"ויתנכר אליהם" - תרגום: "וחשיב מה דימליל עמהון"

[כדכד]

האם אונקלוס מפרש רת "ויתנכר אליהם" לא כ"נעשה עמהם כנכרי" אלא במובן אחר?
אם כן אז איך?

[תלמיד-חכמים]

בפרשגן ביאר שאכן כוונת אונקלוס לפרש הפסוק שלא כפשוטו, והוא לכבוד יוסף, כדרכו בכ"מ (וכדלעיל בפסוק "ויתנכלו אותו להמיתו").
ושם ציין עוד ל'אוהב גר' שפירש "שכל התנכרותו אליהם לא היה אלא ששקל דבריו במאזנים ודבר אליהם בחכמה ובזה עשה עצמו כנכרי".

[מה שנכון נכון]

הוא כפשוטו. ויתנכר - ויתנכל, בחילוף ל"ר. וכמ"ש המרפא לשון.

[כדכד]

"ויתנכל, פירושו "חשב מה לומר"?

[כדכד]

בפרשגן ביאר שאכן כוונת אונקלוס לפרש הפסוק שלא כפשוטו, והוא לכבוד יוסף, כדרכו בכ"מ (וכדלעיל בפסוק "ויתנכלו אותו להמיתו").
ושם ציין עוד ל'אוהב גר' שפירש "שכל התנכרותו אליהם לא היה אלא ששקל דבריו במאזנים ודבר אליהם בחכמה ובזה עשה עצמו כנכרי".

הפירוש שאונקלוס כתב לכבוד יוסף מצאתי גם בחומש של הרב מאזוז.
אמנם, בלבי עלה לפרש ש"ויתנכר" אינו מלשון "נכרי" אלא מלשון "ניכר" כמ"ש "במעלליו יתנכר נער" ופירושו שבהם יהיה ניכר.
לפי זה "ויתנכר אליהם" פירושו שעשה עצמו ניכר אליהם וכן רצה שיכירו אותו.
אלא שרצה לעשות כן בדעת ובחכמה ולכן "חשב מה ידבר אליהם" כדי שיהיה ניכר אליהם.
ולם עד הלום לא מצאתי מי שמפרש כך

[יאיר אתמר]

ראה ח' רביב, יסודות פונטיים ותחביריים ברקע הפרשנות שבתרגום אונקלוס, ע"ג, האונ' העברית תשסג, עמ' 16-17.

[כדכד]

אין לי גישה למקור זה.
האם מר יוכל להעלותו לכאן או לכתוב בקיצור מה שכתוב שם בעניננו?

[מה שנכון נכון]

"ויתנכל, פירושו "חשב מה לומר"?

כן. נכלים הם מחשבות (לרעה). וכן תרגם ויתנכלו אותו.
[וכן בנכליהם אשר נכלו (במדבר כה, יח) במחשבתהון. כמ"ש רש"י דפו"ר בשם התרגום. מובא בפרשגן שם. אך העיר שלפנינו בכל כתה"י והדפוסים נכליהון דנכילו. וע"ז י"ל דנקט אצלנו בלשון כבוד רק את ענין המחשבה, וכפי שכתבו לעיל].

[כדכד]

נכלים הם מחשבות לרעה
וכאן חשב מה לומר ולא חשב להרע

[מה שנכון נכון]

י"ל בקל (מאד) וק"ל.

[כדכד]

אפשר לפרט במקום לכתוב בחידות?

[מקדש מלך]

החלטת שהוא לא חשב לרעה, ולכן קשה לך. אם תבטל את ההחלטה לא יהיה קשה. הלוא כן?

[כדכד]

יהיה קשה לי לבטל. למה לומר כך על יוסף הצדיק. מדוע אונקלוס הבין בפסוק שכוונתו לרעה ומשום כבודו של יוסף תרגם באופן שזה לא יובן. הרי מפשט הכתוב אין משמעות כזו.

[מקדש מלך]

א. גם "נעשה להם כנכרי לדבר קשות", הוא התנהגות לרעה (אם כי למראית עין).
ב. לא הבנתי, אונקלוס מתרגם גם שם: "וחשיבו עלוהי למקטליה".

[כדכד]

נכון מחקתי

[כדכד]

א. גם "נעשה להם כנכרי לדבר קשות", הוא התנהגות לרעה (אם כי למראית עין).
".

התנהגות רעה למראית עין היאר שונה מאשר לחשוב מחשבות רעות.
האחים שרצו להתנכל ליוסף רצו באמת להרוג אותו.
הוא כנראה לא חשב עליהם מחשבות רעות עד כדי כך.
פשט התרגום הוא שהוא חשב מה לומר להם.
השאלה איך זה נכנס בביטוי "ויתנכר אליהם".

[מקדש מלך]

ואולי כל מחשבה לרעה נקראת התנכלות, גם אם עצם המטרה היא לטובה (כמו מטרה חינוכית, או לקיים דין תורה שנפסק בבית דין, למשל דין מורד במלכות)?

[כדכד]

כל המקורות שעולים בדעתי שמזכירים את השורש נ כל מדברי על מחשבות לעשיית רע כפשוטו ולכן קשה לי לקבל את דברי כת"ר.

אולי אפ"ל ש"ויתנכר" משמעותו כך שחשב מחשבות הנראות שליליות למען עשיית מעשה טוב
אבל זה גופא מה שאני שואל איך זה מונח בלשון "ויתנכר".

[כדכד]

[
אמנם, בלבי עלה לפרש ש"ויתנכר" אינו מלשון "נכרי" אלא מלשון "ניכר" כמ"ש "במעלליו יתנכר נער" ופירושו שבהם יהיה ניכר.
לפי זה "ויתנכר אליהם" פירושו שעשה עצמו ניכר אליהם וכן רצה שיכירו אותו.
אלא שרצה לעשות כן בדעת ובחכמה ולכן "חשב מה ידבר אליהם" כדי שיהיה ניכר אליהם.
אולם עד הלום לא מצאתי מי שמפרש כך

והיום ראיתי שגם את "במעלליו יתנכר נער" רבים כגון ראב"ע מצודות ור"י קמחי מפרשים מל' נכרי דהיינו שלא יהיה ניכר.
אמנם הגר"א ועוד מפרשים כי שהבנתי בתחילה לשון" יעשה עצמו ניכר".