ספרי בהעלותך למ"ד יתרן אחר מ"ת בא
דרומי כתב:נשאלתי:
"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד". צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה!
"וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד" אִם מוֹדֶה לָךְ, "וְיָכָלְתָּ עֲמֹד", וְאִם לָאו, אֵי אַתָּה יָכֹל לַעֲמֹד.
דרומי כתב:יתרו מסיים את עצתו - 'אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת עמוד'.
ומפרש רש"י: 'הימלך בגבורה. אם מצוה אותך לעשות כך תוכל עמוד, ואם יעכב על ידך לא תוכל לעמוד'.
מה פשר החצי השני של המשפט (שהדגשתי)?
[ובכלל, למה הוצרך רש"י להוסיף זאת, ולמה לא די בחצי הראשון של דבריו?]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים