עיון בתרגום יונתן לנביאים בענין עליית אליהו בסערה השמימה

[תלמיד-חכמים]

במלכים ב (ב, יא): "ויעל אליהו בסערה השמימה", ותרגם יונתן "וסליק אליהו בעלעולא לצית שמיא".

והנה הביטוי "צית שמיא" משמעו: לצד השמים, לכיוון השמים.וכמו בתרגום הפסוק "ערים גדולות ובצורות בשמים"(דברים א כח) שתרגמו אונקלוס "עד צית שמיא" והכוונה ברורה כמו שאמרו חכמים שדברה תורה לשון הבאי ולא הגיעו ממש עד לשמים.

אם כן נמצא שיונתן סובר שאליהו לא הגיע ממש לשמים. ויש לעיין מה משמעות הביטוי עד צית שמיא בקשר לעליית אליהו. והדברים מטין כפירוש הרלב"ג במלכים שם בפסוק א' וז"ל: "בהעלות ה׳ את אליהו בסערה השמים – אי אפשר שיובן שהעלהו השמים כי לא יעלו שם אלו הגופות אבל הכוונה בו בגובה האויר כאמרו ערים גדולות בצורות בשמים ומגדל וראשו בשמים והנה נשאהו רוח ה׳ במלאכות ה׳ אל מקום לא נודע עדיין והוא חי שם כמו שבארנו".

ואכן כך גם דעת רס"ג בפירוש הארוך לבראשית מהד' צוקר, שאליהו נישא אל מקום לא ידוע וחי שם זמן ארוך.

ויל"ע ממה שאמרו שאליהו נכנס לגן עדן בחייו. ואם נאמר כהרמב"ם בפירוש המשנה הקדמת פרק חלק שגן עדן הוא מקום בכדור הארץ א"ש.

אשמח לשמוע ביאורים נוספים לתרגום זה ומה ענינו.

[לבי במערב]

כמדומה, ש'עד צית שמיא' הוא התרגום השגור להגעה אל השמים וכיו"ב. לדוגמא: "ומגדל וראשו בשמים" (נח יא, ד), "וראשו מגיע השמימה" (ויצא כח, יב), "ואם יעלו השמים" (עמוס ט, ב), "כי תעלה בבל השמים" (ירמי' נא, נג), ועוד רבים - כולם נתרגמו "עד צית שמיא".

[תלמיד-חכמים]

כמדומה, ש'עד צית שמיא' הוא התרגום השגור להגעה אל השמים וכיו"ב. לדוגמא: "ומגדל וראשו בשמים" (נח יא, ד), "וראשו מגיע השמימה" (ויצא כח, יב), "ואם יעלו השמים" (עמוס ט, ב), "כי תעלה בבל השמים" (ירמי' נא, נג), ועוד רבים - כולם נתרגמו "עד צית שמיא".

אדרבה משם ראיה, ברוב המקומות שהזכרת מוכרח לפרש שאין הכוונה עד השמים ממש, לבד מוראשו מגיע השמימה. וצ"ע שם למה הכוונה, אולי בפרשגן מבואר.

[לבי במערב]

לכך ציינתים כולם, להורות שאין לומר כן; יערוך נא כת"ר חיפוש קצר, ויווכח.
אגב, אף "ויט משה את ידו על השמים" וכיו"ב (שנאמרו במכות מצרים), תרגומו "על צית שמיא".

[תלמיד-חכמים]

ר' תנחום הירושלמי מפרש ב'ספר הביאור' לדניאל את הפסוק "וראשו מגיע השמימה" כהפלגה, והכוונה לציין את גובהו הרב של הסולם, ומסתייע בלשון התרגום בכך. מכאן שאפשר גם שם לפרש "צית שמיא" כצד השמים ולא עד השמים ממש.

וז"ל שם (דניאל ד, ח): ימטא לשמיא. יגע ויגיע עד לשמים, הפלגה ברומו, והוא תרגום "מגיע השמימה" - "מטי עד צית שמיא".

והנה הציטוט מדברי רס"ג שגם הוכיח כן מהפסוק ערים גדולות ובצורות בשמים:

[שומע ומשמיע]

מעל"ע באותו ענין.
נוכחתי פעם לראות שיש מחלוקת בפירוש 'לא עלה אליהו למעלה מי'.
המהר"ל מפרש שהכוונה שלא עלה למעלה מהעשרה התחתונים. ואילו החת"ס נוקט הכוונה שכשם שהשכינה לא ירדה לעשרה התחתונים כך אליהו לא עלה לעשרה עליונים, אלא שניהם הגיעו לאוויר שבאמצע.
[איני זוכר מקורות]