פורום אוצר החכמה

התעוררתי בשבת בעקבות דברי האוה"ח הקדוש בראשית כה, ב

ויהי יצחק בן ארבעים וגו'. טעם שהוצרך להודיע זמן נישואיו מה שלא נהג כן באברהם, בא לתת טעם לעיכוב הזמן ששהה יצחק בלא נישואין עד עבור מ' שנה ואמר הטעם בקחתו את רבקה בשביל קיחת רבקה שהה עד מ' שנה וכמו שגמר אומר לו לאשה פי' לו מיוחדת היא בת זוגו הא למדת שקודם לה לא היתה לו בת זוג וכמו שכתבנו בפרשה הקודמת והיא קטנה היתה שנולדה בעקידה כשהוכשר לילד ומעתה אין תרעומת על יצחק ששהה עד מ' שנה גם על אברהם שעכב עד מ' שנה כי אז היתה בת ג' שנים כפי החשבון:

אם כן, למה יעקב אבינו התעכב עד גיל ס"ג, וגם אז פנה לבית מדרשו של שם ועבר למשך י"ד שנה, ולבסוף נשא אשה רק בגיל פ"ד.
ואף רבקה אמרה ליצחק "קצתי בחיי מפני בנות חת" וגו' רק בהיותו בן ס"ג שנה.

קשה לומר שהוא מפני מצות ת"ת שהיה עסוק בה, א. גם אברהם ויצחק היו זקנים ויושבים בישיבה, ומ"מ ביאר האוה"ח את דברי התורה שנתנה טעם להתאחרותו של יצחק בנשיאת אשה. ב. מצות פרו ורבו אבותינו הקדושים היו מחוייבים בה, ואילו מצות ת"ת לא היו מחוייבים בה.

יהודה בן יעקב כתב: מצות פרו ורבו אבותינו הקדושים היו מחוייבים בה, ואילו מצות ת"ת לא היו מחוייבים בה.

כמדומני שאין זה מוסכם על רבותינו.

יהודה בן יעקב כתב:התעוררתי בשבת בעקבות דברי האוה"ח הקדוש בראשית כה, ב

ויהי יצחק בן ארבעים וגו'. טעם שהוצרך להודיע זמן נישואיו מה שלא נהג כן באברהם, בא לתת טעם לעיכוב הזמן ששהה יצחק בלא נישואין עד עבור מ' שנה ואמר הטעם בקחתו את רבקה בשביל קיחת רבקה שהה עד מ' שנה וכמו שגמר אומר לו לאשה פי' לו מיוחדת היא בת זוגו הא למדת שקודם לה לא היתה לו בת זוג וכמו שכתבנו בפרשה הקודמת והיא קטנה היתה שנולדה בעקידה כשהוכשר לילד ומעתה אין תרעומת על יצחק ששהה עד מ' שנה גם על אברהם שעכב עד מ' שנה כי אז היתה בת ג' שנים כפי החשבון:

אם כן, למה יעקב אבינו התעכב עד גיל ס"ג, וגם אז פנה לבית מדרשו של שם ועבר למשך י"ד שנה, ולבסוף נשא אשה רק בגיל פ"ד.
ואף רבקה אמרה ליצחק "קצתי בחיי מפני בנות חת" וגו' רק בהיותו בן ס"ג שנה.

קשה לומר שהוא מפני מצות ת"ת שהיה עסוק בה, א. גם אברהם ויצחק היו זקנים ויושבים בישיבה, ומ"מ ביאר האוה"ח את דברי התורה שנתנה טעם להתאחרותו של יצחק בנשיאת אשה. ב. מצות פרו ורבו אבותינו הקדושים היו מחוייבים בה, ואילו מצות ת"ת לא היו מחוייבים בה.

למיטב זכרוני, מרנא הנצי"ב עומד על כך.

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני, מרנא הנצי"ב עומד על כך.

יישר כח, חיפשתי ואכן מצאתי בדבריו על הפסוק הנ"ל שהבאתי דברי האוה"ח

ויהי יצחק וגו'. אלו בא הכתוב לספר שבהיותו בן ארבעים שנה לקח אשה, היה לכתוב ויהי יצחק בן ארבעים שנה ויקח את רבקה, וגם אינו מובן מה שכתוב מפדן ארם אחות לבן הארמי, מה הודיע זה הכתוב, אלא הגיד המקרא האיך היה בנשיאת אשה ניכר שהוא בנו של אברהם, דמש"ה היה יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה, והוא מחמת שלא יכול לקחת אשה כי לא נמצא לפניו הראויה לו, ומזה הטעם ג"כ היה סיבה שלא נשא יעקב אשה עד בן שמונים, באשר הלך בדרך אברהם ויצחק ולא נמצאת אשה לפניו וכו',

אך לא הבנתי דבריו, האם לא היו בנות אחרות במשפחת נחור ובתואל? האם יצחק ורבקה ידעו מזה שעדיין לא נולדו רחל ולאה? למה לא הוזכרו דברים אלו בתורה, כמו שהוזכר על רבקה?

יהודה בן יעקב כתב:

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני, מרנא הנצי"ב עומד על כך.

יישר כח, חיפשתי ואכן מצאתי בדבריו על הפסוק הנ"ל שהבאתי דברי האוה"ח

ויהי יצחק וגו'. אלו בא הכתוב לספר שבהיותו בן ארבעים שנה לקח אשה, היה לכתוב ויהי יצחק בן ארבעים שנה ויקח את רבקה, וגם אינו מובן מה שכתוב מפדן ארם אחות לבן הארמי, מה הודיע זה הכתוב, אלא הגיד המקרא האיך היה בנשיאת אשה ניכר שהוא בנו של אברהם, דמש"ה היה יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה, והוא מחמת שלא יכול לקחת אשה כי לא נמצא לפניו הראויה לו, ומזה הטעם ג"כ היה סיבה שלא נשא יעקב אשה עד בן שמונים, באשר הלך בדרך אברהם ויצחק ולא נמצאת אשה לפניו וכו',

אך לא הבנתי דבריו, האם לא היו בנות אחרות במשפחת נחור ובתואל? האם יצחק ורבקה ידעו מזה שעדיין לא נולדו רחל ולאה? למה לא הוזכרו דברים אלו בתורה, כמו שהוזכר על רבקה?

אפשר לומר שידעו ברוה"ק שעדיין לא נולדו זיווגיו

יהודה בן יעקב כתב:למה יעקב אבינו התעכב עד גיל ס"ג, וגם אז פנה לבית מדרשו של שם ועבר למשך י"ד שנה, ולבסוף נשא אשה רק בגיל פ"ד?

קשה לומר שהוא מפני מצות ת"ת שהיה עסוק בה, א. גם אברהם ויצחק היו זקנים ויושבים בישיבה...

חשבתי לומר דידע יעקב שאחר נישואיו מיד יהיה מטופל בילדים והרבה, ולכן שקד על התורה עד שלא נותרה ברירה אחרת. משא"כ אברהם ויצחק ידעו שגם אחרי חתונתם ישארו זו"צים ויוכלו לעמול בתורה בלי הפרעה. (כמובן הדברים על דרך הדרוש.)

יהודה בן יעקב כתב:האם לא היו בנות אחרות במשפחת נחור ובתואל?

ק֣וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמֶּֽךָ

ביקורת תהיה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:האם לא היו בנות אחרות במשפחת נחור ובתואל?

ק֣וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמֶּֽךָ

במחילה אבל לא קראתי את כל הדו"ד.
הנצי"ב כתב:

ומזה הטעם ג"כ היה סיבה שלא נשא יעקב אשה עד בן שמונים, באשר הלך בדרך אברהם ויצחק ולא נמצאת אשה לפניו וכו',

וע"ז שאלתי למה "לא נמצאת אשה לפניו"? האם לא היו בנות אחרות במשפחת נחור ובתואל?

הכוונה היתה להרחיב את תהייתו של מר:
מה טעם ציווהו יצחק לקחת אשה מבנות לבן דוקא, לעומת אברהם שנתן לאליעזר מרחב בחירה: כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִי לְיִצְחָֽק.
או כגירסת אליעזר: אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי.

