דרך שלשת ימים

[השעיר החיי]

רבינו בחיי (והחכם שי"ר אומר שזה רבינו חננאל) מפרש על מה שהד' אמר למשה לבקש ללכת לשלשה ימים:

חס ושלום שיהיה הדבר הזה ערמה כדי לברוח, אלא כדי לקבל המצוות, כי רצה הקב"ה להכניסם במצוות מעט מעט, שהרי נצטוו תחילה על השבת במרה, וכענין שמצינו באברהם (בראשית כ"ב) שלא אמר לו: "קח נא את יצחק", אלא אמר לו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק".

לא הבנתי הכוונה. האם הוא מתכוון לבני ישראל - להכניס אותם לאט לאט לעניין? אם ככה קשה שלבני ישראל הרי כבר אמר שפקד אותם להעלות אותם לארץ כנען:

לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.

ומכל מקום איך זה לא ערמה? אז המתכוון שזה כן ערמה אבל לא למטרת ערמה?
ואם הכוונה פרעה - ממש צ"ע.
בקיצור - האם כוונתו שאם פרעה היה מסכים היו חוזרים אחרי שלוש ימים או לא? וראיתי כיוונים שונים בזה.

[יאיר]

viewtopic.php?p=517686#p517686
(עיי"ש בלינקים)

[השעיר החיי]

תודה. אבל מרפרוף לא ראיתי שם את השאלה הזאת

[חלמישצור]

לפענ"ד הכוונה אכן לבני ישראל. הקב"ה אומר למשה לתת את הרושם שבנ"י יגיעו למדבר כדי לזבוח, היינו מעשה חד פעמי, בשעה שהכוונה היא מעמד הר סיני וקבלת עול מלכות מלאה (כפי שכבר נאמר במעמד הסנה). ומבאר ר"ח שאין זה מצג שוא לבנ"י, כי החלו בקבלת המצוות כבר במרה.

[ארי שבחבורה]

רבינו בחיי (והחכם שי"ר אומר שזה רבינו חננאל) מפרש על מה שהד' אמר למשה לבקש ללכת לשלשה ימים:

חס ושלום שיהיה הדבר הזה ערמה כדי לברוח, אלא כדי לקבל המצוות, כי רצה הקב"ה להכניסם במצוות מעט מעט, שהרי נצטוו תחילה על השבת במרה, וכענין שמצינו באברהם (בראשית כ"ב) שלא אמר לו: "קח נא את יצחק", אלא אמר לו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק".

לא הבנתי הכוונה. האם הוא מתכוון לבני ישראל - להכניס אותם לאט לאט לעניין? אם ככה קשה שלבני ישראל הרי כבר אמר שפקד אותם להעלות אותם לארץ כנען:

לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.

ומכל מקום איך זה לא ערמה? אז המתכוון שזה כן ערמה אבל לא למטרת ערמה?
ואם הכוונה פרעה - ממש צ"ע.
בקיצור - האם כוונתו שאם פרעה היה מסכים היו חוזרים אחרי שלוש ימים או לא? וראיתי כיוונים שונים בזה.

לי נראה שכוונתו שאכן אם פרעה היה מסכים היו חוזרים אחרי שלוש ימים, ואחרי תקופה נוספת היו יוצאים לעוד כמה ימים כדי לקבל עוד כמה מצוות, וכך היו מצליחים לשמר את יהדותם בתוך מצרים עד סוף הארבע מאות שנה שאז היו יוצאים לחירות כפי התכנון המקורי ולא היה צריך הקב"ה 'לחשב את הקץ'. וראה בחיבורו הנפלא של ר' יעקב קמינצקי 'אמת ליעקב' על אתר שהאריך לבאר כעין זה מדעתו.

[השעיר החיי]

הפירוש של ר יעקב הוא באמת יפה מאוד. וגם מעורר מחשבה מבחינה השקפתית.

[ונתנו ידידים]

הנידון אם פרעה הי' מסכים הוא נידון תיאורטי, כי הקב"ה אמר מפורש למשה בתחילת דרכו 'ולא ישמע אליכם פרעה', וא"כ חזרה השאלה למה אמר ג ימים ולמה אין כאן ערמה?