במדבר יז, כב – כג "וַיַּנַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֹּת לִפְנֵי ה' בְּאֹהֶל הָעֵדֻת: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים"
תאור יוצא דופן מצאנו כאן "אהל העדת", בכל התורה מכונה המשכן בשם "משכן העדת" ובאופ"א "אהל מועד", ויל"ע מה הכוונה "אהל העדת", ומדוע לא השתמשה כאן התורה בכינויי המשכן הנ"ל המפוזרים ברחבי התורה.
והנה מצאנו כינוי זה בעוד ג מקומות נוספים, לקמן (יח, ב) "וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרֲתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת", ולעיל (ט, טו ) "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בקר", פסוק נוסף מצאנו בדברי הימים (ב' כד, ו) "וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתָּ עַל הַלְוִיִּם לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלִַם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וְהַקָּהָל לְיִשְׂרָאֵל לְאֹהֶל הָעֵדות", ובכל המקומות הללו קשה כנ"ל.
ולכאורה נראה שמשכן העדות וכן אהל מועד הן שמות לכלל המשכן, היינו ההיכל וקודש הקדשים יחדיו, אולם אהל העדת הינו כינוי לקדש הקדשים בלבד מקום בו מונחות הלחות – העדות, וכביכול הוא עומד כאהל נפרד – אהל העדת, כלומר אין הכוונה שהיה אהל נוסף שבו היו מונחים הלוחות אלא שייחד הכתוב שם "אהל" על קדש הקדשים לבדו.
אולם מצאתי מדרש פליאה, הנה פרשת פקודי פותחת במילים "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן העדת", ישנו כאן כפל לשון "המשכן" – "משכן העדות", ואכן המפרשים עמדו על כך, אך לחז"ל במדרש יש דרך חדשה בהסברו של פסוק זה, וזה לשון המדרש (שמות רבה נא, ב): "והמלאכה היתה דים לעשות אותה והותר נכנס משה אצל בצלאל ראה שהותיר מן המשכן אמר לפני הקב"ה רבון העולם עשינו את מלאכת המשכן והותרנו מה נעשה בנותר אמר לו לך ועשה בהם משכן לעדות הלך משה ועשה בהן כיון שבא ליתן דין וחשבון אמר להם כך וכך יצא למשכן וביתר עשיתי משכן לעדות הוי אלה פקודי המשכן משכן העדות", בפירוש העץ יוסף על המדרש שם הובא מספר יפה תואר לבאר מאמר חז"ל זה וז"ל :"בקדש הקדשים אשר שם הארון עשה אוהל מיוחד כמין משכן להיות בתוכו ארון", והדברים מופלאים ומחודשים ביותר!, ואכן רמ"ל שחור (באבני שהם עמ' קפט) תמהה "והדברים סתומים דמשמע דבתוך המשכן עשה משה משכן שני שבו הניח את ארון העדות וזהו דבר חדש שלא מצאנו בשום מקום". ובתורה שלמה כתב על כך: "וביותר פלא על הפנים יפות (נראה שכוונתו ליפה תואר) שהיה לפניו המדרש והוציאו מפשוטו".
עכ"פ מהנ"ל עולה שאהל העדת היינו קדש הקדשים שאכן היה אהל נפרד – דהיינו אהל בתוך אהל.
ואכן בפרשתנו מוכרחים לומר שאהל העדת היינו קדש הקדשים – מקום הארון, שהרי כך ציווהו הקב"ה (פסוק יט) "וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה", אולם יש לבאר מדוע בשאר המקומות שהובאו לעיל ישנו דגש מיוחד על קדש הקדשים בדווקא.
הנה לעיל ט, טו עוסקת התורה בכיסוי הענן את אהל מועד ביום הקמת המשכן, ולכאורה שם כסה הענן את כל המשכן ולאו דוקא את קדש הקדשים, וברמב"ן שם פירש ז"ל "וטעם כסה הענן את המשכן לאהל העדות - להגיד שלא היה הענן מכסה אלא אהל העדות, לא חצר המשכן עכ"ל, מוכח א"כ שהיה הענן מכסה אף את ההיכל ולאו דוקא את קדש הקדשים, ואכן נראה שרש"י נתקשה בכך ולכן פירש "המשכן לאהל העדת - המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות", אבל עדין הדבר צריך תלמוד מדוע השתמשה התורה דווקא בלשון זו ולא בצורה המקובלת יותר – דהיינו י"ל בפשטות שכסה הענן את אהל מועד או את משכן העדת ומהא נמי משמע שכוסה המשכן דווקא (כולל קדש הקדשים) ולא כוסתה חצר המשכן.
ואפשר שכוונת התורה ללמדך שהסיבה שבגינה כוסה המשכן כולו בענן אין זה אלא משום הלחות – העדות – הנמצאות בקדש הקדשים, ולא מחמת המשכן עצמו.
וראיתי שכוונתי בדברי לדברי הנצי"ב (בשינוי מה) וז"ל לאהל העדות. משכן נקרא כל ההיכל. והוא אהל מועד. אבל אהל העדות הוא קדק"ד שבו היו לחות העדות. ועליו היה בא הענן ונמשך משם גם על המשכן הסמוך לאהל העדת ובשעה הראשונה של הקמה כתיב סוף ספר שמות ויכס הענן את אהל מועד. ומש"ה לא היה משה יכול לבא לשם. אבל משם ואילך לא נמשך על כולו. אלא לצד קדק"ד .
ובפנים יפות פי' ז"ל כסה הענן את המשכן לאוהל העדות וגו', יש לפרש כפשוטו כי הענן כסה את כל המשכן ונכנס לאוהל העדות אל תוכו, כדכתיב [ויקרא טז, ב] כי בענן אראה על הכפורת.
ומה שלקמן (יח, ב) לגבי שירות בני לוי נאמר "לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" כתב הנצי"ב ז"ל ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות. היינו שומרים כדתנן במס' תמיד. בזה הלוים טפלים ושומרים מבחוץ וכ"ה בספרי. וראוי היה לכתוב לפני אהל מועד. וכלשון המקרא לעיל והחונים לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש. אלא משום דכאן מיירי גם לדורות. והיו עתים שלא היה הארון בבית ה' כגון משחרב שילה והיה הארון עומד בית אבינדב אשר בגבעה. וכתיב בשמואל א' ז' ואת אלעזר בנו קדשו לשמור את אורן ברית ה'. מש"ה כתיב אהל העדות היינו שבו מונחים העדות.
וע"פ דברי הספורנו (שם) יש לפרש באופן נוסף וז"ל ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות. והסדר יהיה כך: ש"אתה ובניך תשמרו לפני קדש הקדשים, שהוא אהל לארון אשר בו לוחות העדות עכ"ל, וכעי"ז ביאר הרבנו בחיי ז"ל אתה ובניך אתך לפני אהל העדות, כלומר אתם תהיו לפני תמיד. ודרשו בספרי (קרח קטז), הכהנים היו מבפנים והלוים מבחוץ, כלומר לשמור אותו וללכת בלילות סביבותיו דרך כבוד ומעלה.
אך עדיין צ"ב הפסוק שנאמר בדברי הימים.