תרגום "לפי חרב" - "לפתגם דחרב" - וכי החרב מדברת?

[כדכד]

חשבתי ש"לפי חרב" היינו "חוד החרב" כמו ש"חרב פיפיות" היא חרב בעלת שני חודים, אך התרגום מתרגם "לפי" "לפתגם" הלא דבר הוא?

[הפשטן]

פתגם, פירושו - אמנם - דיבור, אבל בהשאלה - פירושו גם - דבר. וכמו שמצינו בפסוק "היפלא מ-ד' דבר", ומתרגם אונקלוס "היתכסי מ-ד' פתגמא". וכן היא תיבת "פתגם" עצמה בלה"ק עצמה, כגון בקהלת "פתגם מעשה הרעה", כלומר "דבר-מעשה הרעה".

הקשר הזה שבין דיבור לבין דבר נובע מכך, שעצם המילה "דבר" - משמעותה היא גם "דיבור" - כגון זו שבפסוקים "ויעשו כדבר משה", וכן "דברו דבר ולא יקום", וכדומה.

לגוף שאלתך: "לפתגם דחרב", פירושו "לִדְבַר-חרב". כאן הפירוש של "דבר" הוא "באופן של", מעין מה שלמשל מצינו (כמה פעמים) - בחומש "דְּבַר יום ביומו" ובדבה"י "לִדְבַר יום ביומו" - כלומר באופן יומיומי, וכך גם "לפתגם דחרב" - כלומר באופן של חרב - כלומר לפי חרב.

[מקדש מלך]

הסברים בעניין (מחיפוש קליל באוצר החכמה, אולי יש עוד).

[כדכד]

ייישר כח.
בקובץ הראשון שהעלה מר ראיתי תשובה מפורטת לשאלתי אך בקובץ השני היה נראה שהתייחס לענין אחר (למה ת"י הוסיף את המלים "לפתגם דחרב" בפסוק שאינן כתובות שם).

[הפשטן]

כפי שציינתי בהודעתי הראשונה, עניין הפתגם לא מיוחד לחרב. כך גם מצינו בפסוק "היפלא מ-ד' דבר", ומתרגם אונקלוס "היתכסי מ-ד' פתגמא", וכיו"ב תירגם אונקלוס בעוד הרבה מקראות.
לא זו אף זו: כך היא תיבת "פתגם" עצמה בלה"ק עצמה, כגון בקהלת "פתגם מעשה הרעה", כלומר "דבר-מעשה הרעה".
בהודעתי הקודמת הסברתי את הטעם לכך שהמילה "פתגם" פירושה לא רק דיבור אלא גם דבר.

[אבא יודן]

זכור! לפני שמעירים איזה הערה בתרגום חייבים לבדוק באוצר התרגום, כעת אני אעשה זאת בשבילך

אוצר התרגום.jpg (139.49 KiB) נצפה 4645 פעמים

אוצר התרגום ב.jpg (154.7 KiB) נצפה 4645 פעמים

אוצר התרגום ג.jpg (139.55 KiB) נצפה 4645 פעמים

[לייטנר]

לחרב יש פה, שבו היא גם אוכלת.

[הפשטן]

לחרב יש פה, שבו היא גם אוכלת.

גם רב האי גאון (למסכת כלים פרק יג), והמאירי (בפירושו לפרק הכול שוחטין), מזכירים את פי החרב.
לענ"ד, זה לא סתם בגלל שהחרב אוכלת, אלא בעיקר בגלל שזה ביטוי מושאל מהביטוי "פי הסכין" להורות על שינון הסכין, כמו שיש שיניים בפה. תדע, שכן הזכיר ברסיסי לילה (לרבי צדוק הכהן) סי' נב, את "פי הסכין", במשמעות של "שינון הסכין". וכן מוזכרת "פי הסכין", בב"י יו"ד סי' קכב, ובפמ"ג ליו"ד סי' י, ובכנה"ג לטור יו"ד סי' צו.
ואולי בזמנם גם החרב היתה משוננת.

[קו ירוק]

לחרב יש פה, שבו היא גם אוכלת.

אבל לא זה הכוונה "לפי חרב", שהפ"א שבה איננה דגושה.

[לייטנר]

מה?
הפ' במילה 'לפי' לא דגושה בשום מקור במקרא.

[הפשטן]

לחרב יש פה, שבו היא גם אוכלת.

אבל לא זה הכוונה "לפי חרב", שהפ"א שבה איננה דגושה.

כמו שכתב לייטנר, ואסביר יותר:
גם אם הכוונה היא המשמעות של "פה", אין שום סיבה שהאות פ"א תידגש - כל עוד שהאות פ' של המילה "פה/פי" - אינה מתחילה את המילה "לפה/לפי". וכמו שמצינו - בפרשת שמות "הוא יהי' לך לפה" - ומעי"ז בפרשת פקודי "שפה לפיו", בלי דגש - והיינו מה"ט.

[קו ירוק]

טעיתי. לעולם אין דגש אחרי שוו"א נע.
אלא שאילו הכוונה עם פי החרב, היה צריך הפסוק לומר בפי חרב

[הפשטן]

אלא שאילו הכוונה עם פי החרב, היה צריך הפסוק לומר בפי חרב

אלמא, מחוורתא, כפי שכבר היכרעתי - בהודעתי הראשונה שבאשכול.

טעיתי. לעולם אין דגש אחרי שוו"א נע.

"ויקח לו למך שתי נשים" (וכיו"ב בעוד המוני מקראות אחרים).
האמנם אתה טוען כי - השוו"א אשר בראש התיבה - אינו נע, או שמא אתה טוען כי - באות ת' - אין דגש?
אם תשובתך לשתי השאלות שלילית, אז סמי - מדבריך הקודמים - תיבת "לעולם".

[קו ירוק]

שְתֵּי/שְתַּיִם זה ענין אחר ולא בריא כל צרכו,
אך משם לא תוכל לסתור את הכלל הידוע שאין דגש אחרי שווא נע.

יש מדקדקים שלא הוגים את המילה שני/שתי בשו"א נע, אך הגרש"ד ענה לשאלת א"מ תחי' שאמת יש הטוענים כך, אבל הוא סבור שאינם צודקים. מ"מ זה ענין אחר.

[אבא יודן]

ועיין כאן
וכאן

[הפשטן]

שְתֵּי/שְתַּיִם זה ענין אחר ולא בריא כל צרכו, אך משם לא תוכל לסתור את הכלל הידוע שאין דגש אחרי שווא נע. יש מדקדקים שלא הוגים את המילה שני/שתי בשו"א נע, אך הגרש"ד ענה לשאלת א"מ תחי' שאמת יש הטוענים כך, אבל הוא סבור שאינם צודקים. מ"מ זה ענין אחר.

אני דייקתי בלשוני, ולא רמזתי שבכוונתי לסתור שום כלל ידוע.
בסה"כ התייחסתי רק למילה "לעולם" שבדבריך. טענתי אז, שאם נוקטים בשיטת [הגרש"ד זצ"ל שאותה ציינת כעת ושהיא למעשה גם השיטה הרווחת], אז יוצא כי - מתוך דבריך הקודמים - יש להסיר את תיבת "לעולם". ודוק.

[כדכד]

זכור! לפני שמעירים איזה הערה בתרגום חייבים לבדוק באוצר התרגום, כעת אני אעשה זאת בשבילך

אוצר התרגום.jpg

אוצר התרגום ב.jpg

אוצר התרגום ג.jpg

לא הבנתי מה רצה מר להביא מכאן

[גרשיים]

כתב אאמו"ר זצ"ל בפירוש 'מעט צרי' על התרגום (בראשית לד, כו):

'פתגם' פירושו, ענין (ע' לעיל יח, יד; ועוד). והכונה, שהרגום בענין [מלחמה שהיתה חרב מול] חרב. ואונקלוס דלא כפירוש רש"י (קהלת י, י), ורד"ק (סה"ש 'פה') שפירשו "פי חרב", חדודו, כדמשמע לה"כ (תהלים קמט, ו) "וחרב פיפיות" (ע"כ), וכדמשמע מהגמרא (סנהדרין נב:).

ובקיצור: 'פתגם דחרב' - ענין החרב (דהיינו מלחמת חרב).

[אבא יודן]

זכור! לפני שמעירים איזה הערה בתרגום חייבים לבדוק באוצר התרגום, כעת אני אעשה זאת בשבילך

אוצר התרגום.jpg

אוצר התרגום ב.jpg

אוצר התרגום ג.jpg

לא הבנתי מה רצה מר להביא מכאן

כדברי הפשטן לעיל.

[קו ירוק]

כתב אאמו"ר זצ"ל בפירוש 'מעט צרי' על התרגום (בראשית לד, כו):

'פתגם' פירושו, ענין (ע' לעיל יח, יד; ועוד). והכונה, שהרגום בענין [מלחמה שהיתה חרב מול] חרב. ואונקלוס דלא כפירוש רש"י (קהלת י, י), ורד"ק (סה"ש 'פה') שפירשו "פי חרב", חדודו, כדמשמע לה"כ (תהלים קמט, ו) "וחרב פיפיות" (ע"כ), וכדמשמע מהגמרא (סנהדרין נב:).

ובקיצור: 'פתגם דחרב' - ענין החרב (דהיינו מלחמת חרב).

כוונתו ענין החרב - תורת החרב. כלומר בחיתוך החרב.