וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה (בראשית לד ז).
ביטוי זה - 'כי נבלה עשה בישראל' אומר דרשוני.
רק לאחרונה נקרא יעקב 'ישראל' ע"י שרו של עשו, ועדיין לא נקרא כך ע"י הקב"ה. האם 'ישראל' האמור כאן הכוונה ליעקב?
ביטוי זה נמצא בתנ"ך מספר פעמים, לדוגמה:
וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ (דברים כב כא).
וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ כִּי עָבַר אֶת בְּרִית ה' וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל (יהושע ז טו).
הכוונה כמובן ל'עם ישראל', וכך לכאורה יש להבין כאן. אבל קצת מוזר שכבר בשלב זה משפחת יעקב קראה לעצמה 'עם ישראל'.
שמא צ"ל שמה שחשבו האחים בשעת מעשה היה שלעשות דבר כזה למשפחת יעקב, המרוממת משאר גויי הארץ, הוא נבלה, וכשכתב משה רבנו את התורה השתמש בלשון המקובלת לתיאור עניין זה, אבל לא האחים עצמם חשבו על 'נבלה עשה בישראל'.