כתב עוד רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם ארחות חיים (סי' כה) שאלו הפסיעות צריך שיהיו עקב בצד גודל וגודל בצד עקב ככהנים ועוד לשם (א"ח סי' כז) טעם לשלש פסיעות שלאחר התפילה כנגד שלשה מילין שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה.
והפוסקים ציינו לתוספת דברים בשו"ת חוט השני (לבעל חוות יאיר; סי' נד), וז"ל,
וא' מן הראיות ממ"ש הב"י בשם ארחות חיים א' מן הטעמים לג' פסיעות שלאחר התפילה היא כנגד ג' מילין שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מ"ת, וידוע בדברי חז"ל שאותן ג' מילין שנתרחקו חזרו ונתקרבו ע"י מלאכים כמ"ש מלכי צבאות ידודון ידודון ידודון בהליכה ידודון בחזרה וא"כ חובה על המתפלל כשם שפוסע לאחוריו ג' פסיעו' זכר לג' מילין שנתרחקו ישראל בשעת מתן תורה צריך ג"כ לחזור לפניו זכר לאותן ג' מילין שחזרו ישראל ונתקרבו ואם אינו עושה כן נראה כאלו אינו מודה שנתקרבו ישראל בשעת מ"ת ח"ו.
וכדברים הללו מצינו בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת בשלח אות ג) שהעתיק טעם זה במלואו עם התוספת על דין ג' פסיעות קודם התפילה, וז"ל, אם עומד להתפלל במקום שהוא יושב בו, יזהר לחזור לאחוריו שיעור ג' פסיעות ויחזור לעמוד במקומו להתפלל, ואם הוא יושב רחוק ממקום שעומד בו להתפלל ילך תחלה למקום שעומד להתפלל בו ויחזור לאחוריו ג' פסיעות ויחזור לאותו מקום שעומד בו בתפלה, דיש סוד בזה לחזור לאחוריו ג' פסיעות קודם שיתחיל להתפלל, וע"פ הפשט הם זכר לאותם ג' מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני וחזרו ונתקרבו.
גם בכף החיים ועוד העתיקו דברי הארחות חיים בסי' צה על הפסיעות קודם התפילה.