מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הָ֤פַךְ יָ֨ם לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֭נָּהָר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֝֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

הָ֤פַךְ יָ֨ם לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֭נָּהָר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֝֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אפריל 02, 2021 11:19 am

תהילים סו, ו הָ֤פַךְ יָ֨ם לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֭נָּהָר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֝֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ. שש"י של היום להגר"א.

רוב המפרשים מבארים ש'בנהר יעברו ברגל' קאי על נס העברת הירדן בימי יהושע, יעוי' באבן עזרא ורד"ק ומצודות ומלבי"ם.

ורש"י ביאר 'שם נשמחה בו' "מצאתי שם היה דבר שהיה נשמח בו כלומר שראה הים את הקדוש ברוך הוא", ולכאורה לפי הפירוש דקאי על הירדן יש לומר שהשמחה הזאת של ראיית הקב"ה היה גם בנס הירדן כמו דכתיב הים ראה וינס הירדן יסב לאחור.

ומצאתי דבר נפלא בביאור הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר (פרק ה אות ט) דאיתא שם מִיָּד נִתְגָּאוּ הַמַּיִם וְעָלוּ לְכַסּוֹת הָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה, עַד שֶׁגָעַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְבָשָׁן וּנְתָנָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו, וביאר וז"ל,
וכבשן ונתנן תחת כפות רגליו. כמ"ש [איוב ט, ח] ודורך על במתי ים (ובבריית עולם מיירי כמ"ש רש"י שם), וכן מבואר בשוחר טוב מזמור צ"ג כבש עליהן ויצא מהן הרוח שנאמר יעצור במים ויבשו [שם יב, טו], וכן הוא אומר ודורך על במתי ים, ועי' ב"ר ריש פ"ה. ומלשון ונתנן תחת כפות רגליו (וכן הוא הלשון בילקוט, אבל בשוחר טוב שם ליתא לתיבת ונתנן) משמע שלדורות הוא שניתנו כן שיהיו כבושין תחת כפות רגליו. ואפשר יהיה סמך לזה מ"ש [תהלים עז, כ] בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו, והיינו עקבותיו (אשר כל הארץ נמשלה בשם הדום רגליו, ועקבותיו שהן כפות רגליו על המים) כביכול על המים נתונין לכבשן שלא יציפו העולם ולא נודעו. וי"ל סמך לזה ג"כ שזהו שכתוב בירדן [יהושע ג, יג] והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ברית ה' אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתו, שניתן אז כח בכפות רגלי הכהנים (ע"י ארון ה' שנשאו) מעין כח שיש בכפות רגלים שבשיעור קומה שלמעלה שיברחו ויכרתו המים מפניהם, וזהו שאמר בנהר יעברו ברגל (שרומז למעברות הירדן), שברגל הוא שניתן הכח הזה אז.


וראה עוד ביאור מחודש בדברי מהרש"א ח"א בחולין (ז, א):
יש לנו רמז בנס זה בקרא בס' תהלים גבי קריעת ים סוף שאמר הכתוב הפך ים ליבשה היינו קריעת ים סוף בנהר יעברו ברגל היינו האי נהרא גינאי שעברו בו רבי פנחס וההוא דדרי חיטי והיינו ברגל [א"ה, כוונתו שהרי ההוא גברא הוה דארי חיטי לפיסחא], שם נשמחה לשמחת יום טוב דפסחא.

חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים