הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אוקטובר 24, 2019 1:10 am
תורה תמימה שם.
ויש להעיר למה סידר הענינים שלא כסדר הזמנים, שהרי עבור קודם לגידול, וא"כ הול"ל להיפך, הרונך ועצבונך, וע' בחא"ג. ונראה בזה משום דבאמת יש לפרש ע"ד הפשט דעצבונך והרונך אינם שני ענינים נפרדים ושונים, אלא דעצבונך הוא פירושו של הרונך, וכמו עצבונך של הרונך, דכן מצינו ו' משמש במקום המלה של, כמו ואון ותרפים (ש"ב ט"ו) און של תרפים [לדעת קצת מפרשים] ובלשון חז"ל (כלאים פ"ע מ"ז) הבאים מחוף הים וממדינת הים, שפירושו מחוף הים של מדינת הים, ובנזיר נ"ד א' ואהל ורבע עצמות, שפירושו אהל של רבע עצמות, ובסוטה מ"ד ב' דריש ר"ש זקניך ושופטיך – זקניך של שופטיך, דהיינו המיוחדים שבשופטיך, ולפי זה הלא הוכרח הכתוב לכתוב עצבונך קודם, ואחרי שחז"ל באו לדרשא הוכרחו לדרוש כפי סדר הלשון הכתוב לפי פשוטו, ודו"ק
קהלת יצחק בראשית פרק ג פסוק טז
אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים וגו':
ופי' רש"י עצבונך זה צער גידול בנים והרנך זה צער העיבור. והוא מגמרא דעירובין (ק' ע"ב) וקשה לפי זה אמאי הקדים קרא המאוחר דהיינו צער גידול בנים קודם צער הריון (ועיין במהרש"א ז"ל בחידושי אגדות במסכת עירובין בדף הנ"ל):
ושמעתי בשם הגאון האמיתי המפורסם בקצוי ארץ מו"ה חיים מוואלאזין נ"ע, שאמר דבזה נכלל עוד קללה אחרת, והוא, שאמר לה הקדוש ברוך הוא, דבעוד שאת עוסקת בצער גידול בניך הקטנים לטפחן ולרבותן, אתן לך הריון, אשר אז גדול יותר צער הגידול בנים, בהיות לה צער הריון, ואיבריה כבדים עליה, וקשה לה אז הטורח מאוד, ולא אמתין מלתת לה הריון עד שתגדל את בניה הראשונים, והיא קללה מכופלת, וזהו שאמר הרבה ארבה עצבונך בכפל לשון, להורות על כפל הקללה הזאת, ומפרש היאך יהיה כפל הקללה הזאת, והרנך, דבעוד שיהי' לך צער גידול בנים, אתן לך צער הריון כנ"ל