בב"ר (פד, יא) איתא:
אמר יעקב מי גילה לו ששמי שמש, א"ר יצחק אמר יהושע לשמש עבדא בישא לאו זבינת יתך בכספיה דאבא את, לא כך ראה אבא אותך בחלום והנה השמש והירח אף את דום מלפני, מיד (יהושע י) וידום השמש והירח עמד.
ובמדרש תנחומא פרשת אחרי מות (סימן יד):
וכן אתה מוצא בשעה שעשה יהושע מלחמה בגבעון, מה כתיב שם, אז ידבר יהושע לה' וגו' שמש בגבעון דום. בקש יהושע לשתק את החמה, לא אמר לו שמש בגבעון עמוד, אלא דום, למה אמר דום, שכל שעה שהוא הולך הוא מקלס להקב"ה, וכל זמן שהוא מקלס יש בו כח להלך, לכך אמר לו יהושע שישתוק, שנאמר שמש בגבעון דום, אמר השמש ליהושע וכי יש קטן אומר לגדול דום, אני נבראתי ברביעי, ובני אדם נבראו בששי, ואתה אומר לי דום. א"ל יהושע בן חורין שהוא קטן ויש לו עבד זקן, אינו אומר לו שתוק, אברהם אבינו הקנה לו הקדוש ברוך הוא שמים וארץ שנאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, ולא עוד אלא שהשתחוית ליוסף, שנאמר הנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי [ואת מדבר כנגדי] הוי שמש בגבעון דום, א"ל השמש ליהושע, וכך אתה גוזר עלי שאדום, א"ל הן, א"ל ומי יאמר קילוסו של הקדוש ברוך הוא, א"ל דום אתה ואני אומר קילוסו של הקדוש ברוך הוא שנאמר אז ידבר יהושע ואין אז אלא שירה, שנאמר אז ישיר משה.
והנה כתיב ביהושע (י, יג): וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וגו'.
ופירש"י שם:
הלא היא כתובה - דבר זה נכתב בתורה שאמר לו יעקב ליוסף זרעו של אפרים יהיה מלא וגו' אימתי ביום שעמדה חמה ליהושע נתמלא כל העולם שמעו של יהושע ויעמד השמש בחצי השמים.
אולם באברבנאל שם מובאים דברי רש"י בנוסח אחר, וז"ל,
ואמרו הלא היא כתובה על ספר הישר, כתב רש"י ז"ל (בתוספות שעשה לפי' הנביאים) שספר הישר הוא ספר בראשית, ושנרמז באמרו ביוסף והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי שכוון ליהושע שהיה משבט יוסף שהשתחוו לו השמש והירח כשהעמידם ברקיע.