מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'והקריב' מזבח השלמים אשה לה' (ויקרא ג, ג) - הקרבה זו מהי

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

'והקריב' מזבח השלמים אשה לה' (ויקרא ג, ג) - הקרבה זו מהי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 23, 2020 2:08 pm

ג ג
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וגומר.
הקרבה זו איני יודע מהי. כשהוא אומר (בסדר צו): 'הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַייָ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַייָ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו, יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְיָ, אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ', הוי אומר: הקרבה זו תנופה.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: 'והקריב' מזבח השלמים אשה לה' (ויקרא ג, ג) - הקרבה זו מהי

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 8:14 am

עדיין לא הוזכר מצוות תנופה כלל בפרשת ויקרא ומהיכי תיתי לפרש לה כלל על תנופה. אלא מתפרש על הבאת האימורים להקטרה והפרשתן משאר הקרבן הנאכל לצורך הקטרה ולא על הבעלים לתנופה, ובתו"כ נדרש כמה דרשות מייתור הפסוק על הקטרת האימורין ונדרש דאע"פ שלא הוקרב הקרבן כהלכתו לכתחילה כגון ששחטו שלא לשמה או שלא סמך עליה דאעפ"כ מקטירין אותן, ומתיבת 'אשה' ותיבת 'לשם' נדרש על ההקטרה לשם אשה ולשם השם, הרי דנדרש על הקטרה ולא על תנופה.

ולענין פשטות פסוק דפ' צו, הרי הכלל בכל פרשיות אלו מבואר ברמב"ן ועוד ראשונים דנשלם פרטיות מצוות שבקרבנות שעדיין לא נתבאר בפ' ויקרא. והנה בעולה כתיב אל פתח אהל מועד יקריב אותו דמפרש רש"י לפי חז"ל דהבעלים מטפלין בו עד הבאתו לעזרה [וכן בחטאת ואשם כתיב כמה פעמים לשונות הבאה דמתפרש על הבאת הבעלים] אבל בשלמים עדיין לא נאמר בפ' ויקרא והשלים השי"ת הציווי בזה כאן שהבעלים יביא את קרבנו עד העזרה להקרבה, ושמחתי שכיוונתי לדברי הג' הנצי"ב זצ"ל שם בהעמ"ד.

ואף אמנם דחז"ל דורשים לה בתו"כ (פרשה י"א) על תנופה לומר דהבעלים מניפין יחד עם הכהן,וזה עפ"י ב' פסוקים אלו, מבואר אמנם בפי' הראב"ד ובקרבן אהרן דמקרא ד'המקריב' לומדים שהכהן המקריב מניף ומקרא ד'ידיו תביאנה' דהבעלים מניפין, אכן בק"א מביא מפירוש רבינו הלל [וכיו"ב בפי הג' המלבי"ם זצ"ל] דמפרש להיפוך דהמקריב היינו הבעלים המניפין וידיו תביאנה על הכהן [אך הקרבן אהרן חולק עליו בתוקף], ואף זה אינו אלא לפי יתור תיבת המקריב דנדרש גם על תנופה שבסמוך לו דעיקר הפרשה על תנופה נאמר [והושאל מפסוק זה גם לדרוש על תנופה וכדרשת חז"ל מתיבות דבר אל בני ישראל שם]אבל עדיין הפסוק כפשוטו לא מתפרש לענין תנופה אלא על כלל הבאת הקרבן וכנ"ל.

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: 'והקריב' מזבח השלמים אשה לה' (ויקרא ג, ג) - הקרבה זו מהי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 11:21 am

אליהו חיים כתב:עדיין לא הוזכר מצוות תנופה כלל בפרשת ויקרא ומהיכי תיתי לפרש לה כלל על תנופה. אלא מתפרש על הבאת האימורים להקטרה והפרשתן משאר הקרבן הנאכל לצורך הקטרה ולא על הבעלים לתנופה, ובתו"כ נדרש כמה דרשות מייתור הפסוק על הקטרת האימורין ונדרש דאע"פ שלא הוקרב הקרבן כהלכתו לכתחילה כגון ששחטו שלא לשמה או שלא סמך עליה דאעפ"כ מקטירין אותן, ומתיבת 'אשה' ותיבת 'לשם' נדרש על ההקטרה לשם אשה ולשם השם, הרי דנדרש על הקטרה ולא על תנופה.

א. סדר הכתובים כך הוא:
וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ.
וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה.
המשמע ברור כי הקרבה זו ('והקריב') אינה בבני אהרן, ובהכרח אינה הולכת איברים לכבש, שכן הולכת איברים לכבש עבודה היא ובעיא כהונה, כאמור: 'והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה', ואמר מר: זו הולכת אברים לכבש. ועל כן אמרנו: הקרבה זו איני יודע מהי.

ב. כך נדרש הכתוב 'וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ' בתורת כהנים:
'וְהִקְרִיב מִזֶּבַח' – אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. 'שְׁלָמִים' – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ עֲלֵיהֶם.
'אִשֶּׁה' – לְשֵׁם אִשִּׁים. 'לַייָ' – לְשֵׁם מִי שֶׁעָשָׂה אֶת הָעוֹלָם.
והכי פירושו:
קרבן שלמים שנשחט שלא לשמו ושלא סמך הבעלים עליו – כשר, ומקריבים אותו (=מניפים אותו לצורך הקטרה).
ממה שנאמר 'זבח אשה ליי' אתה למד כי מצוה שתהיה הזביחה לשם אשים ולשם שם.

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 11:40 am

אליהו חיים כתב:פשטות פסוק דפרשת צו, שהבעלים יביא את קרבנו עד העזרה להקרבה.
אמת. וממשיך הכתוב ואומר: 'יָדָיו (של המקריב) תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְיָ לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ'.
הרי מקרא מלא דיבר הכתוב שבעל הקרבן מניף את הזבח.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 4:40 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:עדיין לא הוזכר מצוות תנופה כלל בפרשת ויקרא ומהיכי תיתי לפרש לה כלל על תנופה. אלא מתפרש על הבאת האימורים להקטרה והפרשתן משאר הקרבן הנאכל לצורך הקטרה ולא על הבעלים לתנופה, ובתו"כ נדרש כמה דרשות מייתור הפסוק על הקטרת האימורין ונדרש דאע"פ שלא הוקרב הקרבן כהלכתו לכתחילה כגון ששחטו שלא לשמה או שלא סמך עליה דאעפ"כ מקטירין אותן, ומתיבת 'אשה' ותיבת 'לשם' נדרש על ההקטרה לשם אשה ולשם השם, הרי דנדרש על הקטרה ולא על תנופה.

א. סדר הכתובים כך הוא:
וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ.
וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה.
המשמע ברור כי הקרבה זו ('והקריב') אינה בבני אהרן, ובהכרח אינה הולכת איברים לכבש, שכן הולכת איברים לכבש עבודה היא ובעיא כהונה, כאמור: 'והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה', ואמר מר: זו הולכת אברים לכבש. ועל כן אמרנו: הקרבה זו איני יודע מהי.

ב. כך נדרש הכתוב 'וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ' בתורת כהנים:
'וְהִקְרִיב מִזֶּבַח' – אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. 'שְׁלָמִים' – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ עֲלֵיהֶם.
'אִשֶּׁה' – לְשֵׁם אִשִּׁים. 'לַייָ' – לְשֵׁם מִי שֶׁעָשָׂה אֶת הָעוֹלָם.
והכי פירושו:
קרבן שלמים שנשחט שלא לשמו ושלא סמך הבעלים עליו – כשר, ומקריבים אותו (=מניפים אותו לצורך הקטרה).
ממה שנאמר 'זבח אשה ליי' אתה למד כי מצוה שתהיה הזביחה לשם אשים ולשם שם.

על אף הקושי של לשון הפסוק והקריב וגו' אי אפשר לפרשו על התנופה דעדיין לא נאמר עד פרשת צו וגם אין התנופה לצורך הקטרה וכהקדמה אליו [ולא כדברי 'הכותב' באות ב' בסוגריים) דהתנופה מצוה בפנ"ע בחזה ושוק ואימורים ולא הוי לצורך הכשר להקטרה כלל.
ואני אמנם מסכים דלפרשו על הולכת האיברים לא נראה ובפרט דנאמר והקריב וגו' בלשון יחיד ובלי להזכיר כהן כלל וכדכתב 'הכותב' בצדק.

אמנם מתפרש פשוטו של מקרא היטב לפי התו"כ הנ"ל וכולו כהקדמה לקראת ההקטרה, והקריב זבח השלמים אשה לד' שתהא הקרבה מושלמת מעיקרא על דעת להגיע לסוף הקרבן כמצוותו הראויה, וזה ע"י שמייחד המקרב בדעתו בשעת הקרבתו - ומדבר הפסוק על המקריב 'היחיד' המבצע ההקרבה, דהיינו הן על הבעלים או על הבא מכוחו בעבודת השחיטה, והן על הכהן בעבודות קבלה הולכה וזריקה - להקריבו אשה להשם להביאו לתכלית הקטרה כדינו וכשלימותו [דהיינו שיהא צלויה כדינו ובייחוד המחשבה לשם יחודו במכוון וכמבואר בזבחים מ"ו ב' [לאפוקי כבבא דלא ועי' רש"י שם ורש"י ורמב"ן עה"ת ויקרא א' ט' ובפירושים שונים בביאור המדוייק בכוונות אלו במפרשי התו"כ שם].
ונתבאר עפ"י זה גם הא דנאמר בלשון יחיד וכנ"ל.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 4:52 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:פשטות פסוק דפרשת צו, שהבעלים יביא את קרבנו עד העזרה להקרבה.
אמת. וממשיך הכתוב ואומר: 'יָדָיו (של המקריב) תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְיָ לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ'.
הרי מקרא מלא דיבר הכתוב שבעל הקרבן מניף את הזבח.

הרי כתבנו דבתו"כ נלמד מתוך ב' פסוקים אלו שהן הכהן והן הבעלים מניפים דהיינו ד'המקריב' שבפסוק הראשון ו'ידיו' שבפסוק השני לא מדובר על אדם א' אלא ב' אנשים שונים, אלא יש נידון בין המפרשים להעלות למסקנת התו"כ איזה על הבעלים ואיזה על הכהן, וכתבנו דזה לפי הדרש דגם פסוק הא' נדרש על תנופה והנידון על מי נדרש בפסוק הא', אבל עדיין לפי פשוטו של מקרא ברור דפסוק הא' נאמר על הבעלים,אך לא לענין תנופה.
ועולה מכל זה דלא נאמר בפסוק הא' והב' יחד לענין תנופה בבעלים ולכן אינו נקבע שם 'מקריב' כסתמא על בעל הקרבן 'המניף' ולכן א"א להעביר שם זה גם לסתמא דפרשת ויקרא על סמך זה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 5:33 pm

אליהו חיים כתב:אמנם מתפרש פשוטו של מקרא היטב, והקריב זבח השלמים אשה לד' שתהא הקרבה מושלמת מעיקרא על דעת להגיע לסוף הקרבן כמצוותו הראויה.
בספרים שלנו כתוב 'והקריב מזבח השלמים' – שמכלל הקרבן יקריב חלק לשם כך וכך.

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 5:42 pm

אליהו חיים כתב:לפי פשוטו של מקרא ברור דפסוק הא' נאמר על הבעלים.
לפי פשוטו של מקרא ברור דשני הפסוקים גם יחד מתייחסים אל הבעלים ('ידיו' – של המקריב), ומדרשא הוא דמרבינן שגם הכהן מניף.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 7:08 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:אמנם מתפרש פשוטו של מקרא היטב, והקריב זבח השלמים אשה לד' שתהא הקרבה מושלמת מעיקרא על דעת להגיע לסוף הקרבן כמצוותו הראויה.
בספרים שלנו כתוב 'והקריב מזבח השלמים' – שמכלל הקרבן יקריב חלק לשם כך וכך.

ואמנם איך הוא מגיע להקטרת הפריטים כראוי מזבח השלמים, המפורט בהמשך הפסוק את החלב וגו', כשיקדים בעיקר העבודות במחשבתו להקטירו לשמה וכראוי לשם השם [כן הוא עפ"י התו"כ והוא עפ"י הדרשא כהרחבה מהפירוש הפשוט דקאי על ההקטרה מחמת יתור ד' התיבות, מזבח השלמים אשה לה'].
ואמנם נכון דכיון דכתיב מזבח (ולא זבח) אין הנ"ל פשוטו של מקרא אבל עפ"י הדרש הוי כמבואר ולכן כתיב גם בלשון יחיד, כן נלענ"ד.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 7:31 pm

ביקורת תהיה כתב:ג ג
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וגומר.
הקרבה זו איני יודע מהי. כשהוא אומר (בסדר צו): 'הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַייָ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַייָ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו, יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְיָ, אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ', הוי אומר: הקרבה זו תנופה.

בספר הנפלא 'שם עולם' על ויקרא [המברר כסדר פשוטו של מקרא לפי חז"ל ולפי דקדוק הלשונות] מפרש והקריב כמו להפריש [האימורים האלו] וכמו שמצינו גם לשון הרמה וגם לשון הסרה לענין זה בקרבנות אחרות
ונתברר מהו פשוטו של מקרא וכעת לענין הדרשא משינוי לשון והקריב מבשאר מקומות וגם שאר תיבות מזבח השלמים אשה לה' נדרש כבתו"כ וכנ"ל
קבצים מצורפים
שם עולם.PDF
(572.99 KiB) הורד 14 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 8:31 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:פשטות פסוק דפרשת צו ('הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַייָ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַייָ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו'), שהבעלים יביא את קרבנו עד העזרה להקרבה.
אמת.
הדרי בי. כי אם 'יביא את קרבנו ליי' היינו יביאנו אל פתח אהל מועד, אין פשר לסיפא דקרא 'מזבח שלמיו' (ופירוש הנצי"ב ב'העמק דבר' רחוק). אלא הכי פירושא דקרא: המקריב זבח שלמים יביא מזבח שלמיו קרבן לשם הדברים המפורשים להלן (החלב על החזה). ולפי דברינו, ההבאה היינו התנופה.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 8:49 pm

איזה כוונת לשמה מוטל על הבעלים ואימתי צריכים לכוון כך? [ואולי לפי דרככם פסוק ל' כפירוט לפסוק כ"ט איך הבעלים מביא קרבנו ונעשה בזה ל'מקריב' על ידי ש'ידיו תביאינה את אשה ה' את החלב על החזה'].

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' מרץ 25, 2020 12:24 am

אליהו חיים כתב:בספר הנפלא 'שם עולם' מפרש 'והקריב' כמו להפריש [האימורים האלו], וכמו שמצינו גם לשון הרמה וגם לשון הסרה לענין זה בקרבנות אחרים.

viewtopic.php?f=17&t=49897&p=609834#p609744

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ד' מרץ 25, 2020 8:37 pm

יש להוסיף בעיקר הענין של שם מקריב דכתיב על הבעלים לענין שלמים [בעקבות הפרשת אימורים וחזה ושוק ותנופתן בחלקים אלו ע"י הבעלים] לבאר כיוצא בזה בפסוקים של תודה בפרשת צו פרק ז' פסוקים יב יג יד דנקרא הבעלים שם בשם מקריב כמה פעמים על הלחם שמונפין ומופרש לכהן א' מכל מין.

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ש' מרץ 28, 2020 9:56 pm

אליהו חיים כתב:בספר הנפלא 'שם עולם' על ויקרא מפרש 'והקריב' כמו להפריש [האימורים האלו], וכמו שמצינו גם לשון הרמה וגם לשון הסרה לענין זה בקרבנות אחרים.

אָמַר מַר: 'וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ' - מִן הַמְחֻבָּר. אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב 'וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ', הָתָם מַאי מְחֻבָּר אִיכָּא. כִּדְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: שֶׁלֹּא יְנַתַּח בָּשָׂר קֹדֶם שֶׁיִּטֹּל אֵמוּרִין. (פרק התודה)
ממאי דלא פריך תלמודא מקרא ד'והקריב ממנו' האמור בשלמים 'התם מאי מחובר איכא', מוכח דהקרבה האמורה בשלמים אינה הרמה והסרה, ודלא כ'שם עולם'.
אולם הראב"ד בפירושו לתורת כהנים (דבורא דנדבה ריש פרק כ), על הא דתניא התם 'והקריב ממנו – מן המחובר' כתב: מפרש במנחות פרק התודה שלא ינתח בשר קודם שיטול אימורים.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

'והקריב' מזבח השלמים אשה לה' (ויקרא ג, ג) - הקרבה זו מהי

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מרץ 29, 2020 3:49 pm

נראה דידע הגמ' דרשת התו"כ בשלמים 'ממנו -מן המחובר', אך שם דבכלל ההפרשה גם חזה ושוק והוא חלק מהבשר מבואר דמפריש בשר חזה ושוק משאר הבשר כל זמן שכולו מחובר יחד [דבזה חל שם הפרשה בחו"ש מכל הבשר] ולא שייך להקשות שם 'התם מאי מחובר איכא', אבל בחטאת דאין כאן אלא הפרדת האימורין לבד דרק מפריד החלב מן הבשר מקשה הגמ' 'התם מאי מחובר איכא' דכיון דהוי רק הפרדה של פריסת החלב, הפרדה זו שמתקיים על מקומו מתקיים באותה מדה כלפי כל הבשר הן אם הבשר כולו שלם הן אם הבשר חתוך לחתיכות, ולכן מוכיח הגמ' בקושייתו לסתור דרשא זו של 'ממנו מן המחובר' ומנלן לדרוש בתרומת לחמי תודה כן, וע"ז מחדש הגמ' בתירוצו דקיים דין מחודש דכל הבשר צריך להיות מחובר יחד כדי לקיים הפרדת החלב ממנו, אבל משלמים לא היה להגמ' מה להקשות.
והנה התו"כ הביא דרשת ממנו מן המחובר שבברייתא בש"ס בתרומת לחמי תודה וגם בשלמים ממנו מן המחובר ומה דנקט הש"ס דגם בחטאת נדרש כן אין זה דרשא בתו"כ אלא פשיטא להש"ס דאם בשאר מקומות נדרש כן ע"כ דגם קרא דחטאת יידרשו כן אלא דהש"ס הוא דלא הבין איך נדרש שם, אבל אחרי תשובת הגמ' פשוט דנדרש כן שנית ולא צריך התו"כ לפרט שוב בחטאת אחרי דכבר פירטו בשלמים.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מרץ 29, 2020 4:19 pm

ביקורת תהיה כתב:ב ג
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וגומר.
הקרבה זו איני יודע מהי. כשהוא אומר (בסדר צו): 'הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַייָ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַייָ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו, יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְיָ, אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ', הוי אומר: הקרבה זו תנופה.

ובקרבן של אשה דאינה מנפת האם לא יתקיים עיקר פרשה זו כלפי הקרבת האימורים בלבד?

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' מרץ 29, 2020 4:51 pm

הָיְתָה אִשָּׁה בַּעֲלַת הַקָּרְבָּן – אֵינָהּ מְנִיפָה, אֲבָל הַכֹּהֵן מֵנִיף; שֶׁקָּרְבָּנָהּ טָעוּן תְּנוּפָה, וְהִיא פְּסוּלָה לִתְנוּפָה. (רמב"ם)

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מרץ 29, 2020 5:21 pm

כוונתי 'האם לא מתקיים הקרבה זו על שם הבעלים', ונמצא דלשון הפסוק והקריב מזבח השלמים אשה לה' חלבו האליה וגו' לפעמים מתקיים על הבעלים ולפעמים על הכהן, וזה משונה ביותר, ולכ' מוכח דלא נאמר על הבעלים לתנופה אלא על הפרשת האימורים לבד וכדברי ה'שם עולם' וכפשטות של דבריו שאינו תלוי הפרשה זו בבעלים אף כשמתקיים תנופתן.

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' מרץ 29, 2020 6:33 pm

האי כהנא שלוחא דאיתתא הוא, דומיא דשחיטה.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' מרץ 29, 2020 7:23 pm

ביקורת תהיה כתב:האי כהנא שלוחא דאיתתא הוא, דומיא דשחיטה.

ייש"כ! כדבריכם ברש"י מנחות ס"א ב' (ד"ה שהתנופה) ובתוס' שם גם מסכים בזה לענין נשים וכמו שנראה מלשון הברייתא שם ס"ב ב' והאשה כהן מניף על ידיה [אמנם בדקדוק לשון הרמב"ם בפ"ט ממעה"ק הט"ז 'אשה בעלת הקרבן אינה מניפה אבל הכהן מניף שקרבנה טעון תנופה' משמע דהוי קיום בקרבן ע"י הכהן ולא שליחות של האשה, ועי' ברש"ש על רש"י שם בסוף דבריו].

ביקורת תהיה
הודעות: 1891
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' מרץ 29, 2020 9:26 pm

הצעת דברי הרמב"ם כך היא: מה טעם הכהן מניף? מפני שלא מיעטה תורה קרבן אשה מתנופה, אלא מניעה היא שמנעה תורה את האשה מלהניף היא עצמה, ולכן יש לו לכהן להניף על ידיה.
והן הן הדברים האמורים בפרק כל המנחות:
אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים קָרְבָּנָן טָעוּן תְּנוּפָה, וּתְנוּפָה עַצְמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בִּידֵי נָשִׁים.
ופשוט.

אליהו חיים
הודעות: 207
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: הארות והערות בפרשת ויקרא

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מרץ 30, 2020 8:08 am

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:בספר הנפלא 'שם עולם' מפרש 'והקריב' כמו להפריש [האימורים האלו], וכמו שמצינו גם לשון הרמה וגם לשון הסרה לענין זה בקרבנות אחרים.

viewtopic.php?f=17&t=49897&p=609834#p609744

viewtopic.php?f=17&t=49897&p=611322#p611322


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים