כתב הט"ז בפרשת בהעלותך שעעל"ט בההיא דותדבר מרים ואהרן, שבפסוק מרומזים דעות ב"ש וב"ה ור"ע בסיבות גירושין - גיטין צ'., - הקדיחה תבשילו, מצא אחרת נאה הימנה, וערות דבר ממש - והוא מוסיף אף את דברי רבי יהודא שם שגם מפני השנאה, שנא' ושנא שלח.
והט"ז מפרש את הפסוק כמן חומר לדעת ב"ש ור"ע ור"י, והוא אומר שרמוזים כאן "כל" דעות הנ"ל, ולמעשה דעת ב"ה אינה מפורשת, [אלא אם כן ישנה דרך לפרש שהיא ה"טעם מבחוץ" המובא בסוף הדברים אך אין משמע כן] שמא יוכל מאן דהו ליישב הדברים.
יישר כח למפרע.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער