אליה וכן קביעת החג בחודש השמיני, וכי אם זה היה על ידי כהנים זה היה יותר טוב. ואפשר שבזה התבטא המשך פעולתו כי הקמת הבמות והעגלים וקביעת החג בחודש השמיני כבר המשיכו מאליהן, אך מינויָם של כהנים חדשים המשיך להתבצע כל העת.

יג לד. לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה. עד עתה לא מצאנו אף אדם פרטי שמקבל עונש כה חמור של השמדת ביתו.

שם. לכאורה נראה פשוט שירבעם לא היה סבור שחטאתו גדולה כל כך. הלא ירבעם עצמו קיבל את מלכותו בנבואתו של אחיה השילוני שם נאמר לו שהסיבה להעברת המלוכה אליו היא עזיבתו של שלמה ועבודה זרה לכמוש מלכום ועשתורת, וירבעם ראה שנבואתו של אחיה מתקייימת. יתר על כן ירבעם האמין בנבואתו של אחיה וכמבואר להלן שכאשר חלה אביה בנו שלח לשאול את אחיה השילוני אודות גורלו של הבן, ואם כן כיצד יתכן שבשביל להחזיק את מלכותו ולמנוע את מעבר העם לרחבעם נקט ירבעם בפעולות כל כך חמורות, והלא זו עצמה יכולה להיות סיבה לכך שה' יעבירנו ממלכותו וכמו שראה בעיניו שאירע לשלמה.
ונראה שירבעם אכן יכל שלא לראות את מעשיו כחטאים גמורים, ואם נשווה בין האמור על ירבעם לאמור על שלמה, במידת מה יש חומרה רבה יותר במעשיו של שלמה שהכניס עבודה זרה ממש אל מול מקום המקדש, לבין ירבעם שרק הפסיק את יחודו של מקום המקדש (שבמידת מה נתחלל במעשי נשות שלמה) ובנה עגלים שיכלו להיחשב כתחליף לכרובים העומדים בתוך המקדש. ולפיכך לא סבר שמעשיו הם כל כך חמורים, ויכל לתרץ את מעשיו באומרו שהפסקת מלכותו של רחבעם על עם ישראל פירושם גם הפסקת קדושתו המוחלטת של המקדש בירושלים ונתינת אפשרות להקריב גם במקומות אחרים ולא רק במקדש.
ועיין לעיל, (יב כח) מה שכתבנו שהקמת העגלים לא היתה רק עבירה בעלמא אלא ניגוד לעצם נבואת המלכתו של ירבעם שם נתפרש כי ירושלים היא עדיין העיר הנבחרת לה' ולא התבטלה בחירה זו בעקבות המלכתו של ירבעם.
ועוד אציין, שלמרות שחטאי ירבעם אכן היו קלים במידת מה כיוון שלא היו עבודה זרה, מכל מקום היה בהם גם חומרה כיוון שהם היו כזיוף של עבודת ה' ומינה מחריב בה.
נערך לאחרונה על ידי יעקב בורלשטיין ב ש' ינואר 11, 2020 11:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' ינואר 11, 2020 11:41 pm

יד א. בעת ההיא. לשון זו לכאורה מיותרת, ואפשר שבאה לומר שלמרות שמלכותו של ירבעם התקיימה שנים רבות, היה זה לאחר שידע את נבואתו הקשה של אחיה ובכל זאת לא שב בתשובה.

יד א-ב. חלה אביה בן ירבעם ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית וגו'. סיפור זה צריך ביאור, מדוע היה חשוב לירבעם לשלוח לאחיה השילוני, ומה תועלת תצא מכך. ובוודאי שלא רצה שהנביא יתפלל בעבורו, שהרי מפורש בכתוב שירבעם חשש מפניו ושלח את אשתו בדרך סתר ובלי להזדהות בפני הנביא, ואם כן ידע בוודאי שלא תבוא לו הישועה מאת הנביא, ואם כן לשם מה בא אליו.

וקצת נראה שרק האירוע הזה של מחלת אביה הוא זה שהביא את ירבעם למסקנה כמה מעשיו חמורים, ולפיכך רצה לברר האם אכן מחלת בנו הינה מדרכו של עולם או שמדובר בעונש המכוון כלפי בית מלכותו.

שם. שם. עוד צריך ביאור מדוע המתינה נבואתו של אחיה השילוני עד למקרה שבו נזקק ירבעם אל אחיה השילוני, ומדוע לא התנבא אחיה השילוני עד עתה על גנותו ורעתו של ירבעם.
ובפרט יש לשאול שכיוון שאנו רואים שאחיה עדיין חי באותם הימים אם כן מדוע לא הגיע אחיה השילוני בעצמו למחות על הקמת העגלים ועל המזבחות. ועיין בדברי חז"ל סנהדרין (קב, א) טעה ונתן הסכמה להקמתו של העגל (מתוך מחשבה שירבעם אינו מתכוון להקים את העגל באמת, ועדיין צריך ביאור עיי"ש).

יד ג. ולקחת בידך עשרה לחם וכו'. לכאורה אין כל כך עניין בהוראה זו ובשונה מההוראה להתנכר שנכתבה בכדי להסביר שירבעם חשש כעת מאחיה, הרי שלהוראה זו לכאורה אין משמעות. ואפשר שבא הכתוב לומר שלא היתה הרגילות של אדם כאשת ירבעם לשאול מאת הנביא ולהביא לו מתנה של עשרה לחם, ולכן הבאת המתנה הפעוטה הזו היא חלק מההתנכרות, והיא באה להדגיש שירבעם חיפש תשובה מאחיה כאדם פשוט ולא כמלך ישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' ינואר 11, 2020 11:41 pm

יד ד. ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו. צריך ביאור לשם מה הזכיר זאת הכתוב ובכל מקרה לא יכל אחיהו להכיר את אשת ירבעם שהרי היא השתנתה ונראתה כאשה אחרת, וכמו שבדרכה מתרצה עד שילה לא זיהו אותה כך גם לא היה סיבה לחשוב שאחיהו יזהה אותה. גם מסדר הכתובים לא נראה כך שירבעם שולח את אשתו לאחיה דווקא בגלל שהוא אינו רואה כבר, שהרי הכתוב מזכיר זאת רק אחרי שאשת ירבעם מגיעה אל אחיהו.

יד י. לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם וגו'. כנבואה זו שנאמרה לירבעם נאמר גם לבעשא וכן לאחאב. וצריך ביאור מדוע הגיעה הרעה רק בימי בניהם של ירבעם ובעשא. ובאחאב נתפרש בכתוב שהיתה הפורענות ראויה לבוא בימיו אך כיוון שנכנע אחאב מפני הנבואה נתעכבה הפורענות והגיע רק בימי בנו של אחאב, אך אצל ירבעם ובעשא לא נתפרש מדוע לא באתם הפורענות בימיהם.

יד טו. והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים וגו'. אחיה כולל בנבואת עונשו של ירבעם את גורלם של ישראל. ומכאן שישראל נחשבים אחראים גם על חטאי מלכם ואינם יכולים לומר אנוסים היינו. ויתכן שישראל הוסיפו על חטאי ירבעם וכמבואר בכתוב "יען אשר עשו את אשריהם מכעיסים את ה'".

שם. ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר. כאן זו הפעם הראשונה שנאמרה לישראל נבואה על כך שעתידים הם לגלות. בתורה הם הוזהרו על כך, אך כאן כבר הודיעו להם נבואה זו בתור ידיעה על מה שעומד לקרות. ויש להבין מדוע בכל ימי השופטים לא הודיע הקב"ה על כך שהם עומדים לגלות ודווקא עתה הם התחייבו בגלות.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' ינואר 11, 2020 11:42 pm

יד כז-כח. ויעש המלך רחבעם תחתם מגיני נחושת והפקיד על יד שרי הרצים כו' ויהי מידי בוא המלך בית ה' ישאום הרצים וגו'. צריך ביאור מדוע האריך כאן הכתוב בצורה שהשתמשו במגינים, ואם היה לו לבאר זאת היה צריך לבאר כבר בשלמה, ומשמע שהיה איזה שינוי בעל משמעות. וצ"ת.

טו יב. ויעבר את הקדשים. ולאחר מכן מבאר הכתוב שהעביר את העבודה זרה. וזהו בסדר הפוך מהאמור לעיל שיהודה עבדו לאשרות וגם קדש היה בארץ. ומשמע שעשיית הקדש היתה העומק הגדול של החטא, ולכך תחילה הסיר הקדשים ולאחר מכן הסיר את האשרות והמפלצת. ועדיין לא הצליח להגיע לתחילת הקלקול שאלו הבמות, ולפיכך מסיים הכתוב ואומר –

טו יד. והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם ה' כל ימיו. כלומר, הבמות לא סרו, אבל למרות זאת לבב אסא היה שלם עם ה' ולא נגרר אחר הבמות לעבוד עבודה זרה.

שם. שם. יש לציין שפסוק זה דומה למה שנאמר בשלמה בלשון הפוכה "ויאהב שלמה את ה' ללכת בחוקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר". ואצל שלמה החידוש הוא שהוא מזבח ומקטיר בבמות למרות שהוא אוהב ללכת בדרכי דוד אביו, ואילו אצל אסא החידוש הוא שלמרות שהבמות לא סרו לבב אסא היה שלם עם ה' כל ימיו. ועיין לעיל מה שהערנו על פסוק זה (ג ג).

טו יד. והבמות לא סרו. וביארו בזה המפרשים שאי אפשר היה להסיר אותם מכיוון שהן היו קדושות לשמים. אמנם חזקיהו הסיר את הבמות כמבואר להלן (ב יח, ד). ואפשר שברבות השנים נעשו אותן במות מעורבות גם לע"ז ולכן היה מותר להסירן, או שכיוון שהביאו לידי מכשול נהגו בזה בדרך עת לעשות לה' הפרו תורתך על פי נביא או על פי החכמים.

ובענין הבמות יש להתבונן שבמשך מאות שנים היו הבמות עומדות גם אצל המלכים הצדיקים והדבר מתמיה מדוע לא הסירום כל מלכי יהודה הצדיקים, ובמלכות ישראל לא מצאנו מלך צדיק שעזב את חטאות ירבעם, אך במלכות יהודה היו מלכים צדיקים, ואם כן מדוע לא הסירו את הבמות. ולכאורה ביאור הדברים שהם טעו לחשוב שכיוון שנחלקה הממלכה אין משמעות ליחודו של המקדש והיו שאמרו שבכהאי גוונא כבר אין זה בגדר נחלה שאסור להקריב מחוץ למקדש, או שאמרו שנתגלה למפרע שעדיין לא היתה זו הנחלה. ועל כל פנים היו סבורים לומר שיש היתר במות, ובזה השפיעו ישראל גם על יהודה. (אמנם יש לציין שתחילת הקלקול הוא בשלמה שהרשה להעמיד מזבחות לע"ז בסמוך למקדש).
וראיה לאמור אנו רואים בדברי רבשקה לחזקיהו (ב יח, כב), שאם יהודה סומכים על ה' א-להיהם הרי שאין להם על מה לסמוך כיוון שחזקיה הסיר את הבמות של ה', ומשמע שבתפיסה של יהודי מומר של אותה תקופה מעשיו של חזקיהו היו בגדר חטא, וכביכול חזקיהו הוא זה שהיה פחות צדיק מהמלכים שהיו לפניו. והדבר עולה יפה עם מה שכתבנו שהיתה מחשבה ביהודה שהבמות מותרות למרות שלא היה זה נכון.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' ינואר 11, 2020 11:42 pm

טז כד. ויקן את ההר שומרון וגו'. עד אז היו מלכי ישראל שוכנים בתרצה, וכבר באשת ירבעם נאמר שהיא חוזרת לתרצה עיר המלוכה. ואפשר שהסיבה למעבר עיר המלוכה היתה בעקבות שריפת בית המלך על ידי זמרי, אלא שבנייתה של העיר החדשה ארכה שש שנים. (וכך מסתבר שהתחילה בנייתה מיד עם עלותו למלוכה שהרי בניית עיר מלוכה חדשה לוקחת זמן רב, ותקופת הבנייה של שלמה לקחה עשרים שנה לשני הבתים, ובוודאי שש שנים הם תקופה קצרה יחסית לבניית עיר).

טז כה. ויעשה עמרי הרע בעיני ה'. ויש לידע מדוע לא הודיע הקב"ה את עונשו של עמרי, והעונש נגזר רק בימי בנו אחאב, והסיבה שהביאה לגזר הדין לא הייתה בגלל עבודה זרה אלא בגלל הרצח והעושק של נבות ואדמתו. ואפשר שהדבר נובע מכך שעמרי לא פתח במעשי הרעה לכך לא היה עונשו חמור כירבעם, וההבדל בין עמרי לבעשא הוא בכך שבעשא השמיד את בית המלוכה הקודם ובשביל להצדיק כזה רצח יש רק אפשרות אחת והיא שבא לתקן את עיוותיו של המלך הקודם, אבל כאשר המשיך באותם החטאים ממילא נגזר עליו אותו העונש שהוטל על המלך הקודם. לעומתם עמרי הומלך רק מפאת מעשי זמרי ולא הוא עצמו הרג את המלך, ולכך אין להטיל עליו את העונש על מעשיו שהיו רק המשך למעשי המלכים הקודמים.

שם. וירע מכל אשר לפניו. ולא פירש הכתוב במה הרע.

יהודה בן יעקב
הודעות: 1415
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' ינואר 12, 2020 12:56 am

בקריאת ההפטרה התעוררתי לזה

ב, ט וְעַתָּה֙ אַל־תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה

איך דוד קרא לשלמה 'איש' כשהיה לכל היותר בן י"ב.
[גם התואר 'חכם' מחודש, שהרי רק לאחר מכן קיבל חכמה מהשי"ת].

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' ינואר 12, 2020 1:06 am

ייש''כ
רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.
והתואר חכם הרי שיש להמליץ על זה 'יהיב חכמתא לחכימין'

יהודה בן יעקב
הודעות: 1415
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' ינואר 12, 2020 1:19 am

יעקב בורלשטיין כתב:רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.

מנלן שתואר 'איש' הוא למי שיש לו בן, אע"פ שאינו גדול?
[מקופיא בסוגיא דר"פ בן סורר לא משמע כך].

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' ינואר 12, 2020 1:27 am

לא יודע מה זה אומר לגבי דין הגדלות שלו.
אולי מי שיש לו בנים זה אומר שהוא גדול למרות שעדיין לא הגיע לגיל י''ג?
איני יודע

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' ינואר 12, 2020 10:11 am

יעקב בורלשטיין כתב:יב כח, לא. ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים וכו' ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי. הדבר צריך ביאור כיצד הצליח ירבעם לשכנע כה בקלות את העם שלא לעלות לירושלים

האריכו בזה בפרק חלק, כיצד היה מושיב רשע ליד צדיק וכו'.
יעקב בורלשטיין כתב:אדם שראה חסד ה' בימי שאול ודוד היה יכול מיד לקחת עשרון סולת ולהקריבו במזבח הסמוך לבית.
כמדומני תלוי במחלוקת תנאים אם יש מנחה בבמה, אבל הענין עצמו - ודאי נכון.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' ינואר 12, 2020 10:16 am

יעקב בורלשטיין כתב:יד ד. ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו. צריך ביאור לשם מה הזכיר זאת הכתוב ובכל מקרה לא יכל אחיהו להכיר את אשת ירבעם שהרי היא השתנתה ונראתה כאשה אחרת, וכמו שבדרכה מתרצה עד שילה לא זיהו אותה כך גם לא היה סיבה לחשוב שאחיהו יזהה אותה. גם מסדר הכתובים לא נראה כך שירבעם שולח את אשתו לאחיה דווקא בגלל שהוא אינו רואה כבר, שהרי הכתוב מזכיר זאת רק אחרי שאשת ירבעם מגיעה אל אחיהו.

כנראה בא הכתוב להגדיל את הפלא, שגם היא התחפשה, וגם עיניו קמו (אינני יודע האם ביטוי זה מתאר עיוורון מוחלט או טשטוש ראיה - קטרקט וכדומה), ואעפ"כ הוא זיהה אותה - כנראה ברוח הקודש.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' ינואר 12, 2020 10:19 am

האם הדברים נשמרים במקום אחר מלבד בפורום?
רציתי להדפיס את הדברים (לטובת מג"ש של שיעור חדש בספר מלכים) אך מהפורום זה יוצא כמה עשרות דפים...

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' ינואר 12, 2020 12:50 pm

עזריאל ברגר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:יב כח, לא. ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים וכו' ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי. הדבר צריך ביאור כיצד הצליח ירבעם לשכנע כה בקלות את העם שלא לעלות לירושלים

האריכו בזה בפרק חלק, כיצד היה מושיב רשע ליד צדיק וכו'.
יעקב בורלשטיין כתב:אדם שראה חסד ה' בימי שאול ודוד היה יכול מיד לקחת עשרון סולת ולהקריבו במזבח הסמוך לבית.
כמדומני תלוי במחלוקת תנאים אם יש מנחה בבמה, אבל הענין עצמו - ודאי נכון.

אכן, מחלוקת רבי יהודה ורבנן בזבחים, ולדעת רבנן יש מנחה ועופות בבמה

(לגבי סוגיית חלק, ציינתי לה באחד הפסוקים, ובלעדיה ודאי שאין אפשרות להבין את כל הסיפור)

יהודה בן יעקב
הודעות: 1415
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' ינואר 12, 2020 11:40 pm

יהודה בן יעקב כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.

מנלן שתואר 'איש' הוא למי שיש לו בן, אע"פ שאינו גדול?
[מקופיא בסוגיא דר"פ בן סורר לא משמע כך].

כעת ראיתי במהר"ם בסוגיא שם סנהדרין סט, א שכתב:
וכמו שבדורות האחרונים דמבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה ומוליד לרב חסדא ואפילו הכי לא נקרא איש עד שהוא בן י"ג שנה כמו כן בדורות הראשונים אף על פי שהיו מולידין לשמנה שנים אפי' הכי לא נקרא איש עד י"ג שנים


בעיקר הקושיא יש להוסיף, דבהדר זקנים בראשית מג, יז כתב:
ויעש האיש כאשר אמר יוסף. אמרו חכמים זה מנשה. וא"ת היאך קורא אותו איש הלא לא היה בן ט' שנים לכל היותר שהרי יוסף היה בן ל' שנה בעמדו לפני פרעה ובן ט"ל כשבא יעקב למצרים ז' שנים של שובע וב' של רעב כדכתיב כי זה שנתים הרעב. ורש"י פי' במסכת אבות בן י"ג שנים למצות וילפינן משמעון ולוי כשבאו על שכם לא היו כי אם בן י"ג שנה כשתחשוב שנותם וכתיב בהם איש חרבו על ירכו וצ"ע:

וכ"כ בדעת זקנים שם בשם מהר"ר חיים משם ה"ר אליעזר אבי העזרי. והאריך בזה החיד"א בספרו פני דוד פר' מקץ אות ג.

והנה כל קושיא זו, היא רק לפי מדרש חז"ל ד''האיש'' הוא מנשה. אך הקושיא הנ"ל על הנאמר בשלמה, הוא מכח הפסוקים עצמם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' ינואר 22, 2020 3:24 am

יד ט. ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך ותעשה לך אלוהים אחרים ומסכות להכעיסני ואותי השלכת אחרי גוך. הכתוב מעיד שירבעם הרע יותר מכל שהיו לפניו, ויש לידע אם כוונת הפסוק היא ביחס לשלמה או שמא ביחס לתקופת השופטים.
ולכאורה קשה לומר שהיה המצב בימי ירבעם גרוע יותר מבימי השופטים שהרי בזמנו היו ישראל עובדים לבעלים שהם גרועים מעגלי ירבעם וכמבואר להלן שרעתו הגדולה של אחאב ביחס לירבעם היא שהוא הוסיף את עבודת הבעל על עבודת העגלים.

ויש לציין כאן שיש צד מיוחד ברשעתו של ירבעם, וזו העובדה שהסיבה שהניעה אותו לעבודה זרה לא היתה רצון בעצם העבודה הזו, אלא כמכשיר פוליטי וכהקדמת רפואה למכה שעלולה לבוא באם העם ימשיך לעלות ירושלימה לרגל. ומחד יש כאן רשעות מיוחדת, שהרי אם אדם נמצא במצוקה ולכן הוא פונה לעבודה זרה הרי ש'לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב', אך אדם שחוטא ומחטיא בעבודה זרה מכוח שיקולים פוליטיים הרי זה גרוע בהרבה. ומאידך יש בזה גם קולא שהרי ירבעם לא בחר בעגלים מכוח מחשבתו שכך טוב לעשות אלא רק מכוח שיקולים צדדיים.

יד יב. בבואה רגלייך העירה ומת הילד. המילה 'רגלייך' לכאורה מיותרת, שהרי היה יכול לומר 'בבואך העירה ומת הילד'. ולכאורה מרמז הכתוב על תחילת בואה לאחיה שהאופן שבו הכיר בה אחיה היה על ידי 'קול רגליה באה בפתח'. בקול רגליה הכירהּ אחיה, ובקול רגליה תבוא נבואתו אל קיומהּ.

יד יז. היא באה בסף הבית והנער מת. כמו שהערנו לעיל האירוע דומה מאוד לנבואת אחיה שהתחילה כאשר עמדה אשת ירבעם בפתח ביתו של אחיה השילוני. ויש להבין מה בא הכתוב לרמוז בכך שהאירועים הללו מתרחשים כאשר אשת ירבעם נמצאת בפתחי הבתים.

יד כא. ורחבעם בן שלמה כו' ושבע עשרה שנה מלך בירושלים העיר אשר בחר ה' לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמונית. הכתוב מדגיש כי ירושלים היא העיר אותה בחר ה' לשום שם את שמו. ולכאורה צריך ביאור מדוע. ומלבי"ם עמד בזה וכתב שהוא בא להדגיש את החטא של הע"ז ולכן קישר זאת הכתוב לנעמה העמונית. ולענ"ד נראה שהכתוב בא לרמוז שכל עיקרה של מלכות רחבעם אינה נסמכת אלא על העובדה שירושלים היא העיר הנבחרת וממילא היו מוכרחים כביכול להשאיר אותו כמלך, (וכמבואר לעיל בדברי אחיה 'והשבט האחד יהיה לו למען עבדי דוד ולמען ירושלים העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל).

יד כב. ויעש יהודה הרע בעיני ה' ויקנאו אותו מכל אשר עשו אבותם וגו'. אם לירבעם לא היתה כביכול ברירה אלא לעבוד עבודה זרה מתוך פחד העברת המלוכה, הרי שביהודה היתה זו עבירה של ממש. ואפשר שלכן השתמש הכתוב בלשון 'ויקנאו אותו' שלא נאמר אצל ישראל, כי רק בע"ז שהיתה ביהודה יש לה משמעות כביכול היא באה בתור תחליף אמיתי לעבודת ה', משא"כ עבודת העגלים לא היתה אלא ע"ז פוליטית.

דרומי
הודעות: 5935
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי דרומי » ד' ינואר 22, 2020 12:05 pm

על ההערה האחרונה בענין ההבדל בין ע"ז ביהודה לבין ע"ז במלכות ירבעם, יש להוסיף בצורה פשוטה - שכיון שעיקר השראת השכינה היא ביהודה ובירושלים, הרי הע"ז שם 'מרגיזה' יותר בבחינת 'המכעיסים אותי על פני' ממש, וכעין 'צלם בהיכל'. והרי"ע וגו'.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' ינואר 22, 2020 1:13 pm

דרומי כתב:על ההערה האחרונה בענין ההבדל בין ע"ז ביהודה לבין ע"ז במלכות ירבעם, יש להוסיף בצורה פשוטה - שכיון שעיקר השראת השכינה היא ביהודה ובירושלים, הרי הע"ז שם 'מרגיזה' יותר בבחינת 'המכעיסים אותי על פני' ממש, וכעין 'צלם בהיכל'. והרי"ע וגו'.

ייש''כ
מהם הר''ת בסוף?

בברכה המשולשת
הודעות: 11169
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ינואר 22, 2020 4:25 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
דרומי כתב:על ההערה האחרונה בענין ההבדל בין ע"ז ביהודה לבין ע"ז במלכות ירבעם, יש להוסיף בצורה פשוטה - שכיון שעיקר השראת השכינה היא ביהודה ובירושלים, הרי הע"ז שם 'מרגיזה' יותר בבחינת 'המכעיסים אותי על פני' ממש, וכעין 'צלם בהיכל'. והרי"ע וגו'.

ייש''כ
מהם הר''ת בסוף?


והוא רחום יכפר עוון

גבול ים
הודעות: 689
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יג (מתחדש).

הודעהעל ידי גבול ים » ד' ינואר 22, 2020 7:28 pm

יהודה בן יעקב כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.

מנלן שתואר 'איש' הוא למי שיש לו בן, אע"פ שאינו גדול?
[מקופיא בסוגיא דר"פ בן סורר לא משמע כך].

עיי"ש בתו' ס"ט א' ד"ה בידוע

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' ינואר 24, 2020 2:18 pm

יא לא. ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר ה' אלוקי ישראל הנני קורע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים. כאשר אחיה המליך את ירבעם לא מסופר שהוא משח אותו בשמן. ואין לומר שאת מלכי ישראל לא משחו כלל שהרי יהוא מלך ישראל נמשח. ואם כן יש להבין מהו ההבדל בין ירבעם לבין יהוא.

יד כה. ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים. וזהו עונש על מעשי רחבעם ויהודה, (כמפורש בדה"י). ועולה שבזמן שבישראל עשו את העגלים לא נענשו אלא לאחר הרבה שנים ואילו ביהודה מיד לאחר כמה שנות חטא נענשו.

טו ב. ושם אמו מעכה בת אבישלום. עיין רלב"ג שפירש שהיא בת אבשלום בן דוד, וראיותיו מהשם הזהה (אבשלום) ומהפסוקים בדברי הימים. ויש להוסיף על דבריו שגם שמה עצמה משייך אותה להיות קשורה לבת אבשלום, שהרי אבשלום הוא בנה של מעכה בת מלך גשור. (יש לציין שגשור עצמה נזכרת כמה פעמים ביחד עם מלכות מעכה, ונראה מכך שהיה קשר בין שתי המלכויות הללו, ולפיכך קרא מלך גשור לביתו בשם מעכה כשמה של המלכות הקרובה לו).
ואם נכון הדבר, עלה בידינו כי בסופו של דבר היה לאבשלום חלק במלכות בית דוד.

טו ד. כי למען דוד נתן ה' אלוקיו לו ניר בירושלים להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלים. בשלמה ורחבעם מובן מאוד מדוע הכתוב מזכיר את ענין 'השארת הניר' לזרע דוד, כי אם אין ענין להשאיר ניר לזרע דוד, אם כן מדוע לא תעבור המלוכה כולה לירבעם מלך ישראל. אך באבים וכך גם ביהורם בן יהושפט צריך ביאור לשם מה יש צורך בנימוק של נתינת הניר, והלא ירבעם עמד כבר ברשעתו ואם כן מדוע להעביר את מלכות יהודה וירושלים למלכי ישראל. ומשמע שבלי נימוק מיוחד היתה מלכות ישראל ראויה לשלוט גם על יהודה למרות רשעתו של ירבעם.

ואציין כאן, שבכל המלכים שחטאו משלמה ועד יהורם ביאר הכתוב את ענין הניר לבית דוד, אך באחזיה בן יהורם לא הזכיר זאת הכתוב, ולכאורה טעם הדבר כיוון שביתו נשמד כמעט לחלוטין ומלכות יהודה התבטלה ונמסרה לעתליה למשך שש שנים, ונאבד ענין הניר לבית דוד ונגנז בבית קדשי הקדשים – שם הסתתר יואש עם מיניקתו. וזאת מכיוון שמלכות יהודה הפכה להיות כעין סניף למלכות ישראל שהרי אחזיה הוא מזרע אחאב, ולפיכך נכללה מלכות יהודה בגזירת בית אחאב מלבד נצר אחד. לאחר מכן יש כמה מלכים צדיקים, ובאחז הרשע גם כן לא הזכיר הכתוב את ענין הניר, וזאת מכיוון שבאותה תקופה כבר הוכרע דינה של מלכות ישראל ליפול ביד אשור.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' ינואר 24, 2020 2:19 pm

טו י. ושם אמו מעכה בת אבישלום. וגם שם אמו של אבים אביו היה מעכה בת אבישלום. וביארו המפרשים שהיתה זו אם אמו. ומשמעות הכתוב היא שהיה זה כעין מעמד של שלטון להיות אם המלך. וכיוון שהאם המבוגרת היתה עדיין על מקומה שוב נשארה כיוון שהיתה בחיי חיותה. ולמקומו של מעמד זה מוכיח הכתוב להלן 'ויסירה מגבירה' הנאמר על מעכה. וכן משמע מבת שבע שבאה אל שלמה והמלך משתחווה לפניה ונותן לה כסא (וכמו שעמדנו לעיל ש'כסא' בלשון הכתוב מתיחס למלוכה או לשלטון).

נכתב לעיל ונכפל כאן בעבור הקטע שנתחדש בו
טו יד. והבמות לא סרו. וביארו בזה המפרשים שאי אפשר היה להסיר אותם מכיוון שהן היו קדושות לשמים. אמנם חזקיהו הסיר את הבמות כמבואר להלן (ב יח, ד). ואפשר שברבוֹת השנים נעשו אותן במות מעורבות גם לע"ז ולכן היה מותר להסירן, או שכיוון שהביאו לידי מכשול נהגו בזה בדרך עת לעשות לה' הפרו תורתך על פי נביא או על פי החכמים.
עוד אפשר לפרש, שכיוון שכל עיקר איסור "לא תעשון כן לה' א-להיכם" ממנו לומדים שאין להרוס את המזבח והמקדש אינו אלא בדרך השחתה, אבל בדרך תיקון הוא מותר לכתחילה וכמבואר ברמב"ם, וכמו שמצינו בבבא בן בוטא שהשיא להורדוס עצה לבנות את בית המקדש מחדש. ואם כן יש לומר, שכיוון שהבמות הקיימות לא נתנו לבית המקדש את מקומו הראוי לו ליחד את כל עבודת ה' אל המקום אשר יבחר ה', הרי שהריסתן אינה דרך השחתה אלא דרך תיקון.

ומלשון הכתוב 'והבמות לא סרו' משמע שהיה ראוי להסירן כבר עכשיו, ובימי שלמה עדיין לא חשבו שחייבים להסירם כי לא ראו את הקלקול מהן, אך לאחר ימי רחבעם ואבים הוכח כבר שהבמות מביאות לחטאים גדולים, ומשכך היה צורך להסירן מיד.

טו טו. ויבא את קדשי אביו וקדשי בית ה'. לכאורה מה היה צורך להביא את קדשי אביו לבית ה', ואף אם העביר אותו בשביל הנוחות וכדומה, מה הענין לספר על כך. ולכאורה הכתוב בא להמשיך את האמור בפסוק הקודם, שאמנם הבמות לא סרו אבל אסא עצמו היה שלם עם ה', ולכן הוא העביר את הקדשים אל בית ה'. כי אם לא היה שלם עם ה', היה יכול להשתמש בקדשים לצורך הקרבה בחוץ ולצורך הבמות שהיו ביהודה, אך כיוון שאסא היה שלם עם ה' זה אומר שהוא קיים את בחירת ה' במקדש ולכן הוא הביא את הקדשים של אביו לבית ה' לומר שמטרת קדשי ה' היא רק בעבור בית המקדש.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' ינואר 24, 2020 2:19 pm

טו יז. ויעל בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה. לא נתפרש בכתוב מדוע עשה כן. אולם יש ללמוד מן האמור בדברי הימים (ב טו, ט) שרבים מבני ישראל התחברו לאסא מכיוון שראו שה' עימו ומצליח את דרכו. ולכן חשש בעשא שמא יתחברו שבטי ישראל עם יהודה בשנית ויבוא קץ לממלכתו. שו"ר שכתב כן המלבי"ם בדברי הימים (טז א).
ומעשה זה של בעשא דומה למעשיו של ירבעם שהפסיק את עליית ישראל לירושלים וכמו שאמרו חז"ל שירבעם נתן פרדסאות על הדרכים. לאחר מכן, אביה בנו של ירבעם הסיר את הפרדסאות ובכך יכלו ישראל לעלות לרגל ואכן מיד כאשר אסא ניצח את הכושים נפלו עליו רבים מישראל כמו שהבאנו לעיל מדברי הימים, ובעשא בא לחדש את ימיהן של הפרדסאות כבתחילת מלכותו של ירבעם, ולנתק את הקשר שבין ישראל ליהודה.

אך בעוד שבימי רחבעם היה זה רצון ה' שתחלק המלוכה וזאת מכיוון שלא היה לבב שלמה שלם עם ה' כלבב דוד אביו, הרי שבימי אסא שהיה שלם עם ה' כל ימיו כדוד אביו, היה מן הראוי שכל ישראל יחזרו לחסות תחת מלכות יהודה.
ויתר על כן מצינו בדברי חז"ל שכל גזירת חלוקת המלוכה לא היתה מלכתחילה אלא לשלושים ושש שנה, וכיוון שנגמר זמן העונש, וגם נהג אסא כראוי ולבבו היה שלם עם ה' היתה נהירה זו של ישראל אמורה להביא בסופו של דבר לחיבורם המחודש של ישראל ויהודה, אלא שגרם החטא כמבואר להלן.

טו יח. ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית ה'. מבואר בדברי הימים (ב טז, ז) שהיה במעשה זה חטא לאסא כיוון שלא סמך על הקב"ה שעזרו במלחמתו עם הכושים. אך יש לידע האם עצם מסירת קדשי בית ה' היה בה חטא, בכך שלקח מן הקדשים. ואפשר לומר שבמסירת הקדשים לעצמה לא היה חטא, וזאת מכיוון שחורבנה של ממלכת יהודה וירושלים פירושו חורבן המקדש (או הפיכתו למקום סתם בלי היחוד של 'המקום אשר יבחר ה', והוא היה הופך חלילה להיות ככל הבמות והמקדשות שנבנו בישראל). ומשכך, בשביל להציל את המקדש צריך גם להציל את ירושלים וממילא ראויים קדשי בית ה' להנתן כשוחד בכדי להציל את ממלכת יהודה.

טו יט. לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי. כמו שהובא לעיל, בדברי הימים מבואר שהיה זה חטא. ולכאורה יש לידע מדוע באמת לאחר שאסא הצליח לנצח חילות גדולים כל כך, חשש מלהלחם בבעשא מלך ישראל.
ואפשר שבעשא לא בא להלחם עימו אלא רק למנוע מישראל ללכת ליהודה (וכמו שהבאנו מדברי המלבי"ם בדברי הימים ), ובהצטרף העובדה שרבים מישראל היו עימו, לא רצה אסא לצאת למלחמה בבעשא, והעדיף לעשות זאת בדרך עקיפה על ידי שילוח חילות הארמים בישראל. ובדברי הימים משמע שמה שהיה מוטל על אסא לעשות הוא להלחם בארמים, ובכך היה מביא ממילא להפסקת בניית הרמה על ידי בעשא, אך מאידך לא היה הדבר נעשה באופן של מלחמה בישראל ואדרבא היה גורם לקרב עוד יותר את ישראל ליהודה, אך כאשר שלח אסא את הארמים בישראל, ודאי שלא הועיל הדבר שעשרת השבטים יחפצו להתחבר למלכות יהודה.

טו כא. ויהי כשמוע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישב בתרצה. המילים 'וישב בתרצה' לכאורה מיותרות והיה מספיק לכתוב שבעשא חדל מבניית הרמה אך מהו ההקשר לישיבה בתרצה, ובפרט שהניקוד הוא 'ויֵשֵב' שמדבר על הישיבה ולא 'ויָשָב' שמדבר על החזרה לעירו. ואפשר שלכן תרגם יונתן 'וישב בתרעיתא' ובשונה ממה שתרגם להלן 'מלך בעשא בר אחיה על כל ישראל בתרצה' (פסוק לג). שנקט הכתוב לשון תרצה להראות שמכאן ואילך היתה מלכותו של בעשא רעועה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' ינואר 27, 2020 10:04 pm

טז לא. ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת את אתבעל מלך צידונים וגו'. יש לציין לזכותם של מלכי יהודה וישראל, שכל חטאיהם לא באו מכוח עצמם אלא רק כהשפעה חיצונית. שלמה נתפס בחטא נשותיו שבגללן נכנסה עבודה זרה לירושלים, אחאב לא חטא בבעל אלא לאחר שלקח את איזבל בת אתבעל מלך צידונים, וגם ירבעם לא חטא אלא מפחדו שמא ימרדו בו ישראל אם ימשיכו לעלות לירושלים.

שם. וילך ויעבוד את הבעל. לשון וילך מיותרת. ואפשר שהמשיך הכתוב את הלשון בתחילת הפסוק 'ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם'.

שם. ויעבוד את הבעל וישתחו לו. כסדר לשון הכתוב 'ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם'.

שם. הבעל. מבואר בכתוב שהעבודה לבעל היתה עבירה חמורה יותר מאשר חטאי ירבעם. ומסתבר שכוונת הכתוב לרמוז שכיוון שלקח לאשה את איזבל, קיבל עליו גם את עבודת הבעל. וההבדל הוא שבעוד העגלים התיחסו לעבודת ה', וכמו שאמר ירבעם עצמו 'אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים', כלומר שישראל נשארים עם אותו הא-להים שהעלה אותם ממצרים אלא שהעגלים הם הייצוג שלו כביכול, הרי שהבעל אינו שייך כלל ליציאה ממצרים והרי זה עבודה לאל אחר לחלוטין בלי שום זיקה לקב"ה.
ולכל עם היה אלהים משלו, כמוש אלהי מואב מלכום אלהי בני עמון וכו', ובעל הוא אלוהיהם של הכנענים שהרי הצידונים הם מבני כנען (כמבואר בפרשת נח).
וזו הסיבה שבכל מקום אנו מוצאים את ישראל עובדים בעיקר את הבעלים (עיין בשופטים ובאריכות בהושע), כי הבעל הוא זה שהיה אלהי הארץ בזמן שנכנסו אליה בני ישראל. וכביכול הוא האלהים שמתאים לעובדו בארץ כנען, ח"ו.
וכמדומה שטעם הדבר הוא שארץ ישראל זקוקה למימי גשמים והיא תלויה בהם, ובארץ מצרים אין תלות במי הגשמים היורדים משמים ואילו בארצות הצפוניות יותר ישנם גשמים רבים וקבועים וממילא אין כל כך פנייה כלפי השמים, אבל בארץ ישראל שזקוקה מאוד למי הגשמים יש יחס מיוחד למי שמוריד את הגשמים וזהו עיקר תפקידו של הבעל על פי טעות עובדיו. (עיין בהושע באריכות שהקב"ה יענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תתן את יבולה וזה במקום עבודת הבעלים) ומיטרא בעלה דארעא כדברי חז"ל וכמאמר הכתוב 'כי כאשר ירד הגשם כו' והולידה והצמיחה', ועיקר תפילת הכהן הגדול ביום כיפור היא על הגשמים כי הארץ כאן תלויה מאוד בבעליה, אלא שהכנענים טעו לחשוב שאלהיהם הם בעלי הארץ מורידי הגשמים, ועל ישראל היה להבין שאלוקיהם שהוציא אותם מארץ מצרים הוא זה שבידו מפתח הגשמים.

טז לב. ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשומרון. הזכיר הכתוב בעיקר את בניית המזבח ואילו את בניית בית הבעל לא זכר אלא כאגב לבניית המזבח.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' ינואר 27, 2020 10:05 pm

טז לד. בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו. בית אל נמצאת בבנימין שהיתה תחת מלכות יהודה, ואמנם אפשר ליישב שאכן היתה בית אל באותו הזמן במלכות ישראל, אך נראה שגם אם לא נדחוק כן יש לפרש שלא לחינם תלה הכתוב את בניית יריחו בימיו של אחאב אלא בגלל שהדבר נעשה כתוצאה מחטאיו. שכיוון שהלך אחאב והכניס את עבודת הבעל לישראל והתנתק מעבודת ה' א ל מוציאם ממצרים, הרי שבטלה המיוחדות של הכניסה לארץ על ידי הקב"ה וממילא אפשר להקים מחדש את יריחו שהוחרמה עם תחילת הכיבוש על ידי יהושע.
ואפשר שהשאלה בה פתחנו היא הסיבה שחז"ל פירשו שיריחו האמורה כאן אינה יריחו עצמה אלא שקרא עיר על שם יריחו. (סנהדרין קיג, א, ועיין שם ברש"י שכתב שלא ידע מהיכן למדו זאת חז"ל).

יז א. ויאמר אליהו התשבי וגו'. לשון הכתוב מורה שלא היה זה בשליחותו של מקום שהרי שינה הכתוב מלשון הרגיל של 'ויהי דבר ה' אל וכו'', והשתמש בלשון 'ויאמר אליהו' לומר שהיה זה מעצמו. ועמדו בזה חז"ל (סנהדרין קיג, ב) במה שאמרו שנתווכח אחאב עם אליהו שאם הבטחת ה' שלא יהיה מטר בעבור ע"ז לא נתקיימה, ודאי שגם מותם של בני חיאל לא היה בעוון בנייתה של יריחו.
והדבר משמע גם מלשון הכתוב 'אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי', שמי שעוצר את הגשם הוא אליהו ולא הקב"ה, וכן הוא בחז"ל (תענית כג, א), שהיה מפתח הגשמים מסור בידיו של אליהו.

שם. שם. אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. הבאנו לעיל את דברי חז"ל בסנהדרין ושם מבואר שאחאב שאל את אליהו כיצד יתכן לומר שמותם של בני חיאל הוא תוצאת קללתו של יהושע ואילו קללת משה שלא יהיה גשם באם יעבדו ישראל אלהים אחרים כן מתקיימת. (וכנראה רצה להוכיח שאין זה אלא דרך מקרה בעלמא), ולפיכך ענהו אליהו שיותר לא יהיה גשם בארץ.
אלא שלכאורה הדבר צריך ביאור מדוע באמת ירד הגשם כרגיל ולא התקיימה קללת משה האמורה בתורה 'ועצר את השמים ולא יהיה מטר'.
ויותר מזה יש לעיין, שאנו אומרים בכל יום פרשת עול מצוות, וקבלת העול הוא הידיעה שאם ישראל לא יקיימו מצוות לא ירד גשם, ומאידך בכל ימי ישראל אנו כמעט לא מוצאים אי ירידת גשם כתגובה לאי קיום המצוות, וכמעט בכל מקום העונש של ישראל הוא ביאתם של האויבים נגדם, ואף כאן כאשר אחאב מכניס את עבודת הבעל לישראל, מכל מקום לא הפסיק הגשם על ידי הקב"ה אלא רק אליהו הוא זה שעשה זאת, ומשמע בחז"ל שלא היה זה לרצונו של מקום ולפיכך כביכול הכריח הקב"ה את אליהו להחזיר לו את מפתח הגשמים.
וצריך ביאור מדוע איננו מוצאים שהקב"ה עוצר את הגשם. (אציין שבנביאים המכונים אחרונים יש כמה נבואות המתיחסות לגשם, 'על דברי הבצרות').

בברכה המשולשת
הודעות: 11169
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ינואר 28, 2020 9:22 am

יעקב בורלשטיין כתב: ויותר מזה יש לעיין, שאנו אומרים בכל יום פרשת עול מצוות, וקבלת העול הוא הידיעה שאם ישראל לא יקיימו מצוות לא ירד גשם, ומאידך בכל ימי ישראל אנו כמעט לא מוצאים אי ירידת גשם כתגובה לאי קיום המצוות, וכמעט בכל מקום העונש של ישראל הוא ביאתם של האויבים נגדם, ואף כאן כאשר אחאב מכניס את עבודת הבעל לישראל, מכל מקום לא הפסיק הגשם על ידי הקב"ה אלא רק אליהו הוא זה שעשה זאת, ומשמע בחז"ל שלא היה זה לרצונו של מקום ולפיכך כביכול הכריח הקב"ה את אליהו להחזיר לו את מפתח הגשמים.
וצריך ביאור מדוע איננו מוצאים שהקב"ה עוצר את הגשם. (אציין שבנביאים המכונים אחרונים יש כמה נבואות המתיחסות לגשם, 'על דברי הבצרות').


אולי בגלל המעמד בבוכים והמסתעף ממנו, כמבואר בתחילת ספר שופטים.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 28, 2020 9:25 am

במשפט שלמה "ויאמר המלך קחו לי חרב"
שמעתי שיש מי שפירש שהמלך הדגיש שיביאו אליו את החרב ולא תהיה ביד אחד המשרתים וכדומה, פן יטעו לבצע מיד את "גזר" הדין של חיתוך הילד לשנים.
האם מישהו יודע מיהו שפירש כן?
אולי אברבנאל? אינו תח"י

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' ינואר 28, 2020 9:33 am

בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: ויותר מזה יש לעיין, שאנו אומרים בכל יום פרשת עול מצוות, וקבלת העול הוא הידיעה שאם ישראל לא יקיימו מצוות לא ירד גשם, ומאידך בכל ימי ישראל אנו כמעט לא מוצאים אי ירידת גשם כתגובה לאי קיום המצוות, וכמעט בכל מקום העונש של ישראל הוא ביאתם של האויבים נגדם, ואף כאן כאשר אחאב מכניס את עבודת הבעל לישראל, מכל מקום לא הפסיק הגשם על ידי הקב"ה אלא רק אליהו הוא זה שעשה זאת, ומשמע בחז"ל שלא היה זה לרצונו של מקום ולפיכך כביכול הכריח הקב"ה את אליהו להחזיר לו את מפתח הגשמים.
וצריך ביאור מדוע איננו מוצאים שהקב"ה עוצר את הגשם. (אציין שבנביאים המכונים אחרונים יש כמה נבואות המתיחסות לגשם, 'על דברי הבצרות').


אולי בגלל המעמד בבוכים והמסתעף ממנו, כמבואר בתחילת ספר שופטים.

מה כוונת כבודו?

בברכה המשולשת
הודעות: 11169
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ינואר 28, 2020 9:35 am

יעקב בורלשטיין כתב:
בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: ויותר מזה יש לעיין, שאנו אומרים בכל יום פרשת עול מצוות, וקבלת העול הוא הידיעה שאם ישראל לא יקיימו מצוות לא ירד גשם, ומאידך בכל ימי ישראל אנו כמעט לא מוצאים אי ירידת גשם כתגובה לאי קיום המצוות, וכמעט בכל מקום העונש של ישראל הוא ביאתם של האויבים נגדם, ואף כאן כאשר אחאב מכניס את עבודת הבעל לישראל, מכל מקום לא הפסיק הגשם על ידי הקב"ה אלא רק אליהו הוא זה שעשה זאת, ומשמע בחז"ל שלא היה זה לרצונו של מקום ולפיכך כביכול הכריח הקב"ה את אליהו להחזיר לו את מפתח הגשמים.
וצריך ביאור מדוע איננו מוצאים שהקב"ה עוצר את הגשם. (אציין שבנביאים המכונים אחרונים יש כמה נבואות המתיחסות לגשם, 'על דברי הבצרות').


אולי בגלל המעמד בבוכים והמסתעף ממנו, כמבואר בתחילת ספר שופטים.

מה כוונת כבודו?


דהיינו שעונש הבצורת הוא בעיקר מתאים אם יש רק יהודים בא"י, כמצוות התורה.
מכיוון שעמ"י התרשלו ולא הורישו את יושבי הארץ (כמפורש בפסוקים) הענישם ה' שמלחמות רדיפות ושעבוד (וכמבואר בעניין המעמד בבוכים)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' ינואר 28, 2020 9:36 am

רעיון מעניין
ייש''כ


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים