כינוי ע"ז כבעל/בעלים

[עושה חדשות]

חיפשתי הסבר למה ע"ז נקראת בשם זה, ("הבעל" בסתמא, או בנסמך "בעל פעור" וכד'),
לע"ע מצאתי רק ברד"ק שכ' -
"ויקראו הפסילים והעצבים בזה השם, כי הם כאדון לעובדיהם".
האם יש הסברים נוספים?

[עקביה]

ההסבר הפשוט ביותר הוא שזה היה שמו בפיהם של הכנענים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7 ... 7%90%D7%9C)

[ר_חיים_הקטן]

ראה בפירוש ההגדות להרשב"א ברכות ו:

[יעקב בורלשטיין]

אין הרבה מה להוסיף על דברי עקביה

אלא שיש לציין שאף הקב''ה נקרא בעל כמבואר בהושע שאומר 'והיה ביום ההוא תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי', מה שמלמד לכאורה שהדרך היתה לקרוא להויה בשם בעל, שהוא בעל הארץ
עוד יש לציין, שאכן הצורה של קבלת עול מצוות הנאמרת מידי יום ביומו מכניסה את ענין הגשמים כענין מרכזי, וכמו כן מבואר בסוף פרשת עקב שהיחוד של ארץ ישראל הוא בכך שהיא תלויה מאוד בגשמים שיורדים בה באופן גבולי, והדבר תלוי בעיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה.
ולשון בעילה בגשמים מבואר בגמ', וכן מבואר בהפטרת הצומות 'והולידה והצמיחה',
ועיקר ענין העבודה בארץ ישראל היה על ירידת הגשם (כוונתי, גם העבודה של עובדי האלילים, וגם האופן שבו להבדיל מבואר שעיני ה' אלוקיך בה בהקשר של הגשם)
ולכן כנראה שהיה מקום פשוט לקרוא לה' בשם בעל, והדבר יכל להביא לבלבול עם הבעלים, וכמבואר שם בהושע עיי''ש.
ראיה נוספת (לכאורה, ויש לפלפל בזה) לכך שקראו לה' בשם בעל היא משמו של איש בושת שנקרא בדברי הימים אשבעל, ולא מסתבר ששאול המלך קרא את בנו בשם עבודה זרה.

וענין חשוב נוסף, שיש להבדיל בין הבעל לעבודה זרה הרגילה שנהגו כאן, שהבעל היה תחליף לעבודת הויה משא''כ העגלים שהיו כסמל וצלם, וכנראה גם עבודות של אלהים של עמים אחרים, לא באו אלא כשיתוף ולא במקום.
ואכן עבודת הבעל חמורה בהרבה כמבואר לגבי אחאב שהרשיע יותר מכיוון שהקים את מזבח הבעל ואת האשרה. ועדיין יש לפלפל
ועיין באריכות בנבואת הושע

[עושה חדשות]

יש"כ. ומ"מ כדאי לעיין היטב בד' הרשב"א שציין רחה"ק. דבריו נוטים לדרך אחרת, ועדיו עימו.
(נראה שרחה"ק יכול להחכים אותנו עוד בסוג' זו, אם ימצא לנכון).

הענין שעבדו ע"ז בכדי לזכות בגשמים, מתבאר הרבה בד' הנצי"ב, קחנו משם. ויש כאן דברים בעקבות זה.
(כעת התעוררתי שאולי יש בזה תחילת ישוב לקו' שכתבתי כאן, כי עצירת גשמים בזמן של עבודה לבעלים תבטל כליל את הניסיון. ועצ"ע).

[יעקב בורלשטיין]

יש"כ. ומ"מ כדאי לעיין היטב בד' הרשב"א שציין רחה"ק. דבריו נוטים לדרך אחרת, ועדיו עימו.
(נראה שרחה"ק יכול להחכים אותנו עוד בסוג' זו, אם ימצא לנכון).

הענין שעבדו ע"ז בכדי לזכות בגשמים, מתבאר הרבה בד' הנצי"ב, קחנו משם. ויש כאן דברים בעקבות זה.
(כעת התעוררתי שאולי יש בזה תחילת ישוב לקו' שכתבתי כאן, כי עצירת גשמים בזמן של עבודה לבעלים תבטל כליל את הניסיון. ועצ"ע).

כמדומה שד' הרשב''א אינם מדברים כלל משאלת הבעל לעומת העבודות האחרות, אלא רק לעצם השאלה מה היתה מהות יחס העובדים להם
ואף שאינם כופרים במציאות ה' מכל מקום היתה עבודתם לבעל לבדו, וכמבואר להדיא במלכים שהוא יותר חמור מהעגלים.
ודברי הרשב''א הם כמו שפירשו את הפסוק ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה, שהכל מוקטר לכבוד משמשי ה'.

[עושה חדשות]

וענין חשוב נוסף, שיש להבדיל בין הבעל לעבודה זרה הרגילה שנהגו כאן, שהבעל היה תחליף לעבודת הויה משא''כ העגלים שהיו כסמל וצלם, וכנראה גם עבודות של אלהים של עמים אחרים, לא באו אלא כשיתוף ולא במקום.
ואכן עבודת הבעל חמורה בהרבה כמבואר לגבי אחאב שהרשיע יותר מכיוון שהקים את מזבח הבעל ואת האשרה. ועדיין יש לפלפל
ועיין באריכות בנבואת הושע

והאריך בזה בס' דורות הראשונים.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

תמהני שנעלם ממכם ירושלמי...
(שבת ריש פרק ט)
דאמר רב הונא רבי חמא בר גוריון בשם רב הבעל - ראש גוייה היה ונאפון היה.

[לייטנר]

כיום ידוע יותר על עבודת הבעל ממש, ואכמ"ל.

[ר_חיים_הקטן]

תמהני שנעלם ממכם ירושלמי...
(שבת ריש פרק ט)
דאמר רב הונא רבי חמא בר גוריון בשם רב הבעל - ראש גוייה היה ונאפון היה.

וי"ג וכאפון היה.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

תמהני שנעלם ממכם ירושלמי...
(שבת ריש פרק ט)
דאמר רב הונא רבי חמא בר גוריון בשם רב הבעל - ראש גוייה היה ונאפון היה.

וי"ג וכאפון היה.

רמב"ן שבת פג:
ובירושלמי מצאתי אבל בע"ז שלימה אפי' כל שהוא דא"ר יוסי בר בון רב חמא בר גוריא בשם רב הבעל ראש הגויה היה וכאפין היה וישימו להם בעל ברית לאלהים, פי' ברית הוא ראש הגויה שבו הברית והוא נמי לשון בעל, ונראה שהגירסא וכאפון היה כלומר שהיה קטן כגרעין של אפונים, ולפ"ז לא מייתי ראיה משום לשון זבוב אלא מלשון בעל ברית ולומר שהיו אדוקין בצורת ראש הגויה שנקרא בעל והאי דקתני זה זבוב בעל עקרון מפני שנקרא בעל אמר כן או שהוא דבר קטן כזבוב.

[עושה חדשות]

וענין חשוב נוסף, שיש להבדיל בין הבעל לעבודה זרה הרגילה שנהגו כאן, שהבעל היה תחליף לעבודת הויה משא''כ העגלים שהיו כסמל וצלם, וכנראה גם עבודות של אלהים של עמים אחרים, לא באו אלא כשיתוף ולא במקום.

עי' רד"ק מלכים ב, יז,כח באריכות.

[יעקב בורלשטיין]

ייש''כ

[ר_חיים_הקטן]

וענין חשוב נוסף, שיש להבדיל בין הבעל לעבודה זרה הרגילה שנהגו כאן, שהבעל היה תחליף לעבודת הויה משא''כ העגלים שהיו כסמל וצלם, וכנראה גם עבודות של אלהים של עמים אחרים, לא באו אלא כשיתוף ולא במקום.

עי' רד"ק מלכים ב, יז,כח באריכות.

הרד"ק שם אזיל לשיטתו עם מה שכתוב ברד"ק פר' בראשית אצל חנוך וגם במקומות אחרים.