פורום אוצר החכמה

במסתרים כתב:והוגד לך ושמעת - יש לתרגם ויוגד לך ותשמע.

במסתרים כתב:למה "עממיא" מתורגם "עמים" ולא "גוים" כבפסוק?

במסתרים כתב:לכאורה מה טעם יש בהבלטת כל "ש" שהוא במקום "אשר". ואין כוונת הרא"ש "ש" דווקא (שהוא קיצור מן אשר) וה"ה "אשר" ופשוט.

במסתרים כתב:והוגד לך ושמעת - יש לתרגם ויוגד לך ותשמע.

במסתרים כתב:ודרשת היטב, אין מלת יפה נופלת יפה כאן. "היטב" בלשון המקרא הוא "יפה" בלשון חכמים (ושוחקן יפה יפה, הדק היטב) אבל למה תטה מלשון המקרא כאן?
(ולכאורה כוונת רמב"ן בפ' וישב רק שלא לפרש "טוב פתר" מענין "חלמא טבא חזית" אלא "טוב ויפה ואמת", וא"כ אינו מתאים כאן בשופטים.)

במסתרים כתב:כסא מלכותו - כרסי - מן הסתם היו"ד מורה על צירי והיא במקום אל"ף ואין צורך להביא תיו"ט.

במסתרים כתב:לבלתי רום - ירום הוא שינוי ויש להבליטו.

במסתרים כתב:(כשאונקלוס משנה מלשה"כ ללשון נקבה רק כדי להתאימו ללשון עצמו, אין הלומד מרויח משינוי זה והבלטתו.)

אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי א"ר יוחנן, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא וא' תרגום אפי' עטרות ודיבון, דאמר מר כל המשלים פרשיותיו עם הצבור משלימין לו ימיו ושנותיו.
יש מפרשים דהוא הדין לכל לועזים שיפרשוהו בלשון שלהם הרי הוא כתרגום, שהרי תרגום אינו אלא פירוש בעלמא לעם הארץ שאינו מבין עברית, והוא הדין לכל לשון למכיר בו.
ואין זה נראה למורי רבינו יהודה בר יצחק של"י, שהרי תרגום מפרש כמה דברים מה שאין להבין מן המקרא. מיהו נראה בעיני דאם אמר כל התרגום כל אחד בלשונו דשפיר דמי.

דתהוייין דתצבייין תלתא יודי"ן מאי טעמא דמשמע דתיהויין דתיצביין (גיטין פה:).

ובתיקון הגט שכתב ה"ר יוסף טוב עלם היו כותבין בחמשה יודי"ן יו"ד אחר הדלת ויו"ד אחר התי"ו והוי די תיבה בפני עצמו כמו אשר דמתגרמי' די.
ומיהו דיתבא על נהר פלוני אין רגילין לכתוב תרי יודי"ן למהוי די תיבה בפני עצמה כמו אשר יושבת, אלא דיתבא חדא תיבה היא כמו היושבת דמתרגמינן דיתבא והוי דל"ת במקום ה"א,
אבל דיתיצביין אין הדל"ת במקום ה"א אלא במקום אשר.

ונראה לי דבמקום שנהגו לכתוב דתיצביין אין קפידא דאם אין הדל"ת במקום אשר תהיה במקום שי"ן כמו שתהיה שתרצי.

גרשיים כתב:יש עבודה דומה לשלי הנקראת 'אונקלוס המבואר'.

גרשיים כתב:מן הראוי לתרגם את התרגום חזרה ללה"ק.
אציגה נא ללומדים דוגמא, וכל הערה תתקבל בברכה.

ביקורת תהיה כתב:תרגום משפה לשפה – תורה שלמה היא, ואינו דבר של מה־בכך.
אציגה נא דוגמא: המתרגם 'ידא דסהדיא' - 'היד של העדים', דומה למתרגם 'איך וויל ניט' – 'אני רוצה לא', או 'אמרתי לך' – 'געזאגט איך צו דיר'.

אזכור לך כלל אחד, והוא, שכל מי שירצה להעתיק מלשון אל לשון, ויכוין לתרגם המלה האחת במלה אחת גם כן, וישמור גם כן סדר המאמר וסדר הדברים, יטרח מאד, ותבא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר, ואין ראוי לעשות כן. אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון שיבין הענין תחלה, ואחר כך יספר ויפרש במה שיובן ממנו הענין ההוא בלשון ההוא, ויבאר היטב. ואי אפשר לו מבלי שיקדים ויאחר, ויספר מלה אחת במלות רבות, ויספר מלות רבות במלה אחת, ויחסר תיבות, ויוסיף תיבות, עד שיסודר הענין ויבואר יפה, ויובן הלשון לפי הלשון אשר יעתיק אליה.

לא תראוני בלא אחיכם אתכם. ואונקלוס תרגם 'אֱלָהֵין כַּד אֲחוּכוֹן עִמְּכוֹן' ישב הדבר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא.

גרשיים כתב:הערות ספציפיות יתקבלו בברכה.

גרשיים כתב:אחי שליט"א התחיל לערוך את 'התרגום המתורגם' בתור עלון שבועי, בצורת חומש, בשילוב עם פירוש 'מעט צרי', ומדור לחידושי הקוראים על תרגום אונקלוס, ויישר כחו וחילו.

חומש התרגום המבואר.pdf

גרשיים כתב:

כי תצא - תרגום מתורגם.pdf

גרשיים כתב:כיון שכבר עלו כאן דברי הרא"ש (גיטין פ"ט ס"ד), אמרתי לדון בדבריו.

כתב הרא"ש:

דתהוייין דתצבייין תלתא יודי"ן מאי טעמא דמשמע דתיהויין דתיצביין (גיטין פה:).

ובתיקון הגט שכתב ה"ר יוסף טוב עלם היו כותבין בחמשה יודי"ן יו"ד אחר הדלת ויו"ד אחר התי"ו והוי די תיבה בפני עצמו כמו אשר דמתגרמי' די.
ומיהו דיתבא על נהר פלוני אין רגילין לכתוב תרי יודי"ן למהוי די תיבה בפני עצמה כמו אשר יושבת, אלא דיתבא חדא תיבה היא כמו היושבת דמתרגמינן דיתבא והוי דל"ת במקום ה"א,
אבל דיתיצביין אין הדל"ת במקום ה"א אלא במקום אשר.

ונראה לי דבמקום שנהגו לכתוב דתיצביין אין קפידא דאם אין הדל"ת במקום אשר תהיה במקום שי"ן כמו שתהיה שתרצי.

ולישנא דתיצביין לאו לישנא הוא!