השורש חל"ן בארמית - קיים?

[סליחות]

באתר 'כאל' מובא שורש כזה (על פי מקור אחד חיצוני!) במשמעות של אבן חן.
אם שורש כזה לא קיים בכלל לא אצל יסטרוב, ולא אצל סוקולוף, סביר להניח שלא נמצאת משמעות כזאת בספרי חז"ל.

היכן אפשר למצוא יותר מידע על שורש זה?

[הכתב והמכתב]

התרגום מתרגם על 'זר' חילוני (בפתח תחת הנון)

[סליחות]

יישר כוח, אבל נראה שהשורש הוא לא חל"ן. יסטרוב כותב שהשורש שלו זה חו"ל. ואת סוקולוף לא מצאתי מתבטא בעניין ולמעשה לא מצאתי היכן עוסק במילה זו (ועי' שם בעמוד 455 על חילונין-חיל), אבל לא ראינו אינו ראיה.

(אגב, לפי התרגום יש לומר חילונֵי ולא חילונִי כפי שעשוי להשתמע בגלל חוסר ניקוד)

[עזריאל ברגר]

למיטב זכרוני, בכל מקום מנוקד חילונַי בפתח.

[סליחות]

למעשה שנינו לא דייקנו, ושנינו צודקים למחצה.
בתרגום אונקלוס בד"כ מתורגם חילונַי ובתרגום יונתן בד"כ מתורגם חילונֵי.

[יאיר אתמר]

ḥlnˀ = חלנא (או חלנע?).
המקור שלהם הוא הספר הזה, וראה בעמ' 331 מהקובץ (עמ' 215 בספר) בערך החמישי בעמוד שהמו"ל אינו יודע פירוש המילה. [שם וגם בCAL מציינים ל-p. 9.6, חיפשתי בעמוד 9 של הסורי (676 של הקובץ) ולא הצלחתי למצוא את המילה שמה. הקריאה בכתב הסורי קשה לי, ולכן לא ניסיתי לקרוא עוד. אולי תוכל למצוא את זה. המהדיר הדפיס את החיבור עם ש"נ מחמשת כתה"י הידועים של החיבור (הקדום שבהם מהמאה הי"ח..).]
אולי הוא אחד מהמילים כאן (בטור הימני בסוף; הקישור בCAL מפנה לתחילת אות ח'). אבל מהתרגום נראה שהם מילים הקשורים לשינה (כמו חלם).
האם יש כאן קשר למילה חלון (window) - *חלן (gem), כמו ש'צהר' משמש גם לחלון וגם לאבן חן?

[יאיר אתמר]

עכשיו עלה בידי לברר יותר את העניין . מדובר בספר על חיי אלכסנדר מוקדון שנתחבר ביוונית לפני 1700 שנים, תורגם לכמה שפות כבר בתקופה הקדומה, ונוצרו לו כמה ענפי נוסח. בימה"ב תורגם לשפות האירופאיות (עמנואל בן יעקב בונפיל 'בעל הכנפיים' תירגמו לעברית מלטינית במאה הי"ד, חלקים ממנו גם הועתקו לתוך ספר יוסיפון) ונהיה לאחד מהספרים הנפוצים ביותר בעולם. למעשה, הספר מלא מזן אל זן הבל וריק, וכמדו' שחלים עליו כל דיני שו"ע או"ח שז-טז, וד"ל. (אגב, על 'ספר עמנואל' המוזכר בשו"ע שם ראה פה.)
לסקירה על הספר ראה פה. לסקירה על ענף-הנוסח הסורי ראה בצרופה.

Alexander_the_Great_in_the_Syriac_Litera.pdf

(967.62 KiB) הורד 280 פעמים

הקטע שמעניין אותנו נמצא בתחילת החיבור, כשנקטניבוס מוציא טבלא (או שולחן) עם שבע אבני-חן, כששמותיהם של החמה הלבנה וחמישה כוכבי-לכת מגולפים עליהם, כדי להראות אותם.

בנוסח היווני (ביוונית יש באמת שלשה תת-ענפים; הקטע הנידון מופיע בנוסח הכי-קדום, ואילו בנוסח המאוחר-יותר הושמט [אינו יודע אם הוא מופיע בנוסח השלישי], אבל אין זה נוגע לנו, כי הסורי הוא צאצא של הנוסח היווני הקדום), שבעת הכוכבים ואבניהם מופיעים בסדר הזה: חמה (crystal), לבנה (adamant), אריס (a blood-red jewel), הורמיז (emerald), זיאוס (caerulean), אפרודית (sapphire), כרונוס (serpentine). [לזיהוי אבני-החן האלה ראה פירושו ההיסטורי של כריסטוף נווטקא לספר, בריל 2017, עמ' 53-54.] אחרי כן בא משפט נוסף: And the horoscope was made of white marble.

Pseudo-Calisthenes Trans - Elizabeth Hazelton Haight.PNG (179.93 KiB) נצפה 2463 פעמים

Pseudo-Calisthenes Greek Trans. Penguin.PNG (34.01 KiB) נצפה 2465 פעמים

כך גם בנוסח הארמני (שלפי הערת המהדיר, רוב העניין פה הוא תעתיק מהיוונית), אלא שחסרה זיאוס, ולפני חמה נאמר, בשיבוש מזיאוס [באתיופית באה זיאוס לפני חמה], 'חוזה-הכוכבים ארמזד', משפט חסרת-הבנה, וכבר העיר על כך ריטשרד סטונמן בהערה 5 לתרגומו של היוונית, הוצאת פנגווין, 1991:

Pseudo-Calisthenes Greek Trans. Penguin nt. 5 - Zeus.PNG (10.59 KiB) נצפה 2465 פעמים

וגם בו מופיע המשפט הסופי: And the horoscope was made of white marble.

Pseudo-Calisthenes - Armenian Trans. - Wolohojian p. 26.PNG (16.52 KiB) נצפה 2465 פעמים

בנוסח האיתיופי, שהוא תרגום איתיופי מהסורית (ייתכן דרך תרגום ערבי), נזכרו מתחילה שבעה כוכבים, אך ברשימה באו רק שישה: זיאוס, חמה לבנה, אריס, הורמיז, אפרודית. כרונוס חסרה, וגם לא מופיע המשפט האחרון הנ"ל.

Pseudo-Calisthenes Ethiopic p. 12-13 with notes.jpg (555.09 KiB) נצפה 2465 פעמים

המהדורה הנפוצה והמקובלת של הנוסח הסורי (שהוא תרגום מהיווני דרך תרגום פרסי, ראה בסקירה על הנוסח הסורי שצורפה למעלה) היא של E A W Budge, שי"ל בשנת 1889. הוא כולל את המקור הסורי, עם ש"נ מחמשת כתה"י שהיו ידועים אז (הקדום שבהם מתחילת המאה הי"ח, לכת"י נוספים ראה בסקירה הנ"ל), עם תרגום אנגלי. בנוסח הסורי ג"כ נזכרו מתחילה שבעה כוכבים, אך ברשימה באו רק שישה: חמה (crystal), לבנה (adamant), אריס (a blood-red stone), נבו [= הורמיז] (emerald) , בֵּל [= זיאוס (האם הוחלפו כאן השמות הפרסיים לנבו ובל?)] (white stone), בלטי [= אפרודי] (dark sapphire). אחרי זה בא המשפט החשוב לענייננו:
ܘܕܘܩܐ ܕܨܥܐ ܕܚܠܢܐ. ܕܡܬܩܪܐ ܦܪܣܐܝܬ ܦܪܢܘܓ.
ודוקא דצעא דחלנא. דמתקרא פרסאית פרנוג.

Pseudo-Calisthenes Syriac p. 9.PNG (533.65 KiB) נצפה 2465 פעמים

מסתבר שהמשפט הנדון מקביל לאחד מהמשפטים המופיעים בנוסח היווני וחסרים בסורית ואיתיופית:
1. And a Kronos of Serpentine
2. And the horoscope was made of white marble.

המהדיר (E A W Budge, Cambridge 1889) תירגמוֹ כך:
and the horoscope of copper(?), which is called in Persian Farnoj.

Pseudo-Calisthenes Syriac Trans. p. 5-6.png (615.6 KiB) נצפה 2465 פעמים

'דוקא' - ראה מילונה של Payne-Smith עמ' 87, טור הימני, הערך השישי מלמטה. [מלשון אודיק (ב"מ סז א חולין צה ב, ת"י לשרש שקפ)?]

Payne-Smith Syriac Dict. p. 87 - דוק.PNG (31.15 KiB) נצפה 2465 פעמים

איני יודע משמעות המילה 'דצעא', וייתכן שלא קראתי את זה נכונה.
'דחלנא' - המהדיר עצמו אינו יודע פירוש המילה, כפי שכתב ב-glossary:

Pseudo-Calisthenes Syriac Glossary p. 215.PNG (361.01 KiB) נצפה 2465 פעמים

ולכן כתב סימן שאלה ליד המילה copper. התרגום copper הוא על פי המילה הפרסית ('דמתקרא פרסאית פרנוג'), אולם גם זה המהדיר אינו יודע את פירושה בוודאות, כפי שכתב בהערה:

Pseudo-Calisthenes Syriac Trans. p. 6 nt. 1.PNG (144.78 KiB) נצפה 2465 פעמים

המהדיר הבין שהמשפט מקביל למשפט השני שבנוסח היוונית שחסר לכאורה בסורית.
אחרי הופעת הספר כתב פרופ' מרגוליות ביקורת עליו, ובו הוא מציין ש'פרנוג' הוא שמו הפרסי של כרונוס (Saturn). אולם גם הוא סבור ש'ודוקא דצעא דחלנא' פירושו and the horoscope of ? (תרגומו של 'דחלנא' אינו ידוע) והואמקביל למשפט השני הנז', והוא ביקש מחמת זה להגיה ולשים את המילים 'דמתקרא פרסאית פרנוג' לפני ודוקא וכו', כך שלפנינו קטע של של המשפט שבו מופיע הכוכב השביעי ברשימה. כאמור, לפי זה לא ידוע פירושו של 'דחלנא', אולם בודאי אינו אבן-חן, ועל פי היוונית מסתבר שהוא שיש לבן (white marble). [וראה גם במאמר זה (לא הצלחתי להשיגו).]

margoliouth1890.pdf

(477.03 KiB) הורד 175 פעמים

ב-CAL כנראה הבינו שהמשפט מקביל למשפט הראשון שבנוסח היוונית שחסר לכאורה בסורית - המשפט שבו מופיע הכוכב השביעי בשמותיו הסורי והפרסי. ('דוקא' לפי זה הוא שמו הסורי של הכוכב כרונוס? [השווה פה ופה].) מה שכתבו שפירושו gems כנראה אינו אלא מפני ההקשר.

ממבניהם הפנמי של המשפטים יש משמעיות לכאן ולכאן, אולם חשוב לציין ש-copper נוגד את הנאמר ביוונית. בעיה נוספת: במקור הסורי העיר המהדיר שיש כנראה שיבוש במילה 'דחלנא', כיון שה'ד' נראה כד' השימוש. (אלא שלא ברור לי מה הבעיה בכך.)

שמא הד' הוא שיבוש של כ (הדומה לד' בכתב הסורי), והמילה היא באמת 'כחלנא', שם אבן-חן שמופיע בתרגום שה"ש ה-יד כשמו הארמי של נופך שבאבני החושן - 'כחלי'? (גם serpentine גוונו ירוק-כחול.) השורש הזה ידועה בסורית, ראה למשל Lexicon Syriacum, Brockelmann, 617 (פה ופה). (ושמא 'דצעא' צ"ל דצבעא?? מילה זו ידועה בסורית כשם-הפוֹעֵל של הצובע. ושמא צורה אחרת של השרש צבע, הידועה בסורית.)

[סליחות]

א מוראדיגע זאך!
הרב יאיר, עשית כאן עבודת בלשות מעוררת השתאות!

ואקצר ואסכם את הדברים שכתבת:
1. ספר חיצוני שנכתב לפני 1700 שנים מופיע סיפור שבו אדם בשם נקטינבוס מוציא טבלה עם שבע אבני חן כשעל כל אחת מהן מגולף שם של אחד מכוכבי הלכת. לאחר מכן מופיע משפט נוסף: "וההורסקופ(?) היה עשוי משיש לבן". בחלק מהתרגומים משפט זה מופיע ובחלק לא.

2. במהדורה הנפוצה והמקובלת של הנוסח הסורי מופיע המשפט הבא: ܘܕܘܩܐ ܕܨܥܐ ܕܚܠܢܐ. ܕܡܬܩܪܐ ܦܪܣܐܝܬ ܦܪܢܘܓ (תעתיק: ודוקא דצעא דחלנא. דמתקרא פרסאית פרנוג.) המהדיר (קמברידג' 1889) תרגם זאת כך: "הורוסקופ של נחושת(?), שנקראת בפרסית פרנוג'". המהדיר שיער שאולי פירוש המילה דחלנא משמעותה "של נחושת", אבל הוא כתב בפירוש שפירוש המילה אינו ידוע לו.

3. הספר הנ"ל קיבל ביקורת ע"י פרופ' מרגוליות והוא מציין שפרנוג' הוא שמו הפרסי של הכוכב כרונוס - וזה רחוק מאוד מלהיות נחושת.

4. בכל אופן, המסקנה מכל זה שהפירוש של המילה דחלנא בודאי אינו אבן חן כפי שנראה ב-cal. על פי התרגום היווני הוא שיש לבן, כדלעיל.

5. התרגום שהוצג בהודעה הראשונה לכך שחלן בארמית הוא אבן חן, ככל הנראה מבוסס על הנחה שגויה מן ההקשר.

6. ישנה בעיה גם בזיהוי המילה המקורית עצמה כי יש שטוענים שהאות ד' בראשה היא שיבוש (גם לי לא מובן מדוע) ואולי אפשר לשער שמדובר בכ' (כחלנא) ואז מדובר בתרגום של נופך המתורגם כחלי.

7. בשורה התחתונה, ב-cal בנו תרגום למילה חלן על שורש מילה אחת שיש בה השערות מרובות וגם פקפוקים מרובים. זה מראה מדוע כדאי לבדוק ולברר לפני שמסתמכים גם על מילונים אקדמיים מפורסמים (בפרט כשמדובר במילה יחידאית) אף אחד לא חף מטעויות.


נ.ב. לגבי הערתך "איני יודע משמעות המילה 'דצעא', וייתכן שלא קראתי את זה נכונה". גם לי לכאורה נראה שכך תיעתוק המילה בהסתמך על טבלה זו (הגימ' מסייעת...):

אוצר.png (28.8 KiB) נצפה 2421 פעמים

כדאי להזכיר שקיימת בארמית מילה בשם צעא אבל קשה מאוד לראות איך היא שייכת לנדון:
צָעָא אַפּוּמָא דְּחַצְבָא קָשֵׁי לַעֲנִיּוּתָא [צלחת שמניחים על פי הכד קשה ועלולה להביא עניות. פסחים קיא.].

Sokoloff

אוצר.png (93.73 KiB) נצפה 2421 פעמים

[יאיר אתמר]

ייש"כ הרב סליחות! אולם, מתברר שאני הוא שטעיתי, וכדלהלן:

ראשית, אכן לא קראתי נכונה - הנכון הוא: ודוקא דשעא דחלנא, דמתקרא פרסאית פרנוג. השווה למשל הנאמר בעמוד הקודם: ועל גו דתלתא שמשא וסהרא. (תרגום המשפט מופיע בתחילת הקטע שהעליתי בהודעתי הקודמת.)

Budge PsC Syriac p. 8 - ועל גו דתלתא שמשא וסהרא... וגו ד(ב)מצעתא דבלשנא יוניא דוקא דשעא מתקרא .PNG (575.36 KiB) נצפה 2321 פעמים

ואילו ה'צדא' צורתו בספר שונה לגמרי (ראה למשל באות השלישית שבמילה השלישית שבשורה השלישית).

הנה ערך 'דוקא' במילונו של סוקולוף (ראה #7):

דוקא - Sokoloff (Brockelman) Syriac Lexicon.PNG (155.36 KiB) נצפה 2321 פעמים

וראה גם ב-CAL (פה, פה, פה ופה).

'דוקא דשעא' אינו השם הסורי הרגיל של ההורוסקופ, ובא כאן כתרגום מילולי של שמו היווני, וכפי שנאמר מפורשות בעמוד הזה שורה 12-13: "ܕܒܠܫܢܐ ܝܘܢܝܐ ܕܘܩܐ ܕܫܥܐ ܡܬܩܪܐ" - דבלשנא יוניא דוקא דשעא מתקרא. [בתרגום שהעליתי בהודעה הקודמת: (ώροσκόπον τόν) which they call in Greek the watcher of the hours.] העירה על כך: C.A. Ciancaglini בביקורת שלה על שיטתו של Noldeke (להלן):

דוקא דשעא - C.A. Ciancaglini, critique of Noldeke Beitr Al, Le Museon, 114, p. 132.PNG (47.46 KiB) נצפה 2321 פעמים

וראה גם ב-CAL (פה ופה).

מעתה, אין עוד מקום לחשוד ש'דוקא' הוא שמו של כוכב (ו'צעא' בודאי איננו שיבוש מן שרש צבע). CAL בודאי סברו - גם הם - שהמשפט הנידון מקביל למשפט השני שבנוסח היווני: and the horoscope was made of white marble. אלא, שלא אחזו מתרגומו של Budge, היינו copper, נחושת, כנראה משום שהתרגום הזה נוגד את הנאמר ביוונית, ואולי יש להוסיף שכבר ידועה מילה סורית ל-copper: ܢܚܫܐ, נחשא:

נחשא - Sokoloff Syriac.PNG (122.72 KiB) נצפה 2321 פעמים

CAL לא חידשו את זה. הם לקחו את זה מסוקולוף, שתירגם את מילונו של ברקלמן (אין הבדל פה בין מהדורתו הראשונה של ברקלמן שי"ל ב-1895 לפני הגיעו לגיל שלשים, ובין מהדורתו השניה שי"ל בשנת 1928):

חלנא - Lexicon Syriacum Brockelmann 2nd Ed.PNG (5.06 KiB) נצפה 2321 פעמים

חלנא - Sokoloff [Brockelmann] Syriac Lexicon.PNG (7.16 KiB) נצפה 2321 פעמים

(המילה היוונית όνυχας שמופיע בשני המילונים, שפירושה onyx, אוניקס, אינו המילה היוונית שמופיעה פה, שהיא λύγδινος ופירושה (ראה פה ופה) white marble, שיש לבן, וכפי שתורגם בתרגומים של הנוסח היווני שהעליתי בהודעה הקודמת. אינני יודע למה כתבו את זה פה. האם הם, בעקבות מאמרו של Noldeke שמעיר על בעיה דומה בקשר למילה ההיא, וכדלהלן, חשבו שאכן בנוסח היווני כאן מופיע המילה הזאת? אך אם כן לא היה להם לתרגם gemmae, gems - שם כולל לכל סוגי אבני החן.)

ייתכן שברקלמן הוא זה שחידש את הפירוש, אולם ייתכן גם ששאבו מהמאמר שציין לעיין בו - "Nöld. Beitr. p. 16", היינו חיבורו של תיאודור נלדקה BEITRÄGE ZUR GESCHICHTE DES ALEXANDERROMANS שהופיע בשנה 1890, כשנה אחרי הופעת הנוסח הסורי של הספר על חיי אלכסנדר ע"י Budge. בחיבור זה הפריך נלדקה את שיטתו של באדז' שהנוסח הסורי הינו תרגום של המקור היווני דרך תרגום ערבי, וטען שהוא באמת נעשה דרך תרגום פרסי. אחת מראיותיו היא ממה שהמתרגם מוסיף פירושי מלים בפרסית, והוא נזקק לרשימה שלנו, בין השאר, בכדי להראות זאת. והנה הקטע שמעניין אותנו:

Th. Noldeke Beitr Al p. 16 with notes.PNG (339.16 KiB) נצפה 2321 פעמים

תרגום: השימוש במילים פרסיות כמו [...] או [...] ([---] .Codd) 224, 13 [---] = [---] והשמות הפרסיים של כוכבי הלכת אינם ראיה מספיקה, אבל ישנן רמיזות לשימושו של המתרגם בשפה הפרסית, שמחייבים אותנו לקבל שאכן נעשה התרגום ממקור פרסי. (דילגתי כאן על דוגמה שאינה קשורה לנידון.) דוגמה נוספת, (Edelstein) ܚܠܢܐ, שמתפרש ע"י המילה הפרסית فرنوج*, 6, 9.
המילה Edelstein (אדלשטיין) היא גרמנית ל-gem, אבן-חן.

אולם, edelstein, כמו gem, הוא שם כולל לכל סוגי אבני החן, ובסורית אומרים 'כאפא טבתא':

בכאפא טבתא - PsC Syriac 218.PNG (10.13 KiB) נצפה 2321 פעמים

כאפא - Sokoloff Syriac.PNG (18.01 KiB) נצפה 2321 פעמים

ואילו חלנא, מילה יחידאית (hapax legomenon) בסורית, יתכן שהוא שם לסוג של אבן מסויים. אם כן, אינו מדוייק לתרגם חלנא - gems, אבני חן.

היה ניתן לשער, ע"פ היוונית, ש'חלנא' הוא השם הסורי המקביל ל-λύγδινος ופירושו איפוא שיש לבן, אולם כבר ידועה השם הסורי לשיש לבן - ܫܝܫܐ ܚܘܪܐ, שישא חורא (למרבה ההפתעה):

שישא - Payne-Smith.PNG (90.22 KiB) נצפה 2321 פעמים

שישא - Sokoloff Syriac.PNG (9.08 KiB) נצפה 2321 פעמים

ולא עוד, שיש לבן מופיע פעם נוסף בספר הנידון, בעמוד 219, ושם בנוסח הסורי ܒܐܦܐ ܕܫܝܫܐ, כאפא דשישא (בלבד; כאפא - אבן, שישא - שיש):

שישא - white marble, Budge PsC p. 219.PNG (535.84 KiB) נצפה 2321 פעמים

White Marble, Budge PsC Trans. p. 123.PNG (8.2 KiB) נצפה 2321 פעמים

חלנא, אם כן, אינו לא copper (נחושת), לא gems (אבני חן) ולא white marble (שיש לבן). נלדקה, בקטע הנ"ל הע' 8, כותב: 'למרבה הצער, אין לפשט את המילה הסורית המעוותת הזאת, שעומדת במקום λύγδινος, וכמו כן המילה ܕܚܝܠܐ [דחילא] (= όνυχας) שמופיע בעמ' 218 שורה 13, שכן גם ההסבר הפרסי נותר עלום.' הוא כנראה מקשר את המילה חלנא עם המילה 'חילא', שבאה במקום שבנוסח היווני מופיע onyx. (המקור שלי לנוסח היווני משובש פה, אך ניכר שהיה כתוב όνυχας καὶ βηρύλλων, היינו: אוניקס ובריל (שהם ותרשיש), ואכן בתרגום מהיוונית כתוב couches with supports of onyx and beryl.) בנוסח הסורי כתוב: ܘܕܪܥܐ ܕܥܪܣܐ ܕܒܪܘܠܐ ܕܚܝܠܐ ܐܬܝܗܘܢ ܗܘܘ, ודרעא דערסא דברולא דחילא איתיהון הוו.

Budge PsC Syriac p. 218.PNG (542.17 KiB) נצפה 2321 פעמים

באדז' מתרגם the legs of the couches were of magnificent beryls, דחילא = מפואר, ואם כן אינו סורית לאוניקס. אולם, משמעותו של שורש 'דחל' בסורית, כביתר ניבי הארמית, היא תמיד 'נורא' (ראה CAL), ואינו מסתדר כאן. ברקלמן בערך ܝܚܠܐ, יחלא, כותב:

יחלא - Brockelmann.PNG (26.29 KiB) נצפה 2321 פעמים

סוקולוף כותב מפורש שיש כאן הגהה (י לפני ח, וגם צ"ל ו במקום ד):

יחלא - Sokoloff Syriac.PNG (3.21 KiB) נצפה 2321 פעמים

שניהם לא ציינו מקבילה למשמעות זו, אולם ב-CAL מצאו מקבילה (הם מציינים שאין וודאות באשר לפירוש המדוייק, אך הוא בודאי חומר שמפסלים ממנו):

יחלא - CAL.PNG (38.3 KiB) נצפה 2321 פעמים

מקור נוסף למשמעות זו הוא המנדאית. סוקולוף בערך חלנא המובא למעלה מפנה לערך האליא #2 במילון המנדאית של Drower-Macuch (וראה גם CAL פה ופה):

Halia #2 MD 121.PNG (27.36 KiB) נצפה 2321 פעמים

DM מצידיהם מפנים ל'חלנא' הסורית, ע"פ ברקלמן, ול'חלתו' האכדית, ע"פ תומפסון:

Thompson, Haltu.PNG (482.65 KiB) נצפה 2321 פעמים

ייתכן שיש קשר אטימולוגי גם ל'יהלום' (השם הזה קיים גם בארמית, ראה פה) המקראית, ושמא גם לאחלמה. (לזיהוי אבני אלו ע"פ התרגומים ראה מאמרו של הרב יהושע ינקלביץ על אבני החושן, בחצי גיבורים כרך י. כמדו' שיש שם פרטים העשויים לסייע לקשר זה.) ייתכן שיש גם קשר לשרש חול.

חשוב לדעת שיש חפיפה מסויימת בין אוניקס ושיש (ראה למשל פה ופה). שניהם, כאבני-חן לבנים ומפוארים, משמשים בד בבד לפיסול ועשויים להיות חומר שמגלפים עליו הורוסקופ. יש רמזים לכך שבפרסית האוניקס נחשב כסוג של שיש לבן, ראה למשל פה, פה ופה.

אם כן, ייתכן שבמקור הפרסי ממנו תורגם הנוסח הסורי של ספרנו (לפי נלדקה) היה כתוב - כתרגום של שיש לבן - אחד משמותיו הפרסיים של אוניקס (ראה פה), או 'אבן לבן' סתם, ולכן תירגמו המתרגם 'חלנא'. (יש לציין שידועה לפחות מקרה אחד שעברה המילה היוונית όνυχας כצורתה לסורית: ܐܘܢܘܩܘܣ, אונוקוס, ראה פה, וראה גם פה.)

מה שנוגד - לכאורה - את ההצעה הזו היא המשך המשפט - דמתקרא פרסאית פרנוג'. כאמור בהודעתי הקודמת, המילה הזו התפרשה ע"י באדז' כ-copper, נחושת, ופרופ' ש. ד. מרגוליות (אחד מהמומחים הגדולים בעולם בשעתו בתחום הערבי-אירני, הוא היה בנו של מומר שר"י ונשא את J. Payne-Smith, בתה של Robert Payne-Smith שכתב מילון סורי-לטיני ידוע; היא תירגמה את המילון לאנגלית ב-1903 והוסיפה כרך של הוספות ב-1927) בשנה 1890 השיג עליו שהיא באמת שמו הפרסי של כוכב-הלכת שבתאי (Saturn, ראה פה), ושחלק זה של המשפט א"כ אינו במקומו ושייך לפני המילים ודוקא דשעא דחלנא. אולם, דעתו זו לא נתקבלה על ברקלמן (שמפרשו כ-cyprum, נחושת), CAL ואפילו על אשתו J. (Payne-Smith) Margoliouth (בערך חלנא):

פרנוג - Brockelmann.PNG (38.03 KiB) נצפה 2321 פעמים

חלנא - Supplement to Payne-Smith collected by J. Margoliouth 1927.PNG (7.38 KiB) נצפה 2321 פעמים

בערכים אלו צויינו שני מאמרים הדנים בעניין. הספקתי לבדוק רק את אחד מהם, ZDMG vol. 45 p. 314-315 (מדובר בהשגה על שיטתו של נלדקה המובאת לעיל):

Siegmund Fraenkel Review of Th. Noldeke Beitr Al, ZDMG vol. 45, p. 314-315 w note.PNG (352.42 KiB) נצפה 2321 פעמים

תרגום: המקרה השלישית שהביא נלדקה, ההסבר על האבן חלנא על ידי המילה הפרסית ܦܪܢܘܓ, הוא ראיה קלושה, מכיוון שגם המילה הסורית איננה ידועה. המילה המצויינת די קרובה ל-ܦܝܪܘܙܓ (فیروزج). שזה אינו תרגום מתאים ל-λύγδινος הוא נכון. ייתכן שבקודקס שעמד בבסיס התרגום [לסורית] לא היה כתוב כך, וייתכן גם שהמתרגם לא הבין את המילה.
לכותב המאמר היה ברור שלא מדובר במילה הפרסית ܦܪܢܘܔ, فرنوج (פרנוג'), והציע להגיה ܦܝܪܘܙܓ, فیروزج (פירוזג' ?, ראה פה), אולם גם על זה הוא מעיר שאינו מתאים להיות תרגום של λύγδινος, שיש לבן.

סוקולוף מביא את המילה כסורית, וכותב שאין פירושו ידוע אבל הוא פירוש ל'חלנא' (הוא מפנה לספר ILS עמ' 233; אין לי את הספר הזה ורק הצלחתי לראות קטע זעיר בג"ב, פה, וראה גם פה בסוף):

פרנוג - Sokoloff Syriac.PNG (3.14 KiB) נצפה 2321 פעמים

Pyrwzg - ILS.PNG (220.72 KiB) נצפה 2273 פעמים

[סליחות]

שוב ייש"כ על העדכון והמידע הרב והמדויק שמנסה להתחקות אחר שורש המילה. מקריאת הדברים נראה אכן שהדברים עלומים בהבנת מילה זו. יישר כוח שהחכמתנו מידיעותיך ומפרי מחקרך.