עליך עיננו כתב:המדרש מובא בתרגום יב"ע ועי' באב"ע שדחה פי' זה עפ"י הגמ' בנדרים לב'
יב. בענין ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה
שמות (ד' כ"ה): "ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה, ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי, וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולות".
ובתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל שם כה תרגם: "ונסיבת צפורה טינרא, וגזרת ית ערלת גרשום ברה, ואקריבת ית גזירת מהולתא לרגלוי דמלאך חבלא, ואמרת חתנא בעא למיגזור וחמוי עכיב, וכדון דם גזורתא הדין יכפר על חתנא דילי".
וכתב רבינו בחיי ז"ל שמות (י"ח ד'): "ושם האחד אליעזר, היה ראוי לומר ושם השני, ועל דרך הפשט זה מיוחד לאמו וזה מיוחד לאביו, גרשום שהיה הבכור היה מיוחד לאמו, ועוד שהצילתו מן המיתה כענין שנאמר ותקח צפורה צר, ואליעזר היה מיוחד למשה שקראו כן על שם הצלתו".
ומפורש בדבריו שצפורה מלה את גרשום, והוא היה בסכנת מיתה, ואתיא הא כשיטת המיוחס ליותן בן עוזיאל ודוק.
וראיתי בספר שפתי כהן שם שכה כתב: "שמעתי שמה שנתרשל למולו הוא מפני שנשבע ליתרו שהבן הראשון יהיה לעבודה זרה, ולכך לא מלו כשהיה בביתו, וכשיצא חוץ מביתו שלא היה ברשותו היה לו למולו, ונתרשל ולכך נענש, ולפי זה הפירוש זה הבן הוא גרשום, וכל המפרשים אמרו שהוא אליעזר, וכן פירש רש"י ז"ל".
הנה מה שכתב שרש"י ז"ל שפירש שזה אליעזר - כן הוא במפורש במדרש שמות רבה שם (פ"ה ס"ח): "ויהי בדרך במלון, חביבה מילה שלא נתלה למשה עליה אפילו שעה אחת, לפיכך כשהיה בדרך ונתעסק במלון ונתעצל למול 33לאליעזר44 בנו מיד ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" ודוק.
וכתב הגאון מהרז"ו ז"ל בפירושו למדרש שם: "ונתעצל למול לאליעזר בנו, שמאחר שהיה למשה שני בנים שם הבכור גרשום, ובר"פ יתרו כתוב ואת שני בניה שזה היה בשנה השניה מתחילת שליחותו, ולפי אומרם במדרש דברים רבה (ס"פ י"א) שמיום שנראה לו השי"ת בסנה פירש משה מאשתו, וכן הוא בספר הזהר הקדוש [ח"ב דרכ"ב ע"א, וח"ג דק"פ ע"א], אם כן בהכרח שהוא אליעזר שנולד בתחילת שליחותו, וגרשום נולד מיד כשלקחה לצפורה כמו שכתוב בשמות (ב' כ"ב), ובמכילתא ר"פ יתרו אמרו שזה היה על גרשום בנו הבכור שנתרצה משה יתרו שימסרנו לעבודה זרה ולא מל אותו, ועיין מה שכתבתי לעיל (פ"א ס"ס ל"ג)".
הרי שהגאון מהרז"ו ז"ל הביא לנו שבמכילתא מתבאר להדיא שאת גרשום מלו ולא את אליעזר ולפי זה התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל כמכילתא, ואכן כבר כתבתי בחיבורי הדר יעקב ח"ב (סימן כ' הערה ו'): "ודע כי דרך לימודי ראיתי והתבוננתי בס"ד שמנהגו של התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל להיות (עפ"ר) בנוי על מדרש חז"ל המיוחד לאותו חומש, שעל ספר 33בראשית44 התרגום המיוחס ליונתן השתית ויסד תרגומו על מדרש 33פרקי רבי אליעזר44 ואחריו נמשך, שמדרש פרקי רבי אליעזר הוא מיוחד לחומש בראשית, ועל חומש 33שמות44 התרגום המיוחס ליונתן השתית ויסד תרגומו על 33המכילתא44, ועל חומש 33ויקרא44 התרגום המיוחס ליונתן השתית ויסד תרגומו על 33הספרא44, ותן דעתך ותווכח בזה, ועיין בחיבורי תורת יעקב (ר"ס נ"ח), ובקונטרס אחרון לחיבורי תורת יעקב (סימן י"ג דף תתק"ח), ועוד שם (סימן ס"ב דף תתקמ"ד), ובחיבורי טוב להודות ח"ג (סימן ט') וצרף לכאן", ובחיבורי הנכחי לעיל (סימן ), ולקמן (סימן ) ומכאן ראיה נוספת ליסוד זה ודוק.
ומה שהרב שפתי כהן לא ראה לתרגום המיוחס ליונתן שתרגם להדיא שהבן היה גרשום כנ"ל, היינו משום שכבר כתבתי במקומו בס"ד שכל חכמי הדור ההוא כמו הרב שפתי כהן ומהר"ם אלשיך וכו', לא נודע להם כלל מתרגום המיוחס ליותנן ולא בא להם ספר זה, ולא תראה בחיבוריהם שהזכירהו כלל ועיקר, ולכן אין תימה בזה שלא ראה דברי המיוחס ליונתן בן עוזיאל, אבל היה לו להזכיר דברי רז"ל במכילתא ורבינו בחיי ז"ל הנ"ל.
ומצאתי לרבינו יעקב בעל הטורים ז"ל שמות (י"ח ג'): "שם האחד גרשם כי אמר גר וגו', ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי וגו', ואין כתיב כאן "כי אמר", איכא למימר א"כי אמר" דלעיל קאי, ועל גרשם כתיב "כי אמר" כי יש דרש במדרש [מכילתא ר"פ יתרו] כשנתן יתרו בתו למשה הוצרך להתנות שיהיה הבן הראשון לעבודה זרה, ולכך לא נימול עד שפגעו המלאך בדרך וביקש להמיתו, אז מלתו צפורה ומחלה לו התנאי שהתנה עם אביה. לכן בכאן כתיב "כי אמר" כלומר אמר נגלה לכל כי אנוס היה על תנאי הזה, כי גר היה והוצרך לעשות מאמר יתרו. ומכל מקום על התנאי יצא ממנו יהונתן שנעשה כומר לפסל מיכה. לכן לא כתיב "כי אמר" על אליעזר כי לא היה רוצה לגלות שהרג את הנפש ורצה פרעה להרגו. ומיהו בנדרים (ל"א ב') משמע שאליעזר בן משה לא נימול עד שפגעו המלאך, שאמר משה אמול ואצא לדרך סכנה הוא לתינוק, וזה היה אליעזר שמשבא למצרים לא מצינו שהיה לו בן אחר כן".
ולפי דברות הרב בעל הטורים והרב שפתי כהן ז"ל שמשה הוזקק להשבע ליתרו כנ"ל, תבין דברי המיוחס ליונתן בן עוזיאל שתרגם: "ואמרת חתנא [זה משה רבינו ע"ה] בעא למיגזור וחמוי [זה יתרו] עכיב ודוק.
ולפי שיטת המכילתא ותרגום המיוחס ליונתן צפורה מלה את בנה 33גרשום44 כנ"ל, ותראה שתיבות "ערלת בנה" שעולים תקנ"ז, בגימטריא "האם מלה לגרשום בנה", ולשיטת המדרש רבה צפורה מלה את 33אליעזר44 בנה, ותראה שתיבות "ערלת בנה" בגימטריא "זה אליעזר בן למשה" ודוק היטב.
ובהיותי בזה ראיתי בקובץ התורני היקר "המאסף" שנת תרס"א (שנה שישית חוברת ו' דע"ט ע"א) שהרה"ג רבי יוסף חיים פראג ז"ל כתב שגם על פי הסוד יש לעשות מצות מציצה דמילה בפה דוקא, וכמו שכתב מהרח"ו בשער הפסוקים ובספר הליקוטים ע"ש, והביא עוד רמז משם רבינו האר"י ז"ל "צפורה" אותיות צור פה, כלומר שמלה את בנה ב"צור", ו"בפה" עשו מציצה, ואכן מילה גימטריא פה, ועיין בהערה שם שהאריכו שאכן לפי הסוד יש למצות בפה דוקא.
וסיים שם הרה"ג הנ"ל: "וראיתי לתרגום יונתן בן עוזיאל שתרגם שצפורה מלה את גרשום ולא את אליעזר, אבל מדברי רבותינו מוכח שמלה את אליעזר שנולד בו ביום עיין נדרים (ל"ב ב') ועבודה זרה (כ"ז א') ובפירוש הראב"ע והרמב"ן, ודוחק לומר שיונתן בן עוזיאל תנא ופליג".
הנה מה שכתב שמדברי רבותינו מוכח שצפורה מלה את אליעזר, בודאי נתכוין כהוכחת בעל הטורים כנ"ל, ועיין רמב"ן ז"ל שציין אליו, אמנם היה לו לציין לדברות רז"ל במדרש שמות רבה ששם אמרו במפורש דלאליעזר מלו, ושבמכילתא מבואר כדברי התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל שלגרשום מלו וכנ"ל.
ועל דבריו: "ודוחק לומר שיונתן בן עוזיאל תנא ופליג", כתב העורך הוא הגאון רבי בן ציון קואניקה ז"ל (הערה ב'): "זה תמוה כי יונתן בן עוזיאל היה מתלמידי הלל הזקן בזמן הבית והיה הגדול שבתלמידיו עיין סוכה (כ"ח א')".
ולכאורה מהתימה על הני תרי רברבי ז"ל שלא ידעו לפי שעה ידיעה מפורסמת שהתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל 33אינו44 מהתנא יונתן בן עוזיאל תלמיד הלל הזקן אלא הוא תרגום מאוחר, וכמו שכתבו רבים ושלמים ועיין לחיד"א ז"ל בספר שם הגדולים חלק ספרים (מערכת ת' אות צ"ו), ובשו"ת זכר יהוסף (סימן קכ"א), ובספר משנת יעקב שור (דף מ"ג ודף ק"ט), ועיין בזה באריכות בחיבורי יגדיל תורה (סימן ס"ו), ובחיבורי מנוחת שלום ח"ד (סימן כ"א) ושם ח"ה (סימן ל"ה והערה ט') ושם נסמן בס"ד. [ויש לעיין בקובץ "המאסף" אם בחוברות הבאות העירו על כך, וכעת אינם תחת ידי, ורשמתי למזכרת].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים