חיפוש מקור: "יוקח נא מעט מים" - ע"מ שלא להטריח את הזולת.

[ארזי הלבנון]

ידוע הביאור על דרך המוסר לפסוק (ברא׳ יח, ד): "יוקח נא מעט מים". משום שהיה ע"י שליח (רש"י) ביקש מעט, אך את יתר הדברים הביאו הוא ואשתו בשפע רב, וזאת על מנת שלא להטריח את הזולת.

למי מיוחס ביאור זה?

אעיר שבספר ׳ילקוט לקח טוב׳ צויין שהביאור "מפי השמועה".

[על קצה הקולמוס]

להגה"צ רבי ישראל סלאנטר זצ"ל.
בספר 'אמרי שמאי' להגה"ח רבי שמאי גינזבורג הביא:
מסופר, על הגה"צ ר' ישראל סלנטר זצ"ל שהתארח בעיירה, ונטל ידיו במים רק כשיעור המפורש בהלכה, ונימק את התנהגותו, מפני שראה שמביאים את המים מהנהר, לא רצה להשתמש במים מרובים, המגיעים לבית בעמל של הזולת.
עפ"ז ביאר הג"ר יעקב לוי אורלוב זצ"ל, את מה שאמר אברהם אבינו ע"ה שהשליח יביא רק מעט מים, וזה היה בכדי שלא להטריח אחרים, ואילו מה שהוא עשה בעצמו - עשה בעין יפה, כמו שנאמר (להלן ז) "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב" ואמרינן בגמ' (ב"מ פו:) ג' פרים כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל עכ"ד.

[ארזי הלבנון]

ייש"כ.
לפי דבריך הביאור אינו לר"י מסלנט, אלא לרב יעקב לוי אורלוב.
אציין שב׳ סיפורים דומים על ר"י מסלנט מובאים בילקוט לקח טוב הנ"ל.

[טברייני]

אציין שב׳ סיפורים דומים על ר"י מסלנט מובאים בילקוט לקח טוב הנ"ל.

תנועת המוסר ורי"ס בראשה התבלטו בכוח הדמיון, כך שמן הסתם רבים מן הסיפורים היו כדרך משל, וממספר למשנהו נשתנו ונתרחבו הסיפורים.