ביקורת תהיה כתב:הכוונה היתה להרחיב את תהייתו של מר:
מה טעם ציווהו יצחק לקחת אשה מבנות לבן דוקא, לעומת אברהם שנתן לאליעזר מרחב בחירה: כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִי לְיִצְחָֽק.
או כגירסת אליעזר: אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי.

זכור לי מאמרז"ל שרבקה ולבן סיכמו ביניהם על נישואי שתי בנותיו לשני בניה.

ויש לשאול: הלוא לאחר י"ד שנה, כאשר בא יעקב אל בית לבן, היתה רחל בת חמש שנים בלבד, כדכתב רבנו בחיי בטעם אמרו 'אעבדך שבע שנים ברחל', ואם כן אפוא אל אילו בנות התכוון יצחק?

מפירוש רבנו אברהם בן הרמב"ם לבראשית (כד:א)

ודרכם היתה להשהות את הנשואין מפני עסקם תחלה בהשגת השלימות הרוחנית אשר חשובה יותר. וכבר העירותי על זה בספר המספיק.

מצו"ב העמודים מתוך מהדורתי הנמצאת עתה בדפוס:

עזריאל ברגר כתב:

ביקורת תהיה כתב:הכוונה היתה להרחיב את תהייתו של מר:
מה טעם ציווהו יצחק לקחת אשה מבנות לבן דוקא, לעומת אברהם שנתן לאליעזר מרחב בחירה: כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִי לְיִצְחָֽק.
או כגירסת אליעזר: אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי.

זכור לי מאמרז"ל שרבקה ולבן סיכמו ביניהם על נישואי שתי בנותיו לשני בניה.

מצאתי בינתיים בבראשית רבה ע טו:
שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים, הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן.
עכשיו נשאר לבדוק במפרשי המדרש מי ביאר בין מי למי היו "התנאים".

עזריאל ברגר כתב: . . בבראשית רבה ע, טז:
שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים, הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן . .

ראה בפי' 'עץ יוסף' על-אתר:

שהיו אומרים. ההמון היו אומרים כי תנאים היו בין רבקה ללבן, ששני בני' ישאו ב' בנותיו - הגדולה לגדול והקטנה לקטן. ונתיראה שמא יתקיימו הדברים:

וראה ב"ב קכג, א ובמהרש"א שם ("שהי' מדרכי אבותינו אברהם ויצחק לחוש שלא לישא אשה כ"א מבני משפחתם ומקרוביהם . . ומסברא אמרו שלא ימצאו רק אלו בנות לבן").

יישר כח.
יש גירסאות שונות לפיסוק הפסקאות במדרש רבה.

כתב רבנו בחיי שהטעם שיעקב אמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה לפי שהיתה בת ה' שנים ולכן בלאו הכי היה עליו להמתין ז' שנים עד אשר תהיה ראויה לבנים.

ולכאורה כיוון שיעקב התעכב י"ד שנה בבית שם ועבר, נמצא שעוד לא נולדו רחל ולאה שהיו תאומות לדברי הרמב"ן כאשר יצא יעקב מבית אביו ואמו והאם שלחה אותו רבקה על סמך נבואה שעתיד לבן להוליד בנות?

עוד שמעתי להקשות מהרב ברוך רוזנבלום שליט"א שהרי רבקה בת ג' היתה וכבר נשאה יצחק בלי להמתין, ואמר שלא מצא מי שהקשה קושיא זו.
ועל זה חשבתי לומר ששם יד ה' היתה לזרז את השידוך שיצא לפועל מיד ולכן לא עיכבו הדבר עד שתהיה ראויה לבנים, כידוע מהגרי"ז שכתבו כנמה פעמים 'היום' באותה הפרשה ועוד שקפצה הדרך וכו'.

אולי היא לא ידעה אם נולדו לו בנות (כי הם גרו רחוק מאוד, כידוע), ופשוט הניחה שכן?
(ואל תקשה שכן עבר מידע, ממה שכתוב שבסביבת לבן אמרו שלאה לעשיו ורחל ליעקב, כי יש לדחות שזה היה פשוט יותר שיעבור, שהרי עשיו ויעקב היו כבר בני ששים שנה, ומשפחת לבן כמובן ציפתה לשידוך שיגיע מהקרובים העשירים בארץ ישראל, ולכן יש מקום לומר שידיעה כזאת עברה מתישהו במהלך ששים שנות חייהם, אבל ידיעה על אי קיומן של בנות לא עברה).

אסף128 כתב:אולי היא לא ידעה אם נולדו לו בנות, ופשוט הניחה שכן?

לא יתכן! שהרי ציווי היה כאן (של יצחק ולא של רבקה): 'ויצוהו ויאמר לו קום לך פדנה ארם וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך', ולכאורה לא היה יעקב רשאי לקחת לו אשה שאיננה בת לבן.
והקושיא קושיא.

הגרי"ח סופר שליט"א בחוברת מגיד דבריו ליעקב (תנינא פרשת ויצא) האריך בענין בטוט"ד. ראה שם. (יצא לאור השבוע).

אסף128 כתב:אולי היא לא ידעה אם נולדו לו בנות (כי הם גרו רחוק מאוד, כידוע), ופשוט הניחה שכן?
(ואל תקשה שכן עבר מידע, ממה שכתוב שבסביבת לבן אמרו שלאה לעשיו ורחל ליעקב, כי יש לדחות שזה היה פשוט יותר שיעבור, שהרי עשיו ויעקב היו כבר בני ששים שנה, ומשפחת לבן כמובן ציפתה לשידוך שיגיע מהקרובים העשירים בארץ ישראל, ולכן יש מקום לומר שידיעה כזאת עברה מתישהו במהלך ששים שנות חייהם, אבל ידיעה על אי קיומן של בנות לא עברה).

יש במדרש בראשית רבה עא ב שהיה שטר תנאים בין רבקה ללבן שהגדולה לגדול והקטנה לקטן.
ולא הזכרתיו כי לכאורה אינו מיושב עם דברי רבנו בחיי.

אורח כתב:הגרי"ח סופר שליט"א בחוברת מגיד דבריו ליעקב (תנינא פרשת ויצא) האריך בענין בטוט"ד. ראה שם. (יצא לאור השבוע).

אולי תוכל להעלותו לשולחן מלכים?

אוהב עמו כתב:יש במדרש בראשית רבה עא ב שהיה שטר תנאים בין רבקה ללבן שהגדולה לגדול והקטנה לקטן.

ראה כאן: viewtopic.php?f=46&t=48450&p=587775#p587963

אוהב עמו כתב:

אורח כתב:הגרי"ח סופר שליט"א בחוברת מגיד דבריו ליעקב (תנינא פרשת ויצא) האריך בענין בטוט"ד. ראה שם. (יצא לאור השבוע).

אולי תוכל להעלותו לשולחן מלכים?

מופיע כאן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 80#p586997

יהודה בן יעקב כתב:

אוהב עמו כתב:יש במדרש בראשית רבה עא ב שהיה שטר תנאים בין רבקה ללבן שהגדולה לגדול והקטנה לקטן.

ראה כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 75#p587963

יישר כח. אכן מופיעים הדברים פעמיים במדרש, רק שלא כתוב במפורש "שטר" תנאים, אלא בשני המקומות מדובר על "תנאים".

ברם ב'מגיד דבריו ליעקב' המצורף, מביא לשון מדרש תנחומא הקדמון: 'כיון שילדה רבקה עשו ויעקב, נולדו ללבן שתי בנות לאה ורחל, שלחו אגרות אלו לאלו והתנו ביניהן, כדי שיטול עשו את לאה ויעקב רחל'.

אורח כתב:הגרי"ח סופר שליט"א בחוברת מגיד דבריו ליעקב (תנינא פרשת ויצא) האריך בענין בטוט"ד.

ראה שם, שאמנם הניח דברי רבנו בחיי בתימה, אך לא מכח הקושיא הנזכרת, שלא הצביע עליה כלל.