כתב בספר הר צבי לפרש שיעקב נתן לעשיו רק טריפות, שאינם חיות יותר מי"ב חודש. עפ"י מש"כ בדרכי משה (יו"ד סי' לה) וז"ל, מצאתי כתוב בשם הר"ר יהודא חסיד שאמר שיש להעביר ולמשמש היד ע"ג בהמה בעודה חיה אם תשפיל לארץ תחת ידו ודאי כשרה ואם לאו טרפה ונתתי בו סימן לב נשבר ונדכה וגו' (תהלים נא, יט) עד ושפל רוח להחיות (ישעיה נז, טו) עכ"ל תשב"ץ (סי' תקנג) ע"כ מצאתי, עכ"ד. וזהו שאמר כאן מן הבא בידו היינו שהכיר בהם בטריפות.
והוסיף אאמו"ר שליט"א, דהנה בקרא כתיב ויבא יעקב שלם, ודרשו חז"ל (מובא בגמ' שבת לג, ב) שהיה שלם גם בממונו, וצ"ע שהרי נתחסר ממונו במה שנתן מנחה לעשיו. ובפשוטו המכוון הוא שיעקב אבינו כאשר בא לשכם לא ניכר בממונו שום שינוי מחמת אותו מנחה כמו שמשמע במדרשים ובדברי רש"י (לג, יח), מחמת שכבר הושלם אותו החיסרון בממונו.
אמנם לפי דבריו ניחא, שכיון שנתן טריפות שאינם חיות יותר מי"ב חודש, א"כ הרי באמת לא נתחסר כלום, אלא שכ"ז רק כשבא לשכם שהיה כבר אחר י"ח (או י"ב) חודש, ואז הרי באמת אינו חסר כלום דבלא"ה היה מת, אבל כשבא לסוכות א"א לומר ויבוא יעקב שלם, שהרי נתחסר מאותו דורון.