לכאו' - אמורה להיות התייחסות לכך במאמריו של א' שלוסברג על פירוש ראב"ש, שנסמנו במאמרו שבקובץ 'בנתיבי הספר העברי - עלי־ספר כו-כז' ע' 160 הע' 67:[כמובן, גם במאמרו הנ"ל ראוי לעיין בענין זה. לפו"ר, ל"מ שם דבר ברור בנושא].יאיר אתמר כתב: . . האם ידוע על השפעה, ישירה או בלתי ישירה, של תה"ש על ר' אברהם בן שלמה התימני.
יאיר אתמר כתב:בשירת דבורה (שופטים ה ז) נאמר 'עד שקמתי דבורה'. רוב המפרשים הקלסיים (ת"י, פשיטתא, רד"ק, מהר"י קרא, רלב"ג, מצודת דוד, דעת מקרא, וכן גם בתפסיר ערבי מבית מדרשו של רס"ג) פירשו שהמילה 'שקמתי' היא צורה של גוף מדבר. אולם, ר' אברהם בן שלמה התימני בפירושו פירש שזו צורה של נסתרת, וש'היוד נוספת כמו המשפילי והמגביהי'. גם בתה"ש (על שתי הרסנציות שלו, וכך גם, להבדיל, בוולגטה) תורגם המילה כצורה נסתרת.
שאלותיי שתים:
1. האם יש מקור נוסף הרואה במילה זו צורה של נסתרת?
2. האם ידוע על השפעה, ישירה או בלתי ישירה, של תה"ש על ר' אברהם בן שלמה התימני.
אם בפירושי האחרונים עסקינן, לכאו' יש לציין גם ל'אדרת אליהו' להבא"ח בהפטרת בשלח.סליחות כתב: . . כפירושו של ראב"ש לכאו' כך הוא במלבי"ם גם כן . .
שמא ניקוד המלה אצלו שונה הוא מהניקוד שלנו?יאיר אתמר כתב:ר' אברהם בן שלמה התימני בפירושו פירש שזו צורה של נסתרת.
סליחות כתב:1. מסתבר ששתי הדעות שהובאו בשאלה שפתחה את האשכול, מסכימות שמדובר בפועל בעבר.
לדעה א': קמתי אני בעבר
לדעה ב': היא קמה בעבר.
הרי ברור שהיא לא קמה ברגע זה... לא כך?
2. מסתמא הראב"ש לא בכדי הביא דוגמאות דוקא מפועל ולא מאלה. זה לא נראה מקרי.
יאיר אתמר כתב:בשירת דבורה (שופטים ה ז) נאמר 'עד שקמתי דבורה'. רוב המפרשים הקלסיים (ת"י, פשיטתא, רד"ק, מהר"י קרא, רלב"ג, מצודת דוד, דעת מקרא, וכן גם בתפסיר ערבי מבית מדרשו של רס"ג) פירשו שהמילה 'שקמתי' היא צורה של גוף מדבר. אולם, ר' אברהם בן שלמה התימני בפירושו פירש שזו צורה של נסתרת, וש'היוד נוספת כמו המשפילי והמגביהי'. גם בתה"ש (על שתי הרסנציות שלו, וכך גם, להבדיל, בוולגטה) תורגם המילה כצורה נסתרת.
שאלותיי שתים:
1. האם יש מקור נוסף הרואה במילה זו צורה של נסתרת?
לייטנר כתב:יאיר אתמר כתב:בשירת דבורה (שופטים ה ז) נאמר 'עד שקמתי דבורה'. רוב המפרשים הקלסיים (ת"י, פשיטתא, רד"ק, מהר"י קרא, רלב"ג, מצודת דוד, דעת מקרא, וכן גם בתפסיר ערבי מבית מדרשו של רס"ג) פירשו שהמילה 'שקמתי' היא צורה של גוף מדבר. אולם, ר' אברהם בן שלמה התימני בפירושו פירש שזו צורה של נסתרת, וש'היוד נוספת כמו המשפילי והמגביהי'. גם בתה"ש (על שתי הרסנציות שלו, וכך גם, להבדיל, בוולגטה) תורגם המילה כצורה נסתרת.
שאלותיי שתים:
1. האם יש מקור נוסף הרואה במילה זו צורה של נסתרת?
השווה, למשל, לצורת הכתיב ברות ג ד.
לייטנר כתב:השווה, למשל, לצורת הכתיב ברות ג ד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